פרסומת
דלג

שינויים בהרגלי הצריכה

מאת: רותם ג'קסון ● 3/6/2015 13:49 ● ערב ערב 2709
"אין דרך לשנות את המצב הכלכלי מבלי לשנות את הרגלי הצריכה", אומרים ב'פעמונים'- ארגון חברתי ללא מטרות רווח השואף למציאות בה המשפחות בישראל מנהלות חיים כלכליים מאוזנים. רגע לפני שעשרים מתנדבים נוספים מסיימים את ההכשרה שלהם ומתחילים בתהליך של ליווי כלכלי למשפחות שזקוקות לעזרה, פותח אביחי ג'קסון, ראש צוות 'פעמונים' באילת, בקמפיין ציבורי להעלאת המודעות לאחריות כלכלית
שינויים בהרגלי הצריכה

סיפור ההקמה של העמותה הכי כלכלית בארץ- 'פעמונים' משקף לחלוטין את מהותה וייעודה. הכל התחיל כשאוריאל לדרברג, מקים העמותה, פגש בחורה שהכיר, לנה ברחוב עם ילדיה. לשאלתו היא ענתה שהוציאו אותה מהדירה וחסר לה כסף. אוריאל לא הצליח לישון בלילה אחרי הפגישה ההיא, ועד שלא גייס סכום כסף נכבד שיצליח להרים אותה בחזרה על הרגליים ולהחזיר אותה לדירה, הוא לא שקט. שבועיים אחרי שהביא לבחורה את הכסף, הוא פגש אותה שוב ברחוב, להפתעתו הרבה היא אמרה לו ששוב נשארה בלי כסף כי הילדים היו צריכים אייפונים. באותו רגע הבין לדרברג שהעניין הוא לא רק חוסר בכסף, אלא איך להתנהל איתו. הוא החליט לעשות מעשה ולקח אותה איתו לבנק, שם התחייב בפני המנהל כי הוא יוציא אותה מהמשבר. לדרברג ישב עם הבחורה בבית ועבר איתה על ההוצאות והכנסות שלה, והחל לתכנן יחד איתה תקציב מאורגן ונכון עבורה. בפגישה הבאה בבנק, מנהל הבנק כבר המליץ לו על עוד כמה משפחות שצריכות ליווי וייעוץ, יוכלו לנצל וליהנות כתוצאה מתהליך כזה. משם כבר הכל היסטוריה.

תמונת כתבה


תמונת כתבה


מי יחנך את ההורים?


ארגון 'פעמונים' נוסד בשנת 1997 ונרשם כעמותה בשנת 2002 כשהוא חורט על דגלו לשאוף למציאות בה משפחות בישראל ינהלו חיים כלכליים מאוזנים ואחראים בדרך ישרה, מציאות שתסייע לבניית חוסן כלכלי וחברתי. כמו כן חותר הארגון לשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים, כולל מוסדות התנדבותיים וארגונים ללא מטרות רווח ועם גופים במגזר הציבורי והעסקי.
במשך שנות פעילותה של העמותה, קמו סניפים בכל הארץ. הסניף האילתי קם לפני כחמש שנים וזו ההכשרה הרביעית שלו.
בכל סניף בארץ, מתקיימת פעם בשנה הכשרה מקצועית למתנדבים נוספים שממשיכים לזרום לעמותה. ההכשרה אורכת שמונה מפגשים, בהם לומדים המלווים את הפן הכלכלי ואת הפן הרגשי הנלווה לזה. "בגדול, זו כלכלת בית", מסביר אביחי ג'קסון, ראש צוות 'פעמונים' באילת. "הסלוגן אומר שהבית, כמו כל דבר, צריך ניהול, ואם לא מנהלים אותו, הוא כמו מפעל ללא מנהל, שקורס בסוף. בעסקים זה נקרא מאזן תזרימים והוצאות, במשפחות אנחנו קוראים לזה שיקוף. שיעורי הבית הראשונים זה לאסוף את כל הניירת הכלכלית של המשפחה ולרשום הוצאות. היום יש לזה כבר אפליקציות מוכנות בטלפונים.
בפן הרגשי אנחנו משווים את התהליך הזה לדיאטה והפסקת עישון. מצב בו אנחנו מבינים שאנחנו צריכים את זה, אבל קשה לקום ולעשות.

את ראשיתה של העמותה באילת יזמה רשת 'ישרוטל'. "את המחזור הראשון הם עשו ברמה פנימית כדי לעזור לעובדים שלהם", מספר אביחי, "לפני כשלוש שנים, נחשפתי אני לעמותה דרך מכר משותף. התחלתי בתור מתנדב, עברתי הכשרה והתחלתי ללוות משפחה, ראיתי שדברים שאי אפשר להגיד למשפחה שפוגשים ברחוב או בים, כי זה יחשב לא מנומס, אפשר להציף בתהליך ליווי. בעיני זה ערוץ לחינוך מבוגרים. כל הזמן אומרים- הילדים יהיו בסדר, אבל מי יחנך את ההורים שלהם?!".
אם תשאלו את אביחי, התהליך הזה הוא מעין ערוץ תקשורת להעצמה כלכלית וכללית. "אפילו בענייני חינוך. העובדה שהפכתי להיות מורה בשנים האחרונות עוזרת לי לראות את הפן החינוכי בשני הכיוונים. בבית ספר אני מספר על משפחות שאני מלווה שאין להן השכלה והן תקועות עם הכנסות של 4500 ₪ עם שלושה ילדים, וזה לא שאי אפשר לחיות ככה, אבל כשהשכנים חיים אחרת מתחת לאף שלך, זה קשה. פה לדעתי טמון המפתח של האחריות ההדדית, של הצדק החברתי. פה מתחילות כל הבעיות. זו גם הסיבה שבגללה קמו הקיבוצים. בקיבוץ כולם חיים אותו דבר, אף אחד לא מנקר עיניים לשני. יש מעין סטטוס קוו וזה קורה גם היום למרות ההפרטות וההרחבות, עדיין יש הבנה וכיבוד הדדי".

בואו לעשות סדר בחיים


את עומק התהליך שעוברת משפחה אביחי הבין דווקא אחרי כשלון שחווה, אחרי הליווי של המשפחה הראשונה שלו. "סיימנו את הליווי אחרי חצי שנה ומבחינתי זו הייתה תחושת כישלון, כי הגרפים לא התיישרו כמו שרצינו לפי הספר. אחרי כמה חודשים הם החליטו לסיים את הליווי ונפרדנו כידידים. לפני שלושה חודשים ישבתי בחוף אחרי העבודה עם חברה ופתאום היא מספרת לי על המשפחה הזו שאמרה לחברה משותפת שלהם שבזכות הליווי שעשיתי להם הנישואים שלהם ניצלו. זה היה מאוד מחזק לשמוע את זה. זה נתן לי להרגיש שעשיתי משהו משמעותי, שהצלתי נפש בישראל, גם אם לא ראיתי את זה באותו רגע. מסתבר שהם דווקא למדו חלק מהטכניקות לניהול כלכלי נכון, ואפילו מיישמים אותן. מבחינתי, אם נכנסתי לתהליך עם אבא שעובד בשלוש עבודות, כדי לפרנס את המשפחה שלו ולא רואה את הילדים, ותוך כדי התהליך הצלחתי ללמד אותו שעדיף לוותר על האייפונים של הילדים ולהוריד משרה אחת, כדי שהוא יוכל להיות יותר בבית- עשיתי את שלי. התפקיד של המלווה הוא לעשות סדר בחיים".

כמה משפחות כבר נעזרו ב'פעמונים' לליווי כלכלי ואיך התהליך מתבצע?
"בארץ עברו ליווי כבר למעלה מ- 19,000 משפחות. באילת, נכון להיום, רק כמה עשרות. תהליך הליווי הקלאסי נמשך בין חצי שנה לשנה. בחודשיים הראשונים אלו מפגשים דו שבועיים ואחר כך - פעם בחודש למעקב. המשפחה עושה את כל העבודה בשוטף וחשוב להדגיש את זה. אין פה קסמים, אין דרך להמשיך לחיות אותו דבר ושהמצב הכלכלי ישתנה, חייב להיות שינוי בהרגלי הצריכה. לכן אנחנו גם לא פונים למשפחות, זה חייב לבוא מהן. כמו בטיפול, המטופל חייב לרצות את זה כדי שזה יצליח".

כל משפחה שפונה מתקבל לליווי או שיש קריטריונים?
"כמו בכל תהליך, אם התחושה שלנו שיש גורמים מפריעים, אנחנו מעדיפים להפנות אותם לטיפול המתאים לפני שנכנסים לתהליך לשינוי כלכלת הבית. לדוגמה, אם הם צריכים לעבוד על הזוגיות קודם או אם הם חושבים לעזוב את העיר או אפילו כשאין מקורות הכנסה. בדרך כלל יש משפחות ממתינות, אז סדרי העדיפויות שלנו הם לתהליכים שיכולים להצליח".

אילו סוגי אנשים מתנדבים בעמותה?
"הפאנל הוא מאוד מגוון מבחינת המתנדבים. בהכשרה הנוכחית לדוגמה יש לנו מורים, גננות, פנסיונרים מתחום הכספים, מנהל חדר אוכל במלון, מורה לאמנות, אנשי מחשבים, מנהלות חשבונות, ואפילו שתי נשים שעברו ליווי משפחתי ומרגישות צורך להחזיר עכשיו ולהעביר את זה הלאה".

אחרי שמונה מפגשים, המלווה כבר מרגיש מספיק מוכן להיכנס לקרביים של משפחה?
"ציוות המשפחות למלווים מתחיל כבר אחרי המפגש החמישי, והם מתחילים בזוגות. למפגשים הבאים הם כבר מביאים את החומר שאספו מהמשפחות ונעשה שיתוף קבוצתי וחשיבה משותפת להמשך תהליך. לאחר מכן, יודעים המלווים שכל צוות המלווים שכבר עבר הכשרה ישמח לעמוד לרשותם אם יזדקקו לעזרה".

תמונת כתבה


תמונת כתבה


לחנך מגיל צעיר


אביחי ג'קסון (50), גרוש ואב לשתי בנות, הבכור מבין שבעת אחיו, הביא את האג'נדה הקהילתית שהוא כל כך מאמין בה מהבית. בתור דתי לשעבר, יוצא קיבוץ 'סעד' שבעוטף עזה, הוא ספג כבר מגיל צעיר דרך ארץ שמקדמת שוויון, צניעות וכבוד הדדי. את כל אלו הוא מנסה להנחיל היום בחברת שפע חילונית, מתויירת ועוד בשנות האלפיים. משימה לא פשוטה לכל הדעות, אבל גם לא לגמרי בלתי אפשרית. לאור המצב הנוכחי בו שרויה החברה הישראלית. התחום של עשייה למען הקהילה נגע תמיד לליבו, אבל מאז המחאה החברתית המתוקשרת לפני כשנתיים, הפך גם אביחי למעורב במה שקורה במדינה ובעיר ברמה החברתית. בתור התחלה הוא עזב את עסקי המזון והמשקאות, אחרי שנים רבות והוציא תעודת הוראה. לצד תפקודו כראש צוות 'פעמונים' באילת, עובד ג'קסון כמורה בבית הספר 'ברנקו-וויס' בעיר, פעיל מזה שנים בסיירת הורים ובצוות הורים פעילים האחראים להפקות של סדרת ההרצאות 'הורים ילדים ומה שביניהם', כשאת השנה האחרונה הוא מקדיש לקידום החזון שלו.
"'פעמונים' זה מודל קטן- פעם בשנה יוצאים 20 מלווים לעשרים משפחות, אבל זה לא משקף את ההיקף של הבעיה האמיתית בארץ", הוא מתחיל להסביר, "לטעמי, כ- 75% מהמשפחות בישראל חיות מכסף לא שלהם, אלא כספי הלוואות, עובדה שבהכרח תשפיע על הפנסיה שלהם, על הקשר עם הילדים, הזוגיות ועוד. בשנה האחרונה אני מנסה לקדם תוכנית שכרגע נקראת 'קהילה בזכות'. בשתי מילים זה כמו 'פעמונים' אבל על 'ספידים'. בהתנדבות יש גבול למה שניתן לעשות, לכן לתכנית הבאה אני מחפש מממן לחצי משרה, כדי שאוכל להשקיע את כל כולי בנושא הזה. זה טוב לקהילה, לעיר ולחברה שאנשים מתקיימים ממה שיש, שהם חיים ממה שהם מרוויחים ולא ממה שהבנק מוכן לתת להם כי הבנק תמיד רוצה את הכסף שלו בחזרה ועם ריבית, ואנשים לא מבינים שבסופו של דבר זה דופק אותם כי בסוף גם צריך להחזיר".
במיזם החדש הזה של אביחי אמורה מערכת החינוך להשתלב באופן אינטגרלי, כדי שילדים ילמדו על צרכנות נבונה וניהול כלכלי של משק בית כבר מגיל צעיר. זה אומר מבחינתי, שצריך ליזום ולצאת לקהילה- למקומות עבודה, לעירייה, לחדרי מורים, לעסקים ולספר על 'פעמונים' ומה נוכל לעשות בשבילם.
אנחנו צריכים לשאוף לחברה שחיה ממה שיש, בלי חובות ובלי 'שופוני'! אנשים נוסעים בג'יפ שהם יגמרו לשלם עליו בעוד עשר שנים כשהוא כבר לא יהיה שווה כלום. זה מעגל קסמים במובן השלילי. אנשים כל הזמן קופצים מעל הפופיק- זו תרבות שפע והיא בעייתית. אם יש לך שכן שהוא מה'מחוברים'- חברת חשמל, משרד הביטחון וכו', הוא יכול להרשות לעצמו דברים שאתה לעולם לא תוכל וקשה להשלים עם זה. אבל אם הקהילה תגיד מספיק! ויוביל את זה מישהו מגבוה שיגיד רגע, גם אני מתנהל לא נכון! זה נקרא אחריות חברתית. האחריות שלי היא לחיות בצורה שלא תגרום נזק לאף אחד, גם אם זה על חשבון הנהנתנות שלי. אני מכיר מספיק אנשים, שיש להם הרבה מאוד כסף, והם עדיין חיים בצניעות בדיוק בגלל הסיבה הזו".

ככה תתנהלו כלכלית נכון יותר


טיפים על קצה המזלג שמעניק אביחי:
-לפתוח דואר. יש אנשים שמקבלים הוצאות לפועל וחשבונות ולא פותחים אותם. זה לא יעלם- אז אל תתעלם.
-רישום הוצאות. כל נושא המזומן הוא מאוד אמורפי- לכן צריך לעשות רישום ומעקב אחרי מזומן ואחרי הוצאות בכלל.
-לא ללכת עם ילדים לסופר.
-לא ללכת רעבים לקניות.
-להיצמד לרשימות.
-להחליף לנורות חסכוניות, כדי לחסוך בחשמל.
-באילת חשוב כל נושא הקירור- מפעילים מזגן במשך היום ובערב אפשר לפתוח חלונות ולא לישון עם מזגן. מזגן זה ממש התעללות כלכלית ובריאותית. אפשר ורצוי כמובן להחליף למצננים.
-מיצוי זכויות- תבדוק מה מגיע לך- אנשים עם נכויות ומוגבלויות מגיעים להם הרבה הטבות, החזרים והנחות.
-עדכון מספר אנשים בבית ל'עין נטפים' וכו'.
-לבדוק ביטוחים- יש הרבה שמשלמים כפול ולא מקבלים את זה פעמיים. אפשר לחסוך אלפי שקלים ולגלות חסכונות אבודים.
-יש הרבה אתרים שמתעסקים בטיפים לניהול נכון, מומלץ מאוד להיכנס אליהם- "ידיד" "כל זכות".



חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש