פרסומת
דלג

ד''ר מטרו: ''חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם הירדנים על מנת להילחם בבעיית העורב ההודי''

מאת: מערכת ערב ערב ● צילום: מערכת ערב ערב ● 29/8/2018 17:44 ● ערב ערב 2878
חוקרים ישראלים פיתחו באחרונה שיטה חדשה שמטרתה למנוע את התפתחותם של עוברי עופות בביצים ● מטרת הפיתוח לסייע בוויסות אוכלוסיות עופות של מינים פולשים שהשתלטו על אזורי מחיה וגידול רבים בארץ, וביניהם באילת ● אלא שגם ד''ר מטרו מודה כי הקרב כנגד תוכי הדררות כמעט אבוד ולפיכך הוא מתמקד בוויסות אוכלוסיית עורב ההודי ● שקיימת סכנה כי ימשיך ופלוש צפונה ● את הפתרון האמתי הוא רואה בהשקעה מאסיבית לאורך עשור בשילוב של שיטות, וכן הוא בהחלט תומך בירי מבוקר במעטפת העיר כחלק מהפתרון

את השיטה החדשה פיתחו ד"ר יואב מטרו, מנהל תחום חוליתניים וחלזונות בשירותים להגנת הצמח במשרד החקלאות ולצדו יואב מולר מחברת "מולר הדברה מקצועית", השניים דיווחו עליה לראשונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה".  מולר הוא בעל הפטנט על הפיתוח.

 

הציפורים של היצ'קוק באילת


את דר' יואב מטרו תפסנו בדיוק כשניצב על אחד הסולמות שפיתח עם יואב מולר, כשהוא מזליף שמן על קיני הדררות, אותם תוכים שהשתחררו בעבר מכלובי שבי והתרבו עד שהפכו למין פולש המאיים על אזור המחייה של מינים קיימים. באילת מוערכת אוכלוסייתם באלפים רבים, וכאמור מטרו ומולר מחפשים ואף מצאו שיטה יצירתית להתמודדות עם התרבותם המהירה.
אילת, כמו גם ערים אחרות בישראל, הינה אחת הערים הסובלות בשנים האחרונות ממכה של מינים פולשים של ציפורים שהשתלטו על אזורי המחיה של זנים מקומיים והתרבו על חשבונם. כך הדבר עם העורב ההודי וכך גם עם התוכי מסוג דררה שככל הנראה שוחרר משבי ומצא בית גידול נוח בין מטעי התמרים של הקיבוצים הסמוכים ועל עצי התמר ברחבי העיר והטיילת. מעבר לפגיעה בזנים המקומיים ולהפרת האיזון האקולוגי, מלווה 'ערב ערב' בשנים האחרונות את תופעת התקיפות מהן סובלים תושבי העיר ממקוריהם של העורבים הידועים כחיה חכמה אך גם נקמנית וטריטוריאלית למדי הניחנת גם בזיכרון מצוין. 
כיום לא ברור בדיוק מהי גודלה של אוכלוסיית העורבים בעיר אך מספרם נאמד בלמעלה מאלף. מספר דומה אוחזת אוכלוסיית תוכי הדררה, אלא שבעוד שהאחרונים מהווים איום על זני ציפורים אחרים, מהווים העורבים מטרד גם לתושבי העיר שחווים לא אחת תקיפות אכזריות, כאשר לרשויות אין מענה קיים בהעדר אישור לירות בשטחים בנויים לצורך דילול אוכלוסייתם. עד לפני חמש שנים עוד השתמשו בירי לצורך דילול אוכלוסיית העורבים אולם לאחר תלונות מצד תושבים, הבהירה משטרת ישראל כי ירי כזה אסור בתכלית. בקו התפר הזה נכנס הפיתוח הישראלי החדש.  

 

חומר ההדברה: שמן בישול


במאמרם מסבירים מוטרו ומולר כי ביצת העוף הינה איבר נושם. במהלך התפתחות העובר בביצה מתבצע חילוף גזים בינו ובין סביבתו מחוץ לביצה. אטימת הביצה מונעת את מעבר הגזים וכך מונעת את התפתחות העובר שבתוכה וגורמת למותו. שמן בישול, כך נמצא, הינו חומר יעיל לשם מטרה זו, שכן הוא אינו גורם לפגיעה בביצה וכך העופות אינן נוטשים את הביצים ולא פותחים בסבב קינון מחודש. למעשה, השימוש בשמן לצרכים אלו אינו חדש כלל ועיקר, חידושם של מוטרו ומולר הוא בפיתוח מתקן שמופעל מהקרקע ומאפשר להגיע אל הקינים גם בגובה של 18 מטר ולהזליף עליהן את השמן. השניים אף רשמו את המתקן כפטנט. אילת כבר החלה בשימוש במתקן זה לצורך דילולה של אוכלוסיית העורבים בעיר והיא עושה זאת בשיתוף מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ומשרד החקלאות, כאשר אנשי מרכז הצפרות ממפים את קיני העורבים ברחבי העיר. עד כה טופלו באופן הזה כמאה ביצי עורבים ונרשמה הצלחה מלאה בכל הביצים שטרם בקעו. החוקרים צופים כי בתוך שלוש שנים של פעילות כזו נוכל להרגיש בשינוי של ממש במספר העורבים בעיר. 

 

הביצה הינה איבר נושם

 

הסכנה: "הערבה הופכת לרצף יישובי אחד"


בראיון ל'ערב ערב' הסביר מטרו: "המתקן מעקר את ביצי הציפורים בלי לעלות לקן תוך שימוש בשמן בישול רגיל, בעצם בזה שאנחנו מעקרים את הביצים אנו מונעים את הרבייה, בכך שאנו מעקרים ללא שימוש בחומרי הדברה ניתן לעבוד בכל מקום ללא חשש, ומאחר ואנו לא עולים פיזית לקן הציפורים פחות חשדניות ולא בונות מיד קן אחר".


ואיך התוצאות באילת?
"בשנה הראשונה התגלחנו, בשנייה עבדנו לא רע, והשנה אנחנו כבר עובדים טוב". 


מדוע השיטה הזו אינה יעילה בטיפול כנגד תוכי הדררה, בניגוד לעורב ההודי?
"משום שהדררה מקננות בקינים בודדים, ומדובר בחורים מאוד מורכבים בתוך עצים. קשה להגיע פנימה. עורבים הודים יש להערכתי 1,200 בכל הארץ, דררות אני מעריך יש כ-100,000. אז בוא נלך על משהו שאפשר לנצח בו ולא על משהו שהוא בגדר הפסד וודאי, ביום עבודה אני יכול לטפל ב-50-60 קנים של עורבים הודים, אבל אין סיכוי שאצליח לטפל בכמות דומה של קני דררות".


אתה בעצם אומר שהקרב מול הדררות הוכרע ולא לטובתנו
"בוא נאמר שאני עומד כרגע בשדה אחד של דררות, שיש בו יותר מכמות העורבים ההודים שישנה באילת". 
קצת הפתעת אותי כשאמרת שבכל הארץ יש רק 1200 עורבים הודים, אז כמה מהם באילת?
"כל ה-1200, העורב ההודי נמצא רק באילת ובקיבוץ אילות ואני עושה מאמץ שזה יישאר שם". 


וזה אפשרי למנוע מהם לנדוד צפונה?
"עורב לא נוטש ישוב, הוא נשאר בו, הבעיה היא שלאט לאט כל הערבה הדרומית הולכת ונראית יותר ויותר כמו ישוב אחד מבחינת העורבים, קח לדוגמה את שדה התעופה החדש, והחייאה של אזורי תעשייה לצד ישובים, מחיים את תמנע ויש את באר אורה שמתפתח וכל הקיבוצים קיבלו הרחבות".

 


אתה אילתי?
"לא, אבל מאוד מחבב את המקום".


ומגיע לכאן המון בגלל העורבים אני מניח
“כן אני רושם מידי שבוע בדוח אש"ל שאני יורד לאילת ליומיים לשמן את הביצים".


אז מה עושים?
"צריך לטפל בזה אין מה לעשות. מבחינת רבייה מה שאני עושה זו המון עבודה, זה אפשרי, אבל זה לא פוגע בבוגרים, מה שאומר שעד שהשכבות של הצעירים לא יופחתו לא נרגיש אפקט ברמה המידית, מה שכן מרגישים כרגע זו ירידה בכמות התקיפות של עורבים וזאת משום שישנם פחות גוזלים שנופלים מהעץ כתוצאה מהפעילות שלנו שמעקרת את הביצים. רוב התקיפות הן סביב הגנה על הגוזלים. שים לב היכן נטועים מרבית העצים באילת, לצד מדרכות, מספיק שגוזל נפל מקן למדרכה, כל מי שיעבור שם יותקף". 


אז נאחל לך הצלחה במלחמתך בתחנות הרוח?
"לא. מלחמה בתחנות רוח היא בלתי אפשרית".


אתה אומר שהמלחמה בדררות אבודה
"אני מאמין שאם מתגייסים לזה חזק, ואני מדבר על השקעה של למעלה מעשר שנים בדבר הזה, אם משלבים מעטפת ירי מסביב לעיר, לא בתוכה כי נקבע שזה אסור, יש מצב שנצליח, כמובן שנצטרך  שיתוף פעולה משהשכנים".


כי עקבה בעיני העורב היא חלק מאילת?
"דווקא מהבחינה הזו אני חושב שהעורבים מבדילים בין עקבה לאילת, אני מאמין שבאילת יש הרבה יותר עורבים מאשר בעקבה, כי ציפורים מאוד מרגישות אוכלוסייה, הן מרגישות מתי הן לא באיום. בישראל חיות לא מרגישות מאוימות, בגלל זה יש מהן רבות".


איזה איום יש עליהן בירדן?
"ציד ואיסוף ביצים, אני גם לא יודע כמה עצים יש בעקבה לעומת אילת, הגינון באילת עדיף, ועדיין אם אנחנו רוצים להצליח אנחנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם הצד השני, וכן נצטרך לשלב כאן עוד שיטות, אבל זו תהיה השיטה העיקרית , שכרגע מצליחה הרבה יותר טוב ממה שצפיתי בהתחלה". 


חדשות אילת - ערב ערב באילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק