יהדות - פרשת שופטים

פרשת שופטים

לפני מספר שבועות התראיין ברשת ב' השופט העליון לשעבר אליהו מצא. בראיון הסביר השופט הלא נכבד, בטוב טעם, מדוע חייבים להגן בישראל על זכויות המיעוטים והמסתננים ומדוע אסור לגרש אותם מהארץ. המראיין, קלמן ליבסקינד, שאל אותו- אז מדוע כשישבת על כס השיפוט בבג"ץ לא הגנת על זכויותיהם של 10000 אזרחי המדינה, תושבי גוש קטיף, שגורשו מבתיהם על לא עוול בכפם וכל זכויותיהם נרמסו? תשובתו המלומדת של השופט הייתה: "היה נראה לנו  שזה מה שהעם רוצה" !!!. הבנתם? לא חוק לא צדק ולא משפט – "נראה לנו שזה מה שהעם רצה". ה' ישמור אותנו משופטים כאלה. כמה פעמים אנחנו נדרשים לאיוולת שנקראת בג"ץ במדינת ישראל? האמון במערכת המשפט ובבג"ץ בפרט שואף לאפס. נדמה לי שאין עוד מערכת משפט בעולם, אולי במדינות עולם שלישי, שבהם חלקים נרחבים מהציבור מרגישים שבתי המשפט שלהם ממש מנותקים מהעם. אפשר למנות כאן עשרות פסיקות של בג"ץ שמשתנות, לא בהתאם למצבם החוקי, אלא בהתאם לנסיבות של האדם שתובע או נתבע בבג"ץ. לדוגמא: החרבה אינטנסיבית ואגרסיבית של בתי מתיישבים ביהודה ושומרון פעם אחר פעם באפס רגישות כלפי המשפחות שגרות בהם, לעומת רפיסות מוחלטת כלפי עברייני הבנייה הערבים שתמיד ימצאו את התירוץ מדוע אסור להחריב להם את הבתים הבלתי חוקיים. כנ"ל לגבי שחרור הפושעים האריתראים והסודנים שנכנסו באופן בלתי חוקי למדינת ישראל והפכו את החיים כאן באילת ובדרום תל-אביב לבלתי אפשריים. בג"ץ מגלה כלפי המסתננים חמלה בבחינת "זובחי אדם עגלים יישקו".
בפרשת שופטים משה מצווה את עם ישראל למנות שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר, שופטים אשר ישפטו את העם משפט צדק, שופטים שלא יטו את הדין ולא ייקחו שוחד, כי השוחד מסוגל לעוור אפילו את החכמים ביותר ולסלף כל דין של צדק.
על השופטים להיות אנשי אמת, יראי אלוקים, שונאי בצע ונוסף על התכונות המוסריות הגבוהות של השופטים, הם צריכים להיות חכמים ונבונים, מביני עניין, שלא יצליחו הרמאים והשרלטנים לעבוד עליהם במתק שפתיים. לא רק השופטים צריכים להיות אנשים ישרים ונקיי כפיים. כל מי שנושא בתפקיד ציבורי צריך להיות ישר דרך ללא דופי וללא רבב. בעוד שני מקומות בתורה מוזכר הצורך במינוי שופטים הגונים.
יתרו מציע למשה למנות אנשים עם אופי ישר, ואילו משה רבינו מדבר גם על הכישרונות הרוחניים של השופטים, חכמים- יודעי חוק ומשפט, נבונים- אנשים המוכשרים להסיק מן הנתון את המסקנה הנכונה כדי להכריע במשפט הנידון, וידועים לשבטים- שהשבט מכיר את אופיו של המועמד.
כאשר היה צריך למנות שופטים בפעם הראשונה בעם ישראל, משה מעביר את סמכות המינוי לעם- אתם תבחרו את השופטים שנראים בעינכם שיהיו הכי מתאימים לעשות דין וצדק. אפילו משה רבינו מסרב לבחור את השופטים, מחשש שמא הוא יבחר באדם שאינו ראוי להיות שופט. על אחת כמה וכמה בימנו, כאשר המינוי של השופטים נעשה על ידי פוליטיקאים ושופטים חברים בבחינה של חבר מביא חבר, וגם היום קיים חשש גדול מאוד של שמור לי ואשמור לך, אם כך מה הפלא שלרוב הציבור אין אמון בשופטים ובמערכת המשפט?  בגמרא מסופר על גוי אחד שהיה שופט וכולם שיבחו אותו שהוא לא לוקח שוחד. רבן גמליאל הנשיא רצה להוכיח לכולם שהשופט הגוי כן לוקח שוחד. ביקש רבן גמליאל מאחותו שתלך אל השופט הגוי ותאמר לו שהיא רוצה לקבל חלק מהרכוש של רבן גמליאל ותוך כדי דיבור עם השופט היא נתנה לו מנורת זהב "במתנה". למחרת קרא השופט לרבן גמליאל למשפט. לפני שנכנס למשפט נתן רבן גמליאל לשופט "במתנה" חמור לובי משובח ויקר. מיד פסק השופט הגוי שרבן גמליאל לא צריך לתת לאחותו כלום. האחות אמרה לגוי בציניות: "תזכור את המנורה שתאיר את עינך", אמר לה רבן גמליאל    "בא החמור ובעט במנורה". בעזרת ה' עוד נזכה למנות שופטים הגונים שהחמורים לא בועטים להם במנורה. 

חדשות אילת - ערב ערב באילת