פרסומת
דלג

בחירות 2018 - דובי כהן נגד מאיר יצחק הלוי בדרך לסיבוב שני - טור פרשנות מקיף

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 2/11/2018 05:58 ● ערב ערב 2887
לימור להב, רוברט סיבוני, סיימון בן דוד ובוריס ימפולסקי בחוץ ● מח''ל מומו ביטון ודובי כהן נכנסו למועצה בעור שיניהם עם מנדט בודד ● אחדות ומח''ל הוכיחו כי הדילים שרקחו היו מוצדקים ● וגם סימה נמיר יכולה לנשום לרווחה  ● ורק סטס דינקין הפך לסיפור הסינדרלה של המערכה ● זה אמנם לא נגמר בהכתרתו, אך לא מן הנמנע כי הוא השושבין של הסיבוב השני, אם יתקיים ● סיבוני נקם ביצחק הלוי, סטס דינקין נקם באולג צ'רנמוריץ' ● ורק מומו ביטון ולימור להב לא מבינים איך זה קרה להם ● ומה על צעירי אילת, המנצחים הגדולים של הבחירות, לעשות ממחר בבוקר ● טור פרשנות מקיף על כל המנצחים, כל המאוכזבים ושני המתמודדים לקראת הסיבוב השני - מאיר יצחק הלוי ודובי כהן
בחירות 2018 - דובי כהן נגד מאיר יצחק הלוי בדרך לסיבוב שני - טור פרשנות מקיף
הכל פתוח - יצחק הלוי וכהן - ראש בראש

*הפרשנות הנ"ל מסתמכת על התוצאות כפי שפורסמו בבוקר ה-31.10 שהן אינן תוצאות סופיות ויתכנו שינויים עקב ספירת הקולות החיילים והנכים שצפויה להסתיים רק בשעות הלילה.

ונתחיל עם רשימת הנופלים. לימור להב, בוריס ימפולסקי, רוברט סיבוני וסיימון בן דוד, לא ימצאו את עצמם, כך מסתמן, במועצת העיר הבאה. מתוך הרשימה הזו רק לימור להב רשומה כהפתעה מוחלטת. לא היא ולא איש בעיר האמין כי מצבה כה גרוע עד כי לא תעבור את אחוז החסימה. איך זה קרה לה? את הסיבות תוכלו לחפש בהצהרתה של להב לפיה תפרוש מהחיים הפוליטיים היה ולא תבחר לראשות. מי ירצה לבזבז את קולו במועצה על מישהי שמודיעה מראש שתעביר את קולו למישהו אחר ועוד עם כיפה על הראש? לא סביר. למעשה חפרה לעצמה לימור להב את הקבר הפוליטי במו ידיה, מצד אחד לקחה איש דתי שלא הוסיף לה דבר אלקטורלית, ומצד שני הודיעה ללקוחותיה החילונים כי קול למועצה עבורה הולך אליו. ביג מיסטייק. אם את קריסתה במרוץ למועצה עוד ניתן להסביר, הרי שאת דחיקתה ברשימת המועמדים לראשות למקום החמישי קשה עוד יותר להסביר. אולי בהעדר מוחלט של תקציב לקמפיין, אולי מראש כל כוונתה היתה לסייע לאחרים להגיע לסיבוב שני מול מאיר. כך או כך, התוצאה שקיבלה לא פחות ממשפילה, במיוחד עבור פרלמנטרית וותיקה ומוערכת כמותה. אילת אולי רצתה שינוי, אבל היא לא רצתה שבראשו תעמוד זו שנבחה הכי חזק בזמן שהשיירה חלפה. ואולי בכלל הכל קרה משום היותה אישה.

 

האם תתעלה על המשקעים ותתמוך פומבית בדובי? לימור להב

 

האם יהיה סיבוב שני, ומי ייקח את המנדט ה-17?

 

הבוקר (ה') החלה ספירת קולות החיילים. בסך הכל 889 פתקים עם אחוזי פסילה גבוהים מסורתית מהרגיל, שכן חיילים נדרשים לרשום את שמות המועמדים והסיעות על הפתק בעט. ליצחק הלוי נדרשים בערך 600-700 קולות על מנת להבחר לראשות העיר כבר בסיבוב הראשון. לא יהיה זה מופרך להתנבא כי יתקשה לחלץ את המספר הזה מסך קולות החיילים, מה שאומר כמעט בוודאות שהולכים לקראת סיבוב שני בעוד שבועיים. יצחק הלוי כבר ידע זאת אתמול בערב כשפרסם פוסט ממנו ברור כי פניו לסיבוב השני ("ניצחנו בראשון ננצח גם בשני" - אחד האוקסימרונים המקסימים של השנה). מצד שני לדובי כהן אין הרבה במה להתגאות, להגיע אל הישורת השניה נטול נוכחות כמעט לחלוטין במועצה, זה אומר שהעיר אמנם רצתה שינוי ויותר אנשים האמינו לו, אבל לא לנבחרת שהציג. סטס לעומת זאת הציג את הרשימה הטובה מבין כל הרשימות מול מאיר.

ואגב, יצחק הלוי לא חסר סיכוי לנצח בסיבוב שני, אחרי הכל בסיבוב השני אחוז הצבעה נמוך ואחוז נמוך טוב לראש עיר מכהן. על כהן לשכנע משהו כמו 3000-4000 איש שלא בחרו בו להצביע עבורו. לא עניין להקל בו ראש. הכל לפיכך, תלוי בשאלה - מי יותר גדולה, השנאה ליצחק הלוי או החשדנות כלפי דובי כהן. עד כדי כך תהיה הצבעה בסיבוב השני הצבעת מחאה בסביבת אי וודאות. אחרי הכל, כהן קיבל רק 4419 קולות לעומת 8739 של יצחק הלוי, מה שאומר שבסיבוב שני עליו לשכנע את תומכי לימור, מומו וסטס להצביע עבורו. אם במקרה של סטס זה עוד אפשרי, במקרה של מומו ולימור זו תהיה משימה לא בהכרח פשוטה. על הבעת תמיכה פומבית במועמדותו של כהן מצדם של השניים קשה כרגע להתחייב (על מומו יותר על לימור פחות), אגב, ניתן יהיה לקבל את תמיכתם במחיר נמוך ברשימת הדרישות הפוליטיות, אבל ברור שהם יצטרכו להמתין לסוף הרשימה. מה שכן, אין הרבה זמן למו"מ. אם יתמהמהו, תוותר ההחלטה אצל כל אחד מהמצביעים. מה שאומר שלא רק מאיר צריך לחשוש מהצבעת מחאה שקטה בצורת אי הצבעה, אלא גם כהן. בהעדר תמיכה פומבית צפוי לנו (היה ויתקיים) סיבוב שני צמוד ומותח עד הרגע האחרון. כהן יעשה בחוכמה אם ימצא את הדרך לחבק את השניים ולקבל את ברכתם. כאמור, יתנהל בשבועיים הקרובים קמפיין תמיכה מצדו של כהן שיחפש בראש ובראשונה את תמיכתם המוצהרת של הצעירים. שם טמון הגביע הקדוש מבחינתו.

אם להביט דרך עיני הצעירים, עומדות בפניהם שתי אופציות – לא להביע תמיכה באף מועמד ואז הם לוקחים סיכון לגמור עם מאיר ובאותו מצב בדיוק בו עמדו בקדנציה הנוכחית - של "להיות עם ולהרגיש בלי" - כשאחדות, מורדי ומח"ל סוגרים את הקואליציה ומשאירים להם לארגן כמה מסיבות לצעירים, או ללכת עם דובי ולהרוויח את כל הקופה. אם מורדי או אחדות לוקחים מנדט נוסף בקולות החיילים על בארי ובן אפריים להיזהר שבעתיים שלא יעשו להם "כיפה אדומה", יבטיחו להם את הירח (כפי שכבר הבטיחו) וישכחו לקיים רגע אחרי שעת השין. מה יש למאיר להציע לצעירים? אם הוא רוצה לשמור על מורדי ואחדות, לא הרבה, אם הוא מוכן לבגוד בשותפיו הטבעיים למען הצעירים, כיצד ידעו אלה כי לא יבגוד גם בהם בהמשך? למעשה באופציה של דובי טמון זרע הצמיחה של הצעירים לקראת ריצה לראשות בפעם הבאה. כהן יודע זאת, אך הוא פשוט חסר ברירה, שכן בלעדיהם הוא ראש עיר בלי קואליציה, או גרוע מכך עם מועצה לעומתית. לכן על כהן ובארי לנהל מו"מ חכם, קצר ויעיל ולא למתוח את הסדין יתר על המידה, אל דאגה, בניהול נכון הסדין יספיק לכסות את כולם. מה גם שלא צריך יותר מאשר את סטס ואחדות כדי לסגור קואליציה של ברזל ולכהן אין רשימה לרצות. אם יבנה האמון בין הצדדים, יכולים הצעירים (וסטס) לנהל הלכה למעשה את העיר תחת ידיו של כהן ולקצור פירות של אמת בעוד חמש שנים. על כהן שמבין את גודל המחיר שיצטרך לשלם, להתנות את כל הטוב שהוא ירעיף על הצעירים וסטס בהודעת תמיכה פומבית ובלתי מסויגת מראש כבר כעת. לא יצהירו על נאמנות, יישארו קרחים מכאן ומכאן כמו בפעם הקודמת. במשחק הפוקר הזה תלוי מי ימצמץ ראשון, לטובת שני הצדדים רצוי שימצמצו יחדיו.  

אם לצעירים אינטרס בהצלחתו של דובי, אחדות אדישים לזהותו של ראש העיר הבא, זה פחות טוב למאיר ודובי יכול להציע להם יותר ועדיין הם יצאו מרוצים מכל תוצאה. מה שכן הדבר הופכם ללשון המאזניים. אם יצליח דובי לחלץ מהם תמיכה מראש יהא משקלה שווה בזהב, והם יוכלו לדרוש בעבורה מחיר גבוה יותר משיקבלו ממאיר, או מדובי לאחר ניצחון בסיבוב שני. אך נראה כי בסופו של דבר כהן יסתפק בכך שלא יתמכו פומבית ביצחק להלוי. ההחלטה הזו עלולה לקרוע את אחדות מבפנים, אחרי הכל לאלמקייס וחנו עמדות שונות לגבי מי היו רוצים לראות בראשות העיר. 

במשחק הפוקר הזה עדיף ששני הצדדים ימצמצו יחדיו. בן אפרים ובארי

 

נקמתו של דון קישוט סיבוני

 

מבין שאר המפסידים ראוי לציין את רוברט סיבוני שניהל קמפיין דון קישוטי ומכובד עד הסוף המר, ומילא את נבואתי מחודש מאי השנה כי ינגוס ממאיר את 500-600 הקולות שיביאו אותו לסיבוב השני. אז כתבתי: "ואפילו אם ינגוס ביצחק הלוי ב-500 קולות זו עלולה להיות נשיכה אחת יותר מידי, ובכך ינוחם". 591 הקולות שלקח בראשות,  היוו את נקמתו על הסכין שננעצה בגבו כשלא הוכנס לרשימתו של יצחק הלוי. היה ונגיע לסיבוב השני הוא יוכל לסמנה כנקמה שהוגשה כשהיא מצוננת היטב. תמיכה בדובי כהן הוא בטוח יביע.

מי שהצליחו לעבור על חוד השערה הם מח"ל קול אילת (הליכוד ביחד עם אולג צ'רנמוריץ') שהוכיחו כי חבירתם יחד אכן הותירה אותם עם מנדט אחד. אמנם חבולים ולא בהכרח מאוחדים בתוכם, אבל קיימים. השניים חתמו על הסכם רוטציה ביניהם למקרה שיביאו רק מנדט אחד, בו התחייבו להתחלף בתפקיד באמצע הקדנציה, כשאולג מתחיל. אתמול בבוקר הרים אל עיוש טלפון אולג כדי להרגיעו כי יש בכוונתו לקיים את ההסכם ביניהם, השאלה כעת היא האם עיוש בכלל יביע עניין לשבת בעוד שנתיים וחצי במועצה, כל שכן אם ראש העיר הוא דובי כהן. אחרי הכל האיש לא צעיר וכבר הודיע כי זו לו קדנציה אחרונה בהנהגת הסניף.

מבטיח לעמוד בהסכם הרוטציה. צ'רנמוריץ'

עוד מתרסק מכמיר לב הוא שלמה ביטון, שמסיים את המרוץ לראשות במקום הרביעי והלא מכובד, עם מנדט בודד במועצה. לטענתו, נעוצה הסיבה לכישלון בקריסת מערכת המחשוב שלו בזמן אמת, דבר שהוביל לכך שלא יכול היה להגיע אל רשימה של כ-2500 מסומנים כתומכיו. מי שהציג עצמו בשבועות האחרונים כמתמודד המוביל מול מאיר סיים את המרוץ מחוץ לפודיום וזאת למרות השבחים הרבים שקיבל על ניהול הקמפיין שלו. לא מן הנמנע שביטון שילם את מחיר האגרסיביות שנאלץ לשדר בקמפיין סרטוני ברוך קבלו שהוציא, לאחר שנדחק לפינה עם שורת פרסומים מביכים על מצבו הכלכלי והמשפטי מול שותפיו העסקיים. מהבחינה הזו יתכן שביטון עשה את העבודה המלוכלכת עבור שאר המתמודדים שנהנו מפירותיה על חשבונו, עיין ערך דובי כהן ששמר על ממלכתיות שהשאירה אותו במרוץ לראשות, אף שכמעט ללא נוכחות במועצה. במקרה של ביטון הקמפיין השלילי אולי לא מחק אותו בפייסבוק, אבל לא סייע לו כלל בקלפי. בכלל, אם ישנה מסקנה ממערכת הבחירות הנוכחית היא, שבניגוד לתזה הרווחת, מדד מצב הרוח בפייסבוק לא באמת שינה למישהו את ההצבעה. הפייסבוק התנהל כמעין יקום מקביל שלא הצטלב עם המציאות בסופו של יום.

 

האם יצילו החיילים את מורדי?

 

עוד מאוכזב הוא יהודה מורדי, המלך הבלתי מעורער של שלוש הקואליציות האחרונות, שמוצא עצמו עם שני מנדטים בלבד, לעומת שלושה כיום, ועם סיכוי יותר מסביר לאבד את סגנות ראש העיר וחלק מהוועדות בראשן הוא עומד. אם בקואליציה עם מאיר יש לו סיכוי לשחזר את כוחו, אם דובי לוקח בסיבוב שני וחובר ל צעירי אילת לקואליציה, הוא נשאר בחוץ. ועדיין, עוצמת הפגיעה והעלבון שספג ממצביעיו גדולה. כשפגשתי בו בצהרי יום הבחירות אמר לי: "אני עובר בקלפיות שאמורות להיות "שלי" ואני לא רואה שם את כל האנשים שסייעתי להם". לאורך כל הלילה היו פניו נפולות ותומכיו לא הסתירו את אכזבתם מבגידת הציבור. אבל אם ננתח את הסיבה בקור רוח נבין שכל מה שקרה זה שסימה נמיר פיזרה את המנדט שלה לכל רוח.

כעת השאלה היא - אם מאיר לוקח בשני, האם תעבור הסגנות לצעירים או לאחדות שהביעה נאמנות לשלטונו בפומבי ותמכה בו, בניגוד למורדי שנשאר על הגדר ועלול לשלם בשל כך את מחיר ההיבריס.

הסיכוי האחרון של מורדי לשמור על כוחו מהמועצה הקודמת, נמצא אם כן בקולות החיילים שכן אם יקבל שם ייצוג גבוה, הרי שבמצב הקולות העודפים כרגע, הוא זה שעשוי ליהנות ממנדט נוסף במסגרת הסכם העודפים שלו עם ש"ס. אם יעניקו לו החיילים את המנדט השלישי ומאיר ינצח, הוא ניצל ועל חוף מבטחים.

אבל מבין כל המפסידים, דווקא דובי כהן הוא זה שעומד להתמודד עם המצב הנפיץ ביותר. מצד אחד אם יפסיד למאיר בשני הוא יתפוגג ויתמסמס במועצה עם מנדט בודד, מהעבר השני אם יזכה בראשות, יקלע למצב בלתי נסבל של ראש עיר שנשען על קול בודד במועצה. המשמעות היא כהונה שתלויה כולה בחברות לקואליציה שיבנה, זה לא שיקשה עליו לחבור לצעירים, לסטס ולאחדות ואולי אפילו למורדי, ולהשיג רוב, אבל הרוב הזה יעלה לו במחיר כל התפקידים כולם, מצד שני אין לו מחוייבויות לאיש ברשימתו, אך בסופו של דבר הוא לנצח יחייה בחסדיהם של כל אחת ממרכיבי הקואליציה שלו. הוא ישרת אותם, בשעה שהם למעשה ינהלו את העיר - עולם הפוך.

אם ישכיל לגבש שותפות מכבדת ויוכיח כי ה-DNA של הצעירים ושלו תואם, יכולה לצמוח כאן שותפות לא פחות חזקה מזו שבין מורדי למאיר, מצד שני אל לדובי לשכוח כי טיפוח של מתן בארי בחמש השנים הקרובות בעמדת כוח של סגנות ראש עיר בשכר ותפקיד ממלא המקום, משמעה קרב איתנים על הראשות בעוד חמש שנים, שהרי בארי כבר הודיע כי יתמודד על התפקיד והרוח הגבית שקיבל הפעם בוודאי רק מחזקת את הכוונה. לדובי כהן, אגב, גם סיכוי קטן, אך קיים, לקבל מנדט נוסף, שכן הסכם העודפים שחתם עם מומו ביטון יכול בקונסטלציה מסוימת להעניק לו ביחד עם קולות החיילים מנדט שני. אם כי הסיכוי לכך, כאמור, לא גבוה.

 

מה ידרוש הפתעת הבחירות?

 

מי שיכולים לרשום לעצמם 'וי' על המהלך הפוליטי שרקחו הם רשימת אחדות, ששילבה בין ש"ס בראשותו של משה אלמקייס, לאור לאילת של יניב חנו. מעין שעטנז לא ברור שכלל לא בטוח שמדבר שפה אחת, אבל שהחיבור לצרכים אלקטורליים עבד לו ושמר להם על שני מנדטים במועצה. אלמקייס וחנו הבן בפנים. האם ימשיכו לשתף פעולה בשעה שמתחת לפני השטח היחסים בין השניים לא משהו? כלל לא בטוח. אחרי הכל אלמקייס אמר לאנשיו להצביע מאיר, בעוד שחנו תמך במועמד שקוראים לו 'רק לא מאיר', אף אם לא רשמית. אם מישהו רוצה תובנה על ההבדל שבין דתיים לחילוניים, הוא יכול למצוא אותה בהשוואה לחיבור לפני חמש שנים בין דובי כהן חיים עמר ולימור להב, בעוד ששם העסק פשוט לא שכנע את החילונים, אצל הדתיים העסק פועל אחרת וכולם מיישרים קו עם החלטת ההנהגה, גם אם המשמעות היא לבלוע צפרדע ולשבת עם שנוא נפשם. בספירת הקולות, כאמור, זה הוכיח עצמו. לאחדות סיכוי לקבל מנדט נוסף במסגרת הסכם העודפים שלה עם יהודה מורדי (ים), הסיכוי לכך אמנם נמוך מזה של סיעת ים, אך תיאורטית הוא אפשרי.

כך כו כך, בין אם דובי לוקח ובין אם מאיר, מצבם מעולה והם יכולים לדרוש מה שבא להם. מדובי אף יותר.

אין ספק כי סטס דינקין הוא הפתעת הבחירות, עם שני מנדטים במועצה ובמקום השלישי במרוץ לראשות אפשר בהחלט לומר שאם יהיה כאן סיבוב שני הוא רשום על שמו ועל שמו של סיבוני, שכן ברור לחלוטין שהרבה מקולותיהם הגיעו ממאיר ולא ממומו או לימור. סטס הוכיח לא רק את העלבון וגודל הפילוג שחשה חלק מהקהילה הרוסית בעיר, שהודרה מהתקציבים באשמת אולג ומאיר, הוא הוכיח שהוא חוצה מגזרים ומדבר גם אל הקהל האילתי. הישג מרשים ביותר שמתקן את הכמעט כניסה שלו בקדנציה האחרונה, ומלמד כי אין ספק שהאיש למד מטעויותיו וניתח טוב מכולם את המפה הפוליטית. טוב אפילו ממאיר.

פרשנים מטעם עצמם טענו אתמול בלהט כי סטס למעשה ויתר על שני מנדטים נוספים במועצה בכך שרשם עצמו למרוץ לראשות. על פי התזה הזו, פגעה בו הריצה לראשות בקרב תומכי מאיר שהיו שמחים לו היה רץ רק למועצה, אלא שלדינקין היתה מטרה אחת לנגד עיניו ואחת בלבד – לגרור את מאיר לסיבוב שני. לשם כך הוא לא נתן לפיתוי של המנדטים במועצה לסנוור אותו והוכיח שבגרות וקור רוח הם המתכון הטוב ביותר להצלחה. בקצב הזה הוא מועמד חזק מאוד לקדנציה הבאה, במיוחד באם יגיע מעמדת סגן ראש עיר ללא שכר (שום סיכוי שמתן בארי יוותר בעניין הזה!) ושלל וועדות שפעם היו מעוז כוחו של מורדי. להט הנקמה שלו באולג מפעפע ואין ספק שבקואליציה של דובי אולג צפוי למדבר תקציבי וסטס יכול להתחיל לחשוב על שם לעמותה נתמכת עבור המגזר שלו, שזה הבוננזה האמיתי בדרך לכסא ראש העיר. אם מאיר לוקח בשני, לא יעזרו לסטס שני המנדטים שלו במועצה. מאיר לא צריך אותו לשם קואליציה.

 

הגושים הגדולים

 

מה שמשאיר אותנו עם שתי הסיעות הגדולות של המועצה הקרובה. מאיר יצחק הלוי עם שלושה מנדטים בטוחים (לעומת ארבעה כיום) וצעירי אילת עם ארבעה בטוחים (לעומת שניים כיום). במקרה של יצחק הלוי, מי שיכולה לנשום לרווחה היא סימה נמיר שנשארה בפנים, ובכך היא יכולה לסמן וי על הבחירה שעשתה ללכת עם מאיר, במיוחד אם הוא לוקח בסיבוב שני. היה ויפסיד היא עצמה לא תפסיד את מקומה במועצה, מקסימום את תפקיד מ"מ יו"ר חכ"א אותו היא כה אוהבת. מה שלא ניתן לומר על יצחק הלוי שלא הרוויח כלום מסימה נמיר. המנדט שלה פשוט התנדף ברוח והיא נטמעה בכיוון חדש מבלי להותיר עקבות או אפילו לסייע בשמירה על כוחה של הסיעה.

במטה 'כיוון חדש' התקשו לפענח את "מאוכזבי מאיר". יצחק הלוי

מבחינת הצעירים, הם ידעו שהם עבדו טוב, הקולות בשטח דיברו על תמיכה רחבה, אבל עד לשעות הערב של אתמול עדיין לא היתה ברורה להם המפה הפוליטית וכיצד ישפיע עליהם אחוז ההצבעה הנמוך, ובכן, התייצבותם על ארבעה מנדטים מוכיחה כי אילת באמת רצתה שינוי, רק שלא היה אף אחד ברשימת השמות לראשות העיר שענה על הצפייה הזו וכך עברה ההצבעה לידי הצעירים במועצה (גם הבחירה המאסיבית בסטס דינקין מוכיחה את המגמה הזו). תרמו להם לא מעט ילדים בני 17-18 שזו להם הצבעתם הראשונה ובהעדר אג'נדה של ממש, הימרו על פתק ה"צעירים". לראשות הם וודאי בחרו במה שהוריהם בוחרים. האם על מתן להצטער שלא רץ כבר הפעם לראשות? בכלל לא בטוח, מי שמכיר אותו ואת מצבו האישי, יודע שהוא זקוק לחמש השנים הקרובות כדי לנקות את השולחן ממשקעי עברו העסקי, שהיו צפים ופוגעים בו כפי שפגעו במומו. בעוד חמש שנים, עם תפקיד סגן ראש עיר בשכר וממלא מקום (לא פחות!), הוא יוכל לקרוא תיגר על מי שלא ישב מולו. מצד שני הוא גם יצטרך להראות עשיה מוכחת שלא ממש נדרשה ממנו הפעם. מה שנקרא - הפעם חובת ההוכחה עליו ועל חן בן אפרים. חמש שנים מהיום הם לא יוכלו לטעון שמצב העיר לא על ראשם.

 

תעלומת האין קץ של יצחק הלוי

 

ובאשר למאיר, ניהול הקמפיין שלו הוא בגדר חידה. מדוע בחר ב"אין קמפיין"? מדוע לא  הגיב לשום פרסום, לא חיובי ולא שלילי שהיה עליו? (כלומר אם אתם באמת מאמינים שאיתמר רוסן ולא שילח את הטרולים שלו ברשת) האם התזה לפיה יש לו רק מה להפסיד ולא מה להרוויח הוכיחה עצמה? קשה מאוד להשיב על השאלה הזו. מצד אחד יאמרו כי כל מה שהיה אומר היה חוזר לפגוע בו ולכן עדיף היה למעט בדיבור ו"לקזז נזקים", מהצד השני אם זה נגמר בסיבוב שני ועוד על חודם של קולות החיילים, יתכן שניהול חכם יותר של הקמפיין היה מסייע. בסופו של יום נראה כאילו לא הצליחו במטה יצחק הלוי לפענח את האופן שבו יש לגשת למאוכזבי מאיר שעברו לסטס ולסיבוני. במקום זאת התמקדו ב'כיוון חדש' בעשייה והמשיכו כל העת לשכנע את המשוכנעים. זה עבד חלקית בלבד ברשימה למועצה שקטנה, אבל יתכן שכשל במבחן האמיתי לראשות וזה הרי מה שקובע.

 


חדשות בחירות מקומיות 2018 אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש