פרסומת
דלג

סטארט אפ אילתי מוערך בשווי של 50 מיליון יורו

מאת: מערכת ערב ערב ● צילום: מערכת ערב ערב ● 7/9/2018 10:43 ● ערב ערב 2880
לא רחוק מאתנו, בפארק אמתל שבאזור התעשייה, מאחורי דלת רגילה לחלוטין, מסתתר אחד הסטארט אפים המסקרנים בישראל ● כולו תוצרת אילת ● חנן פרידמן, יזם וחולם, עלה על רעיון ששווה מיליונים, ובתום ארבע שנים של עבודה מאומצת, הוא יכול להביט בסיפוק כיצד כבש את השוק הצרפתי והצליח להביא לאילת את בכירי חברת רנו ששוקלים לאמץ את הסטארט אפ שלו- 'טראק נט', עבור מיזם המוניות האוטונומיות עליו שוקדת החברה ● אם הכל ילך כמתוכנן, יהפוך כביש הערבה בתוך שנתיים לכביש הניסויים של רנו בחיבור שבין שדה רמון לאילת ● וחנן רק מקווה שיצליח לשמור את מרכז הפעילות של החברה באילת גם אחרי האקזיט הגדול
סטארט אפ אילתי מוערך בשווי של 50 מיליון יורו
פרידמן, מנהל שדה רמון וצוות רנו בסיור השבוע בנמל התעופה רמון

לפני ארבע שנים נכנס למשרדי 'ערב ערב' חנן פרידמן, יזם בנשמתו, שעסק באותה עת בתחום הגגות הסולרים שצבר תאוצה באותם ימים, וביקש לקדם את הנושא הירוק שכה קרוב ללבו. אלא שהאיטיות בה זזה רפורמת החשמל הסולארי בישראל דרבנה אותו לעזוב את התחום ולחפש אחר תחום חדש לעסוק בו. ארבע שנים לאחר מכן חולש פרידמן על אחד מהסטארט אפים המבטיחים בתחום שינוע המטענים בעולם, ששוויו מוערך כיום בחמישים מיליון יורו. הוא נפגש עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, וממש השבוע אירח במשרדי החברה באילת את בכירי חברת רנו העולמית, שהגיעו במיוחד על מנת לבחון את שילוב הסטארט אפ שלו במסגרת עבודתם על סטארט אפ אחר – שירות מוניות אוטונומי. אם הכל ילך כמתוכנן, צפוי כביש הערבה המחבר בין אילת לשדה התעופה רמון להפוך בתוך שנתיים לשדה הניסויים של חברת רנו העולמית. 

 

'ביג דאטה' זה שם המשחק


כיצד צמח באילת המרוחקת סטארט אפ צנוע אך מבטיח כל כך? ובכן הכל מתחיל ברעיון ממש ממש טוב. או אם לדייק, בזיהוי של צורך שעדין לא קיבל מענה. טראק-נט (TrucNet), אם לתמצת את הרעיון העומד בבסיסה, זיהתה כשל בשוק שינוע המטענים, כאשר משאיות שנוסעות ליעדים שונים, בין אם לקחת מטען ובין אם לפורקו, שבות בדרך כלל (או יוצאות) כשהן ריקות ממטען. עד היום התייחסו בחברות השינוע לנושא כרע הכרחי שאין לו פתרון. אלא שלפרידמן היה רעיון, מדוע שלא לחבר באמצעות 'מערכת על', בין כל חברות השינוע, כך שיוכלו "לשוחח" ביניהן ולדעת למי יש רכב משא והיכן, כך שבמידה וחברה אחת מעוניינת לשנע מטען לעיר מסוימת, תוכל חברה מאותה עיר להשתמש באותו הרכב במטרה לשנע בו מטען בדרכו חזרה לעיר המוצא. כל כך פשוט, שלא ברור איך לא חשבו על כך קודם. מעבר לחיסכון האדיר בעלויות, מדובר ברעיון ירוק למהדרין, שכן הוא חוסך בעלויות דלק, מוריד מהכביש משאיות מזהמות ומאפשר צבירת מידע על המשאית והנהג ברמה כה מפורטת, עד שהמערכת יודעת לזהות לא רק את משקל המטען וכמותו, אלא גם כמה זמן עצר הרכב למנוחה בין יעד ליעד ובכך היא גם יכולה לסייע בהפחתת מספר תאונות הדרכים – בקיצור, כל מה שחברת שינוע זקוקה לו על מנת לייעל את ניצול משאביה ולחסוך בעלויות. 
אם למישהו עלה בראש המושג "כלכלה שיתופית", הוא אינו טועה, שיתוף המידע בין חברות השינוע הוא ללא ספק תוצר של עולם שלומד לחלוק 'ביג דאטה', ולנצלו לייעול עסקי, ואולם אם התרגלנו כי כלכלה שיתופית מגיעה בדרך כלל אל משתמש הקצה בטלפון הסלולרי, קרי: האדם הבודד, במקרה של פרידמן, הוא חשב וכנראה גם צדק, כי שינוע מטענים הוא עניין לחברות מקצועיות ולא לנהגי אובר (uber)  ולפיכך, בנה את המודל העסקי כך שיפנה לחברות שינוע קיימות.

 

25 עולים מצרפת שנקלטו באילת  וממלאים את פרידמן גאווה


וכאן נכנסה אלת המזל לתמונה


אלא שלכל חברת שינוע קיימת כיום מערכת סידור עבודה משלה, מה שאילץ את פרידמן לייצר 'מערכת על' שמסוגלת להתממשק אל מספר רב של שיטות עבודה. מסיבה זו בחר פרידמן שלא לבצע את הפיילוט שלו בישראל, בה שוק השינוע קטן. בנקודה זו נכנסה אלת המזל לתמונה, ופרידמן הוזמן על ידי המשרד לאיכות הסביבה לקחת חלק במשלחת הישראלית לוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2015 (2015 United Nations Climate Change Conference) הנקראת גם COP21 שהתקיימה בפריז. הנסיעה הזו היוותה את נקודת המפנה במסע של פרידמן, שמצא אצל הצרפתים בדיוק את הסקרנות וההתלהבות שחיפש עבור הבייבי שלו. גם כמדינה היתה צרפת מושלמת, לא גדולה מידי כגרמניה, לא קטנה מידי כישראל, ובעצם סוג של שער לאירופה. עם צי של למעלה מ-5 מיליון משאיות הנוסעות בעשרות אלפי חברות שינוע ותחבורה, היא הפכה לצד החיבור המצוין שמצא עם האנשים שם, למדינת הפיילוט של הסטארט אפ, וכיום היא כבר חולשת על כ-7% מהשוק הצרפתי עם 5000 חברות הרשומות למערכת, בהן 380,000 משאיות. 

 

שווי מוערך של 50 מיליון יורו


אלא שאם חשבתם כי בנקודה זו יארוז פרידמן את המשפחה ויעקור פריזה, טעות בידיכם. השבוע הוא הוביל אותי לסיור בממלכה הפרטית שלו כאן בפארק אמטל שבאזור התעשייה, ממש צמוד ל'האב אילת', הדלת הצנועה לא מעידה על הפעילות הרוחשת פנימה. "תביט הוא מצביע על 25 עובדים הרכונים מעל צגי מחשב, מדברים אל אוזניות, "כל האנשים האלו נמצאים כרגע בתקשורת עם צרפת", הוא הפתיע, "הם מערכת התמיכה והשיווק של התוכנה בצרפת והם עונים לכל אחת מהחברות שעובדות עם המיזם שלנו. לצדנו בקומה עומדים  סטפן, ראש מחלקת חדשנות, פיליפ, מנהל הפיתוח העסקי וכריסטיאן שהינו מומחה ניידות ומערכות תחבורה. שלושתם מבכירי חברת רנו העולמית. השלושה הגיעו במיוחד לאילת לאחר ששמעו הרצאה שנשא פרידמן בפני הסנט הצרפתי, שמעו והבינו מיד שזו בדיוק המערכת שהיתה חסרה למכונית האוטונומית שהם בונים, רק שבעוד שכולם מחפשים את מכונית הנוסעים האוטונומית הבאה, ברנו הלכו דווקא על כיוון שונה והם שוקדים בימים אלו על בנייתה של מונית אוטונומית. מונית כזו זקוקה למערכת חכמה שתמלא אותה בתוכן ובינה. רנו כחברה יודעת לבנות את גוף המונית, אבל את התוכנה היא חייבת לחפש במקומות אחרים. מי היה מאמין שהמקום האחר הזה ממוקם ממש כאן באילת. חנן לוקח את ארבעתנו לקומה השנייה, שם יושב צוות של 17 מפתחים, "כל הצוות שלנו כולם צרפתים, אחד אילתי וכל השאר יהודים שעלו לארץ במסגרת חוק השבות כחלק מפרויקט 'מסע', הבאנו אותם לכאן על בסיס של פרויקט למספר חודשים והפכנו אותם לתושבי אילת לכל דבר. הם הציצו ונפגעו. עד כמה נפגעו? חנן מספר בגאווה איך: "שבת אחת אני מקבל טלפון מהמנקה שהיא לא יכולה לנקות מכיוון שהמקום מלא אנשים, לא הבנתי ונסעתי מיד למקום, אני נכנס ואני רואה את כל הצוות שלי שהגיע על דעת עצמו לעשות 'אקטון', שזו מין דרך של גיקים לעשות גיבוש חברתי באמצעות סיעור מוחות על בעיה מסוימת, הם פשוט לקחו את אחד הפרויקטים שעמדו על הפרק לעשיה עתידית והתחילו לפצח אותו כחלק מהביחד שלהם". ניכר כי פרידמן אוהב את הפן האילתי של המיזם ואף מתגאה בו, מה שהכריח אותי לשאול את המתבקש, האם פניו לאקזיט מפואר בסופו יעברו משרדי הסטארט אפ ויבלעו במשרדי רנו בצרפת, או שמא חלומו לעמוד בראש יוני קורן ('חד קרן' הוא ביטוי של חברת סטארט אפ שצמחה לשווי של מעל מיליארד דולר ונותרה בבעלות פרטית מבלי שהונפקה בבורסה ר.נ). זוהי הנקודה היחידה בראיון שבה פרידמן מרכין את ראשו והופך מתנצל. כן הוא יודע שבמרבית המקרים פניהם של סטארטאפים מסוגו להימכר באקזיט מצלצל שיכניס לקופתו הון רב, הוא לא יכול לשלול עתיד כזה גם עבור הסטארט אפ שלו, "אבל אנחנו מאוד משתדלים להיזהר בכל מה שנוגע לדילול מניותינו בחברה בעקבות הכנסת משקיעים לעסק". פרידמן מספר כי המיזם השקיע עד כה 7-8 מיליון ₪, סכום צנוע למדי במונחים של סטארט אפ שעוסק בנושא הכי חם כרגע בזירת הטכנולוגיה העולמית – המכונית האוטונומית. אם לפני שנה הוערך שווי החברה בעשרה מיליון יורו, השנה בוצע הגיוס האחרון שלו לפי שווי של 50 מיליון יורו. מה שכן, הוא מקווה כי גם אם ירכשו על ידי חברת ענק, תהיה זו רכישה שתאפשר את השארת הפעילות כאן באילת, לרבות הפיתוח העסקי וזאת בגלל "הוויב המיוחד של העיר", אומר פרידמן, ומספר על המפתחים שלו שעוזבים הכל באמצע היום אם הם מקבלים התראה באפליקציה שמספרת להם שיש רוח בים, "הם לוקחים את הגלשנים, יוצאים לים וחוזרים לכאן אחר הצהריים לעבודה עד השעות הקטנות, זה משהו שהם לא הכירו בבית והם ממש אוהבים את זה". 

 

פרידמן נפגש עם נשיא צרפת מקרון ומזכיר המדינה ושר המדע הצרפתי

 

פריז תחילה ואז אירופה


אבל למערכת שהחלה דרכה עם שאיפה פשוטה לאפשר לחברות השינוע לדבר זו עם זו, קרה משהו מדהים בדרך והיא הפכה למעשה למאגר ביג דאטה ענק שהופך אותה למשהו שמאוד שווה להחזיק בו. מאגרי המידע של טראק נט כה מפורטים, עד שהשאלה הראשונה ששאל נציג רנו, כאשר הגיע שלב השאלות במצגת, עסקה במדיניות הפרטיות וההגנה עליה. "אני חושב שזה מה שטוב אצלנו בסטארט אפ, בניגוד לסטארט אפים כמו אובר שנפלו מול הרגולציה המקומית ובעצם הפסידו לה ועכשיו נאלצים לשנות מודל להשכרת אופניים, אני, אולי בגלל שאני מבוגר יותר מהסטארט-אפיסטים הצעירים, חשבתי במונחים של עולם ישן, במקום לדבר אל בעל הסלולרי הלכתי אל חברות השינוע כי אמרתי הן כאן לעוד הרבה זמן, שינוע זה לא משהו שמישהו יעשה פרטי מהבית. במקום ללכת נגד הרגולציה של המדינה אני אלך ביחד איתה, ובאמת הצמדתי את מיטב עורכי הדין שעשו עבודה מעולה בישראל ובצרפת והבטחתי את נושא הפרטיות בצורה היעילה ביותר", הוא מבטיח. כיום המערכת מחוברת כבר לכל הנמלים, שדות התעופה והרכבות בצרפת, כאשר כל הדאטה מגיע למקום אחד, כעת עובד צוות הפיתוח של המיזם על אופטימיזציה שתוך המשאית, כלומר כיצד לזהות את משקל המשאית ומשקל המטען וכמה מהקיבולת שלה פנויה להובלה, "כשנגיע למצב שבו משאית יכולה לבצע מספר הזמנות בנסיעה אחת, נדע שמיקסמו את החיסכון באנרגיה ובכסף", אומר פרידמן שלוטש עיניו כעת אל השוק הגרמני, ולאחריו אל זה הספרדי והאיטלקי, כי זה מה שיפה במערכת של טראק נט, היא פועלת נפלא לא רק בתוך המדינה, אלא גם בין מדינות, ומכאן כוחה לצמוח יום אחד להיות הגוגל של השינוע העולמי. "בסופו של דבר שינוע יהפוך להיות במשאיות אוטונומיות", מסכם פרידמן. "זה לא יקרה מחר, אבל זה יגיע. כיום לכל חברה עוד יש את המערכות שלה ואת סדרני העבודה שלה, אבל בעתיד הכל ייעשה אוטומטית ואוטונומית ובנקודה הזו המערכת שלנו יכולה לתת את הפתרון המיטבי וברנו הבינו את זה כבר עכשיו, כך שאני מאוד מקווה שהכל ילך כמתוכנן ושיתוף הפעולה בינינו יבשיל". וכאן נכנס שדה התעופה רמון לתמונה. ברנו חיפשו זה מכבר שדה ניסויים סטרילי בו יוכלו לבחון את המונית האוטונומית שלהם שאמורה לעלות בתוך שנתיים שלוש על הכביש. לשם כך חיפשו ברנו כביש מתאים כשדה ניסויים, ומצאו את כביש הערבה המחבר בין אילת לרמון ככביש אופטימלי. לא ארוך מידי, ישר למדי, וכזה שנדרשות בו נסיעות רבות של מוניות במחירי מונה. "היום בשעה שתיים אנחנו נפגשים עם ראש העירייה מאיר יצחק הלוי", מחייך פרידמן, "הוא באמת עושה הכל על מנת לסייע לנו".


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש