פרסומת
דלג

אני הסבתא החדשה

מאת: רותם ג'קסון ● צילום: מערכת ערב ערב ● 2/2/2018 10:03 ● מה נשמע 535
תשכחו כל מה שידעתם על סבתות סורגות שמעמידות סירים בציפייה שהילדים או הנכדים יבואו. הסבתות של היום רצות מרתונים, מפתחות קריירה שנייה ושלישית, מנהלות חיי חברה ענפים ומחזיקות דף פייסבוק פעיל למדי. אמירה אדרי, סבתא מהדור החדש החליטה לעשות סדר בפער הדורות ולהוציא סדנת סבתאות לסבתות החדשות ● כל מה שרצית לדעת על איך להיות סבתא משמעותית ועדיין להגשים את עצמך!!

בימים אלה מתאמנת אמירה אדרי, בגיל 62 , לחצי מרתון תל אביב. כל יום היא רצה 18 קילומטר מהמרינה עד מסוף טאבה וחזרה "ואני אפילו לא מזיעה", היא מחייכת בסיפוק. "בטריאתלון האחרון באילת זכיתי מקום שני ואת פניי קיבלו בקו הסיום הנכדים המקסימים שלי ואם זו לא דוגמא לסבתא מגניבה אז אני לא יודעת מה כן". 
אמירה אדרי, ידה בכל ויד כל בה, מצליחה להכניס לסדר היום שלה יותר עיסוקים מנערה פעילה בגיל ההתבגרות. ביומיום היא מנהלת את המחלקה להתנדבות באגף לשירותים חברתיים ויועצת ראש העירייה לאזרחים ותיקים. בין לבין היא מתאמנת בקבוצת הטריאתלון של מני קסלסי, אמא לשלשה ילדים וסבתא לחמישה נכדים. את השלשה באילת היא רואה על בסיס קבוע ואת השניים בתל אביב היא רואה אחת לשבועיים כשהיא טסה אליהם במיוחד. בין היתר היא הספיקה לעשות תואר ראשון במדעי החברה והרוח ותואר שני בניהול וישוב סכסוכים. לסיים קורס גישור במכללת "גבים" והנחיית קבוצות במכללת "גישות".  
בימים אלה היא מסיימת לתכנן את סדנת "סבתא מגניבה" שתיפתח ב 12.2.18 במתנ"ס שחמון. הסדנא, ראשונה מסוגה, תהיה מורכבת משישה מפגשים, כל מפגש יארך שעתיים. "נכון לעכשיו הסדנא מיועדת לסבתות בלבד" מציינת אדרי, "ואם יהיה צורך להוציא סדנת המשך אז נשקול בחיוב לעשות את זה". 
איך הגיע הרעיון לסדנא ומה החשיבות לסדנא כזו? 
האמת שאת הרעיון הגו בבית ספר להורות עכשווית במתנ"ס שחמון, אגף הגיל הרך. כשסיפרו לי עליו, מאוד שמחתי ומיד התחברתי לזה כי זה משהו שהוא קרוב אלי גם ברמה האישית וגם כי מתוקף תפקידי כיועצת ראש העירייה לאזרחים ותיקים אני שומעת הרבה סיפורים על הסבתאות. סבתא זו דמות מאוד מיוחדת ומשמעותית בחיי הילדים אז איך אנחנו יכולות למנף את זה בתור הסבתות החדשות. 
איך להיות סבתא בפעם הראשונה? איך לשפר את הקשר עם הנכדים הקרובים והרחוקים? איך נתמודד עם קונפליקטים ביחסים בתוך המשפחה? במיוחד לאור ריבוי סוגי המשפחות ואחוז הגירושים. בסדנא נלמד מה מקומה של הסבתא במשפחות מורכבות. לדוגמה, איזה תפקיד יש לסבתא במשפחה חד הורית, איזה מקום יש לסבתא בחיי ילד שהוריו מתגרשים והמשפחה שלו מתפרקת? מה המקום של סבתא לנכד שגדל במשפחה של הורים מאותו מין וכדומה. אני מביאה כל מיני דמויות של סבתות מהעולם ופאנל של סבתות מגניבות שלכל אחת יש סיפור מהמם. כשאת באה להרצות מתוך הסיפור שלך זה מקבל משמעות אחרת. כמו למשל מה קורה לנכדים כשסבא וסבתא מתגרשים בעצמם. היום אחוז גדול בגיל השני והשלישי מתגרשים. איך שומרים על זה וממשיכים הלאה בלי ליצור טראומות ודרמות? 
מעבר לזה בל נשכח שתוחלת החיים בעידן שלנו רק עולה. אומרים שה- 60 של היום זה ה- 40 של פעם.  כך שהיום הסבתא היא כבר לא רק דור שלישי אלא יש לנו גם סבתות דור רביעי. סבתות הולכות לגיל השלישי והרביעי וחשוב שהן תהיינה מאושרות כדי שהן תגענה לגיל הרביעי בבריאות איתנה. 
לפי החישוב החדש אזרח ותיק נחלק לארבע קטגוריות: 
הגיל הראשון נע בין הגילאים  55-65 
הגיל השני 65-75
הגיל השלישי 75-85
ומגיל 85 והלאה זה כבר הגיל הרביעי. 
אחת הבעיות בעולם היום היא שהילודה יורדת וגיל הזיקנה עולה. המחקרים מראים בבירור שהצעירים של היום יגיעו בקלות לגיל  120. 

 


במה שונה הסבתא של היום מהסבתא של פעם?
בעשורים האחרונים נפתחו מקומות תעסוקה רבים לנשים. הסבתא המסורתית של פעם הייתה סבתא פחות עובדת. היא הייתה מבשלת ומחכה בבית לביקורים של הנכדים. יותר על תקן של ביביסיטר. היום הסבתא יותר קרייריסטית, היא מגשימה את עצמה, עוסקת ביותר מעבודה אחת ועיסוק אחד, היא יותר משכילה ויש לה יותר אפשרויות. 
אני לדוגמא התחלתי ללמוד באקדמיה רק בסוף שנות הארבעים שלי ותוך 5 שנים עשיתי תואר ראשון ושני. ביום שליוויתי את הבן הצעיר ללשכת הגיוס, בדרך חזרה נכנסתי לקמפוס להירשם למכינה . נכנסתי למסלול לימודים. אחרי התואר השני נורא רציתי ללמוד משהו לא באקדמיה אז עשיתי רישיון סקיפר אצל ציקי. יצאתי להפלגות בסיני, באירופה, בקאריביים. אני מאמינה שכל מה שלומדים בחיים מתישהוא יעזור. אני בעד ללמוד כל הזמן ואני כל הזמן ממשיכה ללמוד. עכשיו כשהתפניתי מהטיפול והחינוך של הילדים יש לי את הזמן. 
עכשיו אני! יש מן היפוך תפקידים כזה, דווקא עכשיו אחרי שעשית את כל המטלות של בתור אמא את רוצה להגשים את עצמך. אז סבתא יותר עסוקה, היא מרגישה יותר צעירה ונראית יותר צעירה. נשים היום נראות יותר טוב. הן עוסקות בספורט, נותנות ביטוי לעצמי שלהן ועושות דברים שהן אוהבות. אז מצד אחד הן פחות פנויות, לא יושבות בבית אבל מצד שני זה עושה אותן סבתות צעירות ומגניבות. 
רגע לפני שהפכתי לסבתא לנכדה הראשונה שלי שהיא היום בת 9 והבנתי שאני הולכת לשנות סטטוס, חשבתי מה אני רוצה לעשות שעוד לא עשיתי. ידעתי שאני רוצה להיות סבתא מגניבה ומשמעותית וחשבתי איך לעשות את זה. הדרך היחידה הייתה לעשות קודם בשביל עצמי. להגשים את החלומות שלי כדי להיות מוכנה לפרק הבא בחיי. בשלב ראשון רציתי לעשות טיול טרקים במזרח. לא עשיתי טיול אחרי צבא כי ישר התחתנתי והפכתי להיות אמא. בעצם לא הייתה לי הזדמנות לחוות את כל הדברים האלה כי ישר נשאבתי לאמהות.  והיה לי חשוב לעשות את זה לבד. כדי לעבור משהו משמעותי עם עצמי.
ב 2008 לקחתי תרמיל ונסעתי לבד למספר שבועות למזרח. חיפשתי באינטרנט מסלולים ומקומות. התייעצתי עם הילדים והם היו מאוד גאים בי. אפילו העזתי וטסתי מעקבה. גם זה מצריך תעוזה.
הרבה פעמים אנשים אומרים שהם רוצים לעשות משהו אבל לא עושים אותו אז אני פשוט עשיתי. התחלתי את הטיול בלאוס והיה מדהים. לא הייתי לבד לרגע אחד. הייתי מוקפת אנשים ומצאתי את עצמי בשיחות עומק עם כל מיני אנשים מהעולם מכל מיני גילאים. לא היה לי משעמם לרגע. נראה לך שאני בן אדם שיכול לשעמם את עצמו? היה לי פעם אחת משבר ביום שיש בערב במלון מפנק בתאילנד שמצאתי את עצמי לבד. אני רגילה לשישי הומה עם הילדים. אבל גם זה עבר ונגמר ומספר שבועות אחרי שחזרתי מהטיול נולדה נכדתי הבכורה, תמר. יש קשר מיוחד עם נכד/ה בכורים. כי הם אלה שהופכים אותך לסבתא. 

 


אז מה זה אומר להיות סבתא משמעותית בשבילך?
פעם באיזו סדנא של העצמה נשית שאלו מי האישה המשמעותית בחיים ועבורי זו הייתה סבתא שלי. יש הרבה אנשים שסבתא בשבילם היא רק דמות. מה שאת יוצקת לתוך המערכת יחסים זה מה שאת מקבלת, דברים לא קורים מאליהם. זה שאת הופכת להיות סבתא, לא אומר כלום. גם כל נכד יש לו את היופי והאופי שלו והזמינות שלך כסבתא משתנה בין אחד לשני. לא עם כל אחד את עושה את אותו דבר. את צריכה להתאים את עצמך. בכל מקרה זה מתחיל תמיד במערכת יחסים טובה עם הילדים. היה לי חשוב להיות מעורבת בגידול של הנכדים אבל לא מתערבת וזה הבדל משמעותי.
אני למשל הכנסתי כללים עם כלתי ובני שלילה בשבוע תמר באה לישון אצל סבתא. ככה הרווחתי פעמיים, גם שהם יוכלו לישון לילה אחד בשקט וגם את הקשר שלי עם תמר. אומרים שהשנתיים הראשונות הן הכי משמעותיות בחיי הילד והקשר נבנה בלי לדעת אפילו. 
היום, כשהנכדים באים לעודד אותי בטריאתלון הם לא הולכים לבית ספר. בשבילי זה אדיר כשזה קורה. זה מרגש מאוד לראות אותם בקו הסיום ולראות את ההערכה בעיניים שלהם. ויש לזה יתרון כי זה משאיר אותי בכושר כדי לשחק איתם. הרבה פעמים אני עושה איתם ימי כיף ולא מאמינים לי שאני הסבתא מרוב שאני עושה איתם את כל הפעילויות. בין אם זה  ג'ימבורי, ספורט ימי, קיר טיפוס ועוד. אלה הזיכרונות הנעימים שיש להם מסבתא. 
ביומולדת שלי למשל אני לא מחכה שיביאו לי מתנות אלא אני מזמינה את הנכדים שלי ונותנת להם מתנות. הם יודעים שביומולדת שלי אני נותנת מתנות. אני חוגגת את זה שיש לי נכדים שאוהבים אותי ומשחקים איתי ונותנים לי תשומת לב. זה לא ההיפך. אז אני מודה להם. ביומולדת האחרון שלי הזמנתי רק את הנכדים למסעדה. נתתי להם מתנות ושאלתי אותם איזה סבתא אני? הם אמרו דברים כמו "סבתא פופולארית", "ספורטאית", "שמחה", "מביאה מתנות", "מבשלת אוכל טעים" וכו. אז גם אם את סבתא עסוקה את מוצאת את הזמן לעשות את הדברים במידה ובצורה הנכונה. צריך להיות קשובים אליהם. למזלי חלקם גרים באילת. למרות שאני בקשר ממש טוב עם הנכדות במרכז בפועל אני רואה אותן פחות. יש מחיר למרחק הפיסי מהסבתא בגלל זה אני נותנת ביטוי לסבתא בשלט רחוק. 


איך אפשר להיות סבתא משמעותית בשלט רחוק? 
בעידן הטכנולוגי של היום אפשר לראות את סבתא כל יום בטלפון. אז אנחנו מדברים בשיחת וידאו לפחות שלש פעמים בשבוע וכל יום שיש לפני ארוחת ערב עושים פייס טיים. פעם בשבועיים אני נוסעת לבקר וכשאני נוסעת אני רק איתם. הנכדים כאן מתלוננים שכשאני נוסעת אליהן אני ישנה איתן אז כדי שלא ירגישו מקופחים הם באים לישון אצלי. הם יודעים שיש בקרים שאני מתעוררת מוקדם לאימון אז הם מתכננים לבוא לפי ימי האימונים שלי. סבתא צריכה לגרום שיהיה לנכדים כיף לבוא אליה. אנחנו קוראים ספרים ביחד, יוצאים לשחק, משחקים משחקי קופסא, לא כל הזמן עסוקים בעולם החומרי. 
ואני מקווה שזה ימשיך ככה גם כשיגדלו ויהיו להם את העיסוקים שלהם. 
ובימי שישי אנחנו תמיד אוכלים ביחד. הייתה לי שיחה עם סבתא צעירה וניסינו ביחד להסביר מה זו האהבה הזאת שנולדת בך כשאת הופכת להיות סבתא. אז קודם כל כשהיית אמא היית טרודה מדי בפרנסה, בטיפול ולא היה לך באמת את הזמן איכות להקדיש לילדים שלך. נשאר ממש מעט זמן לעומת המטלות היומיומיות. ופתאום כשיש לך נכד, הזמן איכות הזה הוא נקי כי אחר כך הם הולכים להורים אז את נותנת אהבה נטו. את מפנה לזה מקום. אותו דבר קורה גם לסבים. אבא עבד עד מאוחר והיה חוזר כשהילדים ישנו ופתאום כשיש לו נכד הוא רוצה לפצות על הזמן האבוד בגידול שלהם. זה גורם לו להרגיש צעיר ומחזיר אותו לימי האבהות שלו. הילדים יכולים לפרש את זה כפינוק אבל זה בכלל לא פינוק זה הפיצוי שלנו והכיף שלנו יותר מאשר של הנכדים. בהתחלה אמרו לי שאני מפנקת אותם יותר מדי. אבל יש דברים שסבתות עושות. למדתי לתת יותר דברים בריאים ולהתאים את עצמי למה שההורים מחנכים. בכל זאת יש לסבתא יותר ניסיון בהורות אבל צריך לדבר כדי שתהיה תקשורת. 
צריך להיות תיאום ציפיות מול ההורים, לא חשוב אם זה הבת שלך או הכלה שלך. סבתא לא מחנכת אמנם אבל בהחלט יש כללי התנהגות אצל סבתא או עם סבתא. יש סבתות שאומרות שאצלן הילדים עושים מה שרוצים. זה לא נכון סבתא צריכה להציב כללים. 


מה את אומרת לנשים שמפחדות מהסטטוס של להיות סבתא ומבחינתן זה סוף החיים?
יש נשים שהמושג סבתא עבורן מסמל זיקנה וקונוטציה שלילית "אל תיקרא לי סבתא" אני מצד שני רואה את זה כזכות, להיות סבתא צעירה, עסוקה, לא נראית סבתא, מה שאת יוצקת לתוך התפיסה של הסבתא. אין מאושרת ממני להיות סבתא. יש קושי התחלתי,אני מודה. צריך לעבד את זה שאת הולכת להיות סבתא כדי לא לאבד את זה. בסך הכל להרבה סבתות יש כאן גם אינטרסים אישיים שהנכדים שלי גורמים לי להיות סבתא צעירה ופעילה ובעוד 20 שנה הם יזכרו לי איזה סבתא הייתי. לא כדי לטפל בי חס וחלילה, אלא כדי לייצר חוויות משותפות וזיכרונות נעימים שיהיו חלק ממי שהם בעתיד. אני לא חושבת שנכדים צריכים לטפל בסבים או סבתות סיעודיים וגם לא הילדים דרך אגב. כשההורה הופך סיעודי הילדים הם לא אלה שצריכים לסעוד אותו לטעמי אלא להעניק לו אהבה ותשומת לב ולדאוג למטפל מתאים ומכבד. כי להורה עצמו זה משפיל שילד צריך להחליף לו טיטול, לקחת אותו לשירותים, להאכיל אותו ולנקות אותו. הילדים צריכים לדאוג שיהיה להם את הטיפול הטוב ביותר המתאים להם ביותר ולהיות שם כתמיכה נפשית כל הזמן. להרעיף עליהם אהבה חיבוק ודאגה. את העבודה הפיזית צריכים לעשות אנשי מקצוע. זה יותר מכבד להורים. כן הייתי רוצה שהנכדים יבואו לבקר אותי ויזכרו איזה כיף היה להם איתי ויעבירו את זה לילדים שלהם כי בשורה התחתונה זה שורשים. זה מה שאתה משאיר אחריך. 


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק