פרסומת
דלג

העורב ההודי לבג"ץ

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: אילוסטרציה ● 14/8/2019 16:48 ● ערב ערב 2928
5 שנים אחרי שהופסק דילול העורבים המבוקר ברחבי אילת, עובדה שגרמה לקפיצה הבלתי נשלטת בכמות העורבים ברחבי העיר ● עובר המאבק נגד העורבים לבג"ץ ● בעתירה שהגישה עיריית אילת נטען: "הסרט הנודע של היצקוק 'הציפורים', הפך למציאות קיימת בעיר אילת בשנים האחרונות" ● חרות אהרונסון, תושבת אילת הלוחמת נגד התופעה: "הגיע הזמן שהעיר תעלה הילוך במאבק בנושא העורבים" ● ד"ר יחיעם שלזינגר, אקולוג וביולוג ימי: "זו התנהלות שערורייתית של המשרדים המעורבים, אז עכשיו הדברים ייתקעו בבג"ץ"
העורב ההודי לבג''ץ
עיריית אילת לבג"ץ: "אין כל הצדקה להמשך גרירת הרגליים בהסדרת עניין זה".

"על רקע אזלת היד המתמשכת של משרדי הממשלה בהתקנת תקנות בנושא סדרי הציד של העורב ההודי המפר את השקט ומהלך אימים כבר שנים בעיר אילת, עתרה השבוע עיריית אילת לבג"ץ למתן צו על תנאי לשרים להפעיל את סמכותם לפי סעיף 16(4) בחוק הגנת הבר ולהתקין תקנות בדבר שימוש בירי מבוקר כנגד העורב ההודי", כך בישרה השבוע עיריית אילת שהעלתה את המאבק בעורבים מדרגה. בין המברכים על הצעד הייתה מחרות אהרונסון, תושבת אילת ששמה לה כמטרה להילחם בתופעה הטורדנית שהעלתה את רמת החרדה בקרב תושבי העיר ובעיקר ילדי העיר: "העתירה לבג"ץ הינה צעד דרמטי ורציני", מסרה השבוע אהרונסון. "לתחושתי, מהפכות משמעותיות מאוד יכולות להתרחש כאשר במקביל לערוצים הרשמיים גם יוצאים ממסגרות הבירוקרטיה. העתירה היא אפיק חשוב והכרחי כאחד. האפיק המקביל לדעתי הוא להעלות הילוך בקמפיינים, הכתבות, ולא פחות מזה בהפעלת לחץ אישי על הגורמים הרלוונטיים. הגיע הזמן שקולה של העיר יישמע, שכל הארץ תכיר את הנושא ותזדעזע מתמונות ועדויות של נפגעי העורב ההודי. אין אף עיר בארץ שבה ילדי העיר ותושביה מסתובבים בחרדות ותחת מתקפה של בעל חיים כלשהו והמדינה לא עוצרת מלכת עד אשר הדבר יטופל".

 

“נזכרו להתעורר באחור של חמש שנים”


לצד התגובות החיוביות נשמעו גם השבוע קולות שטוענים כי עיריית אילת הייתה חייבת להתעורר מהתרדמת שארכה חמש שנים עוד הרבה קודם, לשנס את המותניים ולצאת לקרב החשוב לא פחות מהעתקת שדה דב. "לא יתכן שעיריית אילת הזניחה את הנושא והשאירה אותו ליפול בין כסאות המשרדים המעורבים כל כך הרבה שנים", מחה השבוע רונן חן, תושב העיר. שהאשים את העירייה בהתרבות העורבים בחמש השנים האחרונות מאז הופסק הירי ברחובות מכמות של כ – 250 עורבים עד לכאלף ויותר. אם לא די בזה, השתמש רונן בנתון שהציגה חרות במכתב ששיגרה בחודש יוני האחרון למשרד לאיכות הסביבה בו ציינה כי אם בשנת 2013 התקבלו במוקד העירוני בעיר 165 פניות בנושא תקיפות עורבים, הרי שבשנת 2018 עמד נתון זה על 543 פניות למוקד העירוני בגין פגיעות עורבים. "אין לי ספק שאם עיריית אילת הייתה פועלת בנושא הרבה קודם, ולא מניחה לדברים להתגלגל ממשרד למשרד בשיטת הבירוקרטיה המוכרת כל כך במדינה, הדברים לא היו מגיעים לכדי כך. תוהה אני על מה ולמה לקח לעיריית אילת חמש שנים להיזכר שאפשר לפנות לבג"ץ". גם ד"ר יחיעם שלזינגר, אקולוג וביולוג ימי, מי שהקים בעיר לפני שנים וגם ניהל את היחידה האזורית לאיכות הסביבה, מבהיר השבוע כי עם כל הכבוד לפנייה לבג"ץ, זה בעיקר אומר שעכשיו הדברים ייתקעו בערכאה הזו. "לא ברור לי כמה זמן ישכב עכשיו הנושא בבג"ץ. אין לי ספק שמישהו היה חייב לדחוף את הנושא הזה קדימה כבר מזמן. לא יתכן שמשרד אחד העביר את הנושא למשרד אחר, כולם ישבו אין סוף פעמים על נוסחים, היו מגיעים לפתרון ואז פתאום היה קם מישהו, מוצא נקודה בעייתית והכל מתחיל מהתחלה. זו התנהלות שערורייתית שעומדת על תיקון קטן של סעיף כזה או אחר ובינתיים עיר שלמה סובלת", מחה ד"ר שלזינגר שגם טרח וכתב מכתב זועם בנושא אותו כיתב לכל הגורמים הרלוונטיים במשרדים השונים אך כלל לא זכה לקבל תגובה. "התנהלותכם נמשכת מספר שנים באיטיות בירוקרטית מרגיזה שאינה מעניינת את התושבים ופועלת לטובת העורבים", כתב ד"ר שלזינגר במכתבו. "למיטב הבנתי, כל שממתינים לו כרגע הוא סיום הליך הניסוח והאישור של משרד הגנת הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה. הגיע הזמן לשנס מותניים ביחד ולאשר מידית את הנדרש כדי שהמערכת העירונית באילת תצא במהרה לפעולה משמעותית לרווחת תושביה".

 

החזירו את הירי המבוקר


חמש שנים עברו מאז הופסק הירי המבוקר ברחבי העיר, באמצעותו היו הגורמים העירוניים מדללים במהלך השנה את כמות העורבים ההודים המוגדרים כמין פולש ולכן ניתן לדלל את אוכלוסייתם. אלא שאז הגיעה תלונה למשטרת אילת מפעילה למען בעלי החיים שהנושא מעמיד בסכנה את תושבי העיר שאינם מודעים לירי ברחובות ובאחת ניתנה הוראה מפורדת לעצור את הירי. מאז ועד היום במשך שנים, לא הצליחו כל הגורמים המעורבים בנושא לקדם החלטות וחקיקה, על מנת להחזיר לרחובות העיר את השיטה שהוגדרה על ידי מומחים כטובה ביותר לדילול אוכלוסייה העורבים שהולכת ומתרבה ברחבי העיר ויחד עם זאת גם יותר מהושלשו מספר התלונות על פגיעות מעורבים. בעתירתה של עיריית אילת לבג"ץ נגד השר לאיכות הסביבה, המשרד להגנת הסביבה, שר החקלאות, רשות הטבע והגנים והיועץ המשפטי לממשלה, ציינו באי כוחה של העירייה כי הנחיות הירי אמורות להיות פשוטות וקלות לניסוח, אך משרדי הממשלה אינם מצליחים לגבש נוסח הולם של תקנות במשך שנים, ובהעדרן נמנע השימוש בירי למיגור ודילול פרטי אוכלוסיית העורב ההודי, והסיכון לאוכלוסייה האזרחית ולילדים בפרט הולך ומתעצם. "משך זמן של 4 שנים להסדרת עניין טריוויאלי זה הוא לכל הדעות פרק זמן בלתי סביר בעליל. המדובר במחדל שמצדיק התערבות מצד בג"ץ בקציבת מועדים להשלמת המלאכה והשבת הסדר לאילת", נכתב בעתירה. "כן יש לתת את הדעת על כך שירי מבוקר מבוצע בשטחים מיושבים למיגור בעיית מזיקים והרחקתם במקרים דומים אחרים, כך למשל בהנחיית השר להגנת הסביבה הוציאה רשות הטבע והגנים היתר כלל ארצי לתקופה של עד שלוש שנים המאפשר ירי בשפני סלע, כמו כן במקרים אחרים מבוצע ירי לצורך דילול חזירי בר שאיבדו את הפחד הטבעי מאדם ופולשים לשכונות מגורים בחיפה. אין כל סיבה שעיריית אילת תופלה לרעה ויטילו עליה מגבלות נוקשות שמונעות ממנה לקיים את חובתה הבסיסית כלפי תושביה- השמירה על ביטחונם. אמנם מדובר בבעיה מקומית ממנה סובלים בעיקר תושבי אילת והמבקרים בה, אך ללא התערבות וטיפול דחוף בדילול האוכלוסייה של מין מזיק זה, מין עורב זה עלול להתפשט גם לחלקים נוספים של מדינת ישראל". ואכן לאחרונה נצפה העורב ההודי גם בישובים סמוכים מצפון לאילת, באילות, ובבאר אורה וקיים חשש אמתי כי ימשיך להתפשט לאזורים נוספים במדינה. עוד בעתירה עולה סוגיית ה'זמן הסביר' בקידום מתן פתרון לבעיה: "מועד סביר מבטא חובה לפעול במהירות ראויה כדי לקיים חובה ציבורית"...."המצב הזה בו העותרת (עיריית אילת) ותושבי העיר מוצאים עצמם חסרי הנחיה משפטית ועל כן גם חסרי הגנה למעשה אל מול חיה זו והסכנות שהיא מביאה עמה אינו מתקבל על הדעת ומן הראוי שהשר לאיכות הסביבה ייתן על כך דעתו ויפעיל את סמכותו להתקין תקנות ויאפשר סוף כל סוף שימוש בירי לדילול אוכלוסיית העורבים. היות שעבודת ההכנה, לימוד הנושא מכל בחינה מקצועית והתיאום הבינמשרדי כבר נעשתה במהלך ארבע השנים כאשר משרדי הממשלה טרחו על הכנת ה'נוהל', נותר כעת רק לתעל את העבודה ממתכונת משפטית אחת למסגרת חוקית אחרת ואין כל הצדקה להמשך גרירת הרגליים בהסדרת עניין זה".

 

תגובות:


רשות הטבע והגנים:  "העורב מסווג גם כמין מזיק ולכן הטיפול אינו בסמכותה של רשות הטבע והגנים.  הרשות תומכת בצורך למצוא פתרון לנושא מורכב זה שכן תופעת העורבים פוגעת בביטחון התושבים, במיני החי המקומיים ואף במערכת האקולוגית כולה".

משרד החקלאות: "מדובר בתחום שאינו תחת סמכותנו, אנא פני בנושא אל המשרד להגנת הסביבה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: בעבר, ניתן היתר על ידי רשות הטבע והגנים לגורם מטעם העירייה שירה בעורבים.  פעולה זו בוטלה על ידי משטרת ישראל מהחשש לפגיעה בחיי אדם. המשרד להגנת הסביבה, ביחד עם עיריית אילת וגורמים שונים בהם משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים, משרד המשפטים ורשות הטבע והגנים, פועלים להסדיר את הטיפול בעורבים כך שיהיה איזון מיטבי בין בטחון הציבור ותושבי אילת בפרט, ובין הצורך למגר את תופעת המטרדים שנגרמים כתוצאה מהעורב ההודי. כבר תקופה שמקודמת טיוטת תקנות בהשתתפות כל הגורמים הללו והיא בשלבי ליבון מקצועי לצורך התקדמות. נציין כי מורכבות הנושא, המורכב מימלא, עלתה עם שינוי חוק העונשין בשנים האחרונות ועל כן הטיפול בו לוקח זמן. התייחסות לגוף העתירה תיעשה ביחד עם כלל הגורמים ומחלקת הבג"צים.


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש