שמוליק תגר - יקיר הנגב

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 16/3/2018 18:46 ● ערב ערב 2064
שמוליק תגר, מוותיקי העיר, מי שמכונה בפי רבים בעיר 'מלך שימור ההיסטוריה' של אילת והסביבה, עיתונאי 'ערב ערב' בעבר, יקבל בשבוע הבא, במהלך וועידת הנגב והגליל ה-8, את אות יקיר הנגב מהשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● בהחלטה על הענקת האות לתגר שפעל בעבר ועדיין פועל בהווה למען העיר, ציין ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי: ''מר תגר מהווה דוגמה ומודל לעשייה משמעותית והתנדבותית בעיר אילת. הוא איש מופת אשר נותן יד לכל משימה ציבורית המתבקשת ממנו והיריעה קצרה מלהכיל את כלל פועלו רב השנים''
שמוליק תגר - יקיר הנגב
תגיות:

בוועידת הנגב והגליל ה- 8 שתתקיים בשבוע הבא בדימונה במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות שרים, ראשי רשויות מהדרום ובכירים במשק הישראלי יתקיים טקס הוקרה לחלוצי הנגב, במסגרתו יקבלו תשעה ותיקים מהנגב אות הוקרה מהשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, על פועלם למען עיירת הפיתוח בה הם מתגוררים. פעילים ופעילות שבלטו בעשייתם לטובת פיתוח המרחב והביאו אותו להצלחה. היקירים הם בני למעלה מ-70, נמנים על ותיקי הישוב ומקימיו, שמתגוררים עד היום בנגב ושאחד יותר מהבנים והנכדים שלהם מתגוררים בישוב.
את אות חלוץ הנגב לעיר אילת יקבל שמוליק תגר מוותיקי העיר שהגיע לאילת בסוף שנות ה-50 בזמן שירותו הצבאי. לאחר שהשתחרר החליט לחזור ולגור באילת עם אשתו ריקי כעובד בק.צ.א.א. ומכאן ועד היום נמשך הרומן הארוך שלו עם אילת. במהלך השנים יזם תגר פרויקטים סביבתיים, תיירותיים ותרבותיים בעיר, ביניהם הקמת פארק הצפרות, הקמת מוזיאון 'עירי אילת', הקמת גלריה לאמני אילת, הקמת קבוצת נוער 'שומרי המפרץ' לניקיון מפרץ אילת, ועוד. כיום משמש תגר כמזכיר ועדת ערים תאומות ומרצה בהתנדבות על העיר והאזור לחיילי צה"ל, לניצולי שואה ולכל קבוצה אחרת הפונה ומבקשת. לאורך כל שנות מגוריו בעיר ואף היום ממשיך תגר להיות פעיל בכל התחומים הקרובים לליבו ובעיקר בתחומי התיירות, הסביבה והקשרים הבינלאומיים. תגר נשוי לריקי ולהם ארבעה ילדים ושבעה נכדים אילתיים. 

 


בהחלטה על הענקת האות לשמוליק תגר ציין ראש העירייה מאיר יצחק הלוי: "מר תגר מהווה דוגמה ומודל לעשייה משמעותית והתנדבותית בעיר אילת. הוא איש מופת אשר נותן יד לכל משימה ציבורית המתבקשת ממנו והיריעה קצרה מלהכיל את כלל פועלו רב השנים. אין ראוי ממר שמוליק תגר לתואר חלוץ הנגב". מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, אריאל משעל: "ועידת הנגב שתערך בדימונה, היא הזדמנות מצוינת להציג את העשייה באזור ולהצדיע לאלה שהקדישו את חייהם למענה. במסגרת האירוע נעניק לראשונה את אות יקיר הנגב לאנשים שהמדינה מוקירה את פועלם לטובת ההתפתחות האזורית וישוב הנגב. בנוסף, נעמוד על הפעילויות שנבצע בעתיד כדי לקדם את הנגב ולהפיכתו למרכז הישראלי החדש״.
תגר שקיבל את ההודעה על היבחרו לקבלת האות השבוע, יום אחד בלבד לפני שההודעה יצאה לתקשורת, מצא את עצמו כבר ביום שלמחרת ניצב באור הזרקורים, הדבר שהוא שונא, בלשון המעטה יותר מכל. "אני דיי נבוך", הוא הודה. "מאז ומתמיד אני נשאר מאחורי הקלעים ובכלל, אני לא מבין על מה ולמה האות אם במשך כל השנים בסך הכל עשיתי את מה שאני אוהב", אמר תגר בהצטנעות אופניינית.

ובכל זאת, איך ההרגשה?
"זה היה התרגיל של מאיר יצחק הלוי, הוא נתן עלי את ההמלצה ולא אמר לי מילה. אז כן, אני מומחא וגם מופתע ולא יודע איך לאכול את זה שכולם עכשיו מתקשרים, מראיינים ומברכים. רוב האנשים אולי אוהבים את זה, אבל אני ממש לא".
תלך לטקס? "נו ברור שכן".

 

מלך שימור ההיסטוריה


כשדוד בן גוריון ייעץ לשמוליק תגר, החייל הצעיר, שמוקם בשמירות בשדה בוקר, לרדת לאילת, כי שם מעניין יותר מאשר במרכז הארץ, הוא לא תיאר אפילו לעצמו, עד כמה יהפוך החיל ההוא לציר מרכזי בחיי העיר הדרומית על המפה. עד היום מקדיש תגר את חייו לשימור המורשת של העיר על היבטיה השונים, כותב ספרים, אוסף תמונות, והכל בשם האהבה האמיתית לאילת, וההבנה כי מי שלא מכיר את עברו, אין לו עתיד.
בשנת 1959 הוצב החייל הצעיר שמוליק תגר לשמירה לתקופה קצרה בשדה בוקר. כששאל אותו בן גוריון, אותו פגש שם שמוליק, על תוכניותיו לעתיד, השיב לו תגר הצעיר, כי הוא מתכוון לחזור לתל אביב. או אז אמר לו בן גוריון: "אל תחזור לתל אביב, שם כבר עשתה משפחתך רבות למען העיר. סע לאילת, אילת היא מקום חדש, יש בו מעט אנשים, ויש הרבה מאוד מה לעשות שם". אז לא ידע בן גוריון, שבשנת 2016, 57 שנים אחרי הפגישה הזו,  יכתוב שמוליק תגר אותו חייל צעיר שפגש בשדה בוקר, את הספר על שדה התעופה באילת, שהיה חזונו של בן גוריון. ספר שהוא רקוויאם לשדה התעופה אילת.  

 

 

אם בן גוריון רק היה יודע


 כתיבת ספרי היסטוריה על אילת ועל הגופים הפועלים בה, אינה חדשה לשמוליק תגר. אחרי שיצא לאור בניצוחו ובכתיבתו האלבום 'יובל לנמל אילת', פנה אל שמוליק תגר מנהל רשות שדות התעופה באילת, חנן מוסקוביץ' וביקש ממנו להכין אלבום היסטורי, על פי מיטב המסורת, גם לשדה התעופה של אילת. "אנחנו מארחים הרבה מאוד מבקרים מהארץ ומחו"ל", אמר חנן לתגר, "ואין לנו משהו להעניק להם כמזכרת. ספר על תולדות שדה התעופה באילת, יכול להיות משהו מתאים, משהו שנוכל להעניק להם כמתנה". שמוליק נרתם למשימה ולפני כשנתיים ראה אור הספר 'נמל תעופה אילת', שכתב גם הוא על ידי תגר. הספר שהוזמן והוצא לאור במימון רשות שדות התעופה, הוא מסמך היסטורי מרתק, המתעד את תולדות שדה התעופה באילת מיום בו נולד הרעיון להקימו במוחו של דוד בן גוריון בשנת 1935, הפעלתו בשנת 1950, דרך כל שלבי הרחבתו והתפתחותו עד ימינו אלה. רק סמלי הוא שהספר ראה אור בזמן בו שדה התעופה החדש 'רמון', הנבנה מול 'תמנע' צבר תאוצה", אמר תגר והסביר "מאחר ואני לא מבין מספיק בתעופה ובמטוסים, חיברו אותי לאבי חובר ויחזקאל שאקי שעזרו לי מאוד. העבודה בנושא זה הייתה עבורי מעניינת במיוחד, משום שבפועל זו לא הייתה עבודה על שדה תעופה אחד -אלא על מספר שדות תעופה - שדב התעופה 'עובדה', שדה התעופה 'עציון', שדה התעופה שארם א- שייח, שדה התעופה סנטה קתרינה והשדה באבו רודז, שכולם נשלטו על ידי שדה התעופה אילת. גם שדה התעופה בעקבה מוזכר בספר, משום שהיו תקריות בהן נחת מטוס עם תיירים בעקבה במקום באילת ולהיפך, וגם משום שבשלב מסוים עלתה בהסכם השלום עם ירדן, ההצעה לאחד את שדות התעופה אילת ועקבה, ושכל הטיסות ינחתו וימריאו מעקבה – רעיון שנגנז בסופו של דבר". 

 

 

בשם ההנאה


סיפורו של שדה התעופה אילת, הוא מעניין במיוחד, שכן בנוסף לכתבות, צילומים ומסמכים על כל שדות התעופה, הוא מספר על הקמת חברות התעופה, מתי וכיצד החלו להגיע הצ'רטרים מאירופה, וכולל סיפורים על התפתחות התיירות מחו"ל לאילת.  האלבום שיצא לאור ב- 1000 עותקים, חולק לכל עובדי שדה התעופה ואף נמסר לתרגום לאנגלית כ – 500 העותקים באנגלית מחולקים לאורחים ומבקרים חשובים. הספר מסתיים בהתחלת הבניה של שדה התעופה החדש. בסיום האלבום כתב שמוליק פרק מדע בדיוני, על חבורה המתכנסת בשנת 2060, מעלה זיכרונות ומספרת על מה שקרה מאז נבנה שדה התעופה 'רמון'. "העבודה על כל ספר נמשכת כחמישה חודשים", משתף שמוליק בתהליך היצירה. "המחקר הוא החלק הארוך של הכנת האלבום ונמשך לפחות שלושה חודשים. חודש נוסף מיועד לכתיבה וחודש נוסף לעריכה - סך הכל כחמישה חודשים של עבודה לא פשוטה להכנת כל ספר". עבודה לא קלה, הנמשכת זמן רב, עליה שמוליק לא מקבל תשלום.
"אני לא מקבל תשלום עבור עבודתי", אומר שמוליק. "שכרי הוא העשייה וההכנה של הספר. ההנאה הרבה שאני חווה בעת המחקר, הכנת החומר וכתיבת הספר. בונוס מיוחד הוא ההנאה שלי כשאני רואה את שיוצא לאור ואת השמחה בעיני האנשים המקבלים אותו. החיוך הרחב על פניהם כשהם מזהים את עצמם או מכרים בספר ונזכרים בסיפורים מהעבר. זה שכרי".

 

 

מכור להיסטוריה


שמוליק הפנים את מה שאמר לו בן גוריון. הוא נסע לאילת, אהב את מה שראה ונשאר בעיר עד היום. מאז 1959 עזב שמוליק את אילת רק פעמיים לתקופות ארוכות – פעם ראשונה עזב לשנה, כשנסע לאפריקה כרווק, ומספר שנים אחר כך עזב לשנתיים כשליח הסוכנות לבוסטון עם אשתו ריקי ושלושת ילדיו שירי, גיל ושלי. גיא בנם הרביעי של שמוליק וריקי נולד אחרי שחזרו מבוסטון לאילת. 
שנים ארוכות עבד שמוליק בעירייה בתפקידים שונים, ושימש בו זמנית כעיתונאי וצלם עיתונות בעיתונים שונים, כולל בעיתון 'ערב ערב' באילת שהיה המקומון הראשון בארץ. שמוליק התחיל את עבודתו כעיתונאי עוד כשהיה תלמיד בכתה ז', אז כתב בעיתון 'דבר לילדים'. כשהגיע לאילת, החליף את רפי נלסון ושימש ככתב של 'ידיעות אחרונות' משך 10 שנים. אחר כך עבד כעיתונאי משך תשע שנים בעיתון 'הארץ' ועבר לכתיבה ב'דבר' למשך 8 שנים נוספות. במשך כל השנים האלו הוא עבד במקביל כעיתונאי וכותב במקומון האילתי 'ערב ערב באילת'. הוא חבר באיגוד העיתונאים מזה כחמישים שנה ומחזיק בתעודת עיתונאי בינלאומית.
מאז ומתמיד מכור שמוליק  להיסטוריה, בשל אמונתו העמוקה, שללא שימור ההיסטוריה לא יהיה עתיד, שצריך ללמוד ולהפיק לקחים מן ההיסטוריה, כדי לבנות עתיד טוב יותר. כל השנים אסף שמוליק אינפורמציה היסטורית - מסמכים, כתבות וצילומים של העיר אילת וסביבתה, בשלבי התפתחותה השונים, צילם ואסף מאות צילומים של אירועים שונים בעיר. "אני מאמין ששום דבר לא ייעשה, לא יתפתח ולא יקרה, אם לא נלמד ונדע את ההיסטוריה של המקום בו אנו חיים",  אומר שמוליק.
כאדם המאמין בחשיבותה של ההיסטוריה, זיהה תגר בעיה אותה זיהו גם רבים מוותיקי אילת - שהעיר אילת אינה משמרת ומתעדת את ההיסטוריה שלה. לפני כמה עשרות שנים החלו מספר וותיקי אילת, מכל שכבות האוכלוסייה ותגר ביניהם, לאסוף חומר על אילת, והקימו את ארכיון העיר אילת המיועד לאיסוף מסמכים, צילומים וכתבות. לפני כ- 13 שנה הקימו ארכיון אינטרנטי היסטורי על אילת, ארכיון פתוח לקהל, שכל אחד יכול להיכנס ולקרוא את החומר שבו, להוריד ממנו חומרים לעבודות בבתי ספר או לכל מטרה אחרת. הארכיון האינטרנטי ההיסטורי של העיר אילת, היה הראשון מסוגו בארץ. זמן קצר אחרי שהוקם ארכיון אילת, הקימו גם צה"ל ובית התפוצות ארכיונים היסטוריים אינטרנטיים פתוחים לכל אחד.  כיום יש כבר בין 70 ל- 80 ארכיונים מסוג זה בארץ, אבל ארכיון אילת ייזכר כארכיון העירוני האינטרנטי הראשון בארץ.
בעיה נוספת נוצרה, כשהבינו ההיסטוריונים, הכותבים והאוספים של החומרים לארכיון האינטרנטי, שיש מספר רב של אנשים שלא מתעסקים במחשבים ולא יכנסו לארכיון. הם הבינו גם שהיסטוריה היא דבר משעמם לקריאה, שאנשים לא יקראו היסטוריה נטו - שהיא ברובה טקסט יבש רווי בתאריכים שצריך לזכור. כתוצאה מכך החלו גופים וחוקרי היסטוריה, להוציא אלבומים משופעים בתמונות, בסיפורים ואנקדוטות מההיסטוריה, ואלבומים היסטוריים וספרים מסוג זה יצאו לאור גם באילת. הספר הראשון על אילת יצא בשנות השבעים ונקרא 'שורשים בים סוף'. הספר השני על אילת יצא בשנות התשעים בהוצאת 'אריאל', בעזרתה ובעידודה של עיריית אילת ונקרא 'אילת אדם ים ומדבר'. בהכנתו השתתפו שמונה חוקרים. את החלק ההיסטורי על התפתחות האזור, שתפש 150 עמודים מהספר, כתב שמוליק תגר

 

הפנסיונר הכי עסוק שיש


 לקראת חגיגות ה - 65 לאילת, פנה ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי לשמוליק, והציע לו להוציא לאור אלבום על חגיגות ה-65 לעיר. שמוליק נרתם למשימה. אסף חומרים, צילומים, שרבים מהם צולמו על ידו, וכתבות רבות שכתבו גדולים וטובים כמו אלתרמן, פרס ועוד. גם באלבום זה היו 160 עמודים המוקדשים להיסטוריה של אילת שנכתבו על ידי שמוליק תגר 
הספר הבא שכתב שמוליק לא היה קשור לאילת.
 היה זה ראש עיריית ראשון לציון, שפנה אליו וביקש להכין אלבום לקראת חגיגות המאה של המושבה הרביעית בארץ - נחלת יהודה - שהיום היא שכונה בלב ראשון לציון. שמוליק נענה למשימה, והאלבום שיצא ב- 4000 עותקים חולק לכל תושבי נחלת יהודה. 
השנה, משמלאו 50 שנה לנמל אילת החדש, פנה גדעון גולבר, מנכ"ל הנמל, לשמוליק וביקש להוציא אלבום היסטורי על נמל אילת. לפני חודשיים יצא האלבום- 'יובל לנמל אילת' - אלבום בן 150 עמודים, שחולק לכל עובדי הנמל. באלבום זה מתועדות תולדות הנמל מאז נבנה על ידי שלמה המלך ואחריו על ידי המלך יהושפט, והוא כולל סיפורים וצילומים של עובדי הנמל היום ובעבר. 
במשך השנים כתב שמוליק גם שלושה ספרים: על תל אביב ועל חלקם של בני משפחת תגר, שנמנו על האבות המייסדים של העיר הגדולה וחלקם בהתפתחותה של העיר. בינתיים יצאו שלושה ספרים במסגרת זו והם נקראים- 'חותם תגר'. 
הספרים הם חלק משמעותי בחייו של שמוליק תגר אבל הם רק חלק מעשייתו. בפועל, שמוליק הוא הגמלאי הכי עסוק בישראל ואולי בעולם כולו. מאז "פרש לגמלאות", הוא עובד ללא הרף. היה בין מקימי מוזיאון אילת, וכעת הוא האוצר של המוזיאון, אוצר של גלריית אמני אילת, הוא יו"ר מרכז הצפרות, יו"ר מנהלת התיירות, אחראי על פרויקט ערים תאומים, אחראי על שימור האתרים ההיסטוריים באילת, בונה קירות דקורטיביים, שדוגמאות מהם תוכלו לראות בבנקים ובמסעדות שונות, הוא מצלם ומתעד ללא הרף, וצילומים שלו מעטרים את בניני העירייה ואת המתנ"סים. לצד כל אלו הוא מעדכן ללא הרף את ארכיון האינטרנט ההיסטורי של אילת ומתחזק את האוסף האינטרנטי הגדול של ארכיון תל אביב. ואל תשכחו שיש לו גם אישה, ילדים ונכדים, שלשמחתו הרבה כמעט כולם מתגוררים באילת, למעט ביתו שלי המתגוררת בארה"ב עם משפחתה. וכולם צריכים את ראש השבט שלהם. באופן מפתיע, לא חשוב כמה עיסוקים יש לו לשמוליק, תמיד יש לו זמן למשפחה שלו. תשאלו את נכדיו של שמוליק שישמחו לספר לכם על סבא שמוליק הנהדר. אשרי האיש שזוכר את עברו כבר אמרנו? 
 


חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש