יהדות - פרשת ויקרא - שבת זכור

פרשת ויקרא – שבת זכור

מערכת הבחירות הנוכחית נעשית מלוכלכת ומגעילה יותר ויותר מיום ליום. ככל שאנחנו מתקרבים ליום הבחירות, אני עומד נפעם ונבוך לנוכח קטנותם של האנשים אשר מתיימרים להנהיג אותנו. במקום שכל אחד יספר את המעלות שלו ושל מפלגתו, הישגיו והצלחותיו ויעשה זאת בענווה בהכנעת ראש ובדרך ארץ, הם עסוקים בעיקר בהשמצת היריבים הפוליטיים שלהם. מבחינתי מי שעושה כך הוא מקיים על עצמו את דברי חז"ל – מום שבך אל תאמר לחברך, וכל הפוסל – במומו פוסל. חז"ל אמרו שהקב"ה בורא העולם שהוא אדון הכל מלמד אותנו דרך ארץ "במקום שאתה מוצא את גדולתו – שם אתה מוצא את ענוותנותו", והרי ה' יכול לעשות מה שהוא רוצה, וכי מי יאמר לו מה תעשה או מה תפעל? ועם כל זאת, מצאנו המון פעמים פסוקים שהקב"ה כביכול מתייעץ עם המלאכים, עם האבות ועם משה רבנו כיצד לפעול. ואם הקב"ה הוא מנהיג עניו, על אחת כמה וכמה שמנהיג בשר ודם צריך לאחוז במידת הענווה.
חז"ל מלמדים אותנו שאם כל חטאת הוא חטא היוהרה, הגאווה. כאשר אדם חושב שהוא המורם מעם וכולם לא נועדו אלא לשרת אותו, אדם גס רוח שכזה, אין לו מקום בעולמו של הקב"ה. הרמב"ן (רבי משה בן נחמני) מזהיר את בנו באיגרת ששלח לו לפני 800 שנה: "ועתה בני דעה וראה שהמתגאה בליבו על הבריות – מורד הוא במלכות שמיים ... ובמה יתגאה לב האדם? אם בעושר – ה' מוריש ומעשיר, ואם בכבוד – הלוא לאלוקים הוא – שנאמר "והעושר והכבוד מלפנייך", ואיך מתפאר בכבוד קונו? ואם מתפאר בחכמה – "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים ייקח"  נמצא הכל שווה לפני המקום, כי באפו משפיל גאים וברצונו מגביה שפלים, לכן השפל עצמך ויינשאך המקום". מנהיג אמיתי זה אחד שמבין שהוא נשלח לשרת את העם, בענווה בחרדת קודש, ולא העם נבחר לשרת אותו. 
השבת נתחיל חומש חדש, חומש ויקרא. הפרשה פותחת בפסוק "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור"... האות א' במילה 'ויקרא' בספר תורה נכתבת באות קטנה יותר מיתר האותיות   "ויקרא" . ומאחר ואין אות אחת מיותרת בתורת ה', חז"ל מלמדים אותנו שהקטנת האות א' באה ללמד אותנו על גדלותו וענוותנותו של משה רבנו. המילה 'ויקרא' מציינת קריאה של חיבה וגדלות בין 2 קרובים. ה' קורא למשה רבנו, אבל משה רבנו העניו והצדיק לא רוצה שיחשבו עליו שהוא גדול וקרוב יותר מהאחרים אל ה', ולכן הוא מקטין את האות א', על מנת שיראה כאילו נכתב "ויקר" אליו ה' במקרה, לא באופן קבוע ולא בדרך של גדולה. משה רבנו הוא המגדלור של המנהיגים- "ובמקום שאתה מוצא את גדולתו שמה אתה מוצא את ענוותנותו". בדיוק כפי שנאמר על הקב"ה. האם משה רבנו לא ידע שהוא הנביא הכי גדול שהיה לאורך כל הדורות? שהוא המנהיג הכי חשוב בהיסטוריה? שהוא הכי מקורב לקדוש ברוך הוא? בוודאי שהוא ידע את כל זה, ועם כל זאת ודווקא בגלל גדלותו העצומה הרגיש משה רבנו שהוא לא ראוי לכל הגדולה שה' מעניק לו ברוב חסדיו. מבחינת משה הוא לא מבין מדוע ה' בחר דווקא בו להנהיג את העם. מבחינתו יש הרבה אחרים שראויים יותר להנהיג ולקבל נבואה, אבל דווקא בגלל תכונת הענווה הזאת ה' בוחר במשה רבנו. ה' משפיע עליו גדולה והוא מרגיש לא ראוי. כך נהג גם דוד המלך ששאל את ה' מדוע בחרת בי "ואנוכי תולעת ולא איש", מי אני בכלל שאנהיג את העם של ה'.  וכך ראוי לכל מנהיג לנהוג. ( אלא אם כן הוא מרגיש שהוא יותר גדול ממשה רבנו מדוד המלך ומהקדוש ברוך הוא).

חדשות אילת - ערב ערב באילת