פרסומת
דלג

לראשונה באילת - אילתית אלופת ישראל בקרב רב

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 31/7/2019 09:55 ● מה נשמע 611
שלוש שנים אחרי שקפצה מדרגה לקטגוריה התחרותית המובילה והקשה בהתעמלות אמנותית, הילדה האילתית המוכשרת ליאן רונה בת ה - 11 פרעה בסוף השבוע את השטר, כשחתמה על ההישג הגדול שלה עד כה- אלופת ישראל בקרב רב ● סיפור על נחישות, השקעה ללא גבולות, מאמנת שלא מוותרת והורים ששולחים יד עמוק עמוק לכיס כדי להגשים את החלום של הילדה שמכוונת רחוק ולא מתביישת כבר לדבר על חזון האולימפיאדה ● לינוי אשרם, מאחורייך
לראשונה באילת - אילתית אלופת ישראל בקרב רב
חולמת רחוק. ליאן רונה

צילום: עמית שיסל

בסוף השבוע האחרון הצליחה ליאן רונה, ילדה טובה אילת, בוגרת כתה ה' בבית הספר 'עציון גבר' בעיר, לחתום על עוד פיסת היסטוריה קטנה לעיר, כשהפכה למתעמלת האמנותית הראשונה באילת שקטפה איי פעם את התואר אלופת ישראל בקרב רב. הישג גדול לעיר הדרומית שרק בשנים האחרונות הצליחה לעלות על מפת ההישגים הארצית בהתעמלות אמנותית בזכותה של המאמנת ילנה בספלוב, והישג גדול אפילו יותר לילדה הצעירה מאילת, רק בת 11 וכבר אלופת ישראל במקצוע שנחשב לקשה ביותר בהתעמלות אמנותית, מקצוע בו את צריכה להיות טובה בשלושה מתוך ארבעה מכשירים לבחירתך ולנצח בשקלול כל התרגילים. כך יצא שבחישוק סיימה רונה במקום הרביעי, בכדור קטפה את המקום השני ובאלות סיימה במקום הראשון. שיקלול תוצאות אלו, העניקו לליאן בסופה של תחרות בה התחרו 22 הבנות הטובות מכל הארץ בקטגוריית גיל 11, את התואר החשק והיוקרתי- אלופת ישראל בקרב רב.

 

“היא משהו מיוחד” המאמנת בספלוב עם ליאן

 

לא עוצרת באילת


שלוש שנים עברו מאז סומנה רונה הצעירה כבעלת פוטנציאל להגיע רחוק. לא רק בגלל היכולות שלה, אלא לא פחות חשוב בזכות הרצון העצום שלה שגורם לה לוותר כמעט על כל דבר בחיים ולהשקיע את כולה בהתעמלות האמנותית. וכשיש לך נתונים גופניים מתאימים, יכולת פיזית, ויכולת תנועתית, וגם הרבה הרבה רצון, אין פלא שליאן רונה לא עוצרת באילת וכבר מכוונת רחוק.
לפני שלוש שנים לאחר שקטגוריית החובבות הייתה כבר קטנה עליה וליאן זכתה בכל מדליה אפשרית בתחרויות, איתגרה אותה המאמנת שלה ילנה בספלוב בקפיצה לא פשוטה לקטגוריית הבנות הגדולות והמקצועניות. מבחינת המאמנת בספלוב זה היה סיכון, שכן הילדה הצעירה שהייתה רגילה לחזור מכל תחרות עטורת מדליות עלולה הייתה להתייאש ואולי אפילו לפרוש לנוכח הקשיים, אבל ילנה, מתעמלת אמנותית בכירה בעצמה, ידעה לקרוא את התמונה והבינה שמדובר כאן בזן אחר של ספורטאית, שלא תרים ידיים, אלא דווקא תילחם. וליאן נלחמה. בכל תחרות, תמיד שאפה להצליח יותר, ולמרות שהיו לה לא מעט שבירות בדרך הקשה, היא קמה שוב ושוב נחושה להצליח ולכבוש גם את הקטגורייה הקשה הזו. באליפות ישראל האחרונה בקרב רב שהתקיימה בסוף השבוע האחרון ליאן הוכיחה שההשקעה והעקשנות לגמרי השתלמו לה.
את הראיון עם ליאן ואימה רביד, שמלווה אותה לאורך כל הדרך, נאלצתי לעשות בטלפון כשאני תופסת את השתיים יחד עם אבי המשפחה כבר בשעה 7:00 בבוקר על הכביש בדרך מחיפה, שם הם מתארחים אצל בני משפחה, לחולון שם מתאמנת ליאן לאחרונה במועדון עירוני חולון בניצוחן של מאמנות נבחרת ישראל הקבוצתית. "מאז שהיא הייתה קטנה הן שמו עליה עין", מעדכנת רביד, אימה של ליאן, "הן אוהבות את הילדה ומתפעלות מהיכולת שלה והציעו לאמן אותה ולסייע לה להתקדם".

 

יש מחיר לזוהר


באילת זה לא מספיק?
רביד: "באילת קצת יותר קשה להתקדם בענף. אמנם מאמנת טובה יותר מילנה לא יכולנו לבקש, אבל אם בחולון היא מתאמנת מהשעה 9:00 בבוקר עד שש שבע בערב, באילת יש שעות אולם רק מהשעה 15:00 בצהריים ועד הערב כי יש מחסור חמור באולמות בעיר וזו רק בעיה אחת לדוגמא. אז פעמיים בחודש היא עולה לכאן להתאמן וזה לגמרי משנה את סדר החיים".


מה עוברת ליאן כדי להגיע להישג כזה?
רביד: "נתחיל מזה שהיא מתאמנת שש פעמים בשבוע, ונוסעת פעמיים בחודש לאימונים בחולון. ליאן ילדה שלא מגיעה הביתה ונחה, עד השעות המאוחרות של הלילה היא ממשיכה להתאמן בעצמה בבית. מסכנים השכנים שצריכים לשמוע מעל הראש שלהם את הכדור, החישוק והאלות", היא צוחקת. "ההישג הזה הצריך הרבה לחימה מצידה, יש הרבה נקודות שבירה בדרך, הרבה בכי כשתרגילים לא מצליחים לה, הרבה פציעות ופסיכולוגיה".


עד כמה לינוי אשרם נתה פוש לכל הענף הזה בארץ?
"אין ספק שזה הרים הרבה בנות. לינוי מוכיחה לצעירות שעם הרבה השקעה גם אם את לא רוסיה את יכולה להצליח בענף הזה וזה עוד יותר מחזק מבלי לפגוע".


כאמא, את רואה את הבת שלך נלחמת כל כך, את לא מרימה ידיים לפעמים?
"הרבה פעמים אני אומרת לה שכבר אין לי כוחות נפשיים לזה. לא פשוט לראות את הבת שלך משקיעה כל כך הרבה שעות באימונים ואז מתפרקת ונשברת כי לא הצליחה תרגיל, כי כלום לא מצליח לה כי מה לעשות ויש ימים פחות מוצלחים בחיים, אז היא חוזרת הביתה שבורה וגמורה ובוכה ובבוקר היא כבר מודיעה לי שהיא הולכת לאימון. אני פשוט מעריצה אותה. ילדה שכולה בכתה ה' וכבר נלחמת על המקום שלה ולא מוותרת. אני מעריצה את הנחישות שלה ובהלם שיש בה כאלו כוחות. אין ספק שבילד רגיל לא תמצאי כאלו כוחות נפשיים. מסתבר שאלו ילדים שנולדים עם זה".

 

עם המאמנת מחולון


מחיר ההצלחה


לצד הזוהר על הרחבה, לצד הפודיום והמדליות, לא רק ליאן משלמת את מחיר ההשקעה אלא גם הוריה שהולכים איתה יד ביד לאורך כל הדרך ושולחים לאורך השנים יד עמוק עמוק לכיס. "זה מצריך מאיתנו המון", מבהירה רביד, "הרבה יציאות מהעבודה לטובת הסעות לאימונים ונסיעות לתחרויות ומצריך המון הבנה מצד העבודה, פיזיוטרפיה, הקפדה על תזונה ועלויות שהן הרבה מעבר למה שמדמיינים, החל מבגדי האימון והתחרות. חליפה קטנטנה זוהרת של תחרות יכולה לעלות בין 3-4 אלף ₪ והיא צריכה לפחות ארבע חליפות תחרות כאלו, אחת לכל מכשיר כי זה הולך לפי סגנון המוסיקה וצבע המכשירים. הכדור העגול שלה צריך להיות במשקל מסוים ובצבע תואם ורק זה עולה 400 ₪, החבל איתו היא מבצעת את התרגילים עולה 380 ₪ למרות שהוא נראה לכאורה חבל פשוט, זה הזוי אבל את מבינה שהדברים שנראים פשוטים הם ממש לא כאלו. נעלי החצי שליאן מתאמנת איתן צריך להחליף כל שבועיים וכל נעל עולה 180 ₪. זה לגמרי מחיר הזוהר. מחודש מאי אז נוספו לליאן האימונים הדו חודשיים בחולון זה מצריך מאיתנו עוד ימי חופשה מהעבודה, הוצאו תעל נסיעות, בתי מלון פשוטים שגם איתם הפסקנו כי אי אפשר עוד לעמוד בזה כלכלית, וכך יוצא שאנחנו מוצאים את עצמנו כבר בשעה מוקדמת על כביש חיפה- חולון כי הדודים גרים בחיפה. ולמרות שזה לא פשוט ולא קל אנחנו עושים הכל כדי שהיא תצליח. אין ספק שאם זה היה רק בגדר תחביב לא הייתי משנה ככה את סדרי החיים של הבית, אבל כבר לפני חמש שנים הסתכלו עליה אנשי מקצוע בתחום והבהירו לנו שיש לה את זה. אז לקחנו את ההימור".


ומה על עזרה כספית?
"אולג צ'רנומוריץ היקר, היו"ר של עמותת 'נושיט יד לילדי אילת' מנסה לעזור ככל יכולתו אבל אסור לשכוח שמדובר בעמותה קטנה בלי הרבה אמצעים וזה לצערי לגמרי לא מספיק. למרות שאנחנו מייצגים את העיר אילת בתחרויות, העירייה לא עוזרת. בעבר כתבתי בבקשה לעזרה לשתי רשתות בתי המלון הגדולים בעיר, אולי שיעזרו עם לינה במרכז אבל לא שמענו מהם כלום, אולי זה לא הגיע למקום הנכון, ובכל מקרה אין לנו ברירה אלא לנסות שוב למצוא נותן חסות לליאן, אולי עכשיו זה יהיה רלוונטי יותר. היא יכולה לשאת את שמו ואת הלוגו שלו על בגד התחרויות שלה והוא יידע שעזר לילדה אילתית לקדם את החלום הגדול שלה שלשמו היא משקיעה כל כך הרבה שעות ומתאמצת. יש לנו דרך, יש מסלול, עכשיו היא אלופת ישראל והיא חייבת את הקידום הזה ואת העזרה.
המאמנת שלה ילנה היא מדהימה אבל זו היא לבדה על 60 ילדות ולמרות כל השקיים שיש עליה היא מצליחה להביא את הילדות להישגים ומדליות חסרות תקדים בעיר, ולמרות כל זה, ליאן חייבת עכשיו את העזרה היותר צמודה ואת האימונים בחולון".


מתי נבחרת ישראל?
"לנבחרת ישראל מתקבלים מגיל 13, זה אומר בעוד כשנה וחצי. יהיו מבחנים ואז השמיים יהיו הגבול עבורה".

 

 אולימפיאדה זו לא מילה גסה

 

השאיפה: אולימפיאדה


ליאן עצמה פורחת. למרות האימונים הקשים, למרות הצורך להצליח ולשלב אף על פי ולמרות הכל בין האימונים המפרכים לבין הלימודים, מצליחה ליאן לחתום על הצטיינות גם בלימודיה כשהיא זוכה לגיבוי, עזרה וליווי מצד הגורמים בבית ספרה ומחנך שעוזר לה לצמצם את הפערים אם כאלו נפתחים בגלל תחרויות.
עד כמה זה קשה לחיות ככה? אני שואלת את ליאן שעונה לי: "מ-1 ל-10 זה ממש 10. קשה בעיקר להצליח בתרגילים ולמרות הכל אף פעם לא נמאס לי ואני לא מוכנה לוותר".


מה מושך אותך לכל זה?
"אני רוצה להגיע לאולימפיאדה. לינוי אשרם היא הדוגמא שלי אבל השאיפה שלי היא לגדול ולהיות אפילו יותר טובה ממנה, הרי רק מי שתהייה טובה יותר ממנה תצליח לעבור אותה לא?".


יש לך זמן בין כל האימונים לחברות?
"בעיקר בשבתות ובחופשות אבל החברות מבינות את המצב שלי ומתחשבות".


ואיך מסתדרים עם הלימודים?
"אני לומדת בעיקר בבית הספר וקצת בלילה ולמזלי הציונים טובים".


אין מחשבה על פרישה בדרך?
"לא קיים דבר כזה מבחינתי. אמרתי לך כבר אולימפיאדה לא?".

 

המאמנת בספלוב על ליאן: "היא לא רק חולמת אלא גם עושה”


ההתרגשות הגדולה מההישג הרציני הגדול של ליאן רונה לא פסח גם על מי שמאמנת אותה בשש השנים האחרונות- המאמנת ילנה בספלוב, אותה הוריד לאילת אולג צ'רנומוריץ על מנת לתת דחיפה לענף ההתעמלות האמנותית בעיר. אחרי שנים ארוכות של עבודה קשה מצידה כמאמנת, עכשיו גם היא קוטפת את פירות ההצלחה. "ליאן ילדה מאוד כשרונית וחכמה. יש לה חלום ורצון גדול להצליח. מה שחשוב בספורט שלנו שילד לא רק חולם אלא גם עושה", אומרת השבוע בספלוב. "התעמלות אמנותית דורשת המון שעות עבודה וליאן לא רק מתאמנת באולם אלא מתאמנת גם בבית בלי סוף. אני משקיעה בה המון, ההורים שלה משקיעים בכל דבר שהיא צריכה כדי שתצליח ואולג צ'רנומוריץ ועמותת 'נושיט יד לילדי אילת' עושים כל מה שאפשר כדי לעזור.


האמנת שמאילת תצא אלופת ישראל?
"כשהתחלתי עם הבנות הצעירות כמעט מאפס, לא חשבתי עלך הישגים, רציתי ללמד אותן בדרך טובה, נכונה ואיכותית. לאט לאט בזכות אימונים קשים, ניסיון ונסיעות לתחרויות התחילו להגיע גם ההישגים ועם האוכל, אני מודה בא גם התיאבון. וכי איזה ספורטאי רוצה לעמוד במקום ולא להתקדם?".


אולימפיאדה ביום מן הימים?
אני מאחלת לליאן להצליח כמה שיותר. עדיין מוקדם לקבוע לאן זה יכול להגיע כי זה מצריך עוד המון עבודה קשה, רצון והתמדה וכן, גם מזל. אם זה מה שמתכונן עבורה למעלה, זה יקרה".


כמי שגידלה אותה, לא קשה לחשוב שיתכן והיא תעזוב כדי להתקדם?
"כמאמנת את אוהבת את המתאמנת שלך ורוצה לתת לה כמה שיותר כלים שאפשר. ברמות הגבוהות צריך יותר ממה שהיא יכולה לקבל כאן. אני שמחה שכולם אומרים שנתתי לה בסיס מצויין. כשספורטאי פושר כנפיים ועוזב כדי להתקדם, זו שמחה למאמן שרוצה בשבילו את הכי טוב. הסברתי לה שלא משנה מה יקרה, אני תמיד אוהב אותה ואשאר הבסיס שלה ואני מאחלת לה שיהיה לה הכוח והרצון לעבוד".
 


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש