יהדות - פרשת 'וארא’

מאת: הרב דוד שנה ● צילום: או-מד מדיקל ● 12/1/2018 11:40 ● מה נשמע 530
המילה האשונה שאנחנו אומרים בכל בוקר כאשר אנחנו פוקחים עיניים היא 'תודה'. "מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי".
יהדות - פרשת 'וארא’

 

פרשת 'וארא’


המילה האשונה שאנחנו אומרים בכל בוקר כאשר אנחנו פוקחים עיניים היא 'תודה'. "מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי". הכרת הטוב היא דרגה מאוד גבוהה במידות האדם. כמעט ואין גבול לטוב שצריך להכיר לכל מי שעשה לנו טובה. ההפך מהכרת הטוב הוא כפיות טובה שהיא מידה מגונה ביותר באדם. כמה קשה לראות אנשים שמחופשים "לחרדים" אשר פוגעים ומבזים חיילי צה"ל שמוכנים למסור את נפשם על מנת להגן גם על חייהם שלהם, של אותם כפויי טובה. היכן הכרת הטוב שלכם?!? אך מה לגבי הכרת הטוב לאנשים במקרים שעזרו ועוזרים לנו לא רק במצבים קיצוניים של הצלת חיים? מה לגבי הכרת טובה יומיומית לאבא ואימא, לבית שלנו, למדרכה, לעץ היפה שבשדרה ולמעשה לכל דבר שעושה לנו טוב.  
בפרשתנו, פרשת 'וארא', מלמד אותנו משה רבנו עד היכן מגיעה הכרת הטוב. ה' מחליט שהגיע הזמן להתחיל להכות את פרעה עשר מכות. מי אמור לתת את המכות? פשוט הוא שמשה המנהיג של בני ישראל הוא האיש שצריך להכות. אך למרבה הפלא את שלוש המכות הראשונות: דם, צפרדע וכינים, מכה דווקא אהרון, אחיו של משה. מדוע אהרון מכה את שלוש המכות הראשונות ולא משה?
מסבירים חז"ל: שתי המכות הראשונות, הדם והצפרדע מתחילות מהיאור – צריכים להכות את היאור ואז יתחיל הדם להתפשט בכל ארץ מצרים, וכמו כן במכת הצפרדע – יכו את היאור וממנו יעלו הצפרדעים על כל ארץ מצרים. משה רבנו אינו יכול להכות את היאור, מפני שהיאור עשה טובה למשה כשהוא היה תינוק בן שלושה חודשים. היאור הגן עליו בזמן שהיה משה מונח בתיבה. היאור לא זרם בחוזקה באותו זמן, וכך משה לא טבע. מאחר והיאור עזר למשה, משה מכיר טובה ליאור ואינו רצה וגם אינו יכול להכותו ולגרום לו להתמלא בדם או בצפרדעים. ואילו המכה השלישית- מכת כינים, היא מתחילה מהאדמה, אהרון הכה את העפר של מצרים ופתאום צצו ועלו מיליארדי כינים וכל אדמת מצרים הפכה לכינים. משה אינו מסוגל להכות את העפר של מצרים, מפני שאותו עפר עזר למשה בשעה שמשה הרג את השוטר המצרי שהתעלל ביהודי. משה הטמין את השוטר המצרי בעפר, ועבר זמן עד שפרעה גילה שמשה הרג שוטר מצרי. ומכוח הכרת הטוב לעפר שעזר לו להטמין את המצרי, משה אינו רוצה ואינו יכול להכות את עפר מצרים במכת כינים.
ואני שואל – איזה מן הכרת טוב היא זאת, למי בדיוק מכיר משה טובה? למים? לעפר? וכי אם יכה משה את היאור, האם היאור יזנק על משה בזעם ויצעק עליו איך אתה מעז, הרי אני הצלתי אותך כשהיית תינוק? ובכלל, המים אינם אותם מים. עברו כבר 80 שנה מאז שמשה היה תינוק והרבה מים זרמו בנהר. אם כך, מה שייכת הכרת הטוב לדומם?
אך זהו בדיוק העניין. משה אינו מכה את היאור ואת העפר מפני שהוא אדם שמכיר טובה. היאור הוא דומם, הוא לא יכעס על משה, אך משה רבנו מבחינתו, מכוח צדקתו ומגודל הכרת הטוב שבו – אינו מסוגל לעשות רע למשהו, אפילו דומם, שעשה לו פעם טוב. ואם לעפר ולמים דוממים, משה רבנו מכיר טובה, על אחת כמה וכמה צריכים אנו להכיר טוב לכל מי שעזר ועוזר לנו, להורים שלנו, למדינת ישראל ולממשלת ישראל, שמקנים לנו ריבונות על ארץ אבותינו, לתלמידי חכמים שמראים לנו את הדרך, לחיילים ולשוטרים ששומרים עלינו יומם וליל במסירות נפש, למורים שמלמדים אותנו דעת והשכלה, לרופאים שדואגים לבריאותנו, לנהגים שמוכנים להסיע אותנו לכל מקום בכל זמן, לעירייה שמחזיקה את הצרכים השוטפים בעיר, לנשים ולבעלים שלנו, למעסיק שלנו שנותן לנו אפשרות להתפרנס בכבוד. ומעל כולם לבורא עולם שמחייה אותנו ומספק את כל צרכנו בכל רגע ורגע.


חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש