פרסומת
דלג

עם הרגל על הגז

מאת: אסטר שטרית ● צילום: מערכת ערב ערב ● 29/8/2017 13:10 ● מה נשמע 511
הם לוקחים אתכם בכל שעה, לכל מקום, שומעים את כל הסיפורים, ומנסים להתפרנס בכבוד ● בימי הקיץ הלוהטים, נהגי המוניות בעיר לא מפספסים דבר, מספרים על הגעגועים לאילת של פעם ומביאים את נקודת מבטם לקיץ 2017 ● ויש להם רק בקשה אחת - אל תשכחו לשלם
עם הרגל על הגז

יש מי שלא יכולים בלעדיהם ויש מי שעבורם נהגי המוניות בעיר הם האות והסמל לחוצפה, תעוזתנות ועבירות תנועה. כך או כך, אין ספק שבימות הקיץ הלוהטים האלו, נהגי המונית בפול גז, מנסים לעמוד בלחצים ולספק את הסחורה.


 

מצליחה לשמח אנשים

 

איריס יצחקי ובעלה יורם

מי? איריס יצחקי (50), אילתית מזה כשלושים שנה.

כמה זמן בתחום?
נהגת מונית במשך כ-20 שנה, עובדת בתחנת 'מוניות הים האדום'. "בעבר, עבדתי כמדריכת מועדונית. בעלי יורם רכש מונית, אז החלטתי להוציא רישיון כדי לעזור לו. מאז התאהבתי במונית. אני אוהבת את העבודה שלי, את המפגש עם האנשים השמחים שיוצאים לבלות. בגלל זה אני עובדת לילה. אנשים שמפנים לעצמם את השקט אחרי כל היום יוצאים ומבלים, הם אנשים שמחים, יש הרבה אופטימיות".

מה הנסיעה הכי מצחיקה שזכורה לך? 
"הסעתי את יעקב כהן הבדרן. היה ממש כייף להסיע אותו. כל הדרך הוא הצחיק אותי". 

מה הנסיעה הכי שלילית שזכורה לך?
"הייתה לי נסיעה עם שני ילדים מדימונה שנכנסו למונית עם קפוצ'ון על הראש ואמרו לי 'סעי סעי'. אמרתי להם שידברו יפה כי אני בגיל של אמא שלהם. הם התחילו להסתודד ביניהם והבטחתי להם שאם הם ימשיכו ככה, אני אקרא לשני הבנים שלי ולא יהיה נעים לאף אחד. בסופו של דבר, הם יצאו בשקט. מהם כן פחדתי, כי נערים הם חסרי גבולות. אין להם שום עכבות, הם לא יודעים מה הסכנות. אני עובדת רק בלילה, אני רגילה לדברים האלה, אבל כשמתראים עם אנשים חסרי פחד זה מפחיד. אחרי הרבה שנים גם אותם יודעים לסנן בדרך כלל".

מה כייף בעבודה הזאת?
"האינטראקציה עם האנשים. נהגי מוניות יודעים הכל וזו לא סטיגמה", היא צוחקת ומוסיפה, "כשנכנסים למונית אנשים שבוזים, אני מרימה להם את המורל ומשפרת להם את הגישה באותו בוקר או ערב. הם אומרים לי בתודה-  'נכנסנו למונית מאוכזבים, יצאנו מחויכיים', וזה עושה מוטיבציה להמשיך כשאומרים לך תודה. יש חיסרון אחד בעבודה על מונית - רמת ההחלקה של הכבישים קטסטרופלית והבמפרים בכל מקום בעיר נוראיים".

מה שומעים אצלכם הרבה בקשר?
"בעיקר הזמנות ושטויות, אקטואליה. אצלנו אפשר לדבר חופשי בקשר, שלא כמו בתחנות אחרות".

מה אנשים צריכים לדעת לפני שהם נכנסים למונית?
"שהם צריכים לשלם בסופו של דבר. ואני לא צוחקת, יש אנשים שעולים למונית בלי כסף. הם לא חושבים שזו הפרנסה של נהג המונית, זה נראה להם שאנחנו בסתלבט. אני שומעת הרבה 'זה בסדר, נהג המונית יוותר לי, אנחנו אילתים', אנשים מגיעים עם עשרים שקלים במקום שלושים שקלים לנסיעה. אנחנו עושים עשרה אחוזים הנחה לאילתים ושומעים משפטים כמו 'אני מפרנס אתכם כל השנה, מה את לא יכולה לוותר על חמישה שקלים?', כאילו זו לא הפרנסה שלנו".

קיץ 2017 עד כה?
 "האמת, אנחנו מתוסכלים. אין הרבה נוסעים ומי שכבר מגיע אומר שעדיף לנסוע לחו"ל, שם יותר זול. אנחנו מרגישים שאין אטרקציות, אין לאן להפנות את האנשים. אני עובדת לילה ורוצה להגיד לאנשים לאן ללכת בבוקר, אבל אין לי על מה להמליץ להם. הם היו כבר ב'ריף' וב'מצפה'. פעם היו פה הרבה הפקות של חברות גדולות, אבל כבר לא מביאים אותן יותר לעיר, ומן הסתם זה פוגע גם בפרנסה שלנו כנהגי מוניות. בקיץ הזה יש לנו מפגשים עם נוער מאוכזב, אנחנו שומעים מבני נוער איך הם מוציאים בין 100-150 שקלים על כרטיס למסיבה כזו או אחרת פלוס נסיעות הלוך ושוב במוניות והמסיבה מסתיימת לקראת 02:00 בלילה והם מתוסכלים ואין להם לאן להמשיך. הם נכנסים למוניות בבאסה שאין להם מה לעשות. אולי כדאי לפתוח שוב מסיבות נוער כמו שהיו פעם. להחיות את ה'פיל הלבן' במתחם הנמל (מועדון הנוער 'מונלייט'), ולאפשר לנוער לבלות בעוד מקומות חוץ מבשני מועדונים שעובדים באילת". 

מה עושים בחורף, יש עבודה?
"ספציפית במוניות 'הים האדום' אנחנו משרתים יותר את האילתים. אני לא יודעת מה קורה בתחנות האחרות, אני רגילה לעבוד עם עובדי המלונות. אצלנו יש ירידה סבירה ומתונה בחורף".


 

אנשי המוניות צריכים לנהל את העולם

 

מיה מזרחי ביטון

מי? מיה מזרחי ביטון (39), ילידת אילת.

כמה זמן בתחום?
18 שנה נהגת מונית. עובדת בתחנת 'מוניות פתאל'. "בגיל 16 עד הצבא עבדתי במשלוחים על אופנוע. ידעתי שכשאשתחרר אעשה רישיון למונית, וכך היה. השתחררתי בגיל עשרים, התחתנתי ובמהלך ההיריון הראשון כבר הייתי באמצע הקורס לרכב ציבורי. מה שגורם לי להישאר בעבודה הזו זה הנוחות, שאני יכולה לקחת את הילדים ולחזור להכין להם אוכל, ואחר כך להמשיך לעבוד. יש לי 4 ילדים ובשלושה הריונות עבדתי על המונית עד החודש התשיעי". 

מה הנסיעה הכי מצחיקה שזכורה לך?
"יש הרבה", היא צוחקת ומתקשה לבחור. "היה נוסע שאספתי מהשדה, זה היה בדיוק בשלב שהנקתי את הילדה הקטנה. הוא ביקש שאקח אותו למסעדה שהייתה צמודה למלון 'אסטרל ויליג''. כשהוא עלה, חשבתי על זה שאני צריכה להניק, וברגע שחשבתי על זה נזל לי חלב. שכחתי שהנוסע באוטו ונסעתי לכיוון הבית - להניק. בדרך הוא אמר לי: "תראי, אני לא אילתי, אבל זה לא נראה לי הכיוון". הסברתי לו במבוכה שמרוב לחץ להניק שכחתי בכלל שהוא ברכב והוא היה כזה נחמד שאמר לי שהאוכל של הבת שלי חשוב יותר מהארוחה שלו שיכולה להמתין לו. ירדתי, הנקתי והוא חיכה לי ברכב. מאחר והוא היה עורך דין לא דאגתי שייעלם לי עם המונית", היא צוחקת. "אני לא אשכח כמה צחקתי. מי שמכיר אותי, יודע שהכל יכול לקרות לי. אני עפיפון בלי חוט".

מה הנסיעה השלילית שזכורה לך?
"פעם עבדתי לילה ועלה למונית אדם שיכור. הוא נירדם לי במונית וכשהגעתי ליעד שלו לא הצלחתי להעיר אותו. הזעקתי נהגי מוניות שיעיפו לי אותו מהאוטו".

מה כיף בעבודה הזאת?
"החופש. שאין לך אף אחד על הראש, ועם זאת, יש חיסרון, שצריך לחפש את הפרנסה על הכביש. צריך לאהוב את העבודה הזו. יש לפעמים נוסעים הזויים, ויש מצחיקים, ויש כאלה שסתם שופכים את הלב ועד שהם מגיעים ליעד, את כבר מכירה חצי מהצרות שלהם".

מה שומעים אצלכם הרבה בקשר?
"ביולי-אוגוסט שומעים הרבה הזמנות, ובחודשים שאין עבודה, שומעים יותר עצבים בקשר. דיבורים על ראש העירייה, על המצב בעיר, על שאין אטרקציות, ואיך זה שאילת כבר לא כמו פעם. הנהגים רבים יותר על נסיעות ויותר עצבניים, ותמיד יש להם פתרון לכל נושא במדינה ובעולם. תמיד אני אומרת שחבל שכל אלו שיכולים לנהל את העולם, עובדים על מונית", היא צוחקת. 

מה אנשים צריכים לדעת לפני שהם נכנסים למונית?
"קודם כל, חשוב שאנשים יעלו על מונית ששייכת לתחנה. לאנשים יש נטייה לשכוח דברים במונית ולכן בכל מקרה חשוב שרגע לפני שהם עולים על מונית הם יצלמו בעין את שמה, כדי שאם שכחו משהו, יהיה להם למי לפנות, וכמובן, שעדיף תמיד שהנהג יפעיל מונה. זה דבר רגיל אצל אילתים, אבל משום מה, צפוניים שמפעילים להם מונה, ישר מרגישים שרוצים לגנוב אותם. אני לא מבינה במרכז לא עובדים עם מונה?".

איך היית מגדירה את קיץ 2017 עד כה?
"קיץ 2017 לא משהו בכלל. פעם הייתי קמה לעבודה בארבע בבוקר, היו מגיעים 70 אוטובוסים, העיר הייתה מפוצצת בנוער, הטיילת הייתה מלאה העסקים היו פורחים. היו מביאים הפקות גדולות כמו 'העיר האדומה'. היום כולם מעדיפים לנסוע לחו"ל. 'השמיים הפתוחים' גרמו לטיסות להיות זולות וגם השהות בחו"ל זולה יותר. הישראלים נוסעים לחו"ל, אבל תיירות מחו"ל לפה בקושי מורגשת".

בחורף יש עבודה?
"בחורף העבודה 'פסארה', גם התיירות שבאה מחו"ל זו תיירות של ביטוח לאומי. אז מה אנחנו עושים בחורף? שולחים טופס של צ'אנס ומקווים לעשות קופה ממפעל הפיס", היא צוחקת. 

 


"חשוב שתיירי הפנים ותושבי אילת ישימו לב, שהיום נכנסו לענף כל כך הרבה אנשים שאני בפירוש אומר שהם לא מתאימים לענף, ממש גזלנים. צריך לעבוד עם תחנה מסודרת, לא משנה איזה. כדי לדעת שיש תחנה ושיש למי לפנות בכל מקרה שלא יקרה. אנחנו לוקחים גם הרבה ילדים קטנים לבית הספר, צריך לדעת מי הנהג ואת כל הפרטים הרלוונטיים"


 

תחושה של חופש בעבודה

 

איריס אלקלעי עם בעלה יהודה

מי? איריס אלקלעי (51), אילתית מזה כ-22 שנים.

כמה זמן בתחום? 
נהגת מונית מזה כשבע שנים. בשלוש שנים האחרונות עובדת עם חברת 'גט טקסי'. "הגעתי לזה במקרה, הייתי מעצבת תכשיטים הרבה שנים, והייתה לי חנות במרכז 'שלום'. באחד הימים פרצה שריפה באחת החנויות והחלטתי שאני לא משפצת ופותחת שוב, אלא מנסה משהו חדש, והאמת, שגם מאוד רציתי את הרכב, שיהיה לי איך להסיע את הילדים לחוגים, לחברים. התחלתי במטרה להיות נהגת הסעה לילדים, ומשם התאהבתי בעבודה הזו. אני ובעלי המקסים יהודה, שנינו נהגי מוניות ב'גט טקסי' ומרוצים מאוד".

מה הנסיעה הכי מצחיקה שזכורה לך?
"פעם לקחתי נסיעה ממלון 'הנסיכה', ארבעה גברים מדברים איתי כל הדרך. הם צחקו איתי ואמרו שהם ממס הכנסה, אמרתי להם שאני לא דואגת ממס הכנסה, אני תמיד מפעילה מונה. במשך הנסיעה אני מסתכלת על מי שיושב לידי ואומרת להם - "אתם לא ממס הכנסה, כולכם שוטרים". הם התפוצצו מצחוק והיו בשוק, מסתבר שזה היה נכון. לא יודעת איך הרגשתי את זה, זו הייתה נסיעה ממש מצחיקה".

מה הנסיעה השלילית שזכורה לך?
"לקחתי מישהו משחמון לאחד מבתי המלון שבהם הוא עבד, כנראה שהוא היה כעוס ועצבני, אני לא יודעת למה, וכל הדרך הוא העיר לי, למה אני נותנת זכות קדימה להולכי רגל, למה אני נותנת למכוניות לעקוף אותי, רק התלונן והתלונן, למה ולמה. התעצבנתי. הגעתי ל'מרידיאן' ואמרתי לו: "אני לא יודעת למה אתה נוסע במונית, אולי אתה בשלילה, אבל אל תעיר לי על הנהיגה שלי. ככה אני נוהגת. אם לא טוב לך, אל תזמין פעם הבאה". בסוף הנסיעה הוא התנצל ואמר שהוא הוציא עלי את העצבים שלו". 

מה כיף בעבודה הזאת?
"אני אוהבת אנשים, אוהבת לנהוג, יש לי סבלנות לתת שירות טוב. את בתחושה שאת כל הזמן בחופש, למרות שאת עובדת, בזכות האווירה של התיירים והאורחים, נוסעים חדשים. בנוסף, כל האוטו שלי עם מדבקות של סמיילים, אנשים מגיעים עם אנרגיות טובות ומיד מחייכים, זה כייף. כשאת משדרת לאנשים אנרגיה טובה, זה בדרך כלל מה שאת מקבלת בחזרה. צריך סבלנות לעבודה הזו, וכך נהנים ממנה".

מה שומעים אצלכם הרבה בקשר?
"הקשר שלנו לא פעיל יותר מדי, כדי לא להטריד את הנוסעים. רוב ההזמנות נעשות דרך האפליקציה. אנחנו מדברים יותר על עזרה בכתובת מסוימת, או אם הלך משהו לאיבוד לאחד הנוסעים. יש יותר שיח עם הלקוחות עצמם".

מה אנשים צריכים לדעת לפני שהם נכנסים למונית?
"לבוא עם סבלנות וכבוד לאנשים. גם אם הנהגים טועים, פשוט לדעת להגיד את זה בצורה יפה". 

איך היית מגדירה את קיץ 2017 עד כה?
"העבודה לא כמו שהיה לפני שנתיים ושלוש אחורנית. יש ימים טובים ופחות טובים, אבל בהחלט מרגישים ירידה בעבודה. אבל אני לא מתלוננת, תודה לאל על מה שיש. לדעתי צריך להאיר ולהעיר לנהגי המוניות עצמם, שיהיו יותר קשובים לחיילים שלנו שמשרתים מסביב והם תוקעים להם מחירים מופרזים מהבסיסים. זה דבר שהוא נורא כואב לי. צריך לתת להם מחיר יותר טוב. אני לא יכולה לראות את היחס שהם מקבלים מנהגים. אני נתקלת בסיפורים מחיילים שפשוט מזעזעים אותי". 

מה עושים בחורף?
"בחורף בונים על תיירות של וועדי עובדים, קצת תיירים מאירופה, מצליחים להסתדר". 


 

"אתה פסיכולוג ויועץ. לא משעמם" 

 

דני קציר במונית

מי? דני קציר (60), אילתי מזה כשלושים וחמש שנים. 

כמה זמן בתחום?
נהג מונית מזה כעשרים שנה לסירוגין, עובד כיום בחברת 'גט טקסי'. "הגעתי לאילת בעקבות עבודה במשרד הביטחון, אבל תוך כדי הוצאתי רישיון על מונית, כי היום בשביל לקבל תושב אילת צריך להיות נהג מונית", הוא צוחק.  

מה הנסיעה הכי מצחיקה שזכורה לך?
"ואי ואיי, אני יכול לכתוב ספר על אנשים באילת. סיפור שאני זוכר במיוחד קרה לפני כעשרים שנה, כשעוד היה מלון 'קלאב מד' ליד מלון 'דן'. עלה למונית שלי תייר שביקש לנסוע ממלון למלון, וזה מרחק של 70 מטר. אמרתי לו - זה פה, זה קרוב, לא צריך מונית, אבל הוא אמר לי שזה בסדר ונתן לי 20 דולר. פעם הייתה הרבה עבודה, מלא תיירים, לא היה לנו מקום לשים כסף בכיסים כבר. היום בשביל לראות תייר מחפשים אותו בפינצטה".

מה הנסיעה הכי שלילית שזכורה לך?
"אני מזהה את כל המסלולים ואת כל הנרקומנים למיניהם, כך שאני מראש לא מעלה אותם למונית ולא נכנס לוויכוחים מיותרים. היה מקרה שבו זוג תיירים רצו לנסוע איתי לים המלח, ולעשות סמים וסקס במונית, זה לא התאים לי, אמרתי להם שיש גבול לכל תעלול, וויתרתי על הנסיעה. יש בתי מלון בשביל זה". 

מה כיף בעבודה הזאת?
"קודם כל אתה נתקל בכל מיני אנשים, כל מיני תופעות. אתה גם הפסיכולוג במונית, אתה גם יועץ במונית, שומע כל מיני דברים וסיפורים, ובכל פעם פוגש פרצופים חדשים. גם תיירי חוץ ופנים, פשוט לא משעמם. כל יום משהו חדש ואחר".

מה שומעים אצלכם הרבה בקשר?
"היתרון ב'גט טקסי' זה שאין קשר. לא מציקים לנוסע עם הטרטור והקללות שיש בקשר. אנחנו עובדים עם האפליקציה אז הנוסע נהנה ממוסיקה קלאסית".

מה אנשים צריכים לדעת לפני שהם נכנסים למונית?
"שצריך לעבוד עם מונה בלבד, לא לזרוק שקרים ולא ויכוחים. באפליקציה אתה רואה את הנהג, את השם שלו, כמה זמן ייקח לו להגיע אליך, הכל מתועד. זה חשוב, כי אם שכחת משהו במונית - הנוסע יודע איפה הוא נסע ומה שם הנהג. חשוב שתיירי הפנים ותושבי אילת ישימו לב, שהיום נכנסו לענף כל כך הרבה אנשים שאני בפירוש אומר שהם לא מתאימים לענף, ממש גזלנים. צריך לעבוד עם תחנה מסודרת, לא משנה איזה. כדי לדעת שיש תחנה ושיש למי לפנות בכל מקרה שלא יקרה. אנחנו לוקחים גם הרבה ילדים קטנים לבית הספר, צריך לדעת מי הנהג ואת כל הפרטים הרלוונטיים".  

איך היית מגדיר את קיץ 2017 עד כה?
"חלש, חלש, מאוד חלש. זה אחד הקייצים הכי חלשים שנתקלנו בו. יכול להיות שממחר זה ישתנה, אבל בינתיים זה לא זה. היינו רגילים למסיבות, חגיגות. כולם בונים על יולי-אוגוסט וכולם ממש מאוכזבים". 

מה עושים בחורף?
 "מבזבזים את מה שעשינו ביולי-אוגוסט, אבל השנה זה לא המצב. כמות הנסיעות ממש קטן בחורף. כשלא מגיעים גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ, עם 700 מוניות מסתובבות, צריך לשרוד. העוגה נפרסת להרבה פיות וזאת לא עוגה גדולה".


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש