יהדות - פרשת נשא - חג השבועות

מאת: הרב דוד שנה ● צילום: או-מד מדיקל ● 5/6/2019 09:58 ● מה נשמע 603
במוצאי השבת נחגוג, בעזרת ה', את חג השבועות. בתורה מצוינות שלוש סיבות לחג השבועות. סיבה ראשונה, ביום זה, ו' בסיוון קיבלו אבותינו את תורתנו הקדושה במעמד הר סיני. סיבה שנייה, אנחנו חוגגים את פתיחת עונת הקציר של התבואה , וסיבה שלישית אשר קשורה לסיבה השנייה, אנחנו חוגגים את הבאת הביכורים, הפירות הראשונים אשר גדלו בפרדסנו, לבית המקדש ונתינתם במתנה לכוהנים.
יהדות - פרשת נשא - חג השבועות

 

פרשת נשא - חג השבועות


במוצאי השבת נחגוג, בעזרת ה', את חג השבועות. בתורה מצוינות שלוש סיבות לחג השבועות. סיבה ראשונה, ביום זה, ו' בסיוון קיבלו אבותינו את  תורתנו הקדושה במעמד הר סיני. סיבה שנייה, אנחנו חוגגים את פתיחת עונת הקציר של התבואה , וסיבה שלישית אשר קשורה לסיבה השנייה, אנחנו חוגגים את הבאת הביכורים, הפירות הראשונים אשר גדלו בפרדסנו, לבית המקדש ונתינתם במתנה לכוהנים.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עושים חגיגות המוניות של יהודים מכל רחבי הארץ אשר באו לירושלים לחגוג את הבאת הביכורים. המשנה במסכת ביכורים מתארת את הריקודים ברחובות ירושלים עם תזמורות ושמחה עד בלי די במשך כל הלילה של כל יהודי הארץ אשר מודים לה' על כל הטוב שעשה לנו ונתן לנו את הארץ הקדושה עם הפירות הנפלאים שגדלים בארצנו אצל כל אחד בחצר או במשק. בפרשתנו פרשת נשא אנחנו מצווים להביא את הביכורים אל הכהן בבית המקדש. הכהן מניף את הביכורים אל השמים, והבעלים של הפירות אומר תודה לה' על הכל. ולאחר מכן הכהן זוכה בפירות.
באופן זה חגגו אבותינו את חג השבועות במשך למעלה מאלף ומאתיים שנים מרגע שיצאנו ממצרים ונכנסנו לארץ ועד לחורבן בית המקדש השני והיציאה לגלות. אך כאשר נחרב בית המקדש וגורשנו מארצנו, אין לנו אפשרות יותר להביא ביכורים, גם כי לא היו לנו עצים משלנו עם פירות שגדלו ברשותנו וגם ובעיקר כי אין עדיין בית מקדש להביא אליו את הביכורים.
משום כך השתנה אופיו של חד השבועות, ואם כי עדיין אנו מזכירים בתפילות את מצוות הבאת הביכורים, אנחנו מציינים בעיקר את יום ו' בסיוון, כיום  מתן תורתנו הקדושה. ברגע שה' החליט לתת לנו את התורה שלו הוא הפך אותנו לעמו – עם ישר-אל, להיות נציגיו של ה' עלי אדמות מובדלים מהגויים בגופנו (ברית מילה) בלבושנו (ציצית) במאכלנו (רק כשר) ואפילו בימי השבוע (שומרים שבת) ובימי החודש (מונים לפי התאריך העברי). יש יהודי – בן של מלך (מלכי המלכים הקב"ה) ויש גוי. זה שני סוגי אנשים שונים בתכלית. יש אנשים, בעיקר האנטישמיים בעולם, שטוענים כי אנחנו מתנשאים על הגויים בגלל שאנחנו חושבים שהתורה שלנו היא אמת. ואין לך עיוות של המציאות יותר מטענה זו . חז"ל אמרו, מדוע נקרא שמו של ההר שקיבלנו עליו את התורה "הר סיני"? בגלל שממנו ירדה שנאה של אומות העולם על עם ישראל. מטרתנו ותפקידנו מרגע קבלת התורה היא לשמש דוגמא לכל העולם כיצד בן אדם צריך להתנהג, הן בחיי הרוח והן בחיי המעשה ושכולם יבינו שכל מה שאנחנו פועלים ועושים בעולם בא מכוחו של הקב"ה. הוא הבורא הוא היוצר הוא הנותן את הכח לאדם לפעול. לשם כך קיבלנו את התורה והמצוות.
ומאחר ויש לנו שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג השבועות, מתן תורה וביכורים, מישהו אולי יוכל להסביר לי מה הקשר בין חג השבועות לבין שיגעון החלב ועוגות הגבינה ששוטפות אותנו בימים אלו!?!
בשולחן ערוך מובא שנהגו לאכול גבינה בחג השבועות (מכל מיני סיבות), אך מכאן ועד הפיכתו של חג השבועות ל"חג החלב" המרחק גדול מאוד, וכמו כן שפיכת מים וזריקת ביצים אחד על השני בשבועות – נוהג פסול שאין לו ולא כלום עם חג השבועות.
הניסיון לטשטש את אופיו ומהותו של חג השבועות מחג של קודש לחג של פולקלור ומאכלי גבינה ושפיכת מים אינו מקרי. לעניות דעתי זוהי מלחמת תודעה על הזהות היהודית שלנו בארץ. וכל הכלים כמעט, כשרים על מנת לנסות ולהפוך את כל חגנו לסתם חגים פולקלוריסטיים – לא דתיים ולא מחייבים.
עוד דוגמאות – ראש השנה – זה תפוח בדבש ושוקולד ולא חלילה שופר ויום הדין. חנוכה – זה סוגפניות וקלוריות ולא נס פך השמן הדלקת חנוכיה כל ערב וחירות לאומית. פורים – זה מסכות ומסיבות ולא קריאת מגילה ומתנות לאביונים ועוד היד נטויה. זה לא מקרי. אסור לנו לשכח מי אנחנו מה ועל מה באמת אנחנו חוגגים .   חג שמח.


חדשות אילת - ערב ערב באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש