פרסומת
דלג

משקיעים בספורטאים הצעירים

מאת: רותם ג'קסון ● צילום: מערכת ערב ערב ● 8/3/2019 14:24 ● מה נשמע 590
אחרי ששיחק כדורגל בנבחרת ישראל ובנבחרת הספרדית ושהה עשור בארצות הניכר המערביות, הבין אילן בכר, שכדי לקדם את הספורט בישראל צריך להתחיל מהספורטאים הצעירים ● בהשראת מדינות מעודדות ספורט הוא למד את הסודות שעומדים מאחורי ספורטאי העל – חיזוק הכוח המנטאלי, והקים את התכנית למצוינות בספורט בשיתוף ערים בישראל ● מעכשיו גם באילת!!
משקיעים בספורטאים הצעירים

כולם יודעים שבשביל להיות ספורטאי מצטיין צריך כוח מנטאלי לא פחות חזק מכוח פיסי ואולי בכלל ההיפך הוא הנכון. יחד עם זאת, ספורטאים רבים בעיקר בישראל, עדיין אינם מכירים בערכם ובחשיבותם של כלי העבודה המנטאליים ובוחרים שלא להכניסם לסדר האימונים השגרתי.  
העיר אילת המוגדרת כעיר ספורט, ועוד כזו שמצליחה לייצר אלופי ספורט המתחרים בעולם בענפים שונים החל מגלישה, שייט, החלקה על הקרח שחייה ועוד, זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו ירים את הכפפה ויחזק את התנועה המתגברת של ייצור ספורטאי על. הפרויקט שנבחר לטובת העניין הינו פרויקט ספורט ראשון מסוגו בהובלתו של אילן בכר, כדורגלן עבר ומאמן מנטאלי, אשר זכה לתמיכת אגף הספורט בעיריית אילת, והמיועד לעידוד וטיפוח ספורטאים מצטיינים בגיל צעיר. לצורך כך נבחרו 32 מצטייני ספורט מענפי ספורט שונים בעיר שזוכים בימים אלה לעבור תוכנית העצמה מנטאלית עוטפת, המשלבת הדרכה לספורטאים עצמם, להוריהם ולמאמנים.

 


"ילדים ובני נוער בעלי כישרון בתחום הספורט זקוקים להכוונה, לטיפוח ולאימון כדי לממש את הפוטנציאל שלהם", מסביר אילן בכר את חשיבות הנושא. "תוכנית האימון המנטאלי עוסקת בבירור הזהות של מי אנחנו תוך מימוש מקסימאלי של היכולות והפוטנציאל הגלום בכל אחד. בתהליך שאנחנו מעבירים המיקוד הוא בדגש על הצטיינות. התהליך המנטאלי דן בבחירה בספורט כאורח חיים, ההשלכות והתנהלות מתוך שלמות עם הבחירה ומחויבות לתחום. הספורטאים מקבלים כלים להתמודדויות עם קשיים בתחומים שונים, החל מהטמעת ערכי הספורט והחינוך למצוינות בעולם המודרני, חשיבות בית הספר והלימודים, עידוד להישגים ולמצוינות, ניהול קריירה ואורח חיים, הצבת מטרות ועמידה ביעדים. משך הליווי של התוכנית אורך כשישה חודשים, בהם יתקיימו כעשרה מפגשים קבוצתיים  הכוללים מפגשים עם ספורטאי על. עד היום התארחו אצלנו בפרוייקט בערים שונות שמות כמו: אריק זאבי, גל נבו, מאור בוזגלו, יותם הלפרין, איתן אורבך, ציפי אובזילר, ורד בוסקילה, מעיין דוידוביץ, נטע ריבקין, נדב הנפלד, שמעון גרשון, זאן טלסניקוב ועוד. מכיוון שהפרויקט מאמין באמירה "תהיה בן אדם לפני שאתה ספורטאי", אנו מתמקדים גם במפגש נתינה למען הקהילה, ובסוף הפרויקט נארגן יום ספורט מרוכז לילדים בעלי צרכים מיוחדים בהובלת מצטייני התוכנית. אני זוכר שגם אני בתור נער בנבחרת ישראל יצאתי פעם בשבוע להתנדבות במועדון של ילדים עם צרכים מיוחדים וזה היה היום בשבוע הכי מרגש ומעצים שהיה לי. אני רואה בזה חשיבות עליונה בהקניית ערכים לדור הצעיר". 

 

 

פרוייקט ייחודי וראשון מסוגו


אילן בכר(43) מאמן אישי מנטאלי, מתגורר בתל אביב ומכהן כמנכ"ל התוכנית למצוינות בספורט. לו עצמו יש ניסיון של 26 שנה בספורט תחרותי והוא משמש מזה 11 שנים כיועץ מנטאלי, עובד עם קבוצות ושחקנים באופן אישי ומנהל מזה 5 שנים את הפרויקט למצוינות בעיריית גבעתיים לצד חגית בשור, מנהלת התוכנית. 

איך נולדה התוכנית?
"כששיחקתי בספרד התחלתי להתעניין בפן המנטאלי של הספורט ושל ספורטאים צעירים בפרט. ספרד זו מדינה שמצליחה בכל ענפי הספורט לא רק בכדורגל. הם משקיעים בספורטאים שלהם כבר מגיל צעיר ומגדלים אותם בדרך כזו שמעודדת הצלחה. בישראל, זה מתפספס לנו כבר בתהליך הראשוני ואנחנו מגלים את זה כשמגיעים לרגע האמת ומבינים שלא עשינו משהו נכון במהלך הדרך.  אני עברתי את זה על עצמי בגיל 17 כשהייתי בשיא הכושר הפיסי שלי בכדורגל עד שיום אחד ניגש אלי המאמן כושר ואמר לי שעל אף הכושר האירובי, אני ממש לא גמיש. אני זוכר שעם כל ההתלהבות שלי שאלתי אותו מה עלי לעשות כדי לשפר את זה והוא ענה שזה כבר קצת מאוחר מדי ושאם היו עובדים איתי בצורה נכונה יותר מההתחלה הייתי יכול להוציא מעצמי הרבה יותר. אצלי זה היה יותר בקטע הפיסי, כי הקטע המנטאלי שלי היה מאוד חזק, אבל הרעיון הוא שתמיד יש משהו שמתפספס. לפעמים זה מנטאלי, לפעמים  פיסי ולעיתים גם טכני. 
פרשתי מכדורגל כשהייתי בן 32 והבנתי שנורא מסקרן אותי לעבוד עם צעירים כדי לעזור להם בתחילת הדרך. בייחוד לנוכח העובדה שאנו חיים בעולם של הרבה הסחות דעת כך שאין ספק שהם זקוקים להכוונה ולכלים שיעזרו להם בדרך. אחרי הפרישה נסעתי לחיות בארהב, הסתובבתי בכל מיני אקדמיות וראיתי את דרך העבודה שלהם שהיא כמובן שונה מאוד ממה שקורה פה ואמרתי לעצמי שאם אני יכול לתרום לפחות ברמת ההבנה של ספורטאים צעירים כמו איך לחשוב כמצויינים, אוכל לתת להם המון. עבדתי שם עם ארגנטינאים וברזילאיים ולמדתי את הנושא של פיתוח שפת גוף. איך ספורטאי רואה את עצמו תוך כדי ניתוח בעבודת וידאו. זה כלי מדהים ללמידה. ניתוח עצמי זה לא דברים שמלמדים כאן. אקדמיות בחו"ל נכנסות לעומקם של פרמטרים שפה לא מודעים בכלל". 
הוא חזר לישראל לפני כמעט שמונה שנים ולפני חמש שנים הקים את פרויקט המצוינות בספורט בגבעתיים. "הפרוייקט הזה ייחודי וראשון מסוגו בארץ לערים. הוא בעצם מאגד את ספורטאים המצטיינים של העיר ונותן להם כלים למצוינות וכלים מנטאליים. כל מה שנלמד ונאמר בפרויקט מבוסס על מצבים שכל ספורטאי מכיר בשגרה שלו-  התמודדות עם לחצים, פחדים, פחד מכישלון, לא לעמוד בציפיות של המאמן, ההורים והמטרות שהציב לעצמו. שילוב של הלימודים במקביל לאימונים, המעמד החברתי, אפילו התמודדות עם הצלחה, יש הרבה שנופלים אחרי כמה הצלחות, וכמובן גיל ההתבגרות שהוא מורכב גם ככה. 
הפרויקט מלמד אותם להתמודד עם כל אלו בצורה מפוכחת ומודעת יותר הן במבט מבחוץ של אנשי מקצוע והן על ידי מתן כלים להתבוננות פנימית. אפילו לדעת איך להסתכל על עצמי, מה הזהות שלי ועוד.. 
אפילו הכנסתי להם שיעורי פילאטיס. באקדמיות של ספורטאים בחו"ל זה שיעורי חובה כבר מגיל 11 ופה בישראל אפילו הבוגרים לא יודעים מה זה".  

 

 

הדרכת הורים- לא פחות חשובה


"יש הבדל גדול בין לגדל תלמיד לבין לגדל ספורטאי שהוא תלמיד", מסבירה חגית בשור, מנהלת הפרוייקט ומדריכת הורים לספורטאים המלווה בארבע השנים האחרונות את התוכנית בגבעתיים ובמגזר." 95 אחוז מההורים בדרך כלל טועים בצורה כזו או אחרת במהלך הדרך, יש הרבה רצון ונכונות לעזור אבל לא תמיד הם עושים את זה נכון. 
ברעיון לתת תמיכה מנטאלית לספורטאים, הבית משמש כפרמטר חשוב ביותר.  אנחנו כהורים צריכים לדעת כמה ומתי להתערב ומתי הילד אמור להתמודד לבד והדילמות הם יומיומיות. הדרכת ההורים בתוכנית נותנת להורים כלים להתמודד עם האתגרים של הספורטאים כי כשיש לך ילד ספורטאי בבית את צריכה לדעת איך לעזור לו. ההורים מגיעים לשלושה מפגשים שבהם הם מקבלים כלים מעשיים לתמיכה נכונה ואופטימלית כדי שאותו ילד ספורטאי יגיע למתווה היכולות שלו. זה תהליך שיכול להקפיץ כל ספורטאי כמה רמות למעלה כי הוא מקבל תחושה של מעטפת מכל הכיוונים". 

איך אתם יכולים לבדוק את השפעת התוכנית על הצעירים?
אילן: "מכיוון שהפרויקט נוגע בדיוק בנקודות שמפריעות לספורטאי, בעיקר בנושא של פחדים ולחצים ואיך הוא מסתכל על עצמו, יכולנו לראות שינוי גדול בספורטאי גבעתיים הצעירים, בביטחון העצמי שלהם, בהצבת מטרות נכונה, בהסתכלות הנכונה על עולם הספורט, בהבנה של מהי דרך. 
אני לא מצפה שכל הספורטאים שנמצאים בפרויקט יגיעו להיות ספורטאי על, אבל אני יודע שכל אלו שנבחרו מכוונים לשם ומי שייקח את הכלים הנכונים יוכל להביא את עצמו למקום הנכון. ברמה ההישגית אנחנו יכולים לראות שמאז תוכנית המצוינות בגבעתיים, ישנם מספר ספורטאים שהגיעו לרמה גבוהה של רמות ארציות ואפילו עולמיות בכל מיני תחומים. משחייה, בייסבול, טאקוונדו, טניס  ועוד. אחד הדברים החשובים ביותר בגילאים הצעירים זה הכוונה, איך להסתכל נכון ולהבין איפה אני נמצא ולאן אני שואף". 
חגית: בשיחות האישיות עם הילדים אנחנו מבינים שהם אכן רכשו כלים להתמודד בדרך. הם מודים בעצמם שהם מרגישים יותר בטוחים, יותר חזקים, יותר מסוגלים לנתח את הסיטואציה מבחינה מנטלית ופחות רגשית ושהם קיבלו מיומנויות לעשות את זה. גם הורים מספרים על השינוי שחל בילדיהם תוך שימוש בכלים הפרקטיים היומיומיים שהם מקבלים כבר מהפגישה הראשונה".

 
איך אתם מתרשמים מהספורטאים באילת ומהגישה לספורט בעיר ביחס לשאר חלקי הארץ?
אילן: "אנחנו עדיין לומדים את אילת, כך שאין לנו מסקנות חד משמעיות, אבל ברמת ההיענות והרצון לקבל דברים חדשים, הגענו למקום שרעב מאוד להצלחה, לתכנים ולכלים שיעזרו לספורטאים הצעירים. אנחנו נתקלים ברוח גבית חזקה מצידה של עיריית אילת, בראשותו של יעקב מלכה מאגף הספורט שדחפו בשביל שהפרויקט הזה ייצא לפועל ואין ספק שזה כיף גדול לראות את זה קורה הן מבחינת ההיענות של הילדים וההורים". 

אתם עובדים פה עם ענפי ספורט שלא הכרתם עד כה כמו שייט, גלישה, החלקה על הקרח, האם יש הבדל בגישה?
אילן: "מבחינתנו ילד הוא ילד וכל ספורטאי בגילאים הצעירים עובר את אותו דבר בראש, רק מבחינה טכנית זה שונה, אבל מבחינה מנטאלית זה אותו לחץ שעובר על שייט או כדורגלן רק בקונוטציה אחרת. בשנה הראשונה בגבעתיים עבדנו עם רוכבת סוסים שבענף שלה צריך להיות חיבור מנטאלי לא רק שלה עם עצמה אלא גם של הסוס ושל שניהם ביחד. זה היה כיף גדול לראות איך כל התכנים שאנחנו מעבירים, נוגעים, עוזרים ומרגשים את כולם. חשוב להזכיר שבזכות הפרויקט ומתוכו הצמחנו גם סדנת מאמנים פרקטית שנותנת למאמנים כלים מהשטח בעבודה שלנו מול הספורטאים, כי מעבר להעצמת ספורטאים חשוב שיהיו לנו גם מאמנים טובים שידעו לעבוד איתם. הדבר היחיד שמאוד הפתיע אותנו לרעה באילת הוא שאין כאן בריכה מסודרת לכל השחיינים בעיר ויש פה הרבה שחיינים שגם מגיעים לתוצאות גבוהות ברמה ארצית ואפילו עולמית. זה משהו בלתי נתפס מבחינתי. בכל קולג' ומקום שמכבד את עצמו בארה"ב יש בריכה ופה, 
עיר שלמה, שמחשיבה את עצמה כעיר ספורט אין בריכה אולימפית, זה חסרון רציני ביותר. הבנתי מאגף הספורט העירוני שעושים מאמצים להשקעה בבריכה מקורה ומבחינתנו הסוגייה הזו מהווה אתגר אף יותר גדול כי דווקא בגלל זה מתפקידנו להביא את הספורטאי למצב שזה לא מה שיכשיל אותו להיות חזק דווקא מהמקום הזה ולהצליח להתמודד למרות המכשולים שנמצאים בדרך".

באילת נבחרו רק 32 ספורטאים להשתתף בפרויקט, אבל יש עוד הרבה אחרים שגם זקוקים להעצמה, איך מגיעים גם אליהם? 
אילן: "מראש הגדרנו 25 משתתפים, אבל בגלל הצורך שהתגלה פה הגענו ל- 32. חלק מהמטרה היא ליצור מצב שאנשים ירצו ספורט ויבינו שבשביל להיבחר על ידי העיר צריך לעשות מאמץ על ולעמוד בקריטריונים. נעשתה בחירה קפדנית על ידי המאמנים על מנת להגיע למיטב הספורטאים וזה בהחלט יכול לתת פוש לספורט באילת. אנחנו מתכוונים לתקוע יתד בעיר ולהמשיך הלאה עם הספורטאים לתהליכים יותר עמוקים ולקבל ספורטאים חדשים. אנחנו עדיין לא בחצי הדרך". 
חגית: "הרעיון בהגבלת כמות המשתתפים הוא להצליח לעבוד עם המשתתפים בכיתה אינטימית, בפורום בו הם יוכלו להיות פעילים ולשאול שאלות. אם תהיה כמות גדולה מדי זה יאבד מערכו. מה גם שהכי נכון מצד כולם זה לקבץ את הקבוצה שכרגע זקוקה הכי הרבה לכלים מנטאליים כדי להתמודד בעונה הקרובה. אלה שצריכים לעשות קפיצת מדרגה כדי להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי". 

 

 

היה לחץ ליותר


"את האמת שאילן לחץ על 25 משתתפים, אבל הייתה דרישה ליותר אז כל פעם העלינו עוד קצת עד שהגענו ל- 32 משתתפים", מודה בחיוך מתנצל יעקב מלכה, מנהל אגף הספורט בעירייה והאיש שעזר לתוכנית לצאת לפועל באילת. 
"אנחנו מרגישים כבר הרבה זמן שיש צורך מהשטח לקבל כלים להתמודדות בספורט. נוכחנו לזה במיוחד באולימפיאדה לאחר זכייתו של שחר צוברי במדלייה אולימפית. היו הרבה מחשבות בעירייה כיצד להנציח את המדלייה בעיר, היו רעיונות לקרוא לרחוב על שמו או לעשות כיכר ועוד כל מיני הצעות אבל אז גילינו שההתמודדות עם כל ההצלחה והתהילה הפריעה לו מאוד. משיחה איתו נוכחתי שלא היו לו את הכלים להתמודד עם ההצלחה ושם נפל לי האסימון שפספסנו משהו בדרך, שצריך משהו משלים, שיכוון את הספורטאים לחשוב בכיוון של הצלחות וכיצד להתמודד איתן. אנחנו מגדלים פה הרבה ספורטאים שיוצאים לאליפויות ארציות ועולמיות וחשנו שיש מקום וצורך לתת כלי עבודה למקום הזה. מאז אנחנו מגלגלים את הרעיון וחושבים איך עושים את זה עד שנתקלנו במיזם של אילן בכר שנותן כלי עבודה שחסרים לנו.
ראש העירייה מאיר יצחק הלוי הדגיש במשנתו לתת זרקור למצוינות אז מעבר למילגה הכספית עבור הספורטאים ראיתי לנכון לתת להם גם כלי עבודה של אימונים מנטאליים. העירייה מממנת כשני שליש לטובת הפרויקט ואילו ההורים מחוייבים לשלם את השליש הנותר. 
בשלב זה אנחנו בטוחים שעשינו את הבחירה הנכונה ויש לנו כוונה להמשיך עם זה, להעמיק עם הספורטאים וגם לגייס ספורטאים חדשים. קשה לי להגיד כרגע אם זה בדיוק המודל שאנחנו צריכים, זה מה שכולנו עכשיו לומדים. הגדולה היא שזיהינו את הפוטנציאל, הרצון והדרישה מהשטח וזה מה שעשינו. ואני מאמין שנדע יותר תוך כדי תנועה". 


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש