פרסומת
דלג

חייל שנפטר שנה לאחר שחרורו, הוכר כחלל צה''ל

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: אילוסטרציה ● 6/6/2018 19:01 ● ערב ערב 2866
טחנות הצדק טוחנות לאט ● 15 שנה לאחר שחייל משוחרר בן 21 שהחל לעבוד כקב''ט בבית מלון באילת נמצא כשהוא מחרחר בחדרו ונפטר בבית החולים יוספטל ● זכתה משפחתו בתביעה נגד צה''ל, לאחר שנקבע כי מפקדיו של החייל התרשלו כאשר לא וידאו כי נבדק רפואית במועד
חייל שנפטר שנה לאחר  שחרורו, הוכר כחלל צה''ל

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של קצין התגמולים במשרד הביטחון וקבע כי מותו של צעיר שנמצא כשהוא מחרחר בבית המלון בו עבד כקב"ט באילת, נגרם כתוצאה מרשלנותם של מפקדיו בצבא לאבחן את מחלתו בזמן, זאת אף חלוף הזמן הרב בין מועד שחרורו לבין מותו מהמחלה. המנוח, שהיה בן 21 במותו, שירת בצה"ל כחובש קרבי בחטיבת גבעתי, אובחן כסובל מהפרעת קצב עוד טרם גיוסו בשנת 1998 ולפיכך נקבע לו פרופיל 97 עם סעיף ליקוי מתאים ונקבע כי עליו לערוך בדיקת אק"ג מידי שנה. בפברואר 2002 הוא התלונן בפני רופא היחידה על כאבי חזה לאחר מאמץ וכן על סחרחורת, הוא הופנה לבדיקת רופא, אך לא ביצעה עד לאחר שחרורו בחודש אוגוסט אותה שנה. לאחר השחרור עבד המנוח כקב"ט בבית מלון באילת, וביום 28.8.03 הוא נמצא  על ידי שותפיו לדירה כשהוא מחרחר. המנוח הובהל לבית חולים יוספטל באילת וזמן קצר לאחר הגיעו לבית החולים הוא נפטר באופן פתאומי. מנתיחת הגופה התגלה כי המנוח נפטר כתוצאה מכישלון לב חריף, כן איתרה הבדיקה כמות זעירה של אלכוהול וחומצת חשיש. הורי החייל טענו לקשר סיבתי בין הפטירה לשירות הצבאי ולאחר שנדחו בוועדת קצין התגמולים, הגישו ערר ובו טענו כי הרופאים ורשויות הצבא התרשלו בכך שלא הורו למנוח לעבור בדיקות מעקב תקופתיות, חרף ההמלצה שניתנה בבדיקתו לפני הגיוס,  וכי המנוח נדרש במהלך הדירות למאמץ גופני אשר לא תאם את מגבלותיו. כמו כן טענו, בהסתמך על חוות דעתו של רופא מומחה, כי מתקבל מאד על הדעת שהתייחסות סבירה לתלונותיו בחודש פברואר 2002, במהלך השירות,  היתה מאפשרת בידיו לקבל טיפול רפואי מתאים ומונעת את מותו. לטענתם, לאור תלונותיו בפברואר 2002 היה על מפקדיו ורופאי היחידה לוודא כי אכן ביצע את הבדיקה המקיפה. ועדת הערר קיבלה את ערעור ההורים וקבעה בין היתר כי באשר לעובדה שהמנוח נפטר שנה לאחר שחרורו, מדובר בפרק זמן שהיה קצר מספיק, על מנת שלא לנתק את הקשר הסיבתי, או לכל הפחות, התרומה של היעדר המעקב הסדיר אחר מצבו הקרדיאלי, אליו היו רשויות הצבא מודעות עוד לפני הגיוס. הועדה הוסיפה כי ככל שהיה מדובר בערעור נכים, סביר להניח שהיתה נקבעת הכרה חלקית בלבד לאור תרומתו לאי גילוי המחלה לאחר השחרור, ואולם במקרה זה הועדה סברה כי הקשר החלקי שמצאה מספיק על מנת שלא להצדיק את דחיית התביעה להכרה בזכות על פי החוק. על החלטה זו ערער קצין התגמולים לבית המשפט המחוזי שכאמור דחה את הערעור וקיבל את עמדת הוועדה בקבעו כי אין להתערב בקביעות העובדתיות של הוועדה. לעניין הניסיון לתלות את מותו של המנוח בשימוש בסמים ואלכוהול פסק בית המשפט כי: "מאחר ואימצנו את קביעת הועדה קמא לפיה היתה התרשלות מצד מפקדיו של המנוח – דבר שמנע את אבחון המחלה, ממילא עבר הנטל לקצין התגמולים להוכיח כי מותו של המנוח נגרם עקב שימוש באלכוהול ו/או בסמים. על מנת להרים נטל זה אין די בתשובת המומחה מטעם המשיבים, שאת חוות דעתו אימצה הועדה קמא, כי אינו שולל אפשרות שהיה לכך תפקיד בפטירת המנוח ונדרשת לכך קביעה פוזיטיבית – שלא הובאה בפני הועדה קמא. למותר לציין כי איננו סבורים כי קביעה כלשהי של הועדה קמא היה בה כדי להכשיר את השימוש בסמים ו/או באלכוהול, וטענה זו גם אינה רלבנטית למחלוקות בהליך זה , וראוי היה כי לא היתה נטענת, במיוחד מצדו של המערער". משפחתו של הנפטר אף זכתה בהוצאות בגובה 10,000₪.


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש