פרסומת
דלג

פארק המים בטקסס ראנץ' אטרקציה בדרך או תרגיל בחירות?

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 5/4/2018 07:48 ● ערב ערב 2857
תרגיל בחירות ● כך מכנים גורמים בעירייה את אישור בקשתה של חברת לונה ווטר פארק לאפשר לה להרוס את מבני הטקסס ראנץ' ולגדר את המקום כאתר בניה ● "למקום עוד אין תכנית מפורטת אלא רק תוכנית בינוי שמכוחה לא ניתן להוציא שום היתר בניה", מסבירים ל'ערב ערב' אותם גורמים ● ואכן, וועדת הרישוי עצמה נאלצה לבטל ב-2017 את החלטת מליאת המועצה מ-2016 שאישרה שלא כדין זכויות בנייה של שטחי שירות ● ועוד לא אמרנו מילה על בעיית החניה במקום שעלולה לגזור גזר דין מוות על האטרקציה, שגם כך תתקשה להוכיח התכנות כלכלית בהיותה פארק המים הקטן בעולם, כאשר מולו מתוכנן פארק המים הענק, הצפוי להיבנות מצפון לאילת ● עיריית אילת: "כל ניסיון להפוך את העניין לפוליטי, כדרכו של העיתון, הוא ניסיון נואל" ● רט"ג: "העברנו הערותינו בנוגע לשמירת הטבע"
פארק המים בטקסס ראנץ' אטרקציה בדרך או תרגיל בחירות?
יהרס, אבל לא צפוי להבנות מחדש בקרוב. הטקסס ראנץ'

ב-11 במרץ השנה אישרה וועדת הרישוי בעיריית אילת בקשה להיתר במסלול רישוי שהגישה חברת לונה ווטר פארק בע"מ שעניינה אישור הריסת מבנים, הצבת שלט והקמתה של גדר איזכורית בגובה 240 מ"ר. על פניו משמעותה של הבקשה היא קבלת היתר להריסתם של המבנים הקיימים בחוות הטקסס ראנץ', בניית גדר היקפית באורך 650 מ' וכן הקמתם של ארבעה מבנים יבילים – כל מה שיכול להעיד כי במקום מתחילות העבודות לקראת הקמתו של פארק מים, ממש כפי שהתחייב ראש העירייה מאיר יצחק הלוי עוד בחודש נובמבר 2016, אז יצא בהודעה לעיתונות לפיה אישרה מועצת העירייה ביושבה כוועדה המקומית לתכנון ובנייה, את הקמתו של פארק המים בו אמורות להיות שותפות קיבוץ שפיים ורשת ישרוטל. תחילת הבניה במקום נצפתה לשנה שעברה מה שלא קרה. אלא שכעת מסתבר כי מאז אושרה תכנית הבינוי של הפארק באפריל 2017 על ידי ישיבת המליאה של מועצת העירייה, טרם הוגשה לפרויקט תכנית מפורטת אשר רק מכוחה ניתן להגיש היתרים לתחילת עבודה. המשמעות היא כי הבקשה הנוכחית להריסת המבנים והקמת הגדר כלל אינה נדרשת בעת הזו ולמעשה יעבור עוד זמן רב, אם בכלל, בטרם תוגש תכנית מפורטת וזאת לאור בעיות חניה קשות שכבר עולות מתכנון המקום ומאיימות למסמסו עוד בטרם עלה על הקרקע. לכך יש להוסיף את התחרות הצפויה מפארק המים הגדול פי כמה שעומד לקום מצפון לאילת המעמידה סימן שאלה על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט כולו. 

 

אפילו תכנית בינוי מעודכנת טרם הוגשה


ואכן עיון בפרוטוקולי וועדות העירייה מעלה כי אין זו הפעם הראשונה שבה מגישה החברה היזמית בקשה לרשות הרישוי ובה היא מבקשת להתיר לה להתחיל בעבודות ההריסה ובניית הגדר. בקשה כזו הוגשה עוד בחודש מרץ 2017, חודש לפני אישורה של תכנית הבינוי במליאה. בקשה זו הסתמכה על בקשה אחרת לאישורה של תוכנית הבינוי לפרויקט, שהוגשה באוקטובר 2016. אלא שמהערות הבדיקה שפורסמו בגוף החלטת המליאה מאפריל 2017, עולה כי האישור שניתן ב-2016, ניתן שלא כדין, שכן התכנית שאושרה אז כללה בקשה להיתרי "פיתוח" . "יש להסיר מהבקשה את חלקיה הכוללים עבודות אחרות", נכתב בהחלטת וועדת הרישוי ממרץ 2017 - "אין לרשום שטחי בניה בטבלה שבטופס1 שכן בקשה זו אינה כוללת שטחי בניה". במשפט האחרון גלום הסיפור כולו, שכן וועדת המליאה אישרה ב-2016 הקמת שטחי שירות לתפעול הפארק במסגרת התכנית הישנה שמאושרת למקום (כ-2000 מ"ר בערך ר.נ) בתוספת שטחי שירות לצרכי נגישות, מרחבים מוגנים וכו' שעמדו על כ-2000 מ"ר נוספים, אך אלה אושרו ללא הפקדת תכנית מפורטת ועל כן היו חייבים להתבטל. 
גורמים מעורים הסבירו השבוע ל'ערב ערב' כי בבקשה הראשונה לוועדת המליאה ב-2016 ניסו להשחיל היתר בניה כדי שניתן יהיה לא רק להרוס את המבנים ולהקים גדר אלא גם להראות התחלה של חפירת יסודות והתחלת פיתוח השטח. בישיבת מועצת המליאה שאישרה את תוכנית הבינוי למקום בנובמבר 2016 הכריז ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי בחגיגיות עם אישור ההצעה: "זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו". מאיר יצחק הלוי, ומהנדס העירייה - אסף אריכא, אף הסבירו באותו מעמד לחברי המועצה, כי לאחר התייעצויות עם עורך הדין, רון צין, גובשה תוכנית הבינוי שמוצגת בפניהם. לטענתם, תוכנית זו מקנה לוועדה המקומית של עיריית אילת סמכות לאשר את תוכנית הבינוי למתחם, מבלי שיהיה צורך בקבלת אישור הוועדה המחוזית או הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף). השניים כאמור טעו. על מנת להוציא היתרי בניה (אפילו מכוח התוכנית הישנה המאושרת) לא מספיקה תכנית בינוי, שהיא למעשה לא יותר מאשר תשריט של התכנית המיועדת, אלא נדרשת תכנית מפורטת שטרם הוכנה ואשר כלל אין צפי להכנתה לאור סימני השאלה העולים מעל הפרויקט.

 

מהדמיית האטרקציה עולה כי היא אמורה להשתרע על שפך נחל שלמה. הדמיית הפרויקט

 

"מדובר בתרגיל יח"צ לקראת הבחירות"


לאחר שכשלו מלהעביר את בקשת היתר הרישוי הזו, נאלצו לתקנה, להסיר ממנה את כל עבודות הפיתוח והיסודות ונותרו עם אישור להרוס את מבני הטקסס ראנץ' ולהקים גדר איזוכרית. ותו לא. ואכן הערות הבדיקה מ-2017 שפסלו את הבקשה מ-2016, קבעו במפורש כי: "בקשה זו הנה בקשה להריסת מבני הטקסס ראנץ' הנטושים... גידור והקמת מבנים זמניים לניהול אתר הבניה בלבד". ההערות מדגישות כי: "במקביל להגשת בקשה זו, תוגש בפרק זמן קצר תכנית בינוי מעודכנת לוועדה המקומית, אשר נערכה במסגרת הטמעת הנחיות סביבתיות והנחיות הידרולוגיות". כלומר שוועדת המליאה, אף שאישרה ברוב כבוד בשנה שעברה את התכנית, כבר הודיעה למעשה באותה נשימה כי התכנית אינה מתאימה ומחייבת שינויים משמעותיים. תכנית בינוי חדשה כזו לא הוגשה עד היום, כך שעל הגשה של תכנית מפורטת אפשר רק לחלום.
בנקודה זו ראוי להזכיר כי כבר בעת אישור תוכנית הבינוי לשהוגשה למקום במועצת המליאה של מועצת העיריה, קבל חבר המועצה, שלמה (מומו) ביטון, על גודל פארק המים המוצע (19.5 דונם) וציין כי גודלו של פארק המים הכי קטן בעולם הוא 60 דונם. ראש העירייה ענה לו כי בשלב ראשון מתבקשים חברי המועצה לאשר את פארק המים בגודלו הנוכחי, ובהמשך, אם תוגש בקשה, יידונו תוכניות נוספות להגדלת המתחם. היזם, רן אקשטיין, הודה בפני חברי המועצה, כי אין עוד פארק מים בעולם, בו בשטח כל כך קטן יחסית יופעלו כל כך הרבה מתקנים.
מדוע אם כן נדרש להתחיל בעבודות גידור זמן כה רב בטרם הוכנה אפילו תכנית בינוי מעודכנת? שלא לומר הכנתה של תכנית מפורטת? לטענת אותם גורמים מדובר בתרגיל יח"צ בחירות של מאיר יצחק הלוי: "בעירייה מריחים את הבחירות וחייבים להראות שעושים דברים, אז אין כמו להרים גדר, להציב שלטים, ולהכניס למקום כמה כלי עבודה שירעישו ויתנו הרגשה שפארק המים תיכף נפתח, אבל כרגע ישנה תוכנית אחת שהיא בתוקף וזו תוכנית מאוד ישנה ולא רלבנטית בשום צורה לצרכים של פארק המים ולכן כל זמן שלא הוגשה תוכנית מפורטת שכוללת כמה שטחי מסחר, כמה שטחי שירות, חניה וכד', אין על מה לדבר על הגשת היתרים לשום דבר. הבקשה שהוגשה לאחרונה לוועדה המקומית היא לא יותר מאחיזת עיניים, אם תשים לב מה מבוקש בה, מדובר על הקמת גדר, הריסת מבנים קיימים  והצבת שלטים, זה בדיוק מה שמאיר צריך כפרסומת בחירות ל"עשיה שבדרך"". 

 

הדמיית פארק המים בטקסס ראנץ

 

בעיית החנייה: מכת מוות לפרויקט?


אחת הבעיות המעיבות על היתכנותו של הפרויקט כולו נוגעת לבעיית החנייה הקיימת במקום. חוות הטקסס ראנץ' יושבת על פתחו של שפך נחל שלמה. עיון בתכנית הבינוי המוצעת מלמדת כי רוב 20 הדונם העומדים לשטח החווה ינוצלו עבור מתקני הפארק עצמו, מה שמותיר את האטרקציה ללא שטחי חניה מספיקים, שכן לגודל ולהיקף האנשים הצפויים לעבור במקום קיים תקן חניה. עלפי תכנית הבינוי אמורים שטחי החניה הנוספים להשתרע על אזור שפך נחל שלמה הצמוד. קשה לראות איך וכיצד יצליחו היזמים לשכנע את הגופים הירוקים לאפשר את הקמת החניה בשטח השייך למינהל ומוגדר כשמורה. עיון בבקשה שהוגשה לאישור המליאה ב-2016 מעלה כי זו היתה ערה לבעיית החניה: "הוועדה מצביעה על הצורך בהקצאת שטחי חניה עבור הפעלת פארק מים ומורה כי הפתרון יוצג לעת מתן היתר הבניה". את היתר הבניה התנתה המליאה בקבלת פתרון שיהיה מוסכם על רשות מקרקעי ישראל". פתרון כזה לא הוצג מעולם. 

הקמת חניה תת קרקעית אף היא לא ריאלית כי מדובר בפארק מים שחייב חדרי מכונות תת קרקעיים ובכל מקרה חנייה כזו תהפוך את הפרויקט כולו ללא כדאי כלכלית, מה שמחזיר את היזמים אל נקודת ההתחלה ופתרון כרגע לא נראה באופק. "לא פלא שלא הוכנה עד היום תכנית מפורטת למקום", הסבירו לנו השבוע, "אם אפשר היה לפתור את בעיית החנייה במקום, כבר מזמן היו מגישים תכנית מפורטת, אבל האמת היא שאין פתרון וברור שבשפיים וישרוטל לא ימהרו להשקיע עשרות מיליוני שקלים לפני שיבדקו היטב את ההיתכנות הכלכלית של המיזם מול פארק המים הנבנה צפונית לעיר, בקיצור, בשנים הקרובות לא יקום בחוות הטקסס פארק מים. בבחירות הקודמות היה למאיר את חידוש שדרות התמרים שהיה פרויקט הדגל שהראה עשייה, בבחירות הללו אמורה היתה פתיחתו של שדה רמון להיות המיזם שישא אותו לקדנציה נוספת, אבל משהו השתבש בתוכניות והשדה ככל הנראה כבר לא יפתח לפני הבחירות לרשויות המקומיות, אז מאיר חייב לחפש פרוקטים שכאילו יוצאים לדרך ולכן הוא רץ להכישר את מתחם הקרולינות עבור קרוואנים למרות שהוא לא מתאים לכך ובשל כך הוא רץ להרוס את הטקסס ראנץ' ולגדר אותה בכאילו".  
הירוקים מתנגדים
בישיבת מועצת העיר שאישרה את תוכנית הבינוי למקום בנובמבר 2016, לא נאמר לחברי המועצה, כי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הביעו לפני הדיון את הסתייגותם מהתוכנית המוצעת. במכתב שהגיע לידי 'ערב ערב', אשר שלחה לפני באוקטובר 2016 ורד זיסו כהן - ראש ענף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה, למהנדס עיריית אילת, אסף אריכא, העלתה זיסו כהן את הסתייגויותיה מהפרויקט והציעה להקים את פארק המים בחוף הצפוני: "הבקשה לפארק המים כוללת בניה בהיקף של 2,828 מ"ר וכוללת מתקנים ותרנים המתנשאים לגובה 26.6 מטרים", היא ציינה. "האזור המבוקש לבניה כולל חניה בתחום נחל שלמה הנשפך לים האדום באזור שונית האלמוגים. מתחם זה בעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה קיצונית על פי מפת רגישות שטחים פתוחים של המשרד להגנת הסביבה ומקביל לרצועת חוף צרה בין קצא"א למעגנה. בתמ"א 13 (תוכנית המתאר הארצית לשמירה על חופי הים, ע.כ) השטח מוגדר בייעוד 'אזור נוף פתוח' והשימושים אשר מותרים בו הינם: חניוני יום ואתרי פיקניק, נטיעות וגינון, מצפורים, שבילי טיול לרבות טיילת להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מתקני תברואה וחניה לשימוש המטיילים. מאחר ולא נערכה בדיקה נופית סביבתית לתוכנית והבקשה נמצאת בחלקה במרחק של פחות מ-100 מטרים מקו החוף והבינוי המוצע נישא לגובה רב, יש לבצע בדיקה סביבתית במסמך סביבתי שיכלול היבטים של נוף ונצפות, שמירה על ערכי טבע בנחל שלמה ופשט ההצפה, היבטים אקולוגיים הנוגעים לשונית האלמוגים, יעדי ההזרמה של מי הפארק, רעש, תאורה וכן התייחסות לנושאים המפורטים בתמ"א 13: מניעת הזרמת ביוב ונגר עילי לים, מניעת חסימת מבטים אל הים והבטחת מבטים פתוחים אליו. השימוש המוצע אינו שימוש המחייב קרבה ונגישות לים. ניתן להקים פארק מים במקומות בהם מתקיימות פעילויות אינטנסיבית של מסחר ממילא, דוגמת הלגונה המזרחית ושטחים אחרים באזור הצפוני, ולייעד בשטח זה לפעילויות הדורשות את האיכויות הקיימות בחוף הדרומי לרבות הקרבה לים. בתכנית חוף אלמוג לא מוגדרות זכויות בניה. נבקש להבהיר מה הקריטריונים התכנוניים וזכויות הבנייה על פיהם תאושר הבקשה."

 

"לא נראה סביר בלשון המעטה"


במכתב נוסף ששלחו מתכנן מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, עזרי אלון, ומנהל מרחב אילת ברשות הטבע והגנים, אסף הברי, הועלו בפני מהנדס עיריית אילת, אסף אריכא, הסתייגויות נוספות מהתוכנית המוצעת: "ראש מפרץ אילת/עקבה ושוניות האלמוגים מהווים משאב טבע נדיר, ייחודי, לאומי ועולמי על כל המשתמע מכך. בפתחת נחל שלמה יש מפגש נופי/אקולוגי מרתק בין נחל שחותר בהרי אילת ונשפך לים האדום צמוד לשוניות קצא"א. כאן מתקיים גם המפגש בין טיילות הטבע לתיירות חופי אילת. במצב שכזה מתבקשת חשיבה זהירה ותכנון משולב ומקיים לכל מכלול האינטרסים. בצד הסטטוטורי: הבקשה נשענת על תב"ע (תוכנית בניין עיר) משנת 1979 ... לפני כ 37 שנים! לא נראה סביר בלשון המעטה. תמ"א 13 למפרץ אילת - נראית כתכנית המוסמכת שקובעת את מדיניות התכנון והפיתוח לחופי אילת."

דוברת עיריית אילת מסרה אז בתגובה: מליאת מועצת העיר אילת בראשות ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, בשבתה כוועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת, אישרה בישיבתה האחרונה (26.10), הקמת פארק מים במתחם הטקסס ראנץ', בחלקה הדרומי של העיר אילת. כידוע, מאז תחילת כהונתו, פעל ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי מול בעלי הקרקע בדרישה להציע הצעות או להחזיר את השטח לרשות מקרקעי ישראל ובלבד שלא יישאר בשיממונו. בשנים האחרונות נשאו מאמציו פרי והחברה המשותפת למפעלי 'תפוז', קיבוץ שפיים ו'ישרוטל', קיבלו את הצעתו של ראש העירייה, להקים במקום פארק המים ולהסיר את המפגע הקיים. ראש העירייה אשר הוביל את ישיבת הוועדה המקומית, שאישרה כאמור את הקמת הפארק ציין בסיפוק, כי הקמת פארק המים, שייבנה בהתאמה לסביבה, מתיישבת עם פעולות העירייה להשביח את המוצר התיירותי ולפתח אטרקציות נוספות בעיר לרווחת והנאת תושבי העיר ואורחיה."

תגובת עיריית אילת מהשבוע: כידוע פועלת העירייה מזה כשנתיים מול היזמים בכדי לקדם את הקמת פארק המים. מדובר באטרקציה חשובה שכולנו מייחלים לה ואשר קום תקום לרווחת תושבי העיר ואורחיה. כל נסיון להפוךאת העניין לפוליטי כדרכו של העיתון הוא נסיון נואל, שמזכיר נסיונות דומים בתקופות דומות בהם התייחס העיתון באופן דומה לשחרור קצא״א, לבניית שדה התעופה החדש וקריית הספורט, לשדרוג הטיילת ולעוד פרוייקטים רבים, שבניגוד למה שציין אז העיתון, כולם בוצעו או מבוצעים ללא קשר לבחירות.


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש