פרסומת
דלג

תודה רבה

מאת: אבנר נחשון ● צילום: מערכת ערב ערב ● 3/7/2018 11:08 ● מה נשמע 555
אם גם אתם יהודים חילונים שחוטאים בלא מעט ממצוות התורה, ובכל זאת מרגישים יהודים ● אם גם לכם לא ברורה הזהות והשייכות היהודית שלכם, עשו כמוני, סעו לקיבוץ קטורה והיפגשו עם הרבה שרה כהן, הרבה של קיבוץ קטורה והמועצה האזורית חבל אילות
תודה רבה
גברתי הרבה. שרה כהן

אני פוגש את שרה במרכז הקיבוץ, לבושה בשמלה וסנדלים. שרה מזמינה אותי למשרדה, אבל מבקשת את רשותי לעבור קודם במרכולית של הקיבוץ. "אני חייבת זירו", היא אומרת לי בחיוך. בדרך למשרד הרבה מתנצלת מראש על כך שהמשרד שלה נמצא בקרוון רעוע. אם יש משהו שבולט אצל הרבה כבר מהרגע הראשון, זו הצניעות והפשטות הנעימות שבה.
אנו נכנסים למשרדה שתואם בדיוק את הרבה. דלת עץ מכוסה ניילון לשיפור האיטום, מספר מדפים עם ספרים, שולחן וכיסא, ועל השולחן מחשב נייד ולצדו ספר התנ"ך.
כבר בתחילת הריאיון, אני מבקש לדעת מהו המסר המרכזי שלה. היא חושבת רגע ואז אומרת: "יש יותר מדרך אחת להיות יהודי או יהודייה. חשוב שבמדינת ישראל תהיה לגיטימציה לכל אחד להזדהות כיהודי", היא אומרת בנחישות.

 

להיות מנהיגה רוחנית


שרה כהן נולדה וגדלה בארה"ב. שם, בניו יורק, למדה וסיימה את התואר הראשון שלה בדתות. היא הייתה חברה בתנועת נוער ציונית, שגרמה לה לעלות לארץ. בשנת 1986 היא עלתה לקיבוץ קטורה ומאז היא כאן. בקיבוץ גם פגשה את בן זוגה. שרה נשואה, אבל לא דרך הרבנות, ויש לה שלושה ילדים. החתונה התקיימה במטע התמרים של קיבוץ קטורה, מתוך האמונה והחיבור לאדמה, לטבע ולמדבר.
בשנת 2012 פנו אליה מהתנועה הקונסרבטיבית והציעו לה ללמוד לרבנות, ולפני שנה, ב- 2017 היא הוסמכה לרבה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר. את שכרה היא מקבלת מהמדינה, דרך התנועה הקונסרבטיבית. אני מרגיש שחשוב לרבה לספר שזה היה לאחר שהוגש בג"צ נגד המדינה, משום שתנאי המכרז למשרת רבנים, אינה עומדת בתנאי החוק ואינה פתוחה בצורה שווה לשני המינים. 
לשאלתי היא משיבה כי בארץ יש בין 30-40 רבות.

 

"אנחנו צריכים להוות דוגמא להתנהגות". הרבה בפעולה

 

מה זה אומר להיות רבה?
"להיות מנהיגה רוחנית". היא עונה וממשיכה להסביר שעצוב לה מאוד שיש ציבור גדול בישראל שחייב למצוא משמעות בתרבויות אחרות. היא רואה כמשימת חיים לקרב יהודים ליהדות שלהם. "וחשוב להדגיש, כי מדובר על היהדות האישית שלהם, כמו שהם רואים אותה. כאלה שלא מוצאים את החיבור הטבעי בעצמם". 
עוד מעצם תפקידה כרבה, שרה דוגלת ומקדמת ערכים של שוויון. "השוויון מופיע כבר במגילת העצמאות", היא מזכירה, ודואגת כמובן לקדם ערכים יהודיים.
לתפיסתה, ערכים יהודיים הם ערכים של שוויון בין בני האדם, זכותו של האדם, ובפרט של היהודי, לבטא את יהדותו בדרך שבה הוא בוחר. קהילתיות היא ערך מאוד חשוב והוא כולל גם את הקהילה שלך וגם קהילות שכנות, גם אם אינן נמנות על העם היהודי. היא מדברת על עזרה וחמלה, על אהבת האדמה והטבע שהם הבריאה, ומכאן שכמובן חשובים גם ערכי השמירה על הטבע ואיכות הסביבה. אחד הערכים החשובים לדבריה ביהדות הוא ערך השלום, החתירה והרצון לחיות בשלום ובשלמות עם הסובבים אותך בין אם ברמה האישית ובין אם ברמת במדינה.

 

"החיבור אל האלוהים - צורך באמונה"


גם אם תנסו בכוח, לא תצליחו לשמוע ממנה מילה אחת רעה על היהדות האורתודוקסית. "זכותם לחיות את היהדות שלהם כמו שהם חפצים", היא מבהירה ומדגישה כי יש לה קשרים טובים עם המנהיגות הדתית והרבנות באילת. "יש לי יחסים נהדרים עם הרב הדיה", היא מספרת בגאווה. 
אני מתחיל להבין שליהדות יש פנים רבות, ואולי בעצם אני יותר יהודי ממה שחשבתי לפני שהגעתי אל הרבה שרה.

מה זה אומר שאנחנו העם הנבחר?
הרבה שרה כהן לא מתמהמהת לשנייה ומיד עונה: "אנחנו העם הנבחר ברמה הזו שאנו צריכים לבחור את הדרך הנכונה לחיות. יש לנו מטרות שאנחנו צריכים לבחור ולהשיג. אנחנו לא יותר טובים מאחרים. אנחנו ייחודיים בכך שאנו צריכים לבטא את הערכים האוניברסליים. אנחנו צריכים להוות דוגמא להתנהגות אנושית נכונה וערכית. יש עלינו חובה מוסרית".
אחרי שיחה קולחת ומעניינת של כמעט שעה, הבנתי לפתע שיש גבר אחד שלא עלה ולא נאמר בשום צורה- 'אלוהים'. הרבה לא השתמשה ולא הכניסה את האל לשום הסבר או טיעון שלה.
הכיצד זה? אני תוהה בקול והרבה משיבה: "אני לא מאמינה שצריך לעשות דברים כי 'הוא אמר', ולכן אין לי צורך להביא אותו לדיון". (בהזדמנות זו היא מזכירה לי שכן ציינה אותו בשלב מסוים של השיחה).

אז מי הוא בעצם אלוהים? אני שואל.
"אני מאמינה באלוהים. יש כוח ביקום שמניע דברים. החיבור אל האלוהים נובע מהצורך באמונה או אי אמונה. אני נולדתי לעם היהודי, ואלוהים הוא חלק מהמסורת שלי. אני מתפללת אליו, כולנו חלק ממנו והוא חלק מאתנו. הוא זה שמעניק לנו את הבחירה החופשית. לחשוב שאין אלוהים זה מעציב אותי מאוד".

מה בעצם עושה רבה?
מסתבר שלרבה יש הרבה עבודה וניהול בית הכנסת אינו אחד מהם. היא רכזת וועדת מסורת בקיבוץ. במסגרת זו מתקבלות בהליך דמוקרטי קיבוצי, החלטות בנוגע לחגיגות, חגים ועוד נושאים הנוגעים ליהדות. "אני לא פוסקת הלכתית", היא מדגישה.
היא מלמדת בני ובנות מצווה לקראת העלייה לתורה, עורכת טקסים כמו לוויות וחתונות, מעביר שיעורי תורה ודת, ועוסקת בגיור. בנוסף היא יועצת רוחנית לאנשים שבאים לשמוע את עצתה בנושאים הלכתיים, רוחניים ואפילו נפשיים.


מה התפקיד שלך בבית הכנסת?
"אין לי תפקיד מיוחד בבית הכנסת. אני חלק מהמתפללים. בית הכנסת בקיבוץ קטורה הוקם בשנת 1973. בית הכנסת פעיל בעיקר בימי שישי בערב, בשבת בבוקר ובחגים. נשים וגברים לוקחים חלק בתפילה באופן שווה. אין עזרת נשים או גברים, אישה יכולה להיות שליחת ציבור (ש"צ) בדיוק כמו גבר. הרבה מספרת, שהיא באופן אישי, מתעטפת בטלית ואפילו מניחה תפילין. היא מודה שבהתחלה היה לה קשה להתרגל לרעיון, אבל היום היא שלמה עם זה לגמרי. התפילין, לדבריה הן רבי עצמה והשראה, ולכן היה לה קשה כי לא הייתה רגילה.
יצאתי מהפגישה עם הרבה שרה כהן כאשר אני מרגיש קצת יותר יהודי ממה שהגעתי. הרגשתי שאני לא חייב לקבל אישור ממישהו על יהדותי. שזה שאני לא שומר על המצוות לא הופך אותי לפחות יהודי מאדם חובש כיפה או אפילו חרדי. הרבה נתנה כבוד ומקום ליהדות שלי, דבר שלא הרגשתי אף פעם משום מוסד או איש דת אחר. הופתעתי, אבל בדרך כזו או אחרת הרגשתי קצת יותר קרוב לאלוהים.


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש