פרסומת
דלג

נגנזה התכנית להצלת העיר אילת

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 10/4/2019 19:24 ● ערב ערב 2910
זו אמורה היתה להיות התכנית שתחלץ את אילת מהבוץ ● היא גם שימשה בסיס להסכם הגג שנחתם ב-2017 והבטיח להפוך את אילת למטרופולין של 120 אלף תושבים עד 2030 ● אלא שעיריית אילת ומשרד האוצר מתקוטטים ביניהם בנוגע למקורות המימון של התכנית האסטרטגית 'אילת 2031' שקידמה הממשלה ● בעירייה טוענים כי באוצר דורשים לממן את עלות התכנית מביטול הפטור ממע"מ ● אלא שבעיריית אילת טוענים: "הובטחה לנו תוספת תקציבית" ● עקב כך: סימן שאלה על התכנותו של הסכם הגג עליו חתמה העירייה עם הממשלה ● מנכ"ל משרד התיירות: "התוכנית האסטרטגית נגנזה, ובמקביל המדינה שמה 1.7 מיליארד שקל על שדה תעופה רמון ואף אחד לא שואל את עצמו מי יבוא אליו אחרי שיסגרו את שדה דב” ● האוצר: "בעקבות העבודה שנעשתה העביר משרד האוצר לעיריית אילת כמה הצעות למהלכים אפשריים ולאופן מימונם, אבל אלו נדחו על ידי העירייה" ● יצחק הלוי: "פקיד באוצר אמר לי שבתוך רוח המאבק נגד סגירת שדה דב, קשה להתייחס לבקשות של תקציבים תוספתיים לעיר. פקיד אחר אמר שהסכמי הגג יצטרכו להיבחן מחדש. יש פה שרשרת איומים"
נגנזה התכנית להצלת העיר אילת
מנכ"ל משרד התיירות על סבסוד תיירות הלואו קוסט: "10 מיליון ₪ מבוזבזים"

נגנזה התכנית הכלכלית 'חזון לאילת 2031', שהכינה חברת הייעוץ PWC בעבור משרד האוצר פורום המנכ"לים ועיריית אילת, זאת לאחר שעיריית אילת ומשרד האוצר לא הצליחו לגבש הסכמה ביניהם לגבי האופן שבו תמומן התכנית. בעוד שבאוצר טוענים כי הגישו לעיריית אילת מספר הצעות שנפסלו על ידה, בעיריית אילת טוענים כי באוצר הפרו התחייבות מוקדמת למתן תקציב ייעודי לפרויקט ובכל מקרה מסרבים לשקול את הרעיון לממן את התכנית באמצעות הפטור ממע"מ. 

 

כל משרדי הממשלה מתאחדים


בנובמבר 2016, בראיון ל'ערב ערב', התייחס שר האוצר דאז משה כחלון לתכנית: "התוכנית האסטרטגית דנה גם בעניין הקזינו, אבל אין המלצה בנושא. התוכנית מדברת על השקעה בספורט, בתרבות, הקמת מרכז ספורט אליו יגיעו מקבוצות מכל העולם, בגלל מזג האוויר ששורר באילת לאורך כל השנה. השקעות שיפתחו את העיר לאורך זמן". היה זה לאחר שבנובמבר 2015 התכנס באילת פורום המנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אלי גרונר, שכלל שבעה מנכ"לי משרדים ממשלתיים לרבות התחבורה, הפנים, התיירות והכלכלה. הפורום דן בצורך בהכנת תכנית אסטרטגית לעיר אילת והפקיד את הנושא באחריותו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. חברת PWC נבחרה לגבש את התכנית שניתחה לעומק את צורכי של העיר וכן את נקודות החוזקה והחולשה שלה. ב-2016 הוגשה התוכנית לבאב"ד.
בין היתר עוסקת התכנית בהקמת מוקד בינלאומי בתחום החקלאות הימית וכן שטחים לאנרגיה מתחדשת, במטרה להביא לגיוון מקורות התעסוקה באילת, ולהביא יוזמות תיירותיות חדשות לפיתוח העיר כמתחם הגולף הבינלאומי המקודם בימים אלה וכן מרכז כנסים. אספקט אחר של הבדיקה בחן את נושא התמיכה באקדמיה וכן את נושא הקזינו, אף  שבעניין זה לא יצאה מסקנה מטעם החברה הבודקת.
עבודתה של PWC מתבססת על אילת כעיר תיירות בינלאומית, זאת בניגוד להיום בו מהווה תיירות החוץ 10%-15% מסך התיירים הפוקדים את העיר. כאן נרקם חלום העיר ספורט בינלאומית עם קריית ספורט הולמת וכאן גם הוגדר היעד – מרכז כנסים שיהפוך את אילת אבן שואבת לכנסים מכל אירופה.
הצורך בתכנית אסטרטגית עלה לאחר שבממשלה הבינו כי העובדה שמשרדים שונים מטפלים באספקטים שונים של העיר, מעכבת את הטיפול בהם, מונעת סינכרון, ובעיקר, מושכת לכיוונים מנוגדים, כך נהנית אילת מפטור על המע"מ השווה לקופת האוצר 700-800 מיליון ₪ בשנה, כן נהנית העיר מפטור ממס מעסיקים, הטבות ייעודיות לקשישים, וכמובן תקציבי פיתוח תיירותיים לצד תקציבי חינוך, רווחה ובינוי. מטרת התכנית היהת לייצר אפקטיביות ולהביא לתוצאות שיוציאו את אילת ממצבה הנוכחי. היא אמורה היתה להיות מקודמת כהצעת מחליטים שתוגש לאישור הממשלה, לצד ציון מקורות המימון שלה, אלא שאז הכל הסתבך. 

 

מי יממן את טיילת 'עין סוף'?


כך למשל, מתייחסת התכנית להקמתה של טיילת 'עין סוף' החולשת על חופי אילת ממזרח למדרום שתכנונה הושלם לאחרונה. המדובר בשיפוץ ושדרוג 12 ק"מ של רצועת חוף המבקשים להתחבר לרצף עיצובי אחיד. עלות מימונה של רצועת החוף לבדה – 847 מיליון ₪ לאורך עשר שנים. אלא שבמשרד התיירות מדגישים כי על מנת שהפרויקט יתניע, על עיריית אילת לגייס תקציבי מצ'ינג – הכוונה לגיוס כספים באופן שבו צד אחד נותן סכום כסף כנגד סכום שנותן הצד השני. נכון לרגע זה לעיריית אילת אין את הכסף הנחוץ ובמשרד התיירות אומרים: "צריך שמשרד האוצר עם כל תוכניות הגג שלו יעשה תוכנית אסטרטגית, כדי לראות איך זה כן יכול לקרות".

 

מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי כבר התבטא בחריפות כנגד העיר אילת במרץ השנה כשאמר: "משרד התיירות הביע חוסר שביעות רצון מהמוצר התיירותי, מהיצע הלינה ומהתוכן המוצע לתייר באילת..משרד התיירות לחץ להורדת מחירי הבירה ולהצבת דוכני מכר בטיילת, התקיימו פגישות שוטפות בנושאי ניקיון ותחזוקה ומעקב קבוע על ידי עובדי המשרד בכל התחומים הללו אך החוויה המוצעת לתייר מוגבלת. יש לדאוג לערך מוסף עבור התייר, הורדת מחירי הלינה ומתן תוכן חוויתי". 
בכל הנוגע לטיסות הלואו קוסט, ממליצה חברת PWC על הפחתה הדרגתית של הסבסוד שמעניק משרד התיירות בגובה 45 יורו לנוסע עד לרמה של 20 דולר. תפיסה זו מוצאת אוזן קשבת אצל מנכ"ל משרד התיירות שהתבטא במכתב אותו הוציא לגורמי התיירות באילת בחודש מרץ השנה:  "הסבסוד לטיסות הלואו קוסט לעונת החורף הבאה עדיין לא אושר ופורסם", מציין הלוי ודורש מגורמי התיירות באילת ומעיריית אילת, להתייחס למספר דברים ובהם חלקם בהשתתפות בסבסוד וכן מתן פתרונות שיגרמו לתייר להישאר בעיר אילת כגון: הפחתת מחירים והפיכת העיר אטרקטיבית  מבחינת אטרקציות ותוכן. "למרות הצלחת הנוהל, נשמעות טענות מעת לעת על כך שחלק מהתיירים חוצים את הגבול ואינם נשארים בישראל, ויש ישראלים שעושים גם הם שימוש בקווים האלה", ציין. הוא אף הפנה אצבע מאשימה כלפי התאחדות המלונות, שהפסיקה להעביר את חלקה בגובה 15 יורו לנוסע (סה"כ 60 יורו לנוסע). במכתבו מפרט הלוי ארוכות את עלויות המשרד כתוצאה מסבסוד הטיסות: "בחורף הקודם שילם המשרד לחברות התעופה הזרות 8.20 מיליון יורו. בעונת החורף הנוכחית ישלם משרד התיירות לחברות התעופה הזרות יותר מ–8 מיליון שקל עבור ישראלים שטסו עמן, שמן הסתם לא תורמים לכלכלת התיירות באילת. אם נוסיף לסכום זה את המענקים שמעביר משרד התיירות לחברות התעופה עבור התיירים שרק משתמשים בשדה עובדה כנקודת מעבר למצרים או ירדן, נגיע לכמעט 10 מיליון שקל של סבסוד מיותר".
לדברי הלוי לדה מרקר, "מה שקורה באילת מכוון לתיירות הישראלית, והבעיה היא שלמלונאים לא נפל האסימון שהם צריכים לפנות גם לתיירות מחו"ל. כשיסגרו להם את שדה דב והישראלים יתחילו להעביר את כל הכנסים בחורף לפאפוס בקפריסין - אז נראה איך הם מסתדרים. התוכנית האסטרטגית נגנזה, ובמקביל המדינה שמה 1.7 מיליארד שקל על שדה תעופה רמון ואף אחד לא שואל את עצמו מי יבוא אליו אחרי שיסגרו את שדה דב. רק עכשיו אילת חטפה זעזוע כשהוציאו את שדה התעופה מתוך העיר לרמון, דבר שהיה מחויב המציאות, אבל בשילוב סגירתו של שדה דב בתל אביב - זה יפגע גם בלינות וגם בתיירות הכנסים לעיר. במקום שנמתין שהעיר תתאושש מהסיפור הזה, אנחנו רוצים לסגור את שדה דב ונותנים לה עוד זבנג בפרצוף, ואני לא יודע איך היא תתאושש ממנו".

 

"צוותי האוצר ובכירי רשות מקרקעי ישראל בוחרים להתעלם מסיכומים מוקדמים" יצחק הלוי

 

קזינו יוסיף לאילת 270 אלף תיירים בשנה


נושא נוסף בו עוסקת התוכנית האסטרטגית הוא תימרוץ הקמתם של בתי מלון ברמות שונות, עם דגש על מלונות לואו קוסט, שמטרתם לעודד תחרות והורדת מחירים. כידוע, באילת לא הוקם מלון חדש במשך למעלה מ–15 שנה, זאת בניגוד לסיני ועקבה, שם פיתחו יזמים היצע מלונאי משמעותי בעשר השנים האחרונות. מעבודתה שלPWC  עולה כי לו היתה אילת מתפתחת כנדרש, היה עליה להוסיף ב-15 השנים האחרונות 5,800 חדרי מלון ל–10,000 החדרים הקיימים, בדגש על חדרים בדירוג של 4 כוכבים ומטה. בפועל כיום באילת 11,000 חדרי מלון לאחר תוספות שונות למלונות קיימים שבוצעו לאורך השנים.
כאמור גובשה התכנית במטרה להאיץ את פיתוחה הכלכלי של אילת, העלאת מספר תושבי מ-כ-60 אלף ל-110 אלף והגדלת הכנסות תושביה משכר מ-3.16 מיליארד שקל בנשה ל-5.58 מיליארד ₪ בשנה. יעד שאפתני נוסף שהציבה התכנית היה להעלות את שעור המשרות בעיר שאינן מתחום התיירות מ-10% ל-19%. 
ביחס להתכנותו של קזינו באילת קבעה PWC כי קזינו באילת ייהנה מהכנסות בגובה 120 מיליון שקל ויגדיל את מספר התיירים לעיר ב-270 אלף בשנה. 

 

משרד האוצר ועיריית אילת מתנגשים


כששואלים במשרד האוצר מדוע נגנזה התכנית הגרנדיוזית הם מסבירים כי: "בעקבות העבודה שנעשתה העביר משרד האוצר לעיריית אילת כמה הצעות למהלכים אפשריים ולאופן מימונם, אבל אלו נדחו על ידי העירייה. לאור ההתנגדות של עיריית אילת הוחלט לא לקדם את התוכניות. משרד האוצר ממשיך להיות שותף מרכזי בבניין העיר וקידומה, כחלק ממהלכים פרטניים הקשורים לעיר ומקודמים על ידי הגוף הממשלתי הרלוונטי בהתאם לנוהלי העבודה בממשלה". 

מעיריית אילת נמסר כי: "כבר בדיונים הראשונים הבהירה הנהלת העירייה שתתנגד למימון התוכנית מכספי ביטול הפטור ממע"מ באילת. עמדה זו גובתה על ידי השר כחלון, שהודיע בישיבה שבה השתתפו מנכ"ל משרדו ובכירים באוצר, כי לא ייתן לפגוע או לכרסם בהטבת הפטור ממע"מ. לתדהמתנו, מנכ"ל המשרד, בניגוד למסוכם ובניגוד לעמדת השר, הציע שמקורות המימון יהיו מכספי ביטול הפטור ממע"מ. בהמשך העלה האוצר הצעות מבישות שיישומן יגרום יותר נזק מתועלת. תמונת המצב עגומה, משום שתוכניות עבודה שהיו במסלול אישור מעוכבות על ידי משרדי הממשלה, משום שהמשרדים ממתינים לאישור התוכנית האסטרטגית...על פי הכללים שקבע משרד האוצר ל-PWC,  כל תכניות ההשקעה בתוכנית האסטרטגית הן בעלות כדאיות כלכלית מובהקת למדינה. למרות זאת, חזר בו האוצר באופן לא ברור ולא מוסבר מהתוכנית ונגס בה בהדרגה - כך שחלה בה רגרסיה שהפכה את התוכנית בסופו של דבר לחסרת כל משמעות, והיא הפכה ללעג לרש. בינתיים אנחנו רואים בעיניים כלות את השקעות המיליארדים הנעשות בעקבה שכנתנו, וכיצד היא מתפתחת וצומחת. על זה בדיוק נאמר 'חרב פיפיות'. ראש הממשלה נתן הנחיה ברורה - והיה מי שצפצף עליה".

 

העירייה: "זו נקמה על המאבק נגד סגירת שדה דב"


לצלילים צורמים אלו היה מסתבר כבר קדימון. בחודש ינואר השנה הוציא יצחק הלוי מכתב לשר האוצר משה כחלון ובו ביקש את התערבותו הדחופה: "לאחרונה נשמעים איומים ואמירות צורמות מגורמים שונים במשרד האוצר ומבכירים במינהל מקרקעי ישראל, המזהירים אותנו שמאבקנו בנושא שדה דב לא יאפשר לקדם תחומים ותקציבים לפיתוח העיר", כתב יצחק הלוי וביקש את התערבותו של כחלון במה שכינה פגיעה בקידום תכניות הפיתוח של העיר, ובראשן התכנית האסטרטגית לעיר במסגרתה חתמה עיריית אילת על הסכם גג עם ממשלת ישראל שאמור להגדילה למטרופולין בן למעלה ממאה אלף תושבים. "צוותי האוצר ובכירי רשות מקרקעי ישראל בוחרים להתעלם מסיכומים מוקדמים תוך אמירות ברורות, שבעבר היו שקטות והיום הפכו לקולות ברורים ולא לגיטימיים. אלו מבהירים כי העיכוב לאישורים נובע מהמאבק שלנו בנושא שדה דב", כתב יצחק הלוי. בעיריית אילת טוענים כי תקציבים שהיו מיועדים לפיתוח רצועת החוף וכן תקציבים המיועדים למיזמי תיירות שונים שהיו אמורים לעבור ממשרד התיירות, מעוכבים בשבועות האחרונים בשל חוסר שביעות הרצון באוצר מעמדת העיר אילת בכל הנוגע לפינוי שדה דב. במכתבו מציין יצחק הלוי למשל כי בכיר באוצר אמר שהסכם הגג של עיריית אילת יוכל להתקדם רק אם זו תחדל ממאבקה נגד סגירת השדה.


לדה מרקר אמר יצחק הלוי: "הפקידים לא שבעי רצון מהמאבק שלי והם כמעט ולא מסתירים את חוסר שביעות רצונם. פקיד אחד אמר לי לאחרונה שבתוך רוח המאבק, קשה להתייחס לבקשות של תקציבים תוספתיים לעיר. פקיד אחר אמר שהסכמי הגג יצטרכו להיבחן מחדש. יש פה שרשרת איומים שהם אפילו לא סמויים וזה חמור, במיוחד שבין אם נזכה במאבקנו על השארת שדה התעופה פתוח או לא – המאבק הוא לגיטימי עבור תושבי העיר".


באוצר דחו אז את טענות יצחק הלוי ומסרו בתגובה: "משרד האוצר מחויב באופן מלא להסכם הגג לפיתוחה של העיר אילת. התנהלות משרד האוצר מול עיריית אילת, כמו עם כל הרשויות המקומיות, היא מקצועית ועניינית במטרה להביא לחיזוקה, לביסוס איתנותה ולפיתוחה הכלכלי". כעת כאמור נשמעים ממשרד האוצר קולות אחרים.

 

הלך הסכם הגג?


גניזת התכנית על רקע גיוס מקורות המימון שלה מציב לפיכך סימן שאלה גדול על הסכם הגג של עיריית אילת שנחתם במרץ 2017 מול ממשלת ישראל, הקובע כי באילת יוקמו בשני העשורים הקרובים 18 אלף יחידות דיור וכן 6930 חדרי בתי מלון. בהודעה שפרסמה דוברת העירייה במרץ 2017 פורטו יעדי הסכם הגג: "כחלק מהסכם הגג ובנוסף ליחידות הדיור, מתוכנן עד שנת 2020 בינוי 2,200 חדרי מלון בשטח הלגונה המזרחית, 3,070 חדרי מלון בשטח שדה התעופה המתפנה, 1,100 חדרי מלון בשטח בריכות המלח, 560 חדרי מלון במתחם הגולף ופיתוח 250,000 מ"ר בצפון העיר לטובת בניית אזורי תעסוקה ועוד 146,268 מ"ר לתעסוקה, אטרקציות ותיירות. עוד כחלק מההסכם תמשיך העירייה בבניית קריית הספורט הבינלאומית במגרש 18, כולל בניית הארנה. לצד הבינוי, הושם דגש על התחדשות עירונית ועל פיתוח רצועת החוף מטאבה לעקבה בהתאם לתכנית שהוצגה לגורמים הרלוונטיים. עוד יכלול הסכם הגג, השקעות בתחום התחבורה. במסגרת זו ישודרג כביש עוקף מערבי, דרך הרים בין כיכר טורונטו לכביש 12, תוך הרחבתו לדרך דו מסלולית דו נתיבית עם טיילת, שביל אופניים ורצועת גינון. שדרוג שדרות התמרים בין דרך הערבה לדרך הרים, שדרוג רחוב קאמפן כדרך הגישה למתחם הלגונה המזרחית, חיבור שכונת השחמון לדרך מצרים (כביש 90) תוך המשך רחובות עין יהב ודרך הגיא וחיבורם לדרך מצרים וכן המשך פיתוח איי תנועה וכיכרות ברחבי העיר כחלק מהסדרי בטיחות. בנוסף, יכלול ההסכם השקעות בתשתיות מים, ביוב וניקוז, והשקעות בפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) ובסביבה, כמפורט: פיתוח גן בנימין וגן פרדקין כרצף פארק עירוני הקושר את העיר עם אזור התיירות. פיתוח הפארק הדרומי, פארק עירוני במרכז רובע 9 בשחמון, המשלב מוסדות חינוך וקהילה וגן משחקים משולב לילדים בעלי צרכים מיוחדים. פיתוח פארק נחל השחמון כרצועה נופית המקשרת בין שכונות המגורים לרצועת החוף. לצד אלה, במסגרת ההסכם תוקצה השתתפות בהקמת מתקן קצה לפסולת וטיפול בקרקע בחלקו הדרומי רובע 11".

מעיריית אילת לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש