פרסומת
דלג

השומר של נמל אילת

מאת: עומר כרמון ● 22/8/2015 00:17 ● ערב ערב 2064
רבים מתושבי אילת ליוו השבוע למנוחות את דב רמתי, ממייסדי העיר ולשעבר סגן מנכ"ל הנמל. מנכ"ל נמל אילת, גדעון גולבר, ספד: "חינכת דור שלם של עובדי נמל מסורים מקצועיים וחדורי מוטיבציה. שמרת על נמל אילת מכל משמר כי תמיד אמרת שזה הבית של כולנו". ידידו הקרוב, מייסדו ועורכו הראשון של 'ערב ערב באילת', איציק נועם: "דובי סבר שמחלת הריאות ממנה סבל והביאה בסופו של דבר למותו, נגרמה בשל הפוספטים והאשלג שהוא נשם במהלך שנות עבודתו בנמל"
השומר של נמל אילת

רבים מתושבי אילת ליוו השבוע למנוחות את דב רמתי, מוותיקי העיר ולשעבר סגן מנכ"ל הנמל, שהלך לעולמו בגיל 84. ידידו הקרוב, מייסדו ועורכו הראשון של 'ערב ערב באילת', איציק נועם, אמר לנו השבוע: "דיברתי עם דובי בשבוע שעבר כשהיה בבית חולים. הוא אמר לי: 'אני חושב שגמרתי שעות בעולם הזה. אני מרגיש שכל יום שאני פותח את העיניים, זה נס'. דובי סבר שמחלת הריאות ממנה סבל, נגרמה בשל הפוספטים והאשלג שהוא נשם בעבר במהלך שנות עבודתו בנמל. רק לפני למעלה מעשור הבינה המדינה את הנזק הבריאותי שעלול להיגרם משאיפת החומרים האלה, וכיום העמסת הפוספטים והאשלג נעשית בדרך שונה לחלוטין".

"המשך לשמור על העיר והנמל"


מנכ"ל נמל אילת, גדעון גולבר, הספיד את דב רמתי ז"ל: "דובי יקירי, אני זוכר איך קיבלת אותי בנמל אילת ושימשת לי כאב רוחני. אני זוכר איך ניהלת ביד רמה את הנמל בשיטת 'חושך שבטו שונא בנו'. מעולם לא הזכרת את התלאות שעברת בילדותך ולא ביקשת שירחמו עליך. חינכת דור שלם של עובדי נמל מסורים מקצועיים וחדורי מוטיבציה. שמרת על נמל אילת מכל משמר כי תמיד אמרת שזה הבית של כולנו. אני עכשיו רוצה לומר לך אשרי הנמל שאתה אחד מבכיריו. תנוח על משכבך בשלום והמשך לשמור על הנמל והעיר שלנו מלמעלה".

"בעל נשמה יתרה"


ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, הוסיף: "דובי היקר. רבים מתושבי אילת מלווים אותך ברגעים אלה בדרכך האחרונה יחד עם רעייתך חוה. בניך - רון וגיורא. ונכדיך - לי, שון ורוי. היום נפרדים תושבי אילת, מאיש גדול, חזק, ערכי ואציל נפש בעל נשמה יתרה. כנער, דובי ברח מהצורר הנאצי, עלה לארץ והיה חדור מוטיבציה להתגייס לצבא הגנה לישראל. הוא השתתף במבצעי כיבוש בדרום הארץ. עם שחרורו, בחר באילת מיד לאחר שיחרורה ונמנה על אחד ממייסדיה. כעלם צעיר, עבד ב'סולל בונה' ולאחר מכן בנמל אילת, שם התקדם, עד לפרישתו כסגן מנהל הנמל. לצד פועלו ועבודתו המקצועית, תמיד זכר דובי מאין הוא בא ולאן הוא הולך. במשך עשורים, שימש כקונסול כבוד של הונגריה באילת. במסגרת זו הוביל ואירח משלחות של ליגה למקומות עבודה, ודאג לקדם ולטפח יחסי ערי ערים תאומות בין אילת לשופרון בהונגריה. משום כך זכיתי עם חבריי למועצת העיר, להעניק לדובי בשנת 2010, תעודת הוקרה, על פעילותו הציבורית למען תושבי העיר אילת ושימור הקשר עם העיר שופרון. משום כך, הניף דובי בשנת 2010 את דגל הדיו במעמד 61 שנה לשחרור העיר אילת - העיר אותה ייצג, בה בחר לבנות את ביתו ולהקים את משפחתו, בה נשא את חוה לאישה, נולדו ילדיו נכדיו, ובה הובא למנוחת עולמים".

"'פריק של רכבת'"


"דב וחוה רמתי חברים שלנו ב-40 השנים האחרונות", סיפר איציק נועם. "כשדובי היה סגן מנהל נמל, שימשתי כעיתונאי ומכאן צמחה החברות שלנו. דובי היה 'פריק' של רכבת. מתחילת עבודתו בנמל, חלם על כך וסבר שהרכבת היא המפתח להצלחת אילת והנמל. כל כמה חודשים הוא נפגש עם משלחות מסין, צרפת, קנדה ועוד. כל המשלחות הציעו למדינת ישראל לסלול את הרכבת מבאר שבע לאילת על חשבונן, להחזיק את הרכבת מספר שנים ולאחר מכן להעביר את המסילה למדינת ישראל. אחרי כל משלחת כזאת, הוא התקשר אליי ואמר לי בביטחון: 'בשבוע הבא, ממשלת ישראל תחתום אתם על הסכם'. בכל פעם עלינו לתל אביב לפקיד כזה או אחר, וכולם אמרו 'נבחן את זה. זה לא משתלם. נקים ועדה'. תמיד זה נפל בדרג הפקידותי, אפילו לא הגבוה במיוחד. מהחלום הזה על רכבת, התפתחה הידידות האמיצה בינינו. שנים נסענו יחד לחו"ל ובילינו יחד. ליווינו אותו גם כשהיה קונסול כבוד של הונגריה בישראל ועשה הרבה כבוד לאילת. כל שנה לקח אתו משלחת של ספורטאים מההסתדרות באילת, ונסע אתם לעיר התאומה, שופרון בהונגריה. כל שנה גם אירח קבוצות הונגריות באילת. הוא היה חבר אמיתי. אדם שיודע לתת ולא מצפה לתמורות גדולות ולכן אהבו אותו. בשנים האחרונות הוא חלה ולאט לאט עזב את עניי הונגריה. גם משום שהתחזקה שם מאוד מפלגת ימין אנטישמית והוא לא רצה לעבוד עמם".

חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש