פרסומת
דלג

הצעת חוק : אזרחים יוכלו לתבוע מזהמים סביבתיים

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 14/12/2018 15:56 ● ערב ערב 2893
הצעת החוק למניעת מפגעים סביבתיים אושרה בקריאה ראשונה על ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, במליאת הכנסת ● ההצעה קובעת כי תינתן לציבור האפשרות לתבוע מפעלים מזהמים, בגין פגיעה בטבע ובסביבה ● את הצעת החוק יזמה החברה להגנת הטבע, ומובילים סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ טלי פלוסקוב, עם ראשי השדולה הסביבתית חברתית - ח"כ יעל כהן פארן וח"כ דב חנין, תוביל לכך שאזרחי ישראל יוכלו לתבוע מזהמים על "פגיעה בערך טבע מוגן"
הצעת חוק : אזרחים יוכלו לתבוע מזהמים סביבתיים

הצעת החוק למניעת מפגעים סביבתיים אושרה בקריאה ראשונה פה אחד במליאת הכנסת, כולל ראש הממשלה שהצביע בעדה. החוק יאפשר לציבור לתבוע מפעלים מזהמים, בגין פגיעה בטבע ובסביבה. את הצעת החוק יזמה החברה להגנת הטבע בעקבות אסונות נחל אשלים ושמורת עברונה בחבל אילות. 
את ההצעה יזמה ומלווה החברה להגנת הטבע והיא הוגשה על ידי סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ טלי פלוסקוב, ח"כ יעל כהן פארן וח"כ דב חנין. ההצעה זכתה לתמיכה של 74 חברי כנסת נוספים, מכל סיעות הכנסת. היוזמה להצעת החוק באה בעקבות האסון האקולוגי בנחל אשלים, ביוני 2017, שנגרם בשל קריסת סוללה של מאגר שפכים במפעל רותם אמפרט. הנחל זוהם על ידי תכולת הבריכה של מימי תהליך ייצור החומצות, שזרמו בעוצמה גדולה לתוך נחל אשלים וגרמו לאסון אקולוגי חמור ביותר. כך, שליש מאוכלוסיית היעלים באזור נפגעה, כמו גם בעלי חיים נוספים ומיני צומח. הנחל עצמו, נסגר למטיילים עד להודעה חדשה, כשההערכות הן, שהסגירה היא למספר שנים. שלוש שנים קודם לכן, שמורת עברונה בחבל נפגעה קשות מפריצת צינור נפט של חברת קצא"א, ועד עתה מוקדשים משאבים עצומים לשיקומה. כיום,  החוק בישראל אינו מאפשר לציבור לתבוע מפעלים מזהמים על פגיעה בטבע, מאחר והפגיעה בו אינה מוגדרת בחוק כ- "מפגע סביבתי". זיהום אוויר, זיהום קרקע, או זיהום מים, הינם מפגעים סביבתיים, אולם, פגיעה בערכי טבע מוגנים, אינה נחשבת כמפגע סביבתי. יוזמי החוק מציינים כי מדובר בעיוות ובלקונה בחוק הקיים. על כן, הצעת החוק היא פשוטה - מכניסים פגיעה ב"ערך טבע מוגן" כמפגע סביבתי, שאפשר לתבוע בגינו את המזהם.
להצעת החוק שני עיקרים: עיקר אחד הוא הגדרתה של פגיעה בערכי טבע מוגנים ושל פגיעה בשטחים מוגנים כ"מפגע סביבתי", דבר שיאפשר לציבור להגיש תובענות אזרחיות בגין פגיעות בבתי גידול טבעיים ובמיני בעלי חיים וצומח, שהם קניין הציבור, במקרים מתאימים.
עיקר שני הוא הסמכת בית המשפט הדן בתובענה אזרחית–סביבתית לפסוק "פיצוי" בשל נזקים שנגרמו לסביבה הטבעית, תוך הגדרת ייעודם של הכספים המשתלמים בדרך זו, למטרות של שמירת טבע. תכליתו של הסדר זה אינה להעניש את המזהם, אלא להיטיב את מצבה של הסביבה, במקום בו לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, או לתקן את המעוות שהמפגע הסביבתי גרם לו.
"הזיהומים החוזרים ונשנים, הפוגעים בערכי הטבע בישראל, הפכו, לצערנו, להיות דבר שבשגרה. קשה לעמוד כנגד זרימה "שופעת" ומצחינה של שפכים, קשה לראות חיות שנפחו את נשמתן, קשה להאמין שמלבד הצלה דחופה של החיות, אין מה לעשות ואין דרך חוקית למנוע אסונות כאלה בעתיד". אמרו בחברה להגנת הטבע "בעקבות כך החלטנו לקדם פתרון שיוכל לאפשר זאת: הצעת חוק, שתאפשר לאזרחי ישראל לתבוע מפעלים מזהמים על פגיעה בערכי טבע מוגנים. על פי הצעת החוק, בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לטבע ולסביבה, והפיצויים יוקדשו למטרות של שמירת טבע. תאמינו או לא, החוק כיום אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כמפגע סביבתי.

 

פרשנות - מדוע לא מוגשים כתבי אישום בפרשת זיהום הקרקע בחוף קצא"א?


דוגמה בולטת לאזלת ידם של הגופים האחראיים למצבה של הסביבה, ניתן לראות בחשיפה של 'ערב ערב' מהשבועות האחרונים, כאשר התגלה כי בחוף קצא"א שהיה סגור במשך כמעט 50 שנה לציבור, התרחש אסון אקולוגי שגרם לזיהום חוף הים וסביבת הגידול שבו בדלקים. הדלקים חדרו, כך על פי בדיקות ראשוניות שבוצעו במקום, עד לעומק של 3 מטרים וכעת עולה חשש כי גם מי התהום במקום ומי הים זוהמו. המדובר בשטח חוף רגיש במיוחד, שחלקו הדרומי הוקצה כ"חוף אקולוגי", וכולו אמור להיות מוכרז בעתיד כשמורת טבע. לא ברור כיצד ניתן יהיה לבצע הכרזה כזו כאשר קצא"א לא נדרשה עוד לתקן את המצב ולהשיבו לקדמותו. על אף שהנושא כבר ידוע שלוש שנים לא הוגשו בפרשה כתבי אישום ונראה כי במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים מגלים אוזלת יד חמורה בטיפול בפרשה. ברגע שתעבור הצעת החוק האמורה בקריאה שניה ושלישת, יוכלו גם תושבי אילת להגיש תביעה כנגד החברה המזהמת ולא להמתין לגופים הירוקים שבגדו לפחות במקרה זה בתפקידם ובציבור.


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש