פרסומת
דלג

האם תנקום אילת באיסטנבול?

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 16/9/2017 14:39 ● ערב ערב 2828
כחלק מהדרכים בהם מנסה משרד התחבורה להתמודד עם צפי הגרעון האדיר מהפעלת שדה רמון העומד על 9.4 מיליארד שקל עד לשנת 2030 ● נשקלת בימים אלה האפשרות להופכו לתחנת מעבר עבור טיסות המשך בינלאומיות הנוחתות כיום בנמל באיסטנבול ● מעבר למיקומו האטרקטיבי, ייהנה השדה מפטור מאגרות למשך תקופת הרצה בת שלוש שנים, החלטה אשר הובילה כבר מספר חברות בינלאומיות, ביניהן ריינאייר, להגיש בקשה בנושא
האם תנקום אילת באיסטנבול?

רבות נכתב על הגרעון העצום בו עלולה להיתקל רשות שדות התעופה בשל עלויות התפעול הגבוהות הצפויות בשדה התעופה רמון העתיד להיפתח לציבור בשנה הבאה. כעת, נראה כי במשרד התחבורה תרים אחר מגוון מקורות הכנסה מעבר לדיוטי פרי שיפעל בו, על מנת להתמודד עם הגרעון הצפוי לעמוד על 9.4 מיליארד שקלים (כולל עלות הקמת השדה).
עוד בשנת 2013 הוגש למנכ"ל רשות שדות התעופה דאז (רש"ת), יעקב גנות, דו"ח שאף הוצג בוועדת הכספים של דירקטוריון רש"ת.על הדו"ח, ממנו עולה כי לשדה רמון צפי גרעוני בגובה 9.4 מיליארד שקל, חתום רו"ח צחי חבושה, סמנכ"ל הכספים והכלכלה של רש"ת. מסקנת הדו"ח חמורה מאין כמותה – אם יתקיימו תחזיותיו, תעמוד רש"ת בפני חדלות פרעון. חוות הדעת הכלכלית מתייחסת לתחזית תזרים המזומנים של השדה עד לשנת 2030 

 

גרעון שנתי של 200 מיליון שקל בשנה


סמנכ"ל הכספים של רשות שדות התעופה השיב לח"כ גפני כי נמל התעופה המוקם באילת צפוי להיות גרעוני ודל בנוסעים, ולכן הרשות מעדיפה להשקיע את כספיה בנתב"ג: "נמל תעופה אילת זאת השקעה של 1.7 מיליארד שקלים מתקציב רשות שדות התעופה. הוא עומד לשרת מיליון עד מיליון וחצי נוסעים פנים ארציים, -בהיקף שקיים היום, פחות או יותר, ועוד עד 300 אלף נוסעים בינלאומיים. (בהשוואה ל-16 מיליון נוסעים בנתב"ג). הנמל באילת הוא גרעוני ברמה של כ-200 מיליון שקלים בשנה. 
בחודש מרץ 2016 צוטט יו"ר רש"ת אליעזר (צ'ייני) מרום כי "כל השדות הפנים ארציים הם גרעוניים. המדיניות היא לאפשר לאנשים לטוס במחירים הכי נמוכים ולכן לא גובים מהם אגרות. כדי לתפעלם לוקחים תקציבים מגורמים אחרים (נתב"ג). לאור זאת המשימה שלנו היא נמל רמון לא יהיה גרעוני ובשותפות עם משרד התיירות אנחנו כבר משווקים אותו בחו"ל, כאשר חברה בינלאומית תוביל את שיווקו". 

יורם שפירא סמנכ"ל ופתוח עסקי הסביר אז כי "כאשר באנו לתכנן שאלנו מה הדברים שיתרמו ליישובי הסביבה וייצרו רווחים לרש"ת. כתוצאה מכך יש לנו בתכנון פעילות קמעונאית לטווח של 10 שנים קדימה ויצירת מסחר כלכלי מחוץ לטרמינל. לדוגמה: הקמת מסוף המטען, שהוא גם כלכלי וגם יאפשר לחקלאי האזור לשלוח את תוצרתם ישירות לאירופה. מערך התחבורה שייצר הנמל הוא בעל משמעות כלכלית, כי יפעלו סביבו תחבורה ציבורית, של אוטובוסים, מוניות והשכרת רכב. בנמל יפעלו כל משרדי הממשלה, ביניהם משרד החקלאות, שיפעל רבות בגלל נושא המטען החקלאי"
שר התחבורה ישראל כץ הוסיף בעניין זה כי "שיווק נמל התעופה רמון ישולב עם שווק טיסות מרפא מיוחדות לים המלח וטיסות המטען לחו"ל" וזכור אף האיום שאיים בזמנו על ארקיע וישראייר, כאשר רמז כי יקצה רישיונות טיס לחברות לאו קוסט המטיסות טיסות שכר לישראל הנוחתות כיום בעובדה ובעתיד ברמון, כך שיתאפשר להן לטוס גם במסגרת הקווים הפנים ארציים. מתן רישיון כזה יביא לשוק תחרותי באמת בניגוד למצב השורר כיום בו מתקיימת סטגנציה של מחירים בין הדואופול של ארקיע וישראייר, דואופול שיש החוששים כי עלול להחריף ואף להביא לעליית מחירים אצל המתחרה הזולה ישראייר, מיד לאחר השלמת עסקת רכישתה על ידי חברת אל על. 

 

הוגדלו מספר חניות המטוסים


כעת מסתמן כי אחד הפתרונות הכלכליים שהציג בעבר מנכ"ל רש"ת גנות - לפיו במסגרת שיווק נמל רמון תבחן רש"ת חבילת הטבות לחברות התעופה שיגיעו לרמון - עומד לקרום עור וגידים, שכן מסתמן כי נמל התעופה רמון ישמש חברות תעופה בינלאומיות כתחנת מעבר בדרך לטיסות המשך לאפריקה ולמזרח הרחוק. שדה התעופה הבינלאומי המשמש כיום בתפקיד זה הינו שדה התעופה באיסטנבול. הרעיון החל להתגבש לאחר הגעתן של מספר פניות מחברות תעופה אשר ביקשו לנצל את מיקומו האסטרטגי של הנמל במטרה להביא אליו נוסעים מאירופה ולבצע ממנו טיסות המשך מוזלות לאפריקה ולמזרח הרחוק. הסיבה לאטרקטיביות הגוברת של השדה הישראלי נעוצה בפטור שקיבל למשך תקופת ההרצה מאגרות למשך שלוש שנים. כך הגישה חברת ריינאייר בקשה לרש"ת לאפשר לה הקמת בסיס פעילות במסגרתו יחנו ברמון עשרה ממטוסיה. כיום מפעילה החברה 14 קווים לעובדה ב-28 טיסות שבועיות. 
סימן נוסף לכך שבמשרד התחבורה רואים בהסתמכות על רמון כתחנת מעבר בינלאומית, היא הוראתו של שר התחבורה מהזמן האחרון, להגדיל את מספר רחבות החנייה של המטוסים בשדה מ-30 ל-60. כן הוארך מסלול הנחיתה ל-3.6 ק"מ, מה שיאפשר נחיתה של המטוסים הגדולים בעולם. עם זאת ועל אף הצעדים הכלכליים הנעשים במטרה לתמוך במימונו של השדה היקר, נראה כי ללא הפיכתו לתחנת חובה עבור מטענים בדרכם לאירופה, יתקשה השדה לכסות את עלויותיו מהכנסות שיגיעו מנוסעים בלבד.


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש