יהדות - פרשת אחרי מות

פרשת אחרי מות 

איזה כיף לגור בחו"ל. אין דאגות של פיגועים, קסאמים, ירד גשם או לא ירד גשם, אין ייסורי מצפון כשמתקלחים, הדתיים לא מתערבים לי בצלחת, אני יכול לעשות מה שבא לי ואף אחד לא יגיד לי מה פתאום אתה עובד בשבת, פתוח בשבת, סגור בתשעה באב, אין שמאלניים אין ימניים ( מזכיר  מפלגה חדשה?), כל אחד והראש שלו עושה מה בא לו. הדאגה היחידה אולי, אם אני גר בארה"ב, היא מי ניצח בסופרבול, ואם אני גר באירופה מי ניצח בגביע העולם בכדורגל וזהו. (האמת יש עוד קצת "דאגות"- מי זכה באוסקר, בפרסי איימי וגראמי, בטור דה פראנס, בקיצור- לחם ושעשועים). מי צריך בכלל את כל הבלגאן והעצבים שיש לנו בארץ? מה הפלא שמאז קום המדינה יש למעלה ממיליון ישראלים שעזבו את הארץ כמעט לצמיתות. הם עזבו את כל הדאגות הבוערות שיש בארצנו הקטנה לטובת חיי רווחה בחו"ל. עזבו? מי עזב את מי? האם יהודי שיורד מארץ ישראל והולך לחיות בחו"ל הוא באמת זה שעזב את הארץ או אולי להפך, הארץ עזבה אותו? אולי מי שיורד מהארץ הוא בעצם לא ראוי לחיות כאן ולכן הארץ זורקת אותו ומקיאה אותו מקרבה? לא אולי. בוודאי שזה כך!! בפרשתנו הקב"ה מזהיר אותנו לא להתנהג כפי שנהגו המצרים, ולא לחשוב אפילו כפי שמתנהגים הגויים שיושבים בארץ, רגע לפני שבני ישראל עומדים לכבוש אותה מהגויים. וכיצד מתנהגים המצרים וכל הגויים? הם עושים מעשי זימה ותועבה. חיים חיי פריצות, אבות שוכבים עם בנותיהן, אימהות עם בניהם, נשים עם בהמות, גברים עם בהמות ובכל דרך חולנית אפשרית. ההפקרות שולטת. מול כל הפריצות והלכלוך שהיו מקובלים בזמנים עתיקים, מצווה הקב"ה אותנו- תחיו חיים קדושים. קדשו את עצמכם במותר לכם. לא לחינם "ברית נישואין" בעם ישראל נקראת בשם "חופה וקידושין", וכאשר זוג מחליטים להתחתן הבעל מקדש את אשתו ואומר לה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". מה פתאום מקודשת, הרי הם הולכים לקיים יחסי מין, פריצות ותועבה, חס ושלום לחשוב כך. כאשר בני זוג חיים כדת וכדין הרי חייהם קדושים, ומעשיהם קדושים, אך אם חלילה תיפרץ המשפחתיות הרי זו תועבה. והקב"ה מזהיר בצורה הברורה ביותר בפרשתנו- מי שיחיה חיי פריצות - הארץ תקיא אותו. כי ארצנו הקדושה אינה מסוגלת לסבול אנשים פרוצים בעריות. אדם שאוכל אוכל מקולקל-מקיא, כך גם ארצנו הקדושה- כאשר עושים עליה מעשים מקולקלים היא מקיאה את החוטאים. ומי שממשיך ונשאר בחו"ל כנראה שעדיין הוא אינו ראוי לחיות בארצנו הקדושה, הטהורה והאהובה. אבל מכלל לאו- אנו שומעים הן, כלומר שכל יהודי שחי כיום בארץ ישראל, הארץ חפצה בו ואוהבת אותו ולפיכך הוא נחשב ראוי לחיות בארץ בעיני אלוקים. אבל כל זה הוא רק זמני, גם מי שחושבים שהם עזבו את ארץ ישראל לצמיתות ולא יחזרו אליה יותר לעולם – הם טועים. הנביא האחרון שהיה לעם ישראל הוא הנביא מלאכי , והנבואה האחרונה שכתובה בתנ"ך היא הבטחת ה' :  " הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בו יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.." משמעות הפסוק היא שלפני ביאת המשיח ( יום ה' הגדול ) יחזרו כל עם ישראל לארץ ישראל וכולם יתקרבו אל הקב"ה, יחזרו בתשובה. האבות יחזירו את הבנים בתשובה והבנים יחזירו את האבות בתשובה. הבטחה זו מתקיימת בימינו כאשר ישנם אלפים ורבבות מעם ישראל שחוזרים בתשובה ומתחזקים בקיום המצוות. ילד קטן גורר את אביו לתפילת שבת, וילדה צעירה מעודדת את אימה להדליק נרות שבת. עוד לא אבדה תקוותנו יש אור גדול בקצה המנהרה, ואנחנו בטוחים שכל ההבטחות של הנביאים יתקיימו לטובה וכל עם ישראל יחזרו הן לארצנו הקדושה והן לאבינו שבשמיים.

חדשות אילת - ערב ערב באילת