פרסומת
דלג

האם תכוסה באר אורה בעננת מחצבה שתוקם בסמוך?

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: ווקיפדיה ● 31/5/2019 10:37 ● ערב ערב 2917
תושבי באר אורה הפגינו בסוף השבוע על החלטת רשות מקרקעי ישראל להוציא מכרז להקמת מחצבה בנחל רחם ● התוכנית להקמת מחצבה במקום אושרה עוד כשהישוב היה בתכנון ● תושבי הישוב חוששים: "הקמת מחצבה תפגע באיכות החיים, הוכח שבמקום שיש מחצבה התחלואה בקרב התושבים עולה. באנו לחיות בטבע ולא להיות חולים"
האם תכוסה באר אורה בעננת מחצבה שתוקם בסמוך?
תושבי באר אורה רצו איכות חיים ועלולים להתעורר אל סיוט זיהומי

ביום שבת יצאו תושבי הישוב באר אורה הממוקם כ-12 קילומטרים מאילת להפגנה נגד החלטת רשות מנהל מקרקעי ישראל (רמ"י) שפרסמה מכרז הקורא לקבלנים להגיש הצעות להפעלת מחצבה בנחל רחם הממוקם במרחק כמה מאות מטרים בלבד מהישוב. התושבים טוענים כי הקמת מחצבה כזאת תפגע באיכות החיים שלהם. בנוסף טוענים התושבים כי הוכח מחקרית כי במקום בו יש מחצבה, עולה התחלואה בקרב התושבים המתגוררים בקרבתה. "אנחנו לא רוצים להיות חולים. באנו לכאן לחיות בטבע ולא להיות חולים", אמרו התושבים.

 

התכנית כבר עברה אישור


במכתב שהוציא הוועד המקומי בבאר אורה לתושבים נכתב: "תושבים יקרים, להפתעתנו הגדולה הבנו לאחרונה כי מנהל מקרקעי ישראל מתכנן לקדם ולהוציא לפועל מכרז עבור חברה שתפעיל מחצבה על שטח של 900 דונם שני ק"מ צפונית לישוב בערוץ נחל רחם. משמעותה של מחצבה שכזו עבור התושבים היא אבק שיעוף לכיווננו ב-20 השנה הקרובות, משאיות והגדלת התנועה המסיבית, פגיעה בנוף ובאיכות החיים הכללית. ייעוד הקרקע כאתר מחצבה נעשה הרבה לפני שהישוב באר אורה הוקם ולפני שדובר על הקמת שדה התעופה, בית ספר טיס מעל ראשינו ועוד. היישוב הצעיר באר אורה מתמודד עם אתר בנייה בתוכו בשנות הקמתו, אך זהו מפגע בעל זמן תפוגה ברור שלפחות אנחנו יודעים שעתיד להסתיים בשנים הקרובות. אנחנו מבינים שהתכנית כבר עברה אישור וההתנגדות לה מאתגרת, אך טענתנו היא שיש מקום להתחשב בשינוי הנסיבות וב1,000 האנשים שחיים במקום ועוד מאות שעתידים לחיות בו. במקביל להתנהלות של ארגוני הסביבה המקומיים אנחנו חייבים להביע את עמדתנו. תושבים! עלינו להתעורר ולהביע התנגדות יישובית. עברנו לגור פה בשביל איכות חיים, ועדין אנו סובלים מהבנייה במהלך היום, ממחסור בתשתיות, פיצוצי מים כמעט על בסיס יום יומי, בנו פה שדה תעופה שאמור לשדרג אך אי אפשר להתעלם מההשלכות שלו, בית ספר לטייס חג מעל ראשנו ועכשיו תוספת של אבק יומיומית? כרגע מה שאנחנו יכולים לעשות זה להצביע ברגליים ולהראות לקבלנים שלא כדאי להם להיכנס לזה כי הם יצטרכו להתמודד מול תושבים זועמים. רק ביחד בכוחות משותפים של מאבק ציבורי נוכל להפגין נוכחות מתנגדת. אל תסתתרו מאחורי מילים יפות בחדר ממוזג. צאו החוצה כל עוד אתם נושמים אוויר נקי, לפני שהאבק יכסה הכל".

 

זה מה שיראו התיירים שנוחתים ברמון


ליאור אלון ממובילי המאבק סיפר ל'ערב ערב': "מסתבר כי התוכנית להקמת מחצבה בערוץ נחל רחם אושרה כבר בשנת 1998. אז בחנו במנהל מספר שטחים והמקום נבחר כמחצבה עתידית".

כשבניתם את ביתכם בבאר אורה ידעתם על הכוונה להקם מחצבה ממש בסמוך לישוב? 
"לא ידענו, ופתאום גילינו כי יצא מכרז לקבלנים להקמת מחצבה מול באר אורה וכמה מאות מטרים בודדים מכאן". לדבריו, "כשתכננו את המחצבה באר אורה היה בשלבי תכנון התחלתיים. בתסקיר השטח שהוגש אז למנהל נכללה באר אורה כבסיס גדנ"ע שהיה ממוקם הרבה יותר מזרחית". לדבריו, "גם שדה התעופה שהיו תכניות להקמתו, לא נכלל בתסקיר היות שהתכנון הראשון היה להקים אותו במקום אחר והוא הועתק למקומו הנוכחי. הרבה השתנה מאז שנעשה התסקיר". אלון מבקש מרמ"י כי יערכו תסקיר חדש המתאים לזמן הזה בו מתגוררות בישוב מאות משפחות וכאלף איש ויזיזו את מיקום הקמת המחצבה למקום שלא יפגע בתושבי הישוב. 
"הקמת המחצבה תפגע באיכות החיים של התושבים, תביא אתה רעש, רוחות, אבק ותחלואות. כבר הוכח מחקרית כי במקום בו יש מחצבה התחלואה גדולה. אנחנו לא רוצים להיות חולים". לדבריו, המחצבה תוקם מול שדה התעופה וזה מה שיראה התייר שנוחת באילת? "הוא שואל  ומוסיף: "מול זה עומד אינטרס כלכלי של המנהל. אותנו לא רואים כי רואים הרבה כסף במכרז. מחיר המינימום שנדרשים לשלם עבור טון כריה ולא משנה מה סוג הכרייה עומד על מינימום 4.75 שקל ועל זה יתווסף מע"מ. במכרז נכתב כי "תפוקת מינימום 50,000 טון בשנה: לרשות שמורה הזכות, על פי שיקול דעתה הבלעדי, להגדיל אתת תפוקת המינימום מדי 2 שנים, בשיעור של עד 30% מהתפוקה הקודמת שנקבעה".
אחת מתושבות הישוב אמרה השבוע: "אנחנו מבינים כי התוכנית כבר עברה א כל האישורים אך טענתנו היא שיש מקום להתחשב בשינוי הנסיבות וב-1,000 האנשים שמתגוררים בישוב ועוד מאות שעתידים להתגורר בו". 

מה אתם עושים על מנת למנוע את הקמת המחצבה? 
"בשלב הזה איחדנו כוחות ואנו מנסים להתמודד ביחד עם המועצה האזורית חבל אילות. בימים הקרובים נפגש עם נציגי רמ"י על מנת לבקש כי יבחנו תחליף הולם בלי לפגוע בחיים שלנו. בנוסף, אנו מתחילים תהליך משפטי ומקווים כי גם התקשורת תרתם למאבק שלנו כי זה מאבק על חיינו וחיי ילדנו. מגיע לנו לנשום אוויר נקי". 
אלון מוסיף: "מכרז להקמת מחצבה נמשך בדרך כלל לאורך שנים ארוכות, במכרז שפורסם ניתן היתר הפעלה ל-20 שנה". 

באתר המשרד להגנת הסביבה נכתב מהן ההשפעות הסביבתיות של פעילות הכרייה והחציבה:
"תפיסת הקרקע - קרקע זו אינה יכולה לשמש לכל דבר אחר זולת פעילות הכרייה בתקופה נתונה. מפגע נופי - המחצבה מהווה "פצע" בנוף ופוגעת באיכות החזותית של האזור בו היא פועלת. פגיעה בטבע - פגיעה במערכות אקולוגיות כתוצאה מפגיעה ברצף השטחים הפתוחים וקיטוע יחידות אקולוגיות. אבק - פעילות הכרייה והחציבה יוצרת מפגעי אבק המשפיעים הן על התושבים והמערכות האקולוגיות הסמוכות. רעש וזעזועים - מפגעי רעש נוצרים הן מפעילות ציוד מכני כבד הפועל במחצבה והן מפיצוצים הנערכים על מנת להגיע לאתרי כרייה חדשים".


מרשות מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.


חדשות אילת - ערב ערב באילת