פרסומת
דלג

והשנה - הצצה אל תוך הים

מאת: אביבה דקל ● 4/9/2018 09:27 ● מה נשמע 564
כל מי שעלה לכתה א' באילת בחמש השנים האחרונות כבר מכיר אותה - את אריאל, הנכדה של בני גמליאלי, האיש והטיולים ● בכל שנה מחדש מוציא בני ספר העוסק בפן אחר של אילת וסביבותיה, ספר המחולק לכל תלמידי כתות א' בעיר ● ואם תהיתם, בשנה הזו דווקא אדם, אחיה הצעיר של אריאל צולל במפרץ אילת, ומגלה בסיפור קסום ואיורים מופלאים את העולם התת ימי של אילת ● תנו קפיצה
והשנה - הצצה אל תוך הים

 צילום: בני גמליאלי,    איורים: תום שריר דניאלי 

לכל מי שחיכה בקוצר רוח לספר נוסף בסדרה של בני גמליאל, 'לטייל עם אריאל', כדאי שתדעו שספר חדש נולד במשפחת גמליאלי – הספר השישי בסדרת ספרי הילדים שכותב סבא בני והמיועדים לתלמידי כתות א'. 'לצלול עם אדם בים האדום' וגם הוא יחולק רגע אחרי פתיחת שנת הלימודים לכל ילדי כתות א' בעיר.
הספר החדש עוסק הפעם במפרץ אילת, הפנינה של העיר, שתושביה מחויבים לשמור על ניקיונו. אבל הרבה מעבר לשמירה על המפרץ, הספר מעביר מסרים חינוכיים לשמירה על הניקיון בכלל, הגנה על הטבע, שמירה על שלומם של האלמוגים והדגים ועל האיזון הכל כך עדין של העולם התת ימי. בספר זה נתן הסופר, תושב אילת, בני גמליאלי, במה חשובה למתנדבים הצעירים של תנועת 'שומרי המפרץ' באילת, שעושים עבודת קודש בשמירה, בהסברה ובשמירה על הניקיון של המפרץ.

 

 

כשאדם פגש את הדולפין דנדי


את סיפורו של הים על אוצרותיו מספר אדם, אחיה הצעיר של אריאל, המסייר בים האדום בחברת הדולפין דנדי:
(מתוך הספר): "שחיתי קרוב לחוף ראיתי המון דגים יפהפיים וגם אלמוגים בצורות ובצבעים שונים ולפתע ראיתי דולפין ששחה קרוב אלי.........האם תרצה לשחות לצדי, אני אלמד אותך את שמות הדגים והאלמוגים הציע לי הדולפין. אני מאוד רוצה עניתי בהתרגשות. שחיתי לצדו של הדולפין וביחד צללנו אל קרקעית הים...."  
דנדי הדולפין מספר לאדם על דג השושנון, על שושנת הים, על הזהרון והאבנון  והאלמוגים הצבעוניים, אבל מה שמטריד את אדם זה הלכלוך הרב שבקרקעית הים. כשהוא יוצא מהים, הוא מעלה את הבעיה בפני סבא בני וזה מספר לו על 'שומרי המפרץ' הצעירים. השניים נפגשים עם נופר, מנהלת קבוצת 'שומרי המפרץ', שהזמינה את אדם וסבא לפגוש את 'שומרי המפרץ' בעצמם. נופר מפגישה את השניים עם הילדים הצוללים ומספרת להם על דרך בחירת המתנדבים. 
(מתוך הספר): "אנו עוברים בבתי ספר, מסבירים לתלמידים שאנחנו כחברה צריכים לקחת אחריות על האשפה כדי לשמור על הסביבה, וכל מתנדב שנמצא מתאים והוא מעל גיל 12 עובר קורס צלילה. במסגרת הפעילות עושים המתנדבים צלילות ניקיון ובמקביל מסבירים למתרחצים עד כמה חשוב לשמור על החוף והים נקיים מאשפה".

בסיום הספר נפרד אדם מהקוראים: "כמו בכל שנה הגענו לבקר את סבתא וסבא באילת שם פגשתי בים את דנדי הדולפים שלמד אותי להכיר את שמות הדגים והאלמוגים היפים שחיים במפרץ אילת. היה לי כיף לפגוש את מתנדבי שומרי המפרץ שדואגים משך כל השנה לשמור על מי הים נקיים ויפים.......  ואני מבטיח לחזור בשנה הבאה כדי לעזור לשומרי המפרץ בשמירה על נקיונו של הים שלדעתי הוא היפה ביותר בעולם".
לחנך בדרך אחרת
"הספר דומה לקודמיו בסידרה בכך שכל הספרים שכתבתי עד כה, הם בעלי מסר חינוכי של שמירה על עולם החי והצומח שבו אנו חיים, שמירה על הנוף וערכי הטבע השונים", מסביר בני גמליאלי על הספר השישי בסידרה. "כמו כן שמירה והקפדה על אורח חיים בריא, כבר מהגיל הרך, כדי לחנך לתזונה נכונה ולפעילות ספורטיבית. הספר החדש עוסק בערך הטבע החשוב ביותר של אילת - מפרץ אילת, שמהווה מוקד תיירות ממדרגה ראשונה של העיר. כמו בכל הספרים הקודמים, חיברתי סיפור שילדים יאהבו לקרוא, אבל בשונה מהספרים הקודמים הפעם אדם הוא הגיבור ולא עוד אריאל.  אדם פוגש בדולפין דנדי ומיד נוצר קשר חברי בין השניים. הספר מתאר מסע תת ימי של אדם ודנדי הדולפין, במהלכו מלמד דנדי את אדם להכיר דגים ואלמוגים שונים. לסיפורים ולמסעות בים מצטרפות אריאל, האחות הגדולה של אדם ורוני האחיינית".

 


מהיכן הגיע הרעיון לכתוב ספרי ילדים בנושאי הסביבה בה אנו חיים?
"הרעיון נולד לפני שש שנים. ללשכת ראש העירייה ולאגף החינוך הגיעו פניות של גננות ומורות לגיל הרך שקבלו על כך שאין ספרות לגיל הרך שעוסקת בצמחיה מדברית. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, שמכיר אותי ואת אהבתי לעולם הצומח, הפנה את הבקשה אלי. התרגשתי מאוד, משום שמעולם לא כתבתי לילדים. כמובן שהתחלתי לכתוב בהתלהבות על הצמחים הבולטים שבמדבר, כשאני מעטר את הכתוב בצילומים שלי, שכן אני צלם האוהב לצלם, אוהב טבע, וכל חיי עסקתי בצילום. כשסיימתי לכתוב, הייתי בהלם כשהבנתי עד כמה משעמם כל מה שכתבתי. זה היה פשוט משעמם עד מאוד", הוא מספר כשהוא נזכר בתוצר הראשוני וצוחק. שאלתי את עצמי למה להעניש ילד בכתה א' בספר כל כך משעמם? הייתי ממש שבור. עד שלילה אחד, זכיתי ל'הארה'. התעוררתי באמצע הלילה, כולי מזיע, והבנתי שכל הכתיבה צריכה להיות סביב אריאל, נכדתי הגדולה, כשהיא מגיעה מהעיר הגדולה ניו יורק לבקר את סבא בני באילת. סבא בני לוקח את אריאל למדבר, הוא מלמד אותה על הצמחים הרעילים ועל אלה שניתן להשתמש בהם כתבלינים ועל אלה שניתן לעשות מהם תה ועוד ועוד. בנוסף לסיפורים על הצמחים בנינו בלילה אוהל במדבר ופגשנו ביעל וגדי קטן...בקיצור ככה נבנה סיפור שיכול לעניין ילדים בכתה א'. על השם האולטימטיבי "לטייל עם אריאל" אחראית מנהלת אגף החינוך שקלעה בול בשם שמלווה את רוב הספרים שכתבתי".

 

 

על טהרת הכוחות האילתים


מי הצוות שליווה אותך בעבודה על הספר?
"גם השנה הקפדתי, כמו בכל השנים הקודמות, להשתמש בכוחות אילתיים. תום שריר אריאלי היא המאיירת האולטימטיבית שלי, אביבה וייס, מנצחת על כל ההפקה. שהיא כל כך מוכשרת, כל כך נהדרת, כל כך יעילה שאני ממש ממש אוהב אותה ומוקיר את עבודתה. הדפוס הוא כמובן "דפוס אלדן"  של דני, חברי משכבר הימים. אני כתבתי, ניקדתי וצילמתי,  ונעזרתי בחן תופיקיאן בחלק מהצילומים התת ימיים".

לטובת כתיבת הספר אתה עושה מחקר מקדים או משתמש בידע שרכשת במשך שנות חייך באילת?
"בוודאי שאני עושה מחקר! למשל בספר הקודם בסידרה: "רוני אוהבת מקרוני", נעזרתי בעדי בכור, מומחית לתזונה נכונה ואורח חיים בריא. היא לימדה אותי את יסודות המזון, את ההשפעה החיובית והשלילית של סוגי המזון על גופנו, וכן על הפעילות הגופנית הכל כך חשובה להתפתחותו של הילד. גם הפעם, בספר "לצלול עם אדם בים האדום", נעזרתי  באסתר גולומבק, חברתי משכבר הימים, מומחית בעולם החי של מפרץ אילת, וקיבלתי ממנה כמה עצות מועילות. על מתנדבי 'שומרי המפרץ' למדתי רבות מחברי מורי חן ומנופר, שמנהלת היום את החבורה הנפלאה הזו". 

הספר הבא?
 בני מחייך ומגלה: "לאריאל ואדם יש אח קטן בן שלוש בשם ינאי, ולרוני יש אחות קטנה גם היא בת שלוש ושמה מאי. אני חושב שהפעם גיבורי הספר יהיו מאיה וינאי, ואקדיש אותו לנדידת הציפורים באילת ולפארק הצפרות.. כרגע אני מבשל את הנושא בראש".

אתה והאהבה שלך לאילת?
"אני כבר בשנה הארבעים ושמונה באילת, ולא מגלה סימנים לעזוב. אני אוהב את אילת והמדבר בכל נימי נשמתי. יש לי בעיר המון חברים ההולכים על שתיים, אבל הרבה יותר חברים במדבר ההולכים על ארבע והמון חברים צבעוניים, פורחים ומריחים, המבקרים אותי, כמעט כל אביב, בהמוניהם... אני מחובר לקהילה באילת, אוהב להרצות ולהדריך גופים ומועדונים שונים ברחבי העיר: מועדון מנש"ב, מתנ"ס קולייר, מתנ"ס שחמון, מתנ"ס יעלים, מועדון "אור בלב", מועדון "יחדיו", מועדון ששים פלוס, מכללת הגימלאים שבפיליפ מוריי בניהולה של מירב אפק, עובדי בתי המלון השונים ברחבי העיר. לפני כמעט ארבעים שנה הקמתי בעיר את להקת הזמר "רוח דרומית", ואני חבר בה עד היום, אני גם מ"מ יו"ר וועדת ערים תאומות, כי אני חושב שהפוטנציאל הבינלאומי של אילת הוא עצום ויש המון מה לעשות בעניין. חבר בוועדת שמות, בקיצור כולם חברים שלי ועם כולם אני אוהב להיפגש. לפרנסתי אני משמש כמורה דרך בארץ ובחו"ל. בימים אלה, בשעה טובה, סיימתי עבודת דוקטורט בספרות, (אחרי שמונה שנים...) באוניברסיטת חיפה בנושא "שירת הנשים בתימן". במקביל סיימתי דוקטורט נוסף, באוניברסיטת "מורסיה" שבספרד בתחום התיירות: "כיצד להפוך תייר לשגריר של מדינת ישראל". 
אבל חשוב לא פחות מכל העיסוקים שלי, ואולי הכי חשוב בעיניי, הוא להתעורר כל בוקר באילת, לראות את הרי אדום ואת הים, ולהסתובב בגינה שלי עם כוס קפה שחור עם חוואיג' ולהתלהב מכל עלה או פרח שנבט.

לסיום?
"אני מתפעל מהרגישות של ראש העירייה, מהרצון שלו ומהנכונות שלו לתת לילדים הרכים את חוויית הקריאה בספר, להיות הראשון להעניק להם את הספר שיהווה עבורם פתח לספרים רבים בחייהם. כל חלוקת הספרים בכל כתה ברחבי העיר, זו חגיגה נפלאה לילדים.  אני חושב שזה מרגש. אני שמח שראש העירייה שם לעצמו מטרה, להמשיך ולהתמיד במסורת החינוכית והיפה הזו ואני גאה ומאושר להיות חלק מהחגיגה הזו".
 


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש