פרסומת
דלג

עו''ד יצחק מויאל מכריז על ריצה לראשות העיר

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: חיים דוד ● 25/10/2017 21:08 ● ערב ערב 2834
קבלו את המועמד הראשון שמכריז על ריצה לראשות העיר – עו''ד יצחק מויאל (45), אילתי מלידה, בנם של מאיר ופאני שהקימו את פיצוחי אופיר, נשוי בשנית לזוהרה ואב לתשעה ילדים ● מויאל הוא כבר המועמד השני בתולדות העיר (אחרי אהרון חי) החובש כיפה, המבקש לכבוש את כסא ראש העירייה ● עם זאת הוא מסרב להיות מקוטלג כמועמד דתי ● ''אני בן אילת'', הוא מדגיש ומבטיח לא רק לשמור על הסטטוס קוו הקיים, אלא להמשיך ולפתח את ענף התיירות באילת - גם בשבת ● ''יש להגביל ראשי עיר לשתי קדנציות'', הוא מסביר ומבטיח לפנות את מקומו, אם יבחר, בתומן ● על חברי המועצה הוא אומר: ''לא יתכן שאותם חברי דירקטוריון מנהלים את העיר במשך עשרים שנה'' ומבטיח רשימה רעננה עם שמות חדשים ● את הקדנציות של יצחק הלוי הוא מסכם: ''התלמיד עולה כיתה, אך לא בבית ספרנו''
עו''ד יצחק מויאל מכריז על ריצה לראשות העיר
לגבי הסטטוס קוו: ''אני אפילו מתחייב שצריך לעשות יותר, גם בשבת''

אדם נעים הוא עו"ד יצחק מויאל. לאחר שעה וחצי של שיחה עם האיש אתה בהחלט מקבל את הרושם שלפניך אדם ראוי לפוליטיקה המקומית. רהוט כפי שעו"ד משופשף יכול להיות, נעים הליכות ומקרין שקט, אולי יותר מידי שקט עבור מועמד אלמוני המבקש לפרוץ אל קדמת הבמה ולהזיז הצידה כוחות חזקים החולשים על השלטון המקומי כבר עשרים שנה. בניגוד לאחרים הוא מוכן להתחייב כבר כיום כי לא יפרוש מהמרוץ ויחבור לאחרים. אחרי הכל הוא בונה על סיבוב שני מול מאיר יצחק הלוי. ולא, הוא לא חושש מפני דובי כהן או לימור להב, "הציבור עייף מאותם פרצופים", הוא טוען "יש רצון ופתיחות לפנים חדשות ורעננות", וכששואלים אותו כמה מועמדים יגיעו אל קו הסיום הוא מפתיע ומשיב "לא יותר משניים שלושה". הכרזתו מבשרת ללא ספק את תחילתה של שנת הבחירות, שבניגוד לשנים קודמות מתחילה מוקדם מהצפוי ובעוצמה לא מבוטלת. לאיזה קמפיין יש לצפות? מויאל מבטיח שפניו לשלום, אבל "גם להילחם אנחנו יודעים",  ומי האנשים שמאחוריו? על כך עדיין אין מדברים, "אבל מדובר באנשים חזקים מאוד וחדשים", הוא מבטיח.

אז למה לך פוליטיקה עכשיו?
זו שאלת המיליון דולר. אקביל את זה לעולם העסקי, תושבי אילת ואני ביניהם, אנחנו בעלי המניות, מועצת העירייה זו מועצת הדירקטוריון. אנחנו אמורים לבחור את חברי הדירקטוריון שינהלו עבורנו את העיר. לצערי חלקם מחזיקים בתפקיד הזה למעלה מעשרים שנה, ובאיזה שהוא שלב יש תחושה שזה הפך לעסק משפחתי, הם שכחו שבעלי המניות האמיתיים הם התושבים. אני בכלל בעד הגבלה של קדנציות. במערכת בתי המשפט למשל התחילו לקצוב משרות ניהול בכירות.

כמה קדנציות צריך לדעתך לקצוב לראש עיר?
שתי קדנציות זה די והותר. מעבר לזה זה רע לאדם ורע לתפקיד. אבל ראש עיר שמגיע לגיל 60 שואל את עצמו מה אני יודע עוד לעשות, אז הוא מחליט לרוץ שוב, אנשים פוחדים מהלא נודע, פוחדים לעזוב מקום עבודה כי מה יהיה, אבל יש חיים אחרי ה"מוות", אסור לפחד, יש המשכיות, והם מגלים את זה אחרי שהם יוצאים מהתפקיד. לפני זה הם משותקים, מפחדים לעשות את הצעד. 

ומה גרם לך להיכנס לקלחת הפוליטית?
יש תחושה כיום שאני לא השותף היחידי לה שאנשים נמאס להם, נמאס במובן של לא יתכן שאותם חברי דירקטוריון מנהלים את העיר במשך עשרים שנה, עם אותן תפיסות עם אותן קבוצות, והכי חשוב, הם חיים בתחושה שמדובר בעסק הפרטי שלהם. היום אם אתה אומר לראש העיר צריך להחליף אותך זה כאילו לקחת לו את העסק הפרטי. יש לי רעיון אולי מעט תמים, להכין לכל חבר מועצה שמכהן עשרים שנה תעודת הערכה, להגיד לו תודה רבה שרתת את הציבור 20 שנה אתה מוזמן לפנות את המקום, זו לא בושה, זו גבורה אפילו. אדרבא צא בצורה מכובדת, מספיק צריך להמשיך הלאה. לא ייתכן שראש עיר יגיע למצב שהוא רואה בעיר כאילו היא עסק פרטי שלו ואם אתה מאיים עליו אתה כאילו מאיים על העסק שלו. זה לא סוד שכשקנית מטאטא לפני עשרים שנה הוא היה מטאטא טוב, מצד שני יבוא אבל הטעון של אתה יודע מטאטא של עשרים שנה הוא מטאטא עם ניסיון, אלא שכבר לא נשארו לו שיערות. 

 

מה לא בסדר במאיר חוץ מזה שהוא יושב על הכיסא שלוש קדנציות?
הוא עשה הרבה דברים טובים, אי אפשר לקחת את זה ממנו.

מה הוא עשה טוב
אני לא אמנה את הדברים כי אני לא צריך לעשות לו את העבודה, אבל הוא עשה דברים טובים ואני גם בחרתי בו פעמיים. אבל גם ראש העיר הבא יעשה הרבה דברים טובים.

בחרת בו גם בפעם האחרונה?
כן. 


כי מה היתה הבעיה שלך עם דובי כהן?
לא היתה לי בעיה עם דובי, פשוט לא היתה לי הכרות אתו. בפעם הראשונה שמאיר התמודד סימה התמודדה מולו ואני בחרתי בסימה, אני טבעתי אז את המושג "מקומה של האישה במטבח הפוליטי", אבל היא לא הצליחה, ובשתי הבחירות האחרונות בחרתי במאיר. 

אוקיי אז איזה ציון אתה נותן לו?
שאלה קשה, אבל אני אענה לך בצורה אחרת, "התלמיד עולה כיתה אך לא בבית ספרנו". 

זה ציון שנותנים לאלה שנכשלו
זו כבר פרשנות שלך.

איך אתה ערוך להיכנס אל תוך שנת בחירות מבחינה כלכלית, קמפיין פוליטי עולה בין מיליון למיליון וחצי שקל, אתה הולך להביא את הכסף מהבית? מקבלנים? מתרומות של בודדים?
לאסוף תרומות כמובן שנאסוף מתושבים כחוק.

אבל לבנות על גיוס תרומות של 5000 שקל מכל אדם זה לא מספיק
אלא אם יש לך 200 איש שכל אחד נותן 5000 שקל ואז יש לך מיליון. 

אתה הולך להכניס יד לכיס?
גם, אבל לא רק וכרגע אני נמצא גם בסוג של סגירה מול מפלגה ארצית.

הבית היהודי?
זה לא הבית היהודי.

לא, פשוט בגלל שהליכוד וכולנו כבר תפוסים אז מה נשאר לנו
עד שזה לא סגור וחתום אני מעדיף לא להרחיב בנושא, הם גם ביקשו שלא אעשה לכך עוד פרסום.

כסף מקבלנים?
ממש לא. חלק מהגיוס יהיה מהחברים ברשימה שכל אחד ייתן חלק, תרומות של בודדים ומימון מפלגות – ביחד זה יספיק.


ישבת עם גורמים פוליטיים בעיר?
ישבתי עם הרבה אנשים אבל אלו היו פגישות הכרות ולא דובר שם על חבירות פוליטיות. 


אנשים לא מכירים אותך עדיין, לפחות לא במגרש הפוליטי, איזה רקורד יש לך בעשייה הציבורית?

התחום הציבורי אינו חדש לי, ב-2002 שימשתי כיועץ במשרד העבודה כשבניזרי היה שר העבודה, באילת שימשתי חבר בוועדת ערים תאומות בשנים 2008-2013, שימשתי כיו"ר ועדת ערר בארנונה בין השנים 2009-2017, ואני משרת במילואים משנת 2002 כקצין בתפקיד מודיע נפגעים, חוץ מזה אני היועץ המשפטי של המועצה הדתית באילת.

אז מה מכשיר אותך להיות ראש עירייה?
קודם כל אני בן אילת, אני חושב שזה קריטריון מאוד חשוב.

אבל אף פעם לא ניהלת מערכת גדולה ועיר זה מפעל
אף אחד לא נולד ראש עיר. גם מאיר ורפי לא נולדו ראשי ערים. אנשי חינוך ומורים הפכו להיות ראשי ערים, הם באו עם אג'נדה, עם תפיסת עולם והם חשבו שיש להם את הכלים ואת היכולת להגשים אותה. התקשורת הבינאישית שלי אני חושב טובה. 

אבל יש טענה שאומרת שעיר זה מפעל ולכן לפחות רצוי שמנכ"ל המפעל יגיע עם רקע בניהול עסקים, שידע מה זה לנהל משכורות, מאזן, תזרים,
 כוח אדם, מכרזים, מושגים קרדינליים לניהול עיר, לך אין ניסיון בניהול מערכות גדולות
במכרזים יש לי ניסיון רב בין אם במועצה הדתית ובין אם בייעוץ משפטי שאני נותן, אבל ניהול לכשעצמו גם מאיר לפני שהיה ראש עיר לא ידע שום דבר. 

יש הטוענים שלאילת אין את הפריווילגיה שראש עירייה חסר ניסיון יתגלח על הזקן של כולנו שנה שנתיים עד שילמד את התפקיד
אז בגלל זה נשאר לעולמי עולמים עם מה שיש? או שתחזור לישנים ותבחר שוב בגבי קדוש או רפי הוכמן ותישאר במונרכיה הזו. אני חושב שכחברה עלינו לדעת לקבל ראש עיר חדש, ולשאת במחיר של שנה שנתיים לימוד מאשר להישאר לנצח עם אותה קונספציה ואותם אישים. 

שנת בחירות זה דבר ששואב אותך, אתה צריך שאנשים יכירו אותך, זה אומר חוגי בית וכו', איך זה עומד להסתדר עם הפרנסה?
חוגי בית עושים בדרך כלל בשעות הערב.

כן אבל לפחות בחצי שנה האחרונה אתה תצטרך להקדיש את כל כולך לקמפיין, לא יהיה לך זמן לטפל בתיקים אתה ערוך לזה?
כן אני ערוך כלכלית לכך. 

צריך להיות אדם אמיד כדי לרוץ לראשות עיר
זהו שאני לא חושב, כשאתה אומר כזה דבר אתה בעצם אומר 'הון שלטון'.

זה הופך להיות כך
אסור שזה יהיה כך.

אתה אדם עשיר?
לא. אני אדם עשיר ברוח.

עם תשעה ילדים קשה להיות עשיר
אדם צריך להסתפק במה שיש לו, ולהעריך את מה שיש לו, אז ברוך השם אני מסתדר לא חסר לי כלום. ואני לא אחד שאומר "יהיה בסדר", אני קם בבוקר לעבוד ועושה מה שצריך. 

אתה מגדיר את עצמך איש של אנשים? אתה מתחבק? אתה מרים תינוקות? מגיע לשמחות? או שאתה יותר אנליטי, שכלתני, מעשי, או בקיצור, איפה אתה ממוקם על סקאלת העממיקו שבין גבי קדוש לרפי הוכמן?
אני בא מהשטח. אני חושב שאני נוטה יותר לכיוון של גבי אבל עדיין צריך להיות שכלתן ואיש מעשה, אבל אני בהחלט אדם שמחבק.

אתה חושב שאילת מוכנה לראש עירייה חושב כיפה?
אילת פתוחה לראש עיר שהוא בן אילת ולעובדה שיש לי כיפה על הראש אין שום משקל. אותו דבר אם היתה מועמדת אישה או בן מיעוטים.

אני בכלל לא בטוח שאישה או בן מיעוטים יכולים להיבחר באילת לראשות עיר.
למה?

כי אילת היא עיר שבטית כשקרוב ל-70% ממנה הם יוצאי צפון אפריקה וחלק ניכר מהשאר מבריה"מ
אני לא מסכים אתך, אני חושב שבאילת יכול גם להיות ראש עיר בן מיעוטים.

אתה מציג את זה כ- NON ISSUE, אבל אתה צריך לדעתי לשאול את עצמך איך אתה מתמודד עם מפלס החשדנות החילוני, כי לומר שאין כאן בעיה לדעתי עלולה ליצור לך בעיה
אני רוצה להאמין שזה אפשרי גם לאישה, גם לבן מיעוטים וגם לחד מיני להיבחר לראשות עיר באילת. צריך לשאוף לזה גם. 

 

"אין באילת חינוך מקצועי, שזה בעיני כיום הלב של החינוך", מויאל עם אביו מאיר

 

כן אבל אילת היא עיריית תיירות שבנויה על סטטוס קוו, בשנייה שאתה מכניס כיפה למשוואה, אתה מכניס לסטרס את מרבית הסוחרים והמלונאים
אומר זאת כך, אחי אבי אדם דתי היה משחק כדורגל בשבת, היינו הולכים לבית הכנסת בשבת בבוקר, עושים קידוש, אוכלים חמין והולכים ברגל משכונה א' עד לאצטדיון איפה שבי"ס בגין היום, עומדים על הגבעה רואים את המשחק חוזרים הביתה. אחרי המשחק הייתי יורד לים ברגל. אני מכיר את אילת לא צריך לספר לי מה זאת אילת, חברים שלי לא כולם עם כיפות, להיפך מרביתם בלי כיפות. 

הגדר לי את מיקומך בסקאלה הדתית
אני לא אוהב את השאלה

בנט ודרומה, ש"ס וצפונה, כיפה סרוגה, לאיזה מגזר אתה שייך?
אני אילתי. 

באיזה בית כנסת אתה מתפלל?
ספרדי

ש"ס?
לא ש"ס

אני מנסה להכניס אותך למגירה
אני יודע אבל אני לא נכנס לשום מגירה, אני במגרה האילתית. אומרים שבאילת יש חרדים, אבל זה לא נכון, באילת אין חרדים, באילת יש דתיים אילתים. קח דתי אילתי אפילו עם ציצית ופאות שים אותו במאה שערים או בבני ברק הוא לא נחשב שם לחרדי, למה? כי הוא אילתי, זה צביון אחר, אמרת שבטיות, אז השבטיות האילתית שונה. 

אז אתה דתי לייט?
ממש לא, אני דתי נקודה. בלי שום לא לפני ולא אחרי. 

אשתך עם כיסוי ראש?
כן היא עם כיסוי ראש.

אז תהיה ראש עירייה שלא עובד בשבת
ברור

ומה לגבי הסטטוס קוו, אתה מתחייב שהוא יישמר?
אני אפילו מתחייב שצריך לעשות יותר. למשל יש לי אג'נדה לפסטיבלים, כל סוף שבוע באילת צריך להיות פסטיבל. אז תגיד לי זו שבת זה סוף שבוע, נכון זו עיר תיירות. עיר תיירות לא רק שצריכה לשמור על הקיים היא גם צריכה להמשיך ולהתפתח. 

אין לך בעיה עם פתיחת עסקים בשבת?
גם כיום זה קיים. מי שרוצה לפתוח פותח אין אכיפה ולא תהיה אכיפה גם אצלי.

את ההחלטה לרוץ קיבלת עם עצמך או עם כל המשפחה?
עם כל המשפחה וחברים. זה משהו שקיים אצלך או לא. לכל אדם יש מחשבות כאלו ואחרות לגבי מה הוא רוצה לעשות בחיים, זה עולה ויורד לאורך השנים, בשנה האחרונה, יותר ויותר בחוגים שאני נמצא בהם מדברים על זה שצריך לעשות מעשה ולהחליף את ההנהגה הקיימת, ישבנו מספר אנשים ביניהם אישה אחת מאוד מוצלחת שאמרה לי "מה אני אשב במועצה העירייה עם פלוני אלמוני, אני בשביל מה לי להכניס את עצמי לקלחת הזאת", השבתי לה שאם את תגידי כך ועוד אנשים טובים יגידו כך אנחנו נשאר עם אותן דמויות. 

יש לך כבר קאדר אנשים סביבך? את השלישייה הפותחת?
אין כרגע מיספורים, יש אנשים והמיספור ברשימה ייקבע בהמשך הדרך, מה שכן מוסכם עלינו שבשביעייה הראשונה יהיו שתי נשים לפחות. 

יש שמות שכבר אפשר לחשוף?
עדיין לא.

להיות ראש עיר זו עבודה כפוית טובה מלבד זה שהיא קשה
כי אתה לא יכול לרצות את כולם

שתיים אתה תמיד אשם מראש עד שלא הוכחה חפותך ושלוש אתה כל חמש שנים צריך לעמוד למכרז
מעולה וטוב שכך כי רק כך אתה תמשיך כל הזמן להתאמץ.

עשית סקר?
לא.

כלומר ירית יריית פתיחה ועכשיו תמתין לראות את התגובות בסוף השבוע הקרוב?
אני לא חושב כך, מבחינתי אם הכרזתי אני הולך עד הסוף. 

אתה מכיר את התאוריות שרצות כיום על כך שדובי יכריז שהוא רץ ואז בדקה התשעים הוא יחבור למאיר וייקח סגנות ראש עיר.
הלוואי. אם זה קורה סימן שמאיר יודע שמקומו לא בטוח. הניתוח שלי הוא שמאיר מנסה בכל מחיר להימנע מסיבוב שני כי אז הוא נכנס לבעיה.

דובי כהן כנראה ירוץ, מאיר ואתה בטוח, לדעתך מורדי ירוץ לראשות?
הסביבה הקרובה שלו מאוד מעודדת ומתמרצת אותו לרוץ. הערכה שלי היא שאם הוא ירגיש שזה לא בכיס של מאיר הוא ירוץ . הוא שומע את הרחוב והרחוב בשל לשינוי ואם הוא יכריז, שלום בינו ובין מאיר כבר לא יהיה.

ברור, השאלה איפה לנקרי יהיה בתוך המשוואה הזו
ללנקרי יש שתי אפשרויות, או לפרוש או להישאר, אני לא רואה אופציה שלנקרי רץ לראשות. 

אומרים שמאיר העביר את כל הסמכויות של לנקרי ושל אלמקייס שבראש מחלקת הנדסה לחכ"א ושזה עומד בבסיס הקרע בינו ובינם, מה דעתך על שיטת העבודה שמעבירה הכל לחכ"א, היא טובה בעיניך?
ממש לא. מה שבתוך העירייה צריך להישאר בתוך העירייה. על ה"דירקטורים" שבמועצת העירייה יש שליטה, כשמוציאים את כל העבודות לחברת בת אין לך שליטה על הדירקטוריון שלה.  

בכך אתה גם מביע את דעתך על הפרשיות האחרונות שסובבות את חכ"א?
דעתי על הפרשיות האחרונות בחכ"א שונה לגמרי אני לא מגיע לשחיתות, תתחילו קודם לדבר על המינהל הלא תקין, יש כאן מינהל לא תקין וזה וודאי. אי אפשר לעשות שימוש במכרז למשעולים ולהוציא אתו עבודות של קריית ספורט. בשביל זה צריך מכרז בנפרד, במיוחד כשלפלוני אלמוני יש את האפשרות לבחור מי יהיה הקבלן משנה שיבצע את העבודה בפועל. מינהל לא תקין זה השער שלפני השחיתות. שם צריך לחכות לא צריך לחכות שתהיה שחיתות. 

מה עוד לא מתנהל טוב בעיר?
הכי קל להגיד מה לא טוב בעיר אני רוצה לדבר על מה אני רוצה לנהל, למשל תחום החינוך, אין באילת חינוך מקצועי, שזה בעיני כיום הלב של החינוך. ולמה? כי לא כל האצבעות שוות. אומרים בגרות בגרות ורוצים להושיב ילדים בכוח על הספסל, עם ריטלין וכל מיני יועצים, במקום לנתב אותם למסגרת אחרת, ילד אחד יכול להיות מסגר, חשמלאי, מכונאי, גרפיקאי, הוא יכול להיות כל מיני דברים. צריך לפתוח בית ספר לחינוך מקצועי בעיר, או להקים מגמה בכל תיכון בעיר של חינוך מקצועי. כמו שהיה פעם בגולדווטר כשהיינו ילדים. זה מאסט. זה חינוך בעיני ולא רק המיקום שלנו באחוזי מעבר הבגרויות ומתמטיקה.

אז אתה אומר שדרורי צריך ללכת הביתה
אתה נותן לזה כותרות. אני אומר צריך לשנות את סדרי העדיפויות. ואם מישהו לא חושב כך אז אין לו מקום. דרורי היה המנהל שלי בבית הספר, אז יש לו שליטה יפה בתנ"ך והוא יודע לצטט פסוקים הוא עושה לכולם את התרגיל היפה הזה, אבל אם התפיסה שלו היא כמו שהוא מנחיל היום, אין לו מקום. 

לעירייה הנוכחית יש משנה מאוד ברורה כיום - היא רוצה כאן קריית ספורט בינלאומית, יש לה עתודת שטח עצומה שמתפנה בשטח שדה התעופה והיא חתמה על הסכמי גג שאמורים להגדיל את אילת ל-140,000 תושבים 
אני חושב שלפני שמדברים על קריית ספורט ועל הגדלת האוכלוסייה ל-140,000 תושבים צריך לחשוב קודם כל על מקורות תעסוקה לכל האנשים האלה. מה הם בונים עיר רפאים? העניין הוא שאילת בנויה על תיירות, מדברים כל הזמן על הגדלת מקורות התעסוקה אבל בינתיים זה מה שיש. בעולם אוטופי הרעיונות שלהם יפים, אבל בשטח זה לא מעשי. אני הייתי משקיע את הדברים האלה בחינוך וברווחה. צריך לבנות בתי מלון אבל בתי מלון מסוג אחר, בד אנד ברקפסט (לינה וארוחת בוקר ר.נ) היום כל מלון הוא מיני קניון, חוץ מזה ששיש לך שלוש ארוחות. אתה לא יוצא מהמלון. זה לא טוב, תייר צריך לצאת ולאכול במסעדות בעיר.

ומה העתיד לדעתך של שדרות התמרים?
מרגע שהשדה מתפנה היא צריכה להיות חלק ממדרחוב גדול שמחובר עם אזור בתי המלון. 

אבל מי יגיע? מי יטפס את העלייה התלולה בחום הגדול, ובשביל מה? בכדי להגיע למשביר?
אני אסביר לך למה, אתה טיילת בעולם וודאי, ישנם רחובות ראשיים שתמיד יש בהם הפנינג. דוכנים, פעילויות ואמני רחוב.

אבל בשביל זה יש לך טיילת למה להוציא את זה משם?
למה להשאיר את זה רק בטיילת?

כי אילת קטנה מידי ואם יש לך מקום שהוא ייעודי לזה למה בכוח לאלץ?
לא לאלץ, לחבר, שזה יהיה המשך

אתה מכיר את התוכנית של השדה המתפנה?
אני מכיר בגדול. 

בגדול מדובר שם על עירוב שימושים בין מגורים למלונאות
אני לא חושב שזה נכון לערב בין מגורים לתיירות. 

בעירייה טוענים שזה ייצור רצף מהעיר אל השכונות העתידיות בבריכות המלח
יש יתרון בכך שהתיירות והמגורים באילת הם לא ביחד. אם אתה מקים שם שכונת מגורים אתה צריך להקים גם תשתית, לא נראה לי להקים בתי ספר וגנים לצד מלונות ואטרקציות. צריך לשנות את התכנית.

לעשות שם ריאה ירוקה?
צריך בהחלט. 

במקום כל המסחר?
לא. כשאני אומר ריאה ירוקה אני לא מתכוון במובן של לנטוע שם יער, אלא ריאה שתשתלב בחיבור שבין העיר לבתי המלון, פארק שימשיך את הטיילת. את המזרקה למשל בנו באיזו פינה נידחת שצריך להגיע אליה במיוחד, בשעה שזה משהו שאמור להיות מרכזי. אם היא היתה יושבת על דרך ראשית נניח במדרחוב כמו שאני מתאר, היא היתה הופכת לאטרקציה מתויירת. כרגע אתה תגיע לצפות בה אולי פעם אחת וזהו, במקום שתחלוף על פניה מידי יום. 

האם ראש עירייה לדעתך אחראי לקריסת עסקים בעיר? האם יש לו שליטה על סגירה של אטרקציות כמו הדה מקס ועיר המלכים?
ראש עיר לא פותח או סוגר עסקים, אבל הוא כמי שעומד בראש רשות שחלק מהתפקידים שלה זה רישוי עסקים ותכנון ובנייה, בהחלט צריך לתת עדיפות ליזמים שרוצים לעשות דברים טובים לאילת. אם יש פלוני אלמוני שרוצה לקדם משהו בעיר המלכים למשל, צריך לעזור לו ולסייע כדי לפתוח שם משהו אחר במקום. לפני כמה זמן ראיתי פרסום של עיריית חיפה "רישוי עסקים בתוך חמישה ימים", זה משהו שאתה יכול לחלום עליו באילת. 

מה תכנית העבודה שלך לשנה הקרובה?
עד דצמבר זה שלב הקמת המטה והתשתיות. מערך מחשוב בהקמה, רשימות אנשים, בניית תקציב וחלוקת עבודה, ומינואר זו כבר ממש תהיה עבודה של חוגי בית וכל מה שצריך עד ליום הבחירות.


חדשות אילת