חפרפרת ארגונית

אולי לא כולם אוהבים סרטי אקשן או ספרי חקירות וריגול , אבל אי אפשר להתעלם מהחכמה, היצירתיות ובעיקר האומץ והתחבולות שמוצגות, אצל שני הצדדים, בקרב "הצד הטוב" וגם אצל הנבל התורן. אחד מהסוגים הכי מושכים של תסריטים הן בספרות והן בסרטי הריגול היא הימצאותה של 'חפרפרת' בשירות המדינה, צבא, משטרה או בארגונים חשאיים כאלה ואחרים. המרגל השתול, שטיפס גבוה בסולם, הצליח לספק את המידע המושלם, חביב העובדים, חביב הקהל, סוכן כפול ונבל. אי הידיעה, הספקולציות והמרדף אחריו יוצרים מתח ומחזיקים ספר עב כרס או סרט של שעתיים שלמות עם אקשן ודרמה וכל מה שעושה את זה לכ"כ טוב.

הכותב הינו עמי ג'רבי – בעלים ומנכ"ל גל חקירות – ייעוץ ומידע

אבל מה עם המציאות? היא קצת פחות מהנה ורבה יותר מסוכנת לכולם. גם היום כאשר הטכנולוגיה מתפתחת וריגול לא מחייב שימוש באנשים הלכה למעשה, קיימת התופעה. ולא רק בעניינים שבין מדינה למדינה, ניתן לראות זאת גם בעולם העסקים מלא היצרים. המידע העסקי של היום שווה לא פחות ממידע מודיעיני של מדינות וכאשר מערבים אמוציות עם הון הסיפורים מותחים ומסוכנים לא פחות.

העיסוק בריגול תעשייתי אינו קוסם והוליוודי כפי שנוטים לחשוב, הוא קצת יותר אפרורי אבל לא פחות הרסני. חפרפרת בעולם העסקי, בדיוק כמו בעולם המדיני-בטחוני, משמעותה כניסתו של גורם עוין לנבכי החברה, למרכזי הכח, למידע השמור ביותר וחשיפה לנקודות התורפה. כניסתו נועדה על מנת להעביר מידע למתחרים ובסופו של דבר, להרוס אותו מבפנים.  חשיפתם של סודות מסחריים, רשימת לקוחות, מידע רגיש אודות מנהלים או דירקטוריון, תוכניות אסטרטגיות, מאמצי שיווק, פרסומות עתידיות, פטנטים ושאר עניינים חשאיים עלולים לפגוע אנושות בחברה וכמובן לגרום לה ולמנהליה לקרוס לחלוטין.

מסקרן להבין מה מניע אדם להפוך להיות מרגל עסקי ומאחר וזאת עבירה פלילית לסכן את חירותו משפחתו ועתידו. אדם יכול להפוך למרגל עסקי מכמה סיבות. סיבה מרכזית היא נקמה אישית, רצון עז לפגוע במעסיק שלו, בשל חוסר יחס, זלזול, חוסר קידום או מניעה של תגמול, רגשות נקם המובילות אותו לעשות מעשה פלילי חמור. יש המונעים מאידיאולוגיה או חוש צדק כללי קיצוני כאשר הם עדים לפגיעה חמורה בזכויותיהם של אחרים, של מיעוטים, חלשים וכד'.

חשוב להדגיש כי אידיאולוגיה או רגשות נקם אינן עומדות בפני עצמן במקרה כזה ולרוב מתלווה להחלטה גם תגמול כספי מכובד מטעם השולחים. מכאן, כאשר גורמים רגשיים פוגשים אינטרס וכסף נולדת חפרפרת ארגונית.

כמו בכל תסריט איכותי, גם כאן הארגון והעומדים בראשו אינם מבינים בהתחלה שמישהו פוגע בארגון ופועל מתוכו, זה ממש לא פשוט לזהות. החפרפרת לעיתים רדומה ומבצעת את זממה לאט לאט, במשך שנים. זה מאוד תלוי במעמד שהאדם הגיע אליו ובאמון שנותנים בו אבל איסוף המידע, ליקוט הנתונים הוא בד"כ לא זבנג וגמרנו, כדי לא ליצור זעזועים ולא לחשוף את המעשה.

זיהוי עלול לקחת שנים ובדרך כלל קורה "במקרה". מישהו חושד, מישהו שם לב לדברים ועושה אחד ועוד אחד. אך עד שמבינים מה קורה הנזק בוצע ולעיתים גם המרגל כבר רחוק מהשטח. החכמה היא להיות קשובים לארגון, לרחשים העולים מן העובדים, לא להתעלם מהלך הרוח או מרעשים שמבעבעים מתחת לפני השטח. את אותם רחשים אסור להשקיט, לא באיומים ולא בפינוקים. שני אלה יעשו אפקט זמני בלבד.

במקביל, מנהלי הארגון חייבים להיות עם אצבע על הדופק העסקי לעשות זאת באופן יזום ואקטיבי ולא כתגובה. חשוב לעשות שני דברים חשובים, להתגונן והיות ערניים. הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא לחוש את השוק ואת המתחרים. לבדוק האם יש מתחרה שבאופן קונסיסטנטי צועד צעד אחד לפני הארגון גם בדברים שלא כ"כ טריוויאליים או בנאליים. כאשר עולה החשש מפני חפרפרת חשוב להמשיך את ההתנהלות כרגיל, שהרי רוב הסיכויים שהחפרפרת תמשיך בפעילות השגרתית שלה ולא ניתן יהיה לזהותו בנקל. חשוב להגיע מוכנים לשלבי המחקר והחשיפה.

האלמנט הנוסף הוא להיעזר במומחים, גם בשלב ההתגוננות וגם בתגובה. מומלץ מאוד להסתייע במשרד חקירות המלווה ארגונים גדולים ומסועפים בהיבטי ביטחון רבים, יש להם את הכלים, הידע והטאץ' לתפוס את המרגל לפני שיברח. בלי שידע אפילו שעלו עליו וממתינים לשעת הכושר לתפוס אותו ולהציל עד כמה שניתן את המידע שברשותו. זכרו, "המרגל המוצלח ביותר מסתתר בגלוי במקום שבו הכל יכולים לראותו" ~ סטיבן הרפר

חדשות אילת - ערב ערב באילת