פרסומת
דלג

ירוק בעיניים

מאת: ● ● ערב ערב 2192
בקיבוץ קטורה נמצא קרוב לעשור מכון ערבה ללימודי הסביבה, שקולט אליו סטודנטים מכל העולם. בכפיפה אחת הם חיים ולומדים, מתוך הפילוסופיה, שאיכות הסביבה אינה דבר שיודע גבולות. לקראת שנת הלימודים הבאה. חובר מכון הערבה לקמפוס באילת ומציע, מסלול חדש. ייחודי מסוגו בארץ ואם לא בין הבודדים בעולם. תואר שני במנהל עסקים הנותן דגש על איכות הסביבה. מנהל עסקים ירוק (The Green MBA)
ירוק בעיניים

ברק גוזנר, סטודנט שלמד במכון הערבה, בעל תואר באקולוגיה ימית מספר: "אני למדתי באוניברסיטת תל אביב, שם עשיתי את התואר הראשון שלי, אך כשהמשכתי את לימודיי במכון הערבה ללימודי הסביבה, היה לזה ערך מוסף מאוד גדול! המחקר שלי עסק בתחום האקולוגיה, שמירה על מפרץ אילת ואיכות הסביבה, אך את הערך המוסף קיבלתי בזכות האינטראקציה עם הסטודנטים הנוספים. במכון הערבה, מלבד הסטודנטים היהודים/ ישראלים ישנם גם סטודנטים ירדנים, פלשתינאים, מצרים, אמריקאים, אירופאים... העבודה עמם מלמדת אותך להסתכל על דברים בראייה רחבה של שיתוף פעולה מחייב בין כל המדינות והלאומים על מנת לשמר את הסביבה".

מכון הערבה ללימודי הסביבה


מכון הערבה ללימודי הסביבה הוקם בשנת 1996 בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית, כ- 30 ק"מ מאילת. המכון עוסק בתחומי הסביבה השונים ומקיים תוכנית אקדמאית, מרכז מחקר ומרכז למעורבות ציבורית מקומית, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל ושכנותיה ככלי לקידום תהליך השלום. הסטודנטים במכון הערבה מגיעים מישראל, ירדן, הרשות הפלשתינאית, מצריים, תוניסיה וכן מארה"ב, קנדה ולעיתים גם מאירופה, סין, אתיופיה ויפן. במהלך שהותם בארץ, הם מתגוררים בקיבוץ קטורה וזוכים בשנת הלימודים ללמוד במגוון קורסים עדכניים מתחומי המדיניות, המדעים, האתיקה והתרבות הסביבתית, בדגש יישומי למקרי מבחן מקומיים ואזוריים. נכון לשנה זו, למדו במכון הערבה כ- 40 סטודנטים, 10 מחו"ל, 11 מירדן וכל השאר ישראלים מהארץ. שרון בן חיים, חברת קיבוץ קטורה ואחראית על יחסיי חוץ ופיתוח משאבים של מכון הערבה, מספרת, כי רוב המחקרים ממומנים על ידי איגוד אירופאי וממשל אמריקאי, על מנת לעודד את שיתוף הפעולה במזרח התיכון בין מדינות ערב וישראל. כמו כן ישנם תורמים פרטיים וקרנות שמספקים מלגות לסטודנטים וכן את תמיכתו של משרד החוץ במלגות לסטודנטים מירדן.
עלות הלימודים לסטודנט מחו"ל, היא כ- 7500 דולר לסמסטר כולל שכ"ל, מעונות, אוכל וכו'. לדברי שרון: "זו יחסית עלות נמוכה, פחות מחצי עלות לסטודנט ישראלי שבוחר למשל ללמוד בחו"ל", כאשר סטודנט מהמזרח התיכון (ישראלי/ירדני) משלם בסביבות 2000 דולר לסמסטר עם אופציה לקבלת מלגות.

אלון טל, יוזם והוגה הרעיון, משפטן ובעל דוקטורט במדעי הסביבה, כיום משמש כמרכז המחקר בתוך מכון הערבה, מספר, ששנת 95' היתה שנה של אופוריה סביב תהליך השלום האוסלואי הראשון, והיא הולידה רצון בקרב חברי קיבוץ קטורה לתרום את חלקם הצנוע בתהליך השלום הנרקם. לדבריו: "מרכז המשק באותה תקופה פנה אלי בבקשה לחשוב על רעיונות, אני הגעתי עם הצעות שונות כגון: הקמת חוות סוסים בתמנע או הקמת גינה של צמחים על סף הכחדה, וביניהם היה לי גם רעיון של הקמת תוכנית אקדמאית שתאפשר לסטודנטים ישראלים ללמוד עם עמיתיהם מארצות ערב באווירה שקטה ומבודדת, תוך כדיי גיבוש חזון אקולוגי אזורי".
אלון מספר, שיצא למשלחת בתוניס יחד עם נציגי ארגוני סביבה בערב והתרשם שאין אף תוכנית אקדמאית המאפשרת לימודי הסביבה במדינות ערב, מכאן והלאה התקדם הרעיון ותפס תאוצה בקרב גורמים רבים שנתנו יד בהקמתו, כך שבשנת 1996, הוקם מכון הערבה ללימודי הסביבה, כאשר הוא מנה 26 סטודנטים, מתוכם 13 מחו"ל: מארה"ב, דרום אפריקה, אוסטרליה ואנגליה, סטודנט אחד מסין ואחד מאתיופיה, שלושה ירדנים ו- 10 סטודנטים ישראלים.

קשיי הסטודנט הערבי


"אחת התופעות המרשימות והמדהימות", מציין אלון, "היא האינטראקציה בין הסטודנטים מהארצות השונות. נכון שיש מתחים והבדלי מנטליות, וכשיש פיגוע, העניין נעשה יותר מורכב בין הסטודנטים היהודים לערבים, אבל צריך לצאת מנקודת הנחה, שאנחנו רוצים להתקדם ביחד ולכן צריכים למצוא דרכים לעבוד ביחד, למשל: זיהום אויר זאת לא רק בעיה ספציפית שלי במדינת ישראל, אין גבולות מדיניים לזיהום אוויר, ולכן זה מחייב שיתוף פעולה עם השכנים".
מלבד זאת, מוסיף אלון, שישנן גם בעיות טכניות/ביטחוניות של הסטודנטים הפלשתינאים, לדבריו: "לא פעם, נתקלים הסטודנטים הפלשתינאים בקשיים בהגעה למכון הערבה, הרבה פעמים זה תלוי בפונקציית הזמן והעימותים בשטח. למשל, באירועי מנהרת הכותל, סטודנטים פלשתינאים שלומדים אצלנו לא קיבלו אישורי כניסה ונאלצו לעשות השלמות לימודים בסמסטר השני. כמו כן, שנות האינתיפאדה היו קשות מבחינתנו, היות ואותו פרופיל של סטודנט בגיל 20-27 הוא לעיתים על פי נהלי הצבא וחוקי הביטחון פרופיל של מחבל, ולכן היו תקופות שהיה בלתי אפשרי לקבל היתרי כניסה לפלשתינאים". דויד לר, מנהל מכון הערבה מוסיף: "גם בכניסתם של הסטודנטים הירדנים היו לנו בעיות, והיינו צריכים להלחם על אשרות כניסה לכל סטודנט ירדני, שלמד אצלנו". ברק גוזנר, סטודנט שלמד במכון הערבה, מציין מקרה של חבר מצרי שרצה ללמוד בערבה, אבל פחד היות ואיימו על משפחתו במידה וילמד בישראל. לדבריו: "זה צעד לא קל בעבורם, במיוחד בתקופות מסוימות, גם המעבר בגבול קשה, לפעמים הוא כרוך בחיפושים על הגוף וזה לא נעים, בסך הכול אתה סטודנט שרוצה ללמוד את המקצוע שבחרת בו ואתה מושפע מבעיות פוליטיות, ביטחוניות ומדיניות". עוד הוא מוסיף: "אני למדתי בתקופת 'חומת מגן' ופיגועי המתאבדים, זה לא היה קל בכלל, אבל ברגע שאתה חי עם אנשים, אתה עומד מול בן אדם, לא מול עם, ירדני/ פלשתינאי או מצרי... אתה קודם כל חבר שלו, אתם צריכים להתמודד עם דברים פשוטים של חיי היום- יום, להסתדר ביחד בחדר, ללמוד למבחן, ללמוד תכונות אופי אחד של השני, זה יוצר קשר אישי, ומהר מאוד מתפוגגות המחיצות של זהות לאומית, פלשתינאי/ ירדני וכו'. מעבר לזה, אתה לומד להסתכל על דברים בראייה רחבה, ואת זה אתה לא יכול ללמוד בשום אוניברסיטה. אתה לומד להתעמת עם הסביבה שמכילה גם עמים נוספים, השקפות ומנטליות שונות, כך גם פיתרון בעיות של הסביבה הוא לא חד ממדי, הוא חייב לבוא בראייה כוללת של כל השכנים בסביבה". לצד התוכנית המחקרית, מתקיימות במכון גם סדנאות בחינוך סביבתי, מנהיגות ובניית שלום, ועל ידי כך נוצרת הקירבה בין הסטודנטים. אלון מוסיף, שגם הלימודים האקדמאים כשלעצמם תובעים את ההקרבה והכימיה בין הסטודנטים, לדבריו: "מדובר בלימודים אקדמאיים בשפה זרה, שמולידים את העזרה ההדדית ואת רוח החברותא. יחד מתגבשים על מנת להתגבר על הקשיים הלימודיים, הלמידה יוצרת את הקירבה והאינטימיות וממוססת מחיצות מדיניות, פוליטיות מנטליות או סטריאוטיפיות. יחד עם זאת, גם פרופיל הסטודנט שלנו מבקש למצוא אדם פתוח, נחמד, אידיאולוג המעוניין לתרום לשיפור הסביבה".

פילוסופיה ואידיאולוגיית חיים על קצה המזלג


הפילוסופיה של מכון הערבה גורסת, כי הסביבה אינה יודעת גבולות, ועל כן הדרך היחידה לקיימות אמיתית מושתת על פתרונות חוצי גבולות. על מנת להתמודד עם שאלות ודילמות סביבתיות, סטודנטים ואנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה צריכים להבין את מכלול השיקולים והמורכבות הבאים לידי ביטוי בקבלת החלטות העוסקות בנושא סביבתי, ביניהם: מדיניות, חברה, תרבות, פוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה. דויד לרר, מנהל מכון הערבה, מוסיף, כי: "הרעיון הוא להביא סטודנטים יהודים, ערבים, ישראלים, פלשתינאים, ירדנים וכו' על מנת ללמוד לימודי סביבה, היות וכאן צריכה להיות הסכמה, האמונה שלנו היא שלטבע אין גבולות. אפשר לחלוק על פוליטיקה, דת, היסטוריה וכדומה, אבל בנושא הסביבה אין להתווכח, כולנו נושמים את אותו אוויר וחיים מאותם מקורות מים, נושא סביבתי מחייב את שיתוף השכנים".
דוגמאות לקרבה ולשיתוף הפעולה עם שכנינו מביא מנהל המכון, כשהוא פורש את תוכנית המחקר במכון הכוללת מחקר יישומי במגוון תחומים, כאשר המחקרים במכון הם על פי רוב מחקרים בינתחומיים חוצי גבולות מתחומי מדעי הטבע והחברה. בין הנושאים הנחקרים היום: שיקום נחלים עם אירגון פלשתינאי בבית לחם, איכות אוויר בשיתוף אוני' אל- קודס והחברה הירדנית להתפתחות בר קיימא, עתיד אגן ים המלח בשיתוף עם ירדן, הרשות הפלשתינאית, אוסטריה ואנגליה ועוד... לדבריו, מכון הערבה מעודד השתתפות של סטודנטים במחקר, הן באמצעות משרות מחקר המוצעות לסטודנטים במסלול לתואר שני והן באמצעות נושאי מחקר עצמאי של סטודנטים. עוד הוא מציין את פרויקט סבב"ע- סביבה בריאה בערבה, אשר משמש מרכז לפעילות ציבורית שהוקם בשנת 2002 ביוזמת מכון הערבה, על מנת לקדם פעילות ציבורית בתחום איכות הסביבה. סבב"ע עוסק במגוון נושאי איכות סביבה בכללם שטחים פתוחים, מיחזור, חינוך סביבתי, נושאי תכנון אזוריים ושם דגש מיוחד על שיתוף הציבור ביוזמות, תכנון ונושאים סביבתיים באזור, כגון: נמל תעופה תמנע המוצע ותעלת הימים.


THE GREEN MBA


גולת הכותרת של מכון הערבה בשנה הבאה עלינו לטובה הוא שיתוף הפעולה עם הקמפוס באילת, לרר מספר: "היה לנו היה עניין רב להציע מסלולים לתואר שני ללימודי סביבה, מתוך שאיפה להקמת תוכנית גדולה ורחבה של מנהל עסקים במגמה סביבתית ואכן, דרך 'שותפות 2000' ,שבמרכזה עומדת קהילת טורונטו, אשר שמה לעצמה כמטרת יעד לחזק את הנושא של לימודים אקדמאיים באזור אילת וכן נותנת תמיכה לקמפוס באילת, יצרנו שיתוף פעולה הדדי עם הקמפוס ויצאנו בתוכנית יחידה מסוגה בארץ אם לא בין הבודדות בעולם, המשלבת MBA במנהל עסקים עם תת מסלול של איכות הסביבה". עמוס דרורי, דיקן הקמפוס באילת, מציין, שבעשור האחרון כל הנושא הסביבתי: חקר הסביבה, ההשפעות על הסביבה והמודעות לסביבה, הפכו להיות מאוד, מאוד בכותרות, והאוניברסיטאות פותחות יותר ויותר תוכניות שקשורות באקולוגיה וסביבה, לדבריו: "סביבה זה לא רק לדעת מה קורה, יש הרבה דברים שקשורים בניהול, למשל ניהול חופים, משאבי- טבע, מנהל עסקים עם אוריינטציה לניהול נושאי הסביבה, זאת תוכנית מאוד ייחודית ודי רלוונטית לאזור הזה". דויד לרר מוסיף: "סטודנטים שירשמו למסלול, יגורו בקיבוץ קטורה, בקיבוץ ילמדו הסטודנטים את נושאי איכות הסביבה ובקמפוס אילת ילמדו את הקורסים הרלוונטיים למנהל עסקים. כרגע, הקורסים אצלנו מועברים בשפה האנגלית ובקמפוס באילת - בשפה העברית, תוך שאיפה שגם בקמפוס ילמדו באנגלית וכך נוכל להרחיב את מעגל הסטודנטים מכל העולם". אלון טל, מכנה את הפרויקט כ'מנהל עסקים ירוק' ורואה אותו כחזון לדור החדש של התעשייה הנקייה, רעיון מעט מהפכני בהכשרת דור מנהלים חדש, עם הטמעת דרכי חשיבה סביבתיים- כלכליים.

סוגיית כלובי הדגים


בקשר למפגעים באיכות הסביבה באזור אילת מציין גוזנר ברק, סטודנט אילתי, שלמד במכון הערבה: "השאלה מה גורם להרס השונית או מה יותר גורם להרס השונית? זאת לא השאלה הנכונה, כיוון שאין לה תשובה! אי אפשר לכמת את כל הגורמים ומה ההשפעה שלהם, לפעמים יש אינטרס מדיני/ כלכלי. למשל, השפעת כלובי הדגים על המפרץ, אי אפשר לכמת או להוכיח את זה בצורה גורפת יותר מגורם כזה או אחר. לכן השאלה שצריך לשאול היא: האם רוצים לשמור או לא רוצים לשמור על השונית? ואם התשובה היא כן. אז צריך לעשות הכל ועם כולם. יש כאן ארבע מדינות שנושקות לאותו איזור, אין גבולות ביניהן. כמו שזיהום אוויר עובר ממדינה למדינה, כך גם הדגים, ולכן הבעיה היא סביבתית. זה לא יעזור רק אם אנחנו נשמר את המפרץ, נאבק או לא נאבק בכלובי הדגים, יותר חשוב הוא לראות רחב ולטווח ארוך, אנחנו חייבים לחתור לתקשורת עם המדינות השכנות, על מנת להגיע לתוצאות בכל מה שקשור לאיכות הסביבה, למפרץ ים סוף ובכללו לשוניות שבתוכו".

תמונת כתבה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש