פרסומת
דלג

יוצאים לשטח עם המועמדים

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 2/11/2018 06:19 ● ערב ערב 2887
ביקור בבית כנסת, הנחת תפילין, הדלקת נרות, התרגשות גדולה ● עם האשה, הבנות-יום של חגיגה, וגם חששות מהלא נודע ● ערב ערב ליווה את המתמודדים לראשות העירייה משעות הבוקר ועד לספירת הקולות

 

"קשה להרגיש את השטח"- דובי כהן

 

"הרגשתי צורך להניח תפילין". דובי כהן


התרגשות גדולה נרשמה במטהו של דובי כהן בשעת לילה מאוחרת כשהתברר כי יש סיכוי ממשי שדובי יהיה האיש שיתמודד בסיבוב השני מול ראש העירייה המכהן מאיר יצחק הלוי. אמנם היו אנשים שניסו לשמור על איפוק, הרגיעו והזכירו כי הדברים עדיין לא סגורים ויש עוד לחכות לקולות החיילים, אבל רבים במטה של כהן, שהיו שם גם לפני חמש שנים ורשמו אכזבה גדולה, לא היו עוד מוכנים להתאפק. והיו מי שהזכירו באותה נשימה את הפותח בקפה עלי באסטי שחזה כי דובי כהן ייקח את הבחשירות באילת, אף על פי ולמרות כל התחזיות הקודמות ואי הבהירות. באישון לילה קרס הסלולרי של דובי משיחות ומסרונים. אנשים ברכו, אנשים רצו לחבור וכבר היה מי שהתחיל לדבר על דילים. "השמחה הגדולה שלנו על כך שהקמפיין שלנו היה נקי, מאופק ומוסרי. עבדנו קשה", מודה מירב כץ, אחותו של דובי מי שניהלה את המטה.
בוקר יום הבחירות היה סוג של דה ז'אוו עבור המועמד לראשות העירייה דובי כהן שהתייצב בדיוק צבאי מלווה באשתו רונית כבר בשעה 8:00 בבוקר בבית הספר אלמוג לממש את זכותם הדמוקרטית. בדיוק כמו לפני חמש שנים הוא פתח את הבוקר בהנחת תפילין, "משהו שאני לא עושה כל יום", הוא הודה, "אלא מדי פעם כשאני מרגיש צורך בכך, והיום הרגשתי בכך צורך". הוא עוד הספיק לפני היציאה לשטח לעבור בבית העלמין בעיר, לבקר שם את אימו, אביו ואחותו צפי ז"ל, לשאוב כוחות ולצאת ליום הארוך. בשעת בוקר מוקדמת זו בית הספר הוותיק היה דליל במצביעים. דובי התקבל גם הפעם באהדה ובחום וכשפנה להגיע לקלפי מספר 8, ציינה רונית אשתו בחום ובחיוך כי המספר הזה ודובי הולכים טוב ביחד. "לפני ארבעה חודשים אמרתי שאני רוצה להגיע ליום הבחירות לאחר שעשיתי הכל כמו שאני יודע ורוצה", אמר דובי, "ואני שמח שעמדתי בזה".

מה אתם מרגישים בתקופה האחרונה ברחוב?
 אני שואלת ורונית בוחרת לענות: "אנחנו מרגישים המון אמפטיה, אנשים שאין להם עניין, אין להם אינטרסים כאלו ואחרים תומכים ומחזקים מכל הלב".

למה לכם את זה בכלל?
רונית: "שאלה טובה. אנחנו נמצאים היום בתקופה הכי טובה בחיים שלנו. הילדים שלנו בגרו ויצאו מהבית, לי ולדובי יש זמן ואולי דווקא בגלל זה. כשדובי החליט ללכת על זה הוא אמר שהמנהל הכי טוב שיש, אחרי מספר שנים מאבד את כושר העבודה שלו וזה נכון, העיר צריכה שינוי". באותה נשימה מגלה רונית שדווקא לילדים לא היה קל לקבל את החלטת אביהם לרוץ פעם נוספת לראשות העירייה, עד כדי כך, שהבן תומר, בהווה חייל בן 21, גם לא דיבר עם דובי כמה ימים. "אלא שאז הוא התקשר אלי ואמר לי- אם אבא החליט, כולנו נעמוד לצדו".

לפני חמש שנים הקהל אמר דובי וההפתעה הייתה גדולה כמו גם האכזבה. שינית משהו הפעם?
"הרבה מאוד דברים שונו. אז לא היינו מאורגנים כמו היום, ההתנהלות מול אנשים הייתה שונה, החלפנו קמפיינר, יש צוות אחר, תפיסה שונה. היום ההבנה היא ששום דבר לא אישי. מה שצריך לקרות יקרה. הציבור חייב להבין שיותר משכאב לי עצמי, כאב לי על האנשים שהיו איתי, עבדו, השקיעו והאמינו. אנשים שנתנו מעצמם מכל הנשמה. הפעם אספנו תלכיד של אנשים מצוינים ובעיקר הרבה נשים".

מה יקרה אם לא תיבחר גם הפעם?
"נחזור לשיגרה. תלוי גם מי ייבחר וכמה אוכל לתרום מניסיוני. יש לנו צוות מתודרך היטב למשא ומתן במקרה של סיבוב שני, יש לנו 21 יום להתארגן והכל בסדר".
את המשך היום הזה עבר דובי בצמידות לרונית אשתו. היא על תקן נהגת מובילה, והוא הולך אחריה בצייתנות ראויה. יחד הם עברו בכל הקלפיות, עודדו את הפעילים ולמעט הפסקה קצרה של 20 דקות, לא נחו לרגע. "אפילו אוכל בקושי אכלנו", מעדכנת רונית בשעת ערב בבית הספר 'ים סוף', לשם הגיעו בתגבור הבן תמיר שעשה נפשות לאביו. אבל אתה היית נגד הרעיון, אני מזכירה לתמיר שענה: "אבל אם החלטנו משהו, אנחנו הולכים על זה יחד עד הסוף".

למה היה לך קשה להבין את הרצון הזה של אבא?
"כי אנחנו חיים טוב מדי"...הוא אמר ולא יסף.


איך התחושה? אני שואלת את דובי שבניגוד לקמפיין הקודם שומר הפעם על איפוק: "קשה לדעת איפה אנחנו עומדים. קשה לקרוא הפעם את השטח. אני לא שומע הפעם מאיר, זה בכלל לא דומה למה שהיה כאן לפני חמש שנים. ישנה תחושה של אי וודאות ושהכל יכול לקרות. בסופו של יום אני מאמין שמי שינצח הוא מי שהצליח להביא לקלפי יותר אנשים. כך או כך, אמרתי ואני חוזר על זה, אני גאה בדרך שעברנו, גאה במה שעשינו ואיך שעשינו".

איפה תקבלו את הנתונים?
"לדעתי אנחנו נהייה בבית. הבנות יהיו במטה. כשהתמונה תתבהר לכאן או לכאן נצטרף לאנשים. יש לנו פעילים שנתנו את הנשמה ולא משנה מה יקרה ומה יהיה אנחנו נגיע להודות לכולם".

 

לימור להב: "מי שהפסיד זו אילת ולא אני"

 

"ככל שאתה לא עושה כלום, הסיכויים שלך באילת להצליח, גבוהים יותר". לימור להב


יום הבחירות שנפתח עבור לימור להב - האישה היחידה המועמדת בעיר לראשות העירייה - באופטימיות, הסתיים במפח נפש, כשהתבררה התוצאה . בסיומו של לילה ארוך, כשהיא אפילו לא מצליחה להיכנס למועצה, הבהירה לימור להב: "מי שהפסיד זו אילת ולא אני. אני מסיימת את שליחותי הציבורית בראש מורם"
לילה לא פשוט עבר על לימור להב, המועמדת לראשות העירייה כשלאט לאט התבררה התמונה. עם כ-816 קולות בלבד, היא אפילו לא עברה את אחוז החסימה הנחוץ לה כדי לה להיכנס למועצה. במטה של להב השקט תפס פיקוד. התומכים לא הצליחו להבין איך זה קרה. בסיומו של לילה ללא שינה, לאחר התייעצות משפחתית, כבר בשעת בוקר מוקדמת הגיבה להב ל'ערב ערב' ומסרה: "מי שהפסיד זו אילת ולא אני. אני מסיימת את שליחותי הציבורית בראש מורם. לצערי אני ההוכחה שבאמת אין מקום בפוליטיקה לאנשים ישרים. תוצאות הבחירות מעידות יותר מכל, שככל שאתה לא עושה כלום, הסיכויים שלך באילת להצליח, גבוהים יותר. אולי בגלל זה תמיד נהייה עיר לא מפותחת בהשוואה לערים אחרות. בכל אופן, אני שמחה שנשארתי נאמנה לדרכי בכל השנים האלה ושהפוליטיקה לא קילקלה אותי. אני אדם מאמין ולכן אני יודעת שהכל לטובה. כל סוף הוא התחלה של משהו אחר".

 

יום מחויך


את יום הבחירות פתחה לימור להב כמעט כמו בכל בוקר אחר עם התנהלות סביב בנותיה הצעירות. כשאת אמא לשתי בנות האחת בת 11 והשנייה בת ארבע, מן הסתם הבוקר נפתח בהתארגנות, "מה לובשים וכן גם ויכוחים של בוקר היו היום", היא מספרת בחיוך כשהיא מגיעה בשעה תשע בבוקר להצביע בבית הספר 'ים סוף' מלווה ברומי בתה הבכורה ובאריאל הצעירה שהוסיפה בלונים לקישוט האווירה ונראתה מבולבלת במעט לגלות שכולם מכירים ומחבקים את אמא שלה. לימור אופטימית, מחייכת, זוהרת. "זו התרגשות מעורבת בחרדות", היא מודה, "אני עובדת על היום הזה 10 שנים. זה יום מכונן בסופו אדע מה תהייה המשך דרכי הפוליטית. התחושה בסך הכל ממש טובה. אני מתכוונת ליהנות מהיום הזה. אני מרוצה כי אני יודעת שאני מצדי עשיתי הכל על מנת לנצח. שמרתי על השפה, לא השתוללתי בקמפיין שלי שנשאר נקי. אני סומכת על האילתים שיבינו שמאחורי הקמפיינים הנוצצים וההבטחות, עומד מועמד שיצטרך לנהל להם את העיר ואת החיים בחמש השנים הבאות. סומכת עליהם שהם יחשבו טוב אם המועמד הזה או האחר ידאגו להם לחינוך טוב, לתשתיות טובות, לכלכלה ולחיים טובים בעיר".
בדרך לקלפי שלה לימור זוכה לאהדה רבה. אנשים עוצרים אותה בדרך, מחבקים, מברכים. "את רואה את זאת?", היא אומרת לי על בחורה שאיחלה לה בהצלחה, "היא לא תצביע לי. היא לא הסתכלה לי בעיניים כשאיחלה לי בהצלחה", היא אומרת. "למדתי כבר לקרוא את שפת הגוף".


בבחירות הקודמות היית חלק מהרכב, הפעם את רצה לבד, יש שוני?
"מהניסיון למדתי שכל דבר הוא לטובה. הבחירות הקודמות היו בית ספר עבורי. אני לא לבד במערכה הזו, אני עם צוות שלם ומצוין. למדתי בבחירות הקודמות שאני צריכה להוביל. אני יודעת שאם הייתי מובילה בבחירות הקודמות, אולי היינו זוכים. אבל דברים קרו אחרת. בתקופה הזו שעברה מאז נולדה בתי הצעירה ואולי זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות".
אנחנו מגיעות לקלפי. לימור מתקבלת בחיוכים וניגשת אל מאחורי הפרגוד להצביע בליווי הבנות הצעירות והנרגשות. צילום ועוד צילום, הנוכחים צוחקים עם לימור ושואלים אם הצביעה נכון. ואז זה קורה. המעטפות משתלשלות את תוך התיבה ולימור ממשיכה הלאה. 

יש אמונות טפלות או דברים מיוחדים שעשית בבוקר הזה?
"הבסיס שלי הוא לגמרי מרוקאי בעניין הזה", מציינת לימוד בחיוך, "מה שאומר הדלקת נרות לכל הצדיקים, שמנים, אבני אנרגיה", היא מראה לי את אבן האנרגיה שלה שהיא עונדת כתליון לשרשרת על צווארה, הרבה תפילות לאלוהים והתיקון הכללי".

ומה יהיה על הבנות ביום העמוס הזה שלך? אני תוהה ולימור מחייכת, הרי גם לזה היא כבר דאגה. "אחותי הגיעה עם הבן התינוק שלה לעיר והם יבלו איתה ועם אמא שלי ואחר הצהריים יהיו עם אבא, כי היום זה הסדר הראייה שלו איתן".

 

לילה שהתחיל אופטימי


גם שעות הלילה המוקדמות היו עדיין אופטימיות עבור לימור שהעבירה את כל שעות היום בסיורים בין בתי הספר השונים. מעודדת ומחזקת את הפעילים, לוחצת ידיים ומחבקת ובעיקר מחייכת ובגדול, מתוך אמונה מלאה. "הספקתי קצת להתרענן, לראות את הבנות, עברנו בין כל הקלפיות, אני מקבלת כל היום חיזוקים ותמיכה, זה פשוט תענוג", היא מספרת עם הגיעה לבית הספר 'גולדווטר'. כאן היא פוגשת דוכן פעיל ורועש, ששומר על אופטימיות גבוהה. כשאחד התומכים מנסה להבין ממנה מה יקרה אם לא... לימור ממהרת לעצור אותו ואומרת: "אין והיה אם...לא שואלים אותי היום דברים כאלו".
עו"ד איציק מויאל שחבר ללימור מחזק את התחושה: "התחושה ברחוב טובה עוד הרבה יותר ממה שחשבתי. התחושה היא ש- 70 אחוז רוצים שינוי. אני מעריך שאנחנו השינוי. אני רואה וחי את השטח".
מה הלאה להמשך הלילה אני שואלת את לימור שעונה: "בשעה עשר בלילה נתפזר, הפעילים ילכו למטה ואני והמשפחה נתכנס בבית של אמא ונקבל שם יחד את התוצאות. אם יהיו תוצאות טובות וגם אם לא, אגיע למטה להודות לכולם. אבל ה'לא', הוא בכלל לא על הפרק".

 

"דואג לפעילים" - סטס דינקין

 

"לא יתכן שלאורך כל היום הזה ועוד הרבה קודם, פעילים שלי מקבלים איומים". סטס דינקין


היה מי שחזה שסטס יהיה הפתעת הבחירות הנוכחיות, בפועל לאורך דקות ארוכות בזמן קריאת הקלפיות היה זה סטס שהיה מדורג במקום השני אחרי מאיר, כשהוא משאיר מאחור את דובי ומומו מאחוריו. נתונים אלו גרמו לחגיגות השמחה באולמות ארמונות לב לצאת לדרך, למרות שהיה מי שביקש לשמור על איפוק. רק שבע דקות לשעה אחת, הצליח לראשונה דובי כהן לעלות במספר הקולות שלו על אלו של סטס. חצי דקה אחר כך שוב חזר סטס לתפוס פיקוד אלא שהפעם הם רצו צמודים זה לזה, מה שהעלה את סף המתח באולם אליו התנקזו מאות הפעילים.
את הבוקר פתח סטס בסיור היומי הקבוע שלו באזור התעשייה. "אני מתזז כאן באזור", הוא אמר לי בשעת בוקר מוקדמת, נדמה כי לא היה ברור לו מה עליו לעשות ולאן עליו ללכת מכאן. בשעה הזו הוא עדיין לא ידע מתי יצביע, לאן ימשיך, רק הבטיח לחזור ולעדכן. והוא אכן התאפס והתחיל בסבב הקלפיות. בעיצומו של הבוקר נפגשנו בבית הספר ים סוף. אי אפשר לפספס את סטס הגבוה בעל הנוכחות. הוא התמקם ליד הדוכן שלו, לצד פעיליו וחייך קצת חסר ביטחון אל העוברים ושבים. דקה אחר כך ביקש מפעיליו לא לשבת ככה סתם אלא לקום ולעודד הצבעה. לחלק לאנשים פתקים, להזיז עניינים, שכן מי שמכיר את סטס יודע שהוא בראש ובראשונה איש עבודה. 

מתי קמת הבוקר?
"בשעה חמש, כרגיל. התארגנתי, הנחתי תפילין, דבר שאני עושה בכל בוקר ויצאתי לשטח. אין ספק שזה בוקר של התרגשות".

איך ההרגשה ברחוב?
"ההרגשה טובה. יש אהדה. עבדתי קשה ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בקלפיות".

ואם לא תצליח?
"ההפסד יהיה בעיקר של התושבים. מה שלא יהיה, את חוק אילת אתו התחלתי אמשיך לקדם ויהי מה. אקבל הכל בפרופורציות".

מה אתה מתכנן להמשך היום?
"להסתובב, להיות בשטח לעודד את התומכים ואת הפעילים. יש איתי קבוצה גדולה של אנשים טובים ועל כך אני מאושר".

היו ליקויים בדרך?
"היו חורים בפתקים, בבית ספר יעלים שכחו לשים בכלל פתקים שלי, אבל הכל מטופל".
את המשך היום העביר סטס בדיוק כמו שתכנן בין הקלפיות כשאליו מצטרפים חבורת הנשים שאיתו, אשתו רונית ושלוש הבנות. שתיים נשארו בסביבת ההורים כשהבת האמצעית תפסה פיקוד בבית הספר 'היובל' בו היא לומד'. 
בשעות הערב סטס נראה טרוד ומודאג. הוא מנהל אין סוף שיחות בנייד ושפת הגוף שלו אותתה שמשהו לא טוב קורה.

מה קורה סטס, אתה לא נראה כתמול שלשום?
"אני באמת מוטרד. לא בגללי אלא דווקא בגלל הפעילים שלי. לא יתכן שלאורך כל היום הזה ועוד הרבה קודם, פעילים שלי מקבלים איומים. אנשים שלי מפחדים לדבר איתי בגלוי, מפחדים לעודד אנשים להצביע לי כי מאיימים עליהם. מכתבים אנונימיים, שיחות טלפון. אני בסך הכל רציתי לעזור לציבור, לקדם, לעשות, לא האמנתי שניתקל במדינה שלנו בדברים כאלו. יכול היות שכדי להיפגש עם תומכים שלי, אני צריך להגיע לוילה מרוחקת, להחנות את הרכב שלי רחוק, כדי שלא יחשדו ולהיפגש איתם עם תריסים מוגפים? איפה נשמע כדבר הזה? אני מופתע. לא האמנתי שזה יכול לקרות".

איך תמשיך את הלילה?
"נגיע כולנו לארמונות לב, נשב שם ביחד ונקבל יחד את התוצאות. מה שיהיה יהיה. צריך לקבל דברים בפרופורציות הנכונות ולהבין שזו החלטת הציבור לטוב או לרע".

 

"מקבל את דבר הבוחר" - רוברט סיבוני

 

"אני תושב העיר כבר 44 שנים ולא אפסיק בעשייתי הציבורית". רוברט סיבוני


"ישנתי מצוין. הייתי עייף ושפוך. אמרתי מלכתחילה שאקבל כל החלטה של הבוחרים באהבה ואני מקבל את החלטתם באהבה. זוהי דמוקרטיה וככה זה צריך להיות". במילים אלו פתח רוברט סיבוני את בוקר היום שלאחר הבחירות, כשהוא מבהיר מעל לכל ספק שימשיך בעשייה הציבורית שלו, גם אם הציבור פסק שאין לו מקום אפילו לא במועצת העיר. "ידעתי שאקבל כל החלטה באהבה. זה האופי שלי. עוד לפני שהייתי חבר מועצה עשיתי למען הציבור ואמשיך לעשות גם עכשיו. קיוויתי שכראש עירייה יהיה לי יותר כוח ויכולת להשפיע ולעשות אבל הציבור חשב אחרת והכל בסדר. אני אף פעם לא במקום של לכעוס על מישהו או לחפש אשמים".

אולי טעית שלא חברת למישהו?
"אם קוראים היום את המפה, גם מי שחבר לאחרים נשאר בחוץ. אני נשארתי עם האמת שלי".

איך קיבלו את התוצאות במטה?
"חלק מהפעילים נשמו עמוק והבינו שממשיכים הלאה, חלק לקחו את זה אישית, אבל כשאנשים עובדים קשה ומצפים, אפשר להבין את הקושי. אין פה חלילה שום אמירה שלילית כלפי הבוחרים. זה המשחק הפוליטי, אלו הכללים וזו הדרך. מנגד צריך לראות את הדברים היפים שיצאו בבחירות האלו כמו כוחם של הצעירים שהתחזק. המצב הזה יפנה לי עכשיו את הדרך לעסקים שלי, לפרויקטים ויהיה לי יותר זמן למשפחה".
את הבוקר פתח המועמד לראשות העירייה רוברט סיבוני בנונשלנטיות אופיינית. לא משדר לחץ, אלא משדר עסקים כרגיל. "ישנתי דווקא מצוין הלילה", הוא הודה בפני, "למרות שבחודשים האחרונים לא ישנתי טוב, היה חוסר וודאות , הבלתי נודע היה לא פשוט. במערכת בחירות מורכבת כזו היה חשוב להיערך בהתאם, ללמוד את 'האויב'. לקחתי את זה מהמקום הטוב של לנצל את הזכות לבחור ולהיבחר, זכות דמוקרטית שחייבים לנצל ללא השפעה מאף אחד. יום חגיגי מיוחד במינו בו הציבור קובע מי הוא רוצה שינהיג אותו".

סיבוני התעורר בשעה שש וחצי קצת מוקדם מהרגיל, התארגן ופתח את הבוקר בבית כנסת חב"ד. "אני לא עושה את זה כל פעם, אבל הרגשתי צורך לעשות את זה היום", הוא מודה. משם המשיך עם אשתו מירה למטה, שם נשאר עם הפעילים עד שהיה מי שהזכיר לו שהגיע זמן לצאת לשטח". "אני לא לחוץ כי יש לי צוות מאורגן. היום אנחנו קוצרים עבודה של כל החודשים שעברו".
מירה, האשה שאתו ליוותה את רוברט לאורך כל שעות היום. "התעוררתי היום עם אנרגיות מעולות. לחץ? אין. אנשים שעושים דברים מכל הלב לא נלחצים. זה יום חג לשנינו, יום מרגש".

עד כמה את איתו בקטע הפוליטי?
"רוברט ואני נשואים 18 שנים ומהיום הראשון שאני איתו, כל דבר שהוא הבטיח הוא גם עשה. הוא אדם עקבי ואני מאמינה בו וביכולות שלו ללא ספקות".

ומה אם התוצאות יאכזבו?
רוברט: "לא נתאכזב משום דבר. כל תוצאה תתקבל בברכה. נחבק ונכבד כל מי שייבחר ונעזור בכל דרך אפשרית, העיקר שלתושבי העיר יהיה טוב. אני תושב העיר כבר 44 שנים ולא אפסיק בעשייתי הציבורית".

את המשך היום העבירו רוברט ומירה בסיורים בין הקלפיות ובעידוד הצוות. בערב, כשהגיעו לבית הספר 'מצפה ים' העייפות ניכרה עליהם אבל הם היו מעודדים. "זה היה יום מדהים. הרגשנו את כל עוצמת האנשים בחוץ. קיווינו שתהייה היענות גבוהה יותר להצבעה, אבל עם מה שיש ממשיכים קדימה. התחושה טובה אבל בעיקר מבלבלת ובלתי יציבה. אנשי עסקים אומרים שאת הכסף סופרים במדרגות, אני אומר שוב שכל תוצאה תתקבל בברכה".

איפה תקבלו את התוצאות?
"רק במטה לשם נגיע עם סגירת הקלפיות ונשב עם כל הצוות היקר שלנו. יש לי הרגשה טובה של הפתעה".


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש