פרסומת
דלג

חיה ובועטת

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 5/9/2018 11:41 ● ערב ערב 2879
והשבוע- עבורינו זה פחות במבה לילד, עבורם אלו החיים ● לא יאמן שבשנת 2018, כשנתוני הילדים האלרגיים נמצאים כל הזמן בעלייה, ההורים לא מצליחים להפנים את המצב האמיתי

חשבתי על מה לכתוב את הטור שלי לראש השנה. ברכות, איחולים, אבל בחרתי דווקא להקדיש את הטור הזה, שפותח שנה עברית חדשה למסר חשוב בעיקר בימים אלו של החזרה ללימודים. מסר בשם ההורים לילדים אלרגיים.
נעים להכיר. אני מירב לוי דיאמנט ולא, אין לי ילדים אלרגיים, תודה לאל. זה לא שילד אלרגי שונה בהרבה מילד רגיל, אבל בעצם כן, יודו הורים לילדים אלרגיים שזה לא פשוט ולא קל לגדל ילד עם מגבלות מזון ובעיקר ילדים שנתונים לסכנת חיים של ממש רק בגלל שאסור להם לבוא במגע עם מאכל כזה או אחר.
עזבו את הילדים שצריכים לגדול לתוך מציאות של הרבה אסורים. ילדים שצריכים לראות את חבריהם אוכלים במבות והם לא יכולים, ילדים שכבר מגיל צעיר אמורים להבין שאסור להם לגעת בחלב על שלל מוצריו, ולך תסביר להם את זה כשהם צורחים ורוצים את זה, אבל ברור לכם ההורים שזה בלתי אפשרי בעליל. תחשבו על ההורים, באיזה קושי מתמיד הם חיים, ודאגה שמא הילד שלהם לא ייגע בטעות בדבר האסור. תוסיפו לזה לא מעט קשיים מערכתיים, מקומות שגם היום, בשנת 2018 לא מוכנים לקלוט ילדים אלרגיים כי הם לא מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון, מערכת החינוך שרגע אחד מאיימת להספיק את עבודת הסייעו תהצמודות לילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים ורגע אחר כך משנה את הדעה, מדינה בה אם אתה הורה לילד שצריך לאכול אוכל מיוחד כי הוא אלרגי, אתה חייב לשלוח את היד עמוק עמוק לכיס, כי מה שטוב לילד שלך עולה בארץ הרבה יותר יקר מאוכל רגיל. עזבו את כל אלו, אני רוצה דווקא לגעת בסוגייה שמגיעה לכל אחד ואחת מאיתנו והסוגייה הזו היא אנחנו. ההורים לילדים הרגילים. אלו שלא מצליחים למה לעזאזל אי אפשר להוציא יותר במבות בימי ההולדת, למה אי אפשר להביא חטיפים טעימים עם בוטנים לטיולים השנתיים וממתי מישהו יגיד לי מה לשים בסנדוויץ' של הבן שלי שאוהב גבינה, אבל יש מי שהחליט לי עכשיו שזה אסור. נכון, באסה. אבל תעצרו לרגע ותחשבו שהבאסה הזו שלכם על דבר כל כך פשוט ותסלחו לי – טפשי, עלול לעלות בחיים של ילד אחר. ממש ככה, עם כל כמה שקשה להבין את זה. יש ילדים שדי אם הם ייגעו בשרידים של בוטנים שנשארו על השולחן או על ידית, הם עלולים לחטוף את האלרגיה מסכנת החיים שלהם, להיחנק ובשלב מסוים אפיל ולמות וכבר קרו דברים מעולם. 

 

 

 אז ויתרנו על במבה, אז מה?


אז גם אנחנו גדלנו בגן בו ילדה מקסימה אחת הייתה אלרגית קשה לבוטנים. ואתם יודעים מה, במשך ארבע שנים שכחנו מה הטעם של הבמבה. עד כדי כך התרגלנו בלי במבה וחטיפי בוטנים, שגם כשאפשר היה לקנות אותם, כבר ויתרנו מתוך הרגל. שנתיים אחרי שנפרדנו מהילדה המקסימה הזאת עוד עברתי על המדפים וויתרתי על במבה עד שביום בהיר אחד הילדים דרשו את הטעים הזה, ואני שנזכרתי שכבר מזמן אפשר- קניתי. נו אז? ומה לגבי מוצרי חלב בכתה? האם יקרה משהו אם הילד יוותר על סנדוויץ' הגבינה האהוב שלו רק בארוחת הבוקר כי החבר שלו בכתה אלרגי לחלב ומוצריו ברמה מסכנת חיים? אני יושבת כחצי סמוייה בקבוצת ווטאפ עירונית שהוקמה באילת ולא מאמינה למראה עיני כשאני נתקלת בסיפורים כואבים של הורים לילדים בעיר שנאלצים פעם אחר פעם להילחם על שלום ילדיהם לא מול מערכת אטומה, אלא מול הורים אטומים. הורים שיש להם ילדים ממש כמוני וכמוכם, ולא מצליחים להבין את גודל הסכנה ואת גודל האסון שיכול להתרחש לא בכאילו אלא באמת. הורים ש'מפלחים' לילדים שלהם מאכלים אסורים כאלו לכתה, רק כי הילד אוהב ומי שלא טוב שיקפוץ, הורים מתעלמים, אטומים ולא מובנים, אחרת איך אפשר לנהוג ככה. והם, ההורים לילדים האלרגים כבר לא יודעים אל מי עוד הם יכולים לפנות, מה הם עוד אמורים לעשות כדי שההורים האטומים האלו יבינו ולא יסכנו את ילדיהם בבית הספר.

 


אז החלטתי את הטור של ראש השנה להקדיש להם, להורים האמיצים האלו שנאלצים לשלוח בכל יום מחדש את ילדיהם לגן או לבית הספר ולהחסיר בדרך פעימה. הורים שכבר לא מופתעים לקבל טלפון מבית הספר שקורא להם להגיע לאסוף את הילד שנגע בשארית של מאכל לו הוא אלרגי, אף על פי ולמרות שבכל ישיבה וגם בשילוט בבית הספר נכתב מפורשות שאסור להכניס לשטח בית הספר את המאכל הארלגי הזה. הורים שמחפשים את הדרך לזעוק, והנה אני, עם מעט היכולת שלי, החלטתי לזעוק בשמם. אין לי ילדים אלרגיים, אבל יש לי זוג עיניים לראות אותם מתמודדים, זוג אוזניים לשמוע את זעקתם הגדולה וראש אחד להבין שלא יקרה כלום אם הילדים שלי יוותרו בבית הספר או במסיבות על מה שהם אוהבים אבל יכול לסכן את חברם.
אז קדימה הורים, תגדילו ראש ותחשבו טוב טוב בפעם הבאה כשאתם עוברים על האיסור המפורש ושולחים את הילד שלכם עם חמאת בוטנים בסנדוויץ', במבה או גבינה, כשזה אסור. האם זה באמת שווה לסכן חיים של ילד?

ובנימה זו אני מאחלת לכולנו שנה טובה ומוצלחת. שנה של ערבות הדדית, אהבת חינם ובעיקר הבנה וחמלה. כי לא הייתם הרי רוצים שיעשו משהו כזה לילד שלכם.
שנה בריאה לכולנו.


חדשות אילת - ערב ערב באילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש