פרסומת
דלג

בוטלה תביעה יצוגית נגד בתי המלון באילת

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 6/5/2019 17:37 ● ערב ערב 2914
עמותת איל״ה (ארגון ישראלי לרווחת הנכה) הגישה לאחרונה שורה של בקשות להכרה כתביעות ייצוגיות כנגד רוב בתי המלון באילת שאינם משתייכים לרשת פתאל או ישרוטל, בטענה כי לא דאגו להנגיש את המלונות בפני אנשים עם מוגבלות ראיה ● התובעים ביקשו סעד כספי על סך 30 מיליון שקלים ממנו יקבל כל אחד מחברי הקבוצה סך של 2,500 שקל ● בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי התובעים ישלמו סך של 2,500 שקלים לכל הנתבעים איתם לא הגיעו להסכמה ● עוד נפסק בצעד חריג כי עורכי הדין ישאו בקנס אישי בסך 25 אלף שקל לקופת המדינה
בוטלה תביעה יצוגית נגד בתי המלון באילת
בתי המלון בעיר ניצלו מתביעה בגובה 30 מיליון ₪ בשל רשלנותם של עורכי הדין.

בית המשפט המחוזי מרכז לוד דחה עשרות בקשות בקשה של עמותת איל"ה להכרה כתביעה ייצוגית כנגד מרבית בתי המלון בעיר אילת שאינם קשורים ברשתות פתאל וישרוטל, בטענה כי הם מפרים את חובת ההנגשה לבעלי לקויי ראיה (אנשים עם מוגבלות בראייה שהם עיוורים ו/או כבדי ראיה). הבקשה התייחסה  לשטחים הציבוריים, בין היתר בבתי המלון השונים והיא מקימה לדברי מגישה: "פגיעה בשוויון, יחס מפלה, והדרתם של אנשים עיוורים וכבדי ראיה". 
העמותה ביקשה מבית המשפט כי יקבל את התביעה שהועמדה על סך של 30 מיליון שקל, וביקשה כי יפסק פיצוי על סך 2,500 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת על-ידם שמספרם מוערך ב-12,000. כמו כן דרשו התובעים כי בית המשפט יחייב את בתי המלון לדאוג להנגשתם תוך שישה חודשים.

 

לא יידעו את בעלי הדין בריבוי התביעות שהגישו


בכתב התביעה תיארו התובעים את האזורים שאינם מונגשים עבור אנשים עם לקויות ראיה בכל אחד מבתי המלון: "המשיבה לא הנגישה או לא הנגישה באופן מלא בהתאם את אופן ודרכי הכניסה לבית המלון, את ההתמצאות בתוך המלון, לא הציבה סימון מוביל בשולי הדרך אל עמדת הקבלה, לא הציבה משטח אזהרה ליד עמדת הקבלה, לא הסירה מכשולים, לא הציבה שביל מוביל לעמדת הקבלה, לא הציבה סימון מוביל ושביל מוביל בשולי הדרך ובמעבר למעליות, לא הציבה משטח אזהרה וסימון מאתר להתמצאות אל המעליות ובכך לא עמדה בתנאי חוק השוויון, ותקנות הנגישות ותקנות נגישות השירות". העמותה ביקשה מבית המשפט שיקבע כי מדובר ברשלנות וכן במחדל כפי הגדרתו בפקודת הנזיקין.
כאמור, דחה בית המשפט את בקשת העמותה להכיר בתביעה כייצוגית. מפרוטוקול ההחלטה עולה כי הסיבה לדחיית התביעה היא שהעמותה הגישה 53 בקשות לאישור וההגנה הגישה ב-32 מן התיקים בקשות לסילוק על הסף. העילות העיקריות שנטענו לסילוק על הסף התייחסו לכשירותה של העמותה איל"ה לשמש תובעת ייצוגית. ב"כ המבקשים לא הודיעו כי הגישו בקשות דומות לבית המשפט ואת מספריהן. עוד עולה מהטענות כי: "הבקשות הועתקו זו לזו מבלי להתאים כל בקשה לנסיבותיה וכי לא צורפה חוות דעת ראויה, של מומחה נגישות, לכל אחת מן הבקשות". השופטת אסתר שטמר, הביעה מורת רוח מהתנהלות התובעים: "ב"כ המבקשים לא השכילו לעשות שימוש ראוי בהזדמנות שניתנה להם. לא זו בלבד שלא הגישו תוך פרק הזמן הנדרש את רשימת התיקים, אלא שבתיקים מסוימים הוגשו בינתיים כתבי בית דין ע"י המשיבים. במילים אחרות, ב"כ המבקשים לא העבירו את תוכן הדיון, לרבות הודעתם אודות הסתלקות מן התיקים הנוספים לב"כ המשיבים. בכך נגרם באותם תיקים וייתכן שנגרם גם בתיקים אחרים נזק מיותר למשיבים. כיוון שלא ניתנה רשימה מסודרת, גם בית המשפט לא יכול היה למנוע אותו נזק שנגרם. בחלק מן התיקים הוגשו בקשות להבהרה ולחיוב המשיבים בהוצאות". לדברי השופטת: "המבקש לייצג קבוצה צריך לנהוג בתום לב לטובת הקבוצה. המבקש לייצג קבוצה כלפי משיבים שונים נושא בחובה ליידע את כל המשיבים בדבר ההליכים המקבילים. כבר העובדה שב"כ המבקשים לא עמדו בכלל פשוט זה, דורשת התייחסות". 

 

קנס אישי לעורכי הדין


לפיכך פסקה השופטת כי: "בשים לב לכך שהמבקשים ובאי כוחם הסתלקו מכל הבקשות, אני מורה על מחיקת כל הבקשות שנמנו ללא צו להוצאות לרבות בעניין תשלום הוצאות שהועמדו משום שהמשיבה נאלצה להגיש כתב תשובה". השופטת קבעה כי התובעים ישלמו את הוצאות המשיבות בכל אחד מן התיקים שבהם לא הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, בסכום כולל של 2,500 ₪". השופטת התייחסה גם לכ-11 תיקים בהם  הודיעו ב"כ המבקשים כי המשיבה מסכימה להסתלקות ללא הוצאות, בתנאי שהמבקשים או באי כוחם לא יגישו בשנית את בקשת האישור: "היות והמבקשים לא הודיעו מאומה, ומשום כך אני מניחה שגם בתיקים אלו אין הסכמה למחיקה ללא הוצאות - תשולמנה גם כן הוצאות באותו סכום". השופטת ביקרה את עמותת אילי"ה כמי שייצגה את התובעים: "משהתברר כי ב"כ המבקשים עושים כרצונם ואינם נשמעים להוראות בית המשפט, התרעתי כי קיימת אפשרות שיחויבו בתשלום הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה. בתגובה שהגישו ב"כ המבקשים הם לא התייחסו למה שמוטל היה עליהם לעשות לפי ההחלטות, וטענו טענות לא רלוונטיות בדבר העבודה שנדרשו לה "מדן ועד אילת". זו התנצלות מביכה. מי שהגיש עשרות תביעות צריך להיות נכון לטפל בכולן, גם אם כבד המשא. מי שמתיימר להגיש סדרה של תביעות ייצוגיות שעוסקות בנושא דומה חייב להיות מוכן לעמוד גם במטלה המקצועית והמשרדית הנלווית לכך. ב"כ המבקשים לא עמדו במטלה זו, וכאמור לעיל אף הטילו אותה על בית המשפט. ב"כ המבקשים לא הועילו למרשיהם, אף לא לקבוצה והעמידו את כולם בסיכון כלכלי מיותר. הדבר חמור במיוחד כשמדובר בקבוצת אנשים עם עיוורון, שככל הנראה נזקקת לעזרת הדין, שהרי בשל כך הוגשו בקשות האישור שלפניי. שום אזהרות שניתנו מאז 30.1.2019 לא הועילו, לצערי. ואוסיף, כי ייצוג בתובענה ייצוגית הוא גם מיזם כלכלי של ב"כ המבקש, ואין להצטער על כך אלא לקבל זאת כדרך שבעולם, על מנת למלא אחר מטרות חוק תובענות ייצוגיות. כמיזם כלכלי גם סיכון בו, ולא רק לתובע המייצג, אלא גם לבא כוחו, שבמקרה קיצוני כגון זה שלפניי – יצא שכרו בהפסדו".

כאמור חייבה השופטת את באי הכוח המייצגים בתיק, בצעד נדיר, לשלם הוצאות אישיות (להבדיל מהוצאות שנפסקות לתובע) לאוצר המדינה, בסכום של 25,000 שקל.


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש