פרסומת
דלג

גדי כץ יו''ר מרכז יום לקשיש מאיים לסלק את ניצולי השואה

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 1/8/2018 21:29 ● ערב ערב 2874
בעקבות כתבה שפורסמה ב'ערב ערב' בחודש מאי השנה, בה התלוננו ניצולי שואה על כך שהמועדון החברתי בו הם נפגשים קטן, וביקשו לדאוג להם למקום קבע משלהם ● הודיע השבוע גדי כץ יו"ר הוועד המנהל במרכז יום לקשיש, כי אם לא יתנצלו על הדברים בפומבי באמצעות פרסום מודעה משולמת, יסולקו מפעילות במועדון ● גדי כץ: "אם לא תהיה התנצלות אי אפשר למחוק את האירוע. תהיה התנצלות יחזרו הדברים לקדמותם...אנחנו נושאים אותם על כפיים, אחרי זה לתת לנו סתירה לחי? בבקשה התנצלות אחרת אנחנו לא יכולים לעבוד בהרמוניה אתכם" ● עיריית אילת: "בשבועות האחרונים נפגש ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי עם הנהלת המרכז וקודם לכן נפגש עם חברי מועדון מנשב תוך כוונה לתת מענים ראויים ואיכותיים לחברי מנשב” ● משרד הרווחה: "עם הבאת המקרה לידיעתנו, משרד העבודה והרווחה פועל לסייע לניצולי השואה בעיר למצוא מבנה חלופי לאירוח הפעילות אשר יהיה לשביעות רצונם, וימשיך לממן את הפעילות כפי שהיה עד כה"
גדי כץ יו''ר מרכז יום לקשיש מאיים לסלק את ניצולי השואה
"הסיפור הזה שהמקום קטן זה בובא מיסייס". כץ

גדי כץ יו"ר הוועד המנהל במרכז יום לקשיש דורש מניצולי השואה להתנצל על דברים שאמרו בכתבה שהתפרסמה ב'ערב ערב' לפני כחודשיים, בה טענו ניצולי השואה כי הם חשים מושפלים בשל גודל החדר שניתן להם לצורך קיום הפגישות החברתיות שלהם. "במקום לומר תודה הם כותבים שאנחנו משפילים אותם, במה אנחנו משפילים אותם, בכך שאנחנו לא מקריבים את הקשישים למענם. אנחנו נושאים אותם על כפיים, אחרי זה לתת לנו כזאת סטירת לחי, בבקשה התנצלות אחרת אנחנו לא יכולים לעבוד בהרמוניה אתם. אם תהיה התנצלות סבירה נהיה מוכנים שיישארו אצלנו. כל הבית נבנה עבור הקשישים ולא עבור ניצולי השואה". דברים קשים אלו הטיח כץ בניצולים בשיחה שערך השבוע עם 'ערב ערב'. 

 

"לקחתי על עצמי תיק קשה ואני אעשה הכל  על מנת למצוא מקום ולתת לניצולים בית". כרם

 

"אנחנו מרגישים כאילו אנחנו נמצאים בגמילות חסד"


כזכור, במשך שבע השנים האחרונות משמש מועדון שישים פלוס בית לחברי מועדון ניצולי השואה. המועדון שהוקם על ידי ג'קי פריגל ז"ל, מנוהל על ידי האגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת והאגודה למען הקשיש. לאחרונה, החלו להישמע במקום קולות צורמים וחברי מועדון ניצולי השואה אף החלו מחפשים אחר מקום חלופי שיארח אותם יותר מפעם בשבוע. בכתבה שפורסמה כאמור בחודש מאי השנה, אמר אבנר כרם שנבחר לנשיא המועדון: "אנו מחפשים מקום חדש היות והמקום שניתן לנו בשישים פלוס קטן משפיל ולא מתאים לצרכינו. האווירה שם לא טובה ואנחנו מרגישים כאילו אנחנו נמצאים בגמילות חסד של בית הקשיש. אנחנו לא מרגישים בנוח ומרגישים השפלה, האווירה לא טובה וניצולים רבים מעדיפים שלא להגיע לפעילות בגלל זה". ניצול שואה סיפר: "אנחנו לא רוצים להרגיש אורחים ושעושים לנו טובה, אנחנו רוצים בית שנוכל להעביר בו שעות בנעימים בלי להרגיש לא רצויים. אנו זקוקים לחברה תומכת ולא מרגישים שם כחלק מהמקום, בגלל זה הפסקתי להגיע לפגישות". ניצולי השואה ביקשו כי ימצא להם מקום משלהם כמו "בכל עיר אחרת בה יש מועדונים עבור ניצולי שואה כמו 'עמך' ו'קפה אירופה'". בהמשך הכתבה מובאות תגובות של צ'רלי מויאל מנהל מועדון 60 פלוס שאמר: "הם מרגישים שהם אורחים ולא נוח להם והם רוצים להקים עמותה וזה בסדר מבחינתנו,  אנחנו לא מקבלים תקציב עבור ניצולי השואה, מה שאנו מקבלים אינו מכסה את ההוצאות, אך מדובר בפעילות מבורכת של ניצולי שואה" גדי כץ יו"ר הוועד המנהל הגיב אז: "זה מרכז יום לקשיש, לא מרכז לניצולי שואה. ראש העירייה ביקש שנארח אותם, אנו מארחים מכל הלב ועושים כמיטב יכולתנו. הם חושבים שמגיע להם יותר וכאילו אנחנו מקבלים בגינם משאבים ולא מעבירים אליהם. הם לוקחים מהמשאבים של הקשישים. מדובר ב50-60 איש ושני חדרים מחוברים. הם רוצים יותר. אם יהיו 100-120 איש ניתן. ראש העיר ביקש שנארח אותם שיפנו אליו. אנחנו מאד רוצים אותם והם מאד רוצים אותנו. אם ימצאו מקום טוב יותר יקבלו את ברכת הדרך".
בסיכום הכתבה ביקש כרם להדגיש: "אני לא רוצה לפגוע בצ'רלי או בגדי, הם עושים מה שהם יכולים, לקחתי על עצמי תיק קשה ואני אעשה הכל על מנת למצוא מקום ולתת להם בית להיפגש יותר משעה בשבוע שבני 80-90 שזקוקים לחברה יוכלו להיפגש עם חברה במקום בו הם מרגשים בבית".

 

תתנצלו או תלכו


השבוע הגיעה כאמור למשרדי 'ערב ערב' בקשה מצד הניצולים לפרסום התנצלות בתשלום בגין הכתבה ההיא, וזה נוסח המודעה שאמורה היתה להתפרסם על פי דרישתו של גדי כץ: "בעיתון 'ערב ערב' פורסמה כתבה בנושא מנש"ב /האגודה למען הקשיש. אנו מתנצלים אם מישהו מהאגודה למען הקשיש מצא עצמו נפגע. אנו, יו"ר מנש"ב אבנר כרם וחברי וועד הפעולה וחברי מנש"ב אילת מצרים אם מישהו נפגע זאת לא הייתה הכוונה". על בקשת ההתנצלות חתומים חברי ועד הפעולה יו"ר מנש"ב וחברי מנש"ב אילת. 
בפניית 'ערב ערב' לבדוק על מה חשו הניצולים צורך להתנצל, סירבו הניצולים לדבר בחיל ורעד. רק לאחר אין ספור טלפונים וחיבור משפטים נודע כי מועדון 60 פלוס החליט להתנות את המשך פעילות ניצולי השואה בין קירותיו בפרסום התנצלות פומבית. בפניית 'ערב ערב' לגדי כץ יו"ר הוועד המנהל אישש כץ את הדברים: "יש בחור בשם אבנר שרוצה להיות השליט ונבחר לאחרונה להיות שליט דומיננטי מאד ותקיף ויש שניים שהולכים אחריו . אנחנו נותנים כיבוד ומקום וציוד אלקטרוני ומזכירה שמטפלת בהם". 

אתם מקבלים תקצוב על זה? שאלנו את כץ, אך זה העדיף להתעלם משאלתנו והמשיך: "יום אחד אנחנו רואים בעיתון שאנחנו משפילים אותם, אחרי כל זה אתם לא מתביישים". 

אבל הם טענו כי זאת ההרגשה שלהם, הם לא טענו שאתם משפילים אותם. הרי בסיום הכתבה מופיעים מפורשות השמות שלכם כאשר כרם אומר כי אתם עושים מה שאתם יכולים וכי אין לו כוונה לפגוע. אם כך מדוע במדינה דמוקרטית ניצול שואה לא יכול להביע את רגשותיו? ומדוע הוא חייב להתנצל באופן משפיל ופומבי, הרי הדרישה תתנצלו או שלא תישארו מאוששת את מה שהם דיברו עליו בכתבה שהם חשים לא רצויים כאילו עושים להם טובה  
"הבעיה שמחייבת התנצלות זה שהם הלכו לתקשורת בלי האחראית עליהם צביה וירו לכל הכיוונים. הלכתי לדבר איתם הדעה הייתה שצריך להתנצל . אמר אבנר תגידו להם שיפנו אלי (ל'ערב ערב' ) ואני אתנצל. הסברתי לו כי לא יפנו אליו וסוכם שהוא פונה אליכם. עברו שבועות לא קרה כלום ודיברתי איתם. צ'רלי (מנהל 60 פלוס) נפגע בצורה נוראית ורוצה לעזוב. העובדים הבכירים כבויים, הולכים עם האף באדמה. אמרתי להם, אם לא תהיה התנצלות אי אפשר למחוק את האירוע. תהיה התנצלות יחזרו הדברים לקדמותם. הם קיבלו מאתנו נוסח התנצלות לפרסום אמרו תהיה התנצלות. ושוב פעם הלך ויש כאלה שבוחשים איתו ואמרו לא התנצלות רוצים התנצלות מהאגודה (לניצולי השואה). אנחנו אומרים שאם תהיה התנצלות סבירה אנחנו מוכנים שהם יישארו אצלנו. הם בעצמם אומרים שהשירות אצלנו מצוין. הם רוצים את האולם הגדול, באולם יש פעילות של האגודה למען הקשיש, כל הבית נבנה עבור הקשישים, לא עבור ניצולי השואה. אם יהיה להם אירוע גדול יקבלו את האולם. אף אחד לא מחייב אתכם להיות אצלנו. העיריה שתיתן להם את "יד במדבר", למה דווקא בקשישים. על זה הם כותבים שאנחנו משפילים אותם". 

זה נתון לפרשנות. על פי מיטב הבנתי טענות בדבר השפלה לא כוונו אליכם אלא למקום הקטן, מזה הם מרגישים מושפלים, מרגישים שלא בנוח, מרגישים שהם צריכים להגיד תודה כי עושים להם טובה ולא כאילו זה מקום שלהם 
"פעם ראשונה שאני שומע שמישהו מבקש משהו הוא מושפל, למה הם מרגישים השפלה איך נמצאת פה המילה השפלה? מושפל זה כשמישהו מדבר בבוטות בצורה מעליבה, אנחנו נושאים אותם על כפיים, אחרי זה לתת לנו סתירה לחי? בבקשה התנצלות אחרת אנחנו לא יכולים לעבוד בהרמוניה אתכם. במקום להגיד תודה אתם כותבים שאנחנו משפילים אתכם במה אנחנו משפילים אתכם? בכך שאנחנו לא מקריבים את הקשישים למענכם. על זה הם צריכים להתנצל על ההשפלה. יש אנשים שלא מסכימים למהלכים הרדיקלים אנשים שלא רוצים לעזוב אבל אין לנו ברירה. אני שוקל בין צ'רלי מויאל והעובדים הבכירים מול לתת להם מה שהם רוצים אנחנו פשוט נבקש מהם  תודה רבה תמצאו לעצמכם את המקום היותר רחב  כדי שלא תרגישו מושפלים". 

אז מה בעצם אתה אומר, שאם הם לא יתנצלו על דבר שהוא לגיטימי ומהווה חלק מזכותם להביע דעתם כבני אדם החיים במדינה דמוקרטית הם בעצם ימצאו את עצמם בחוץ?
"אנחנו אפילו נעזור להם במקום אחר, מגיע להם משהו שאנחנו לא יכולים לתת להם. הם טענו כי הם רוצים את האולם הגדול אבל אין להם מספיק אנשים שמגיעים, אמרתי שאם יהיו יותר מ- 100-120 אתן להם את האולם הגדול. הם רצו עוד ימים למפגש אמרתי להם שאתן להם את יום שני ובעצם כל יום בשבוע אבל לא הגיעו אנשים. הסיפור הזה שהמקום קטן זה בובא מיסייס, פגשתי ניצולים באירוע בעיר שאמרו שהם לא מגיעים כי המקום רחוק להם ומאלץ אותם לקחת מונית כדי להגיע ובחזרה. בניתי להם בזמנו את "יד במדבר" זה עומד שומם. לכו לשם, יש לכם ציוד והכל אבל הם יודעים שאת היחס שהם מקבלים אצלנו הם לא יקבלו שם ולכן הם מעדיפים להישאר אצלנו. הם היו בפגישה פעם בויצ"ו ופעם במועצת הפועלים ולא היה להם נוח  אז הם חזרו אלינו. ניסיתי להגדיל את שני החדרים בהם הם נפגשים בהסרת הקיר אבל המהנדס אמר שזה בלתי אפשרי. הוא אמר כי ניתן להגדיל את המקום בתקציב של בין 200-300 אלף שקל, אמרתי להם שיפנו לעירייה לקבל את התקציב". 

ממשרד האוצר נמסר: "מועדון 60 פלוס הוא תחת אחריות משרד הרווחה או העירייה."
גורם במשרד מסר כי על אף שאינו המשרד שאמון על כך פנה המשרד לרשות לניצולי השואה לוועד האגודה וכן לאגודה למען הקשיש על מנת שיינתן טיפול הולם בניצולי השואה. "מדובר בנושא ונעשתה פניה של משרד האוצר וכן רשות ניצולי השואה לוועד האגודה וכן פנו לעמותת אלה שתבחן את הנושא".  
מעיריית אילת נמסר: "בשבועות האחרונים נפגש ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי  עם הנהלת המרכז וקודם לכן נפגש עם חברי מועדון מנשב תוך כוונה לתת מענים ראויים ואיכותיים לחברי מנשב. הישיבות עם הנהלת המרכז התנהלו בצורה טובה ומקדמת והשאירו פתח לאופטימיות. על רקע המשבר הנקודתי ביקש ראש העירייה להיפגש עם הנציגים לשם מציאת פתרונות. ברי לכל שהחברים ימשיכו לפעול במרכז עד למציאת פתרונות במרכז או מחוצה לו".
ממשרד רווחה נמסר: "עם הבאת המקרה לידיעתנו, משרד העבודה והרווחה פועל לסייע לניצולי השואה בעיר למצוא מבנה חלופי לאירוח הפעילות אשר יהיה לשביעות רצונם, וימשיך לממן את הפעילות כפי שהיה עד כה. המשרד מתקצב את פעילות מועדון ניצולי השואה שמפעילה הרשות המקומית באמצעות העמותה למען הקשיש, ופעל עד כה במבנה שהקצתה העמותה. לאחרונה הובא לידיעתנו שחברי המועדון מבקשים לקיים את הפעילות במקום אחר. נציגת המשרד נפגשה עם חברי המועדון בהשתתפות נציגים מהרשות המקומית במטרה למצוא פתרון, והמשרד החל לפעול למציאת מקום פעילות חלופי. בנוסף למועדון, מתקצב המשרד פעילויות למען קשישים בעיר אילת במסגרת מועדוני מופ"ת, המספקים גם לעשרות ניצולי שואה בעיר מקום מפגש לפעילות חברתית, חוגי העשרה, הרצאות על אקטואליה ועוד. כמו כן, בשנה האחרונה החל המשרד להפעיל תוכנית להכרה ומיצוי זכויות ניצולי השואה בעיר. במסגרת התוכנית, מפעיל המשרד סטודנטים במלגה אשר פונים לאזרחים ותיקים בעיר במטרה לאתר ניצולי שואה שאינם מוכרים או שלא ממצים את זכויותיהם. מאז החלה התוכנית לפעול הוכרו כ-180 ניצולי שואה חדשים בעיר".


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק