פרסומת
דלג

חגיגה קאמרית

מאת: אביבה דקל ● צילום: סימונה סולומון שאואט למערכת ערב ערב באילת ● 14/2/2018 10:40 ● מה נשמע 535
במוצאי שבת הגיע לסיומו הפסטיבל למוסיקה קאמרית באילת ● שוב הוכיח ליאוניד רוזנברג, מנהל המרכז המוסיקאלי בעיר, יוזם הפסטיבל והמנהל האמנותי שלו, שאפשר להביא לאילת מוסיקאים מכל חלקי העולם, ולקיים כאן פסטיבל מוסיקה שיכול לעמוד בכבוד בכל מקום בעולם, אף על פי ולמרות הריחוק
חגיגה קאמרית

היו אלה ארבעה ימים בהם  כבשה המוסיקה הקאמרית את אולמות מלון 'דן' בעיר, המלון שמארח מזה שנים את הפסטיבל. אמנם קהל היעד של המוסיקה הזו באילת הוא לא גדול, אבל הפסטיבל שחתם בכל שנותיו על הצלחות ושמו יצא למרחוק, מצליח בכל שנה למשוך אליו את אוהבי הג'אנר מכל רחבי הארץ.

 

מודבוז'ק ועד באך


אז מה היה לנו הפעם בפסטיבל? המון דברים טובים: החל מרכב קאמרי מאנגליה, שניגן מוסיקה של מלחינים צ'כים כמו: סמטנה ודבוז'ק, והיה הרכב שהוקם במיוחד לטובת הפסטיבל מנגנים ראשיים של תזמורות ישראליות. הרכב זה ניגן מוסיקה של מוסורסקי ומאהלר והציב בקדמת הבמה זמר בס מדהים – דניס סדוב, שנולד בסן פטרסבורג, גדל בישראל וקיבל את החינוך המוסיקלי שלו באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ואפילו שרת בצה"ל. 

 

פולין דופואי


כיום נחשב סדוב לאחד מגדולי זמרי האופרה בעולם ומככב על הבמות באירופה, בארה"ב, ואפילו ביפן כבר יודעים מי זה דניס סדוב. ההרכב 'בוש' מאנגליה ניגן בטהובן ושוברט, ומקום חשוב בפסטיבל תפש אנסמבל פיגמליון מצרפת – הרכב שכולל מקהלה ותזמורת מדהימה שמנגנת בכלים עתיקים והביאה לפסטיבל ביצועים מופלאים של קנטטות של באך שהעניקו הרגשה שאנו יושבים בכנסיה עתיקה ומאזינים למוסיקה של מלאכים. והיו מקהלות של צעירים, כמו מקהלת 'אלון' ומקהלת 'קונטרה- בת', שתי מקהלות ישראליות מופלאות, והיה הפסנתרן הוירטואוז פול לואיס, זוכה פרסים בינלאומיים רבים, ועוד מוסיקאים רבים וטובים שקצרה היריעה מלרשום את שמות כולם. תרם לא מעט לערבים המופלאים של הפסטיבל המנחה יוסי שיפמן, שתיבל כהרגלו מזה כעשור, בהסברים היסטוריים ומוסיקליים באנקדוטות מחיי המלחינים והמבצעים.

 

תשאירו את כל מה שחשבתם מאחור


כל מי שחשב שמוסיקה קאמרית היא מוסיקה 'כבדה', השאיר בפסטיבל הזה את כל הדעות הקדומות מאחור ונתן לעצמו חופש ליהנות בשלמות. מה גם שכקינוח הופיעה הזמרת ונגנית הקונטרבס היפהפייה פולין דופואי מצרפת בערב של שירי ברסנס, ערב בו התמוגגו הבאים מיופייה של הזמרת, מקולה המיוחד ומנגינתה המושלמת, וגם מהגיטריסט המלווה האנגלי שלה מייקל ווקי – שני פריפורמרים צעירים, שהקהל לא נתן להם לרדת מהבמה בסיום ההופעה ודרש וגם קיבל הדרן אחרי הדרן. 

 

דניס סדוב ● צילום: יהודית זילברשטיין

את הפסטיבל נעל הרכב של שני נגנים מגרמניה - פסנתרן ונגן קונטרה בס, שחברו לשלושה נגני כלי הקשה מקובה, ויחד יצרו את ההרכב שהגיש ערב מוסיקה של מוצרט בקצב קובני. 
הרכב מדהים זה הצליח להרים על הרגליים את הקהל, שלא היה צעיר ברובו, בלשון המעטה וגרם לו לרקוד בשורות באולם ועל הבמה לקצב הרומבה, הצ'ה צ'ה צ'ה והממבו, כשהם הופכים את אולם הקונצרטים ואת הבמה למסיבת ריקודים לטינית סוערת לצלילי מוסיקה של מוצארט. בתום הפסטיבל פגשתי אנשים שזו להם כבר השנה השמינית והתשיעית של השתתפות בפסטיבל ושמעתי מהם שהם כבר מחכים בקוצר רוח לפסטיבל הקאמרי הבא ולהפתעות שיצליח ליאוניד רוזנברג להביא להם במסגרת הפסטיבל. אז אם החמצתם השנה את הפסטיבל הקאמרי של אילת, יש בהחלט למה לחכות בשנה הבאה.  


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש