פרסומת
דלג

ירידה משמעותית בכמות הציפורים בנגב ובערבה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 27/2/2019 17:23 ● ערב ערב 2904
מיעוט המשקעים באזור הנגב הדרומי בחורף שעבר, הוא ככל הנראה הסיבה לירידה המשמעותית בכמות הציפורים שנצפו בנגב בסקר הצפרות השנתי שנערך לאחרונה ● הבשורה הטובה בסקר- נחשפו אוכלוסיות ציפורים בסכנת הכחדה שהידע עליהן היה עד כה מועט ● מנהל פארק הצפרות באילת נועם וייס מרגיע: ''בפארק הצפרות באילת לא נרשמה ירידה מאחר ומדובר בפארק מלאכותי המושקה בכל ימות השנה''
ירידה משמעותית בכמות  הציפורים בנגב ובערבה
סלעית נזירה

צילום: נועם וייס החברה להגנת הטבע

מיעוט המשקעים בחורף אשתקד, גרם לירידה דרסטית במיני הציפורים שנצפו בנגב הדרומי. כך עולה מסיכום סקר הציפורים השנתי שהתקיים לאחרונה בהשתתפות החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית חבל אילות, מרכז הצפרות אילת ומתנדבים חובבי טבע. במהלך סקר הצפרות שהוגדר כ'חסר תקדים בהיקפו', יצאו לאחרונה אל מישורי הנגב הדרומי כ-100 צפרים, פקחים וחובבי טבע וסרקו 55 אזורים שונים כשהם מחפשים אחרי זנים שונים של ציפורים. בהשוואה לנתוני הסקר שהתקיים בשנה שעברה, נמצא כי השנה נרשמה ירידה דרסטית במיני הציפורים שנצפו בנגב הדרומי. כך למשל נצפו השנה ב- 980 תצפיות רק 57 מיני ציפורים לעומת 75 מינים שונים שנצפו לפני שנה ב- 1,100 תצפיות. עוד נמצא בסקר כי ישנם זני ציפורים שכלל לא נצפו השנה בסביבה כדוגמת העפרוני עב המקור. דוגמאות אחרות לירידה בכמות הציפורים נרשמה כשנצפו השנה רק 11 פרטים של סבכי מדבר לעומת 25 פרטים שנה קודם. 159 מדברונים לעומת 188 בשנה שעברה, 23 סלעיות מדבר לעומת 53 שנה קודם וצחיחונית המדבר אף ירדה מכמות של 251 בשנה שעברה ל- 80 יחידות בלבד שניצפו השנה. אם לא די בכך הרי שב- 38 אחוז מנקודות הספירה לא נרשמה השנה נוכחות ציפורים בכלל, לעומת 24 אחוז בשנה שעברה. 
את הירידה בכמות הציפורים בנגב תלו ברשות הטבע והגנים בעובדה כי החורף שעבר התאפיין במיעוט משקעים, מה שגרם למיעוט בצמחיה החד שנתית וגרם למגבלה בזמינות המזון עבור הציפורים.

 

אלימון

 

האור בקצה המסלול


ואולם סקר הציפורים שמתקיים בארץ זו השנה השנייה בלבד חשף לא רק נתונים שליליים אלא גם נתונים חיוביים כשבמהלך הסקר נחשפו אוכלוסיות של ציפורים בסכנת הכחדה שהידע עליהן היה מועט ביותר, ביניהם 7 מינים המקננים במרחב ומוגדרים בסכנת הכחדה – אלימון, חוברה מדברית, קטה סנגלית, צחיחנית מדבר, סבכי שיטים, קטת כתר ורץ מדבר. בנוסף תועדו 3 מינים שקרובים לסיכון - מדברון, סלעית נזירה, עפרוני חכלילי. 

"דרום הנגב והערבה קיבלו השנה מעט מאוד גשם. משום שציפורי המדבר מתאימות את עצמן ליובש הקיצוני ומסגלות אורח חיים נוודי, הערכנו כי השנה נראה הרבה פחות ציפורי מדבר מאשר בשנה שעברה", מציין נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות בעיר. "ידוע לנו כי בכל שנה מיני ציפורים רבות מחליפות את מרחב חייהן, לפי כמות הגשם והנביטה של הצמחים באזור. לכן בסקר מסוג זה אלו הציפורים המצויות יותר שמסמנות את המציאות באופן הטוב ביותר. תוצאות ראשוניות הראו לנו כי ניכר שעפרוני המדבר, שחור הזנב והמדברון וכן הקטה הסנגלית וצחיחנית המדבר, אכן חיפשו וכנראה גם מצאו לעצמם חיים קלים יותר במקומות אחרים. לכן הפעם, המינים הנדירים יותר, בסכנת ההכחדה, הם שסיפקו את החדשות. אם הכותרת של סקר השנה שעברה הייתה כי נמצאה אוכלוסייה של עפרוני נדיר וחינני בשם אלימון שכמעט ולא ידענו עליה דבר, תוצאות השנה מגלות כי האוכלוסייה שלהם בנגב היא לא עניין חולף ומספריהם הפעם היו אף גדולים מבשנה שעברה. אבל בלי ספק הסיפור של הסקר הזה שייך לסבכי השיטים. אם עד לפני שנתיים סברנו כי סבכי נדיר מאוד זה מתקיים בשלום רק באתרים ספורים בערבה, סקר של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מצא אותם באביב שעבר גם בוואדיות שיורדים לערבה מהנגב המזרחי. אך הפעם מצאנו לפחות 4 זוגות שלהם במישורי הנגב הדרומי, אזור שפרט לתצפית בודדת של פרט אחד מהעבר הרחוק, לא ידענו על קיומם שם כלל".

 

למען השמירה על הטבע


 אנחנו יודעים על המדבר שלנו מעט מדי", מסביר וייס. "עד לשנה שעברה, היו שטחים די נרחבים בנגב הדרומי, שלא היה לנו מושג אילו עופות משתמשים בהם. זו השנה השנייה ברציפות, שאנו יוצאים בצורה שיטתית לאזורים הכי נידחים של הנגב, שההגעה אליהם כרוכה בנסיעה של שעות בשטח קשה, בלב שטחי אש שנגישים רק בסופי שבוע. אם בעבר מאמצי שמירת הטבע באזורים אלו התבססו בעיקר במקומות עם ריכוזי עצי שיטים או על פי מצאי יונקים גדולים, סקר הציפורים נותן לנו מבט ברזולוציה הרבה יותר מפורטת, גם על האזורים שהם לכאורה שוממים – מישורי העד של הנגב". עוד מספר וייס: "ההתגייסות של צפרי ישראל למשימת שמירת הטבע על המדבר הייתה מרשימה ביותר. למעשה, המיטב של עולם הצפרות הישראלית התגייס למשימה. פקחי ואנשי המקצוע של רשות הטבע והגנים, לצד צפרי החברה להגנת הטבע, אנשי הסביבה של המועצה האזורית חבל אילות וצוותו המורחב של מרכז הצפרות אילת, הובילו את הצפרים אל מחוזות בהם רגל צפר עוד לא דרכה, כדי לגלות את הלא נודע. כל המשימות שהצבנו לעצמנו בשלב התכנון בוצעו בצורה מושלמת כש-30 צוותים סקרו מאות נקודות שעד השבוע היו מבחינתנו רק נקודות על המפה. המידע שזרם אל מחשביהם של אלי חביב מהחברה להגנת הטבע ושל אקולוגית רשות הטבע והגנים באזור, טל פולק, היה חסר תקדים ומלא הפתעות".

איתי שני, אקולוג ורכז שטחים פתוחים של המועצה האזורית חבל אילות הסביר: "שטח הסקר, הוא שטח המועצה האיזורית חבל אילות ולכן חברה גם המועצה לעניין על מנת להבין טוב יותר את השטח אותו היא מנהלת".
"הסקר הזה מלמד אותנו", מדגיש וייס, "שיש עוד הרבה מה לגלות בארצנו, ושיש על מה לשמור. וגם שהיכן שיד האדם לא משגת, הטבע משגשג, הרבה יותר משהעלנו בדמיוננו. המדבר מלא חיים".

 

באילת המצב טוב בזכות ההשקיה


ואם תהיתם היכן בכל הסיפור הזה ניצב פארק הצפרות באילת ועד כמה נטשו אותו השנה זנים של ציפורים, הרי שאין לכם מקום לדאגה, כפי שמרגיע השבוע מנהל הפארק נועם וייס, שמזכיר כי פארק הצפרות הוא פארק מלאכותי המושקה במהלך כל ימות השנה ואינו תלוי בכמויות המשקעים באזור. במילים אחרות, כאן לא תראו נטישה של ציפורים בגלל חורף נטול מים וצמחייה. ההשקיה המלאכותית שומרת כאן הכל ירוק ומספקת לציפורים בכל שנה את כל הנדרש להן.   


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש