יהדות - פרשת בהר

פרשת בהר

אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי הגאולה, בימים שבין יום העצמאות שחל בה' באייר, לבין יום שיחרור ירושלים שיחול בכח' באייר. בעוד שאת יום עצמאותנו כל עם ישראל חוגגים מקטנם ועד גדולם, את הניצחון המופלא והניסי של מלחמת ששת הימים חוגגים משום מה רק בציונות הדתית. נראה שכולם שכחו את הניצחון המדהים ולא אגזים אם אומר אפילו- הניצחון על טבעי של מלחמת ששת הימים. "תקופת ההמתנה", כך קראו באותם ימים לחרדה הגדולה שאחזה במנהיגים ובעם. כולם היו בטוחים שסופה של מדינת ישראל קרב ובא. 6 צבאות ערב צחצחו את כלי מלחמתם, נאצר נשיא מצרים, הורה לחייליו לחצות את תעלות סואץ ולחדור עמוק לתוך סיני. הוא גם התרברב בטילי ה "אל זאפיר" שהיו ברשותו, שיש ביכולתם להשמיד את תל אביב. מדרום – המצרים מתוגברים בחיילים סודנים, מצפון – הלבנונים והסורים, ממערב – הירדנים והעירקים, ולכל הרשעים הללו מנגינה אחת בפה – אנחנו באים להשמיד את מדינת ישראל. לא היו אלו דברי שחץ  בלבד, הם באמת התכוונו לכך וכוחם הצבאי הן במטוסים, בטנקים ובחיילים עלה עשרות מונים על כוחנו הדל. ממש רבים מול מעטים ורשעים מול עם ישראל הצדיקים. בתל אביב  חפרו שוחות עבור קברי המונים שעל פי כל ההערכות היו צריכים לעבור את 100,000 הגופות של אזרחים. אימה ופחד, חרדה ושיתוק אחזו בכולם. אף אחד לא דיבר ולא חלם אפילו על שחרורה של ירושלים והר הבית מעולם של הצוררים הירדנים. בשום תוכנית מגירה לא הייתה כתובה אפילו לא מילה אחת על כיבוש סיני, שיחרור הגולן וכל יהודה ושומרון. וראה זה פלא, חיל האוויר הנחית מכת פתע על צבאות מצרים, ירדן, סוריה, ולבנון, והצליח לחסל כמעט לגמרי את כל מטוסיהם בתוך מספר שעות. ומקץ שישה ימי לחימה שוחררו חבלי ארצנו "וחזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר, שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה". כל צבאות ערב הוכו שוק על ירך והתחננו להפסקת אש. "והימים הפכו מאבל לשמחה מיגון ליום טוב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (מתוך מגילת אסתר). אם זה לא נס מוחלט אז אני לא יודע מהו נס.  
השבת נקרא בתורה את פרשת בהר. בפרשתנו כתובים דיני הנחלות אשר חילקו לשבטים עם כניסתם לארץ. כל שבט קיבל אזור אחר בארץ למגורים, לדוגמא: שבט יהודה קיבל את הדרום (לכן האזור נקרא מדבר יהודה), שבט דן קיבל 2 חלקים אחד בצפון – נחל דן, ושני במרכז – אזור גוש דן. ותוך השבטים חילקו את הנחלות לפי אבות המשפחה שיצאו ממצרים. הקרקע הייתה עוברת בירושה מאב לבן לכל החיים. אך אם אדם נקלע למצוקה כספית שלא מותירה לו ברירה אלא למכור את נחלת אבותיו – מותר לו, אבל, וכאן מגיע אבל גדול – יש מצווה מיוחדת שעל כל קרוביו לעזור לו להשיג כסף ולקנות בחזרה את הקרקע שמכר. ככל שאדם קרוב יותר למוכר כך יש לו מצווה גדולה יותר לעזור. אח, דוד, בן דוד, וגם אם זה בלתי אפשרי – אז שאר בשרו, עם קירבה אפילו קלושה, צריך לעזור לו. וכל כך למה? מפני שארץ ישראל היא לא נדל"ן. ארץ ישראל ניתנה לנו במתנה גמורה מהקב"ה, ולאף אחד אין באמת בעלות פרטית על קרקע בארץ ישראל. ה' מודיע לנו חד משמעית "כי לי הארץ", ולכן כיוון שה' העניק חלק בארץ למשפחה מסויימת – אסור למשפחה לוותר, והם חייבים להתאמץ בכל כוחם להחזיר לידיהם את נחלת אבותיהם, ולהכיר טובה לה' על הארץ שהנחיל לנו ולאבותינו.      ואם לאדם פרטי אסור לוותר על נחלת אבותיו על אחת כמה וכמה שאין לאף מנהיג שום סמכות לוותר אפילו על גרגיר אדמה אחד מארץ ישראל שהיא נחלתם של עם ישראל שחיו בעבר ושעוד יחיו בעתיד.

חדשות אילת - ערב ערב באילת