פרסומת
דלג

מחקרים וסקרים - תודו שלא ידעתם

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 15/5/2019 09:53 ● מה נשמע 600
הורות חד מינית עושה טוב לילדים ● תתפלאו - שוקולד וסוכר דווקא לא מעודדים ילדים להיפראקטיביות ● הורים שמציצים בהודעות בפלאפון בזמן שהם עם הילדים לא מייטיבים עם מצבם וגם- מוות בעריסה- לא בעריסה בלבד ● גזרו, שמרו והפנימו
מחקרים וסקרים - תודו שלא ידעתם

 

אל תמנעו מהם שוקולד

 


כמה פעמים מנעתם שוקולד או מתוקים מהילדים רק בגלל שגם אתם האמנתם שהמתוקים האלו מגבירים את ההתנהגות ההיפראקטיבית אצלם? ובכן כדאי שתחשבו שוב. מחקר שנערך באוניברסיטת וירג'יניה המערבית בארצות הברית לא מצא שום קשר בין סוכר או שוקולד לבין התנהגות היפראקטיבית אצל ילדים. לעומתם מצא המחקר כי צבעי מאכל וחומרים משמרים דווקא עלולים להגביר את ההיפראקטיביות, ומאחר ואלו עלולים להיות במתוקים ובשוקולד, טועים ההורים לחשוב שהאשמה היא בסוכר ובשוקולד. אם לא די בזה הרי שמחקרים מוכיחים כי שוקולד מריר, שאמנם אהוב פחות על הילדים, מסייע לריכוז, לשיפור הזיכרון ולפעילות המוח.
אז....אם תרגילו כבר מגיל צעיר את ילדכם לאכול שוקולד מריר (הרגלים זה משהו נרכש), תרוויחו מכל העולמות. אתם וגם ילדכם.


ילדים שיישנים יותר- היפראקטיביים פחות

 


מחקר שנערך בארצות הברית על 280 ילדים בגילאי 7-8, מצא באופן מובהק את הקשר בין כמות שעות השינה של הילדים לבין התנהגות היפראקטיבית וחוסר ריכוז מצידם בבית הספר. על פי המחקר ילדים בגילאים אלו שישנים פחות מ – 7.7 שעות בלילה היו בסיכון מוגבר לתופעות אלו. נתון זה מחמיר את העובדה כי הורים שנותנים לילדם ריטלין כדי להתמודד עם בעיית ההיפראטקיביות, גורמים לילד לישון פחות, מאחר ואחת מתופעות הלוואי של הריטלין היא עיכוב בשעת השינה בצורה משמעותית, במילים אחרות הילד נכנס למערבולת ממנה מן הסתם לא יצליח לצאת כשאולי, לפחות על פי המחקר, אם היה מורגל לישון קצת יותר שעות בלילה, מצבו היה משתפר גם בלי הריטלין. ורק כדי לחזק עובדה זו, מחקר אחר שנערך בנושא באירופה מצא שאם מוסיפים חצי שעה בלבד לשנת שינה של ילדים שסובלים מבעיות קשב וריכוז, מקבלים שיפור משמעותי בתוצאות מבחנים קוגניטיביים תוך פחות משבוע. ותחשבו על זה....


הורים חד מיניים משקיעים יותר

 


כמה פעמים תהיתם האם הורים חד מיניים באמת טובים עבור הילדים שהם מגדלים. מתברר שלא רק אתם תהיתם, אלא שורה ארוכה של מחקרים בכל רחבי העולם נעשו על מנת לבדוק את מצבם של ילדים להורים חד מיניים לעומת ילדים להורים דו מיניים ולכן כדאי שתרשמו לפניכם כי עשרות מחקרים מהשנים האחרונות בדקו ומצאו שלא זו בלבד שהורים חד מיניים לא פוגעים בהתפתחות הילד, אלא ההיפך הוא הנכון כיוון שנמצא שהורים חד מיניים משקיעים יותר בילדיהם. אולי מתוך רצון להוכיח משהו, אולי מתוך רצון שלא לפגר מאחורי הורים דו מיניים ואולי כפי שעולה מהמחקרים כי במקרה כזה נטל תפעול הבית מתחלק בין שני ההורים החד מיניים בצורה שווה יותר מאשר אצל ההורים הדו מיניים, כאן נופל רוב נטל הטיפול בבית על האמא. כך או כך באחד המחקרים הגדולים בנושא שנערך באוניברסיטת אורגון לא נמצאו שום הבדלים פסיכולוגיים, נפשיים או בריאותיים בין ילדים כאלו לכאלו. ממצאים אלו תאמו את ממצאיהם של חוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה שהגיעו גם הם לנתונים זהים.


אל תגזימו עם המחמאות


כמה פעמים עודדו אתכם להחמיא עוד ועוד לילדכם, לטפח לו את האגו ואגב כך לחזק אותו ואת אופיו כבר מגיל צעיר. על פי מחקר הולנדי שפורסם ב'ג'ורנל אוף אקספרימינטל פסייכולוג'י', מסתבר שלא כל מחמאה עושה טוב לילד. כך למשל מחמאות כמו 'אתה חכם', דווקא עלולה לדכא לילד את הביטחון העצמי בהתמודדות הבאה שלו. מנגד מחמאות שניתנות לילד על אופן ביצוע הפעולה כמו: "כל הכבוד עבדת קשה", מחזקות את חוסנו לעתיד.


מעורבות הורית - אאוט


גם אתם דוגלים במעורבות הורית? משחקים עם הילדים, קוראים להם סיפורים, יושבים איתם על הכנת שיעורי בית מתוך אמונה שאת הפירות של ההשקעה הזו ומעורבות ההורים מצידכם תקטפו כשהילדים שלכם יגדלו? כדאי שתחשבו פעם נוספת.  מחקר חדש של אוניברסיטת פלורידה מבטל את רעיון המעורבות ההורית ועד כמה מעורבות כזו מסייעת בגידול ילדים מוצלחים יותר בעתיד. על פי המחקרים שעשו חוקרי האוניברסיטה, לא משנה כמה תשבו עם הילדים- הכל מתחיל ונגמר בגנים, ועם כל הכבוד למעורבות ההורית, זו לא תשפיע על האינטילגנציה העתידית של ילדכם, יתרה על כך, עודף מעורבות הורית עלולה ליצור ילדים תלותיים מדי. אז אם אתם משקיעים זמן הורים בילדים זה טוב ויפה וגם בעיקר מהנה, אבל אל תבנו על זה לעתיד.


מוות בעריסה, לא רק בעריסה


כמה פעמים הזהירו אתכם שלא להרדים את התינוק בעריסה כשהוא שוכב על הבטן מחשש למוות בעריסה? ואכן עם נתונים לא מתווכחים, אלא שמחקר אמריקאי שניתח 8000 מקרים של מוות בעריסה מצא, כי אחד מתוך 8 מקרים ארע לא בעריסה אלא דווקא על הספה. גם לעיתים מאחר וראשו של התינוק יכול לשקוע בין 2 כריות על הספה או אז הוא נחנק וגם כי ההורים שבטוחים שבדרך זו הם מגוננים על תינוקם, השכיבו אותם לצידם על הבטן, תנוחה שכידוע מעלה את הסבירות למוות בעריסה במיוחד בחודשי החורף.


תוותרו על פלאפונים

 


תודו, כשאתם יוצאים לפארק או לגן השעשועים אתם חוטאים ומציצים בפלאפון. אז מה אם מדי פעם העיניים שלכם נודדות למקומות אחרים? ובכן במחקר שנערך באוניברסיטת 'מישיגן' ובו השתתפו כ- 200 משפחות, הוכח כי במשפחות בהן ההורים קוטעים את הבילוי המשותף לטובת הצצה בהודעות פלאפוניות, ילדיהם רושמים יותר תופעות שליליות כמו בכיינות, היפראקטיביות ועצבנות. ואולי זה רק כדי למשוך את תשומת הלב של ההורים שלא יכולים גם במצב כזה להתנתק מהסלולארי הטורדני. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים עם הילדים, מומלץ שתדאגו להיפרד מהסלולארי, לא יקרה כלום.


הילדים סבלניים יותר


אז נכון שבעידן הטכנולוגי ובעידן בו נדמה שכל ילד שני סובל מתופעת היפראקטיביות, הילדים נעשים יותר ויותר חסרי סבלנות, הרי שמכלול של מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מוכיח שדווקא ההיפך הוא הנכון. מי לא מכיר את מחקר המרשמלו שנערך בשנת 1972 באוניברסיטת 'סטנפורד' על קבוצה של ילדים והוכיח שילידים יכולים לדחות את סיפוקם (במקרה הזה אכילת מרשמלו) עד ל- 20 דקות, אם רק יהיה תמריץ שווה מבחינתם (במקרה של מחקר המרשמלו החוקרים הבטיחו לכל ילד שיחזיק מעמד- מרשמלו נוסף).  המחקרים החדשים מוכיחים כי יכולת האיפוק של הילדים הולכת ומשתפרת עם השנים, שוב, בתנאי שהילדים יקבלו תמריץ שמבחינתם מצדיק את האיפוק. שלא תגידו שלא ידעתם.


אל תהיו קשים מדי

 


הורים שחשבו כי הורות נוקשה, יחד עם ענישה ויד קשה במידה של חוסר רצון ללמוד מצד הילד, תביא לשיפור מצבו של הקטן, טועים ובגדול. במחקר שנערך באוניברסיטת 'פיטסבורג' במשך 9 שנים, נבדקו כ – 1500 תלמידים ונמצא כי ילדים שחוו הורות קשה במהלך חייהם, הורות הכוללת ענישה ואלימות מילולית או פיזית גם בהקשר לחוסר רצונם ללמוד, היו בסיכון גבוה לנשירה מהלימודים הרבה יותר מאשר ילדים שחוו רכות הורית ופרשנות סלחנית יותר לאי רצונם לעשות שיעורי בית לדוגמא. המחקר מצא כי הילדים שחוו הורות נוקשה, מצאו מפלט ממצבם זה אצל חברים וברחו דווקא מהוריהם ומהלימודים. עוד נמצא במחקר כי בדרך של תגמולים חיוביים לילד עבור הצלחותיו הלימודיים- "אם תקבל במבחן ציון מעל 90 תקבל את כדור הרגל שרצית"....השפיע בצורה חיובית ביותר על יכולותיו של הילד, הישגיו ורצונו להשקיע בלימודים.


מי אמר לימודי בוקר?


תודו שגם כשאתם הייתם ילדים, לא היה משהו קשה יותר עבורכם מאשר להבין על הבוקר מה רוצים מכם המורים. תופתעו אולי לגלות שאתם לגמרי לא לבד. מחקר קובע כי ישנה השפעה קריטית על שעת לימוד מיומנות הקריאה למשל אצל התלמידים. החוקרים בדקו 128 תלמידים מכתות א'- ד', חלקם למדו בשעות הבוקר וחלקם למדו בשעות הצהריים. המחקר הצליח להוכיח כי התלמידים שלמדו בצהריים שיפרו את הישגיהם בצורה משמעותית לעומת התלמידים שלמדו בשעות הבוקר. על פי המחקר ישנה השפעה משמעותית של עייפות הילד בשעות הבוקר לעומת הערנות היחסית שלו בהמשך שעות היום על רמת התפיסה והלמידה שלו. בבדיקה מהי שעת הלימודים האופטימאלית של התלמידים, לא הצליחו החוקרים לשים את האצבע על השעה המדוייקת ביום שכן נתון זה משתנה מילד לילד. מה שבטוח ששעת הערנות היא זו שמשפיעה על הצלחותיו של הילד. במילים אחרות, אם יום הלימודים היה מתחיל בשעה 9:00 מן הסתם הישגי התלמידים היו גבוהים יותר.


מתבגרים לא עצלנים


מי לא מכיר את התופעה שהמתבגר שלו נזרק במיטה עד לשעות הבוקר המאוחרות ולא מצליח לישון עד לשעות הלילה הקטנות? חשבתם שזו עצלנות? כדאי שתחשבו שוב. מתבגרים עייפים יותר. נקודה, וזה לא נובע מעצלנות. על פי מחקרים מדובר בתופעה נורמאלית וטבעית שנגרמת כתוצאה מהשינויים ההורמונאליים שחווה המתבגר בגיל זה. בעיקר הורמון המלטונין שמווסת את מחזור העירנות /שינה. בזמן ההתבגרות, זמן שחרור המלטונין מתעכב ולכן זמן השינה והקימה מתאחרים. לא ברור אם כך מדוע במערכת החינוך לא רק שלא נותנים על תופעה זו את הדעת אלא אף מקדימים את שעות הלימוד בחטיבות הביניים ובתיכוניים לשעות אפס. בניתוח נתונים שהתקבלו מ-9000 תלמידים מ-8 בתי ספר בארצות הברית, נמצא שדחיית שעת תחילת יום הלימודים השפיעה על הנוכחות ועל ההישגים שהציגו המתבגרים. בבתי ספר בהם התחילו ללמוד אחרי השעה 8:30 השתמשו הצעירים פחות בסמים, נרשמו פחות מקרי דיכאון והמתבגרים היו מעורבים פחות בתאונות דרכים, כל אלו לצד שיפור משמעותי בלימודיהם.


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש