פרסומת
דלג

הקרב על הלוקרים חוזר

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 30/11/2018 16:50 ● ערב ערב 2891
למעלה מעשור אחרי הניסיון שנכשל באילת, להוריד מתלמידי בתי הספר העל יסודיים את משקל התיקים מהכתפיים בעזרת ארוניות (לוקרים) בבית הספר, מתעוררת מחאת ההורים מחדש ● חברת וועד ההורים בבית הספר 'רבין', סיגל בן שבת, שמתכוונת ללכת רחוק עם המחאה מסבירה: "לא יתכן שתלמידים בכתות ז' יסחבו על הכתפיים תיקים במשקל 9 ק"ג כשחוזר מנכ"ל מדבר על 10 אחוז ממשקל גופו של התלמיד" ● יו"ר פורום ההורים העירוני אייל סורגיט מסכים לדרישה אך לא מצא עדיין את הפורמט הנכון להתקנת הלוקרים אגב תשלום ההורים ● ואילו במשרד החינוך מבהירים: "זו לא חובת המערכת"
הקרב על הלוקרים חוזר
התקן קובע שמשקל התיק יהיה עד 10% ממשקל הילד

העובדה שתלמידי בתי הספר היסודיים והעל יסודיים נושאים על גבם תיקי לימוד במשקל כבד מהמותר היא כבר לא דבר חדש. בעוד שעל פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך תלמיד לא אמור לשאת על גבו תיק במשקל שעולה על 10 אחוז ממשקלו, הרי שבפועל, תמצאו בכתות הנמוכות תלמידים ששוקלים 30 ק"ג ונאלצים לסחוב לבית הספר תיק שמשקלו עולה על חמישה קילוגרם. אמנם בכתות א'-ב', מעדיפים היום הורים רבים להשתמש בעגלות אליהן מתחבר התיק ובכך לא נאלץ הילד לשאת את עודף המשקל על גבו, אלא שכבר בכתה ג', עוברים התלמידים לתיקים הנישאים על הגב ובעיית הסחיבה של המשקל העודף מתעוררות. כך למשל סיפרה השבוע אמא לתלמיד בכתה ה' באחד מבתי הספר בעיר כי רק לאחרונה הופתעה לגלות את עומס התיק של בנה: "באחד הערבים, לאחר שהוא סידר מערכת, הוא קרא לי ואמר- אין לי מקום עם כל הרצון לדחוף לתיק את ספר התנ"ך כי התיק עמוס. כשביקשתי לעזור, נחרדתי לגלות שהוא צודק ואין בתיק מקום לפירור. נחרדתי עוד יותר כשהרמתי את התיק וגיליתי את משקלו. מיהרתי למקם את התיק על משקל וגיליתי שמשקלו עומד כמעט על 8 ק"ג בעוד שהבן שלי שוקל 37 ק"ג בלבד. לא הבן שלי חריג משקל, אלא התיק חורג ממשקלו", מחתה האם, שמיהרה לעדכן את מחנכת הכתה והודיעה לה כי בנה לא יגיע למחרת עם כל הספרים הנדרשים בגלל משקל חורג של התיק. "ומה קרה? כלום. לבן שלי חסרו ספרי לימוד, הוא היה צריך להשלים חומר, ובימים הבאים משקלו של התיק היה זהה. אז מה, לא נשלח אותו עם ספרים?".

 

לא מתכוונת לשתוק


לתופעה זו שמוכרת לה מקרוב מצטרפת גם סיגל בן שבת, אמא לילדה הלומדת בכתה ח', חברת וועד ההורים בבית הספר 'רבין', שעדה לתופעת התיקים מקרוב ולא מתכוונת עוד לעבור עליה לסדר היום. "בעיית משקל התיקים התחילה כבר בבית הספר היסודי, אבל אז שתקנו. בשנה שעברה כשהבת שלי הייתה בכתה ז' התיקים כבר הגיעו למשקל של 9-10 ק"ג, הזוי לחלוטין וכשאת שומעת מסביבך על עוד ועוד ילדים שסובלים מעקמת, ברור שאי אפשר עוד לשתוק. הבת שלי בעצמה כבר התחילה ללכת כפופה ולא משנה כמה אני מעירה לה על זה, המצב לא תלוי בה. בכל פעם יש כוונה להעלות את הסוגיה אל סדר היום הציבורי אבל בכל פעם מורידים אותנו מזה בטענה כזו או אחרת ובעיקר בנפנוף בעובדה שכבר נעשה ניסיון להשתמש בלוקרים אלא שהוא נכשל. טוענים שיש גניבות מהלוקרים, שילדים שוכחים ספרים בבית הספר ולא יכולים בגלל זה לעשות שיעורי בית וכמובן יש את נושא הוונדליזם, ועדיין לא יתכן שיש בארץ לא מעט ערים ובתי ספר בהם הילדים והמורים חיים באושר ומסתדרים עם לוקרים. הגישה שלי אומרת שאולי צריך את פרק הזמן המסוים כדי שהילדים יתרגלו לשימוש בלוקרים, אבל הרווח הבריאותי שווה את זה ובגדול".

סיגל שהרימה את הכפפה מרכזת בימים אלו קבוצת הורים שתומכים במאבק ביניהם הורים שמחזיקים בידיהם מסמכים רפואיים על בעיות גב שהתפתחו כבר בגיל צעיר אצל ילדיהם בגלל משקל התיקים ואפילו כמה וכמה ילדים שכבר נאלצו לעבור ניתוח בגלל עקמת. "אני מתכוונת ללכת עם זה עד הסוף", מבהירה סיגל. "הבריאות של הילדים שלנו קודמת לכל דבר אחר. אם נצטרך בסופו של יום לשלוח את הילדים לבתי הספר בלי ציוד בגלל משקל התיקים, נעשה גם את זה. ברור לי שלא מדובר בצעד שיכול לקרות מעכשיו לעכשיו, אבל אם בכל שנה נמשיך ונדחה, זה לא יקרה אף פעם. זה בדיוק הזמן להתחיל לברר, לקדם, כדי שלפחות בשנת הלימודים הבאה המציאות תהייה חדשה ובריאה יותר. ואם כל וועדי בתי הספר לא יהיו יחד איתנו בתמונה, נקדם את זה בבית ספרנו 'רבין', ואולי כשיראו שהשד לא כזה נורא, בתי ספר אחרים יילכו בעקבותנו".
לטענת סיגל, נכון להיום מוצאים המורים תחליפים שונים ומקוריים ללוקרים. "במקרה אחד הציעה מחנכת הכתה לתלמידה שקשה לה, להשאיר אצלה בתא האישי שלה חלק מהספרים. אבל מה אמורים לעשות שאר התלמידים? במקרה אחר מורה הציעה שאחד האבות יבנה בכתה כוננית בה יושארו הספרים בסיום יום לימודים (למעט הספרים בהם יש שיעורים), אבל במשך שנה היא לא התקשרה לזמן את האב לקדם את הרעיון".
סיגל מבהירה כי אמנם יש תלמידים  שמגיעים לבית הספר בהסעות של ההורים, "אבל מה יגידו תלמידים שמגיעים ברגל כל הדרך מהבית לבית הספר וחזרה? לשאת על הגב משקל שהוא פי 2 מהמותר זה אבסורד לכל הדעות, הרי לא סתם נקבע בחוזר מנכ"ל כי על משקל התיק לא לעלות על 10 אחוז ממשקל התלמיד".
אז מה בתכנון? "אנחנו ממשיכים ללמוד את הנושא ברצינות בערים ובבתי ספר אחרים ולראות איך אצלם זה הצליח. במקביל אני ממשיכה לאסוף הורים שמצטרפים אלי למאבק ואז ניכנס למנהלת בית הספר, נניח על שולחנה את כל החומר ונדרוש שינוי".

 

בכתה ח' ניתוח עקמת


אם תשאלו את ש. אימה של תלמידה בכתה ח' בעיר שעברה לאחרונה ניתוח בגב לתיקון עקמת, הרי שמשקל תיקי בית הספר לא עושה טוב לגב הילדים. "משקל התיקים שהם נאלצים לסחוב על הגב הוא לא הגיוני", היא אומרת השבוע בכעס ומספרת שבתה לא נולדה עם בעיות בגב. "המשקלים הלא הגיוניים של התיקים התחילו כבר בבית הספר היסודי", היא מציינת. "עם הזמן התחילו לה כאבים בגב התחתון, בהתחלה חשבנו שזה כלום עד שהתברר שמדובר בעקמת והבת שלי לא היחידה שסובלת מזה. מאז היא הסתובבה עם חגורת גב ולאחרונה נאלצה לעבור ניתוח. בבית הספר הציעו להחזיק לה עוד סט של ספרים כדי שלא תאלץ לסחוב, אבל אני מזכירה שזו לא הבעייה של הבת שלי אלא הבעייה של כלל התלמידים. הבת של חברה שלי בוכה כל בוקר מחדש כשהיא צריכה לסחוב על הגב את המשקל הזה. מה אמורה לעשות ילדה ששוקלת 50 ק"ג וצריכה לסחוב על הגב 10 ק"ג? היום זו הבת שלי, מחר זה הילד של מישהו אחר. אם במקומות רבים בארץ מצאו את הפיתרון המוצלח, אין סיבה שבאילת לא יצליחו לפתור את בעיית המשקל על הגב באמצעות לוקרים. אני לא מאמינה שיש הורה בעיר הזאת שלא מסכים לטענה. מה שבטוח-  אנחנו לא מתכוונים עוד לשתוק".

 

ניסיון קודם כשל


לפני למעלה מעשור כבר ניסו בבתי הספר התיכוניים בעיר את רעיון הלוקרים, אלא שאז נאלצו המורים להתמודד מול כמה וכמה תופעות לוואי של המיזם, כפי שמתארת השבוע מ. מורה בבית ספר תיכון בעיר: "תלמידים שכחו מי בכוונה ומי שלא בכוונה, לקחת איתם הביתה ספרים בהם היו להם שיעורי בית וכך בכל שיעור היו הרבה תלמידים שלא הכינו שיעורי בית. תלמידים שכחו לקחת איתם ספרים הביתה ולא התכוננו למבחנים". אבל בעיה חמורה ביותר הייתה בעיית הנזקים בלוקרים שבשלב מסוים כשנשרפו כמה לוקרים, כבר לא היה מי שהיה מוכן לתחזק אותם. וכך הסתיים הרומן של הלוקרים עם העיר אילת.

 

יו"ר פורום ההורים: "ההורים רוצים, אבל לא רוצים לשלם"


יו"ר פורום ההורים העירוני אייל סורגיט מבין את טענות ההורים ואף מנסה לקדם פתרון. "הבאתי כבר כמה הצעות מחיר להתקנת לוקרים בבתי הספר מכמה חברות", הוא מבהיר. "מאחר ושטח בתי הספר הוא של עיריית אילת, העירייה רוצה להוציא בעצמה את המכרז ברמת תקני בטיחות, אלא שלמרות שכולם רוצים, בפועל זה לא יכול לקרות. צריך להבין כי חברה שמרכיבה לוקרים בבית הספר גם נותנת שירות תחזוקה. על תחזוקה שנתית נדרש הורה לשלם בסביבות 100 ₪ בשנה. אני כיו"ר פורום ההורים נלחם בגורמים השונים כדי לחסוך להורים 4 ש"ח בשנה בעבור ביטוח לתלמידים, נראה לך שכל ההורים יסכימו לשלם סכום כזה? וגם אם בהווה הורים יסכימו לשלם ובהתאם להורים שחתמו ושילמו נתקין את כמות הלוקרים, מה יקרה בעוד שנה או שנתיים כשאותם תלמידים יסיימו את בית הספר, אנחנו נישאר עם כמות הלוקרים שהייתה נכונה לתקופה ההיא אבל לא יהיה מי שישלם על כל הלוקרים? מי יישא אז בתשלום של הלוקרים הסגורים? ומי ינהל את גביית הכסף מההורים? מי יבצע את הגבייה? אנחנו מבינים מאוד את הצורך ואת החשיבות של לוקרים בבתי הספר, לא ירדנו מהעניין, אבל אנחנו מנסים למצוא את הדרך הנכונה לכל הצדדים לעשות את זה טוב ונכון".

אז מה עושים בכל זאת?
"אולי נמצא איזה גוף שיסכים לקחת את זה על עצמו. נכון להיום העברנו הצעות מחיר כולל תמונות לעיריית אילת ואולי היא תיקח את זה על עצמה לרווחת ובריאות התלמידים".

בתגובה לנושא הלוקרים בבתי הספר הבהירה דוברת מחוז הדרום במשרד החינוך: "אין בנהלים חובה להתקין לוקרים. אבל זו בהחלט יוזמה שבכוחו של וועד ההורים להרים. כך זה קורה במקומות אחרים בארץ. וועד ההורים יכול להחליט שתקציב הסעיף 'תשלומים מרצון' יוקצה לטובת העניין".


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש