פרסומת
דלג

כתבת ניסיון

מאת: איציק אדרי ● צילום: אינבל אבוטבול ● 29/7/2018 11:09 ● ערב ערב 2064
דכדגכדגכדג
כתבת ניסיון
דגכדגכדגכ

יך הייתם מרגישים אם הקולגה החדש שלכם, היה עושה בדיוק את אותה עבודה כמוכם, עובד את אותן שעות, עם הרבה פחות שנות וותק במקום העבודה, אבל מרוויח הרבה יותר מכם? למורים באילת נמאס לשתוק. הם אמנם מבינים שבלי תמריצים מורים לא יירדו לעבוד באילת מהמרכז, אבל כיצד קרה שמירוץ להבאת מורים איכותיים לאילת, מישהו במינהל החינוך בעיריית אילת הפך אותם למורים סוג ב', עם זכויות סוג ז'.


רונית (השם המלא שמור במערכת) סיימה לפני כשלוש שנים את לימודיה במכללת 'לוינסקי' באילת. לא היה משהו שהיא רצתה לעשות יותר מאשר לעסוק בהוראה. בתקופת הלימודים היא לימדה באחד מבתי הספר וזכתה לשבחים, אחרי שסיימה את לימודיה עם ציונים טובים היא התחילה את הסטאז', קיבלה גיליון הערכה מעולה ממנהלת בית הספר, שגם שכנעה אותה לקבל על עצמה חינוך כתה בשנה הבאה, עוד לפני שרונית קיבלה את הקביעות. רונית הייתה מאושרת. היא התפטרה ממקום עבודתה, קנתה ציודים, הכינה מערכי שיעור והתרגשה כשהשבוע האחרון של החופש הגדול הגיע. אלא שארבעה ימים בלבד לפני תחילת השנה, הודיעה לה אותה מנהלת בית ספר שרצתה אותה כל כך, שהיא מאוד מצטערת, אבל מורה חדשה שהגיעה לעיר, עם קביעות, תתפוס את מקומה. "ככה מצאתי את עצמי רגע לפני תחילת שנת הלימודים בלי מסגרת עבודה. עזבי את המשכורת הנמוכה של בקושי 4000 ש"ח שמורה מתחילה מרוויחה, אבל מה עם האהבה? החזון?

הרצון?", אי הוודאות התעסוקתית הזו אליה נחשפה רונית והעובדה כי בכל מקום אליו פנתה הבינה שלא משנה מה יהיה ומה יקרה מורים שמגיעים מחוץ לאילת לא זו בלבד שמרוויחים יותר מהמורים האילתים אלא הם בעדיפות ראשונה, גרמו לה לפרוש מהמקצוע. "זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי עד היום בחיים", היא אומרת בעצב. "את מבינה שלקחת תקופה לא מבוטלת מהחיים וזרקת אותם לפח רק כי האמנת באידיאולוגיה, שבאילת לצערנו לא קיימת. היו איתי בחדר המורים מורים אילתים נהדרים, וותיקים, מנוסים, שמרגישים

מקופחים אל מול מורים טובים הרבה פחות שמגיעים מהמרכז ורק מעצם העובדה הזו משתכרים יותר". היא עצמה אמנם עדיין לא אמרה נואש, ואולי ביום מן הימים עוד תחזור להוראה, "אבל כרגע, בשלב הזה של החיים שלי, אני צריכה ביטחון תעסוקתי ומשכורת הגיונית, כדי שאוכל להתקדם בחיים ולהקים משפחה", היא מסבירה בעצב. ומספרת על חברה שסיימה לימודי חינוך אך מאחר והיא לא מצליחה להגיע לוותק, שוב בגלל מורים שמגיעים מהמרכז, נאלצת לעבוד גם כמתדלקת בתחנת דלק. חברה אחרת שלה שסיימה הוראה ממלצרת ואת אהבת תלמידיה היא מקבלת בחיבוק חם אחרי שסיימה לשרת את השולחן. "זה לגמרי לא הגיוני שזה המצב", היא אומרת השבוע ומבהירה שזו הסיבה שמורים אילתים לא מעטים מוותרים בסופו של דבר על המקצוע.

 

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש