פרסומת
דלג

סוגרים את הקיץ - המצילים נושמים לרווחה

מאת: אביבה דקל ● צילום: מהאלבומים הפרטיים ● 4/9/2019 08:49 ● מה נשמע 616
אם יש מי שיכול לתת נשימה עמוקה ולהשאיר מאחוריו את ימי הקיץ הלוהטים והלחוצים עכשיו כשהילדים חזרו לבית הספר- אלו המצילים ● אחרי הכל, ימים לא קלים עברו עליהם בניסיון להחזיר את כולם הביתה בריאים ושלמים בבריכות וחופי רחצה שדמו למרק אנשים ● אביבה דקל נפגשה עם שלושה מצילים וסגרה איתם את הקיץ
סוגרים את הקיץ - המצילים נושמים לרווחה

מדי שבת כשאני יורדת לשפת הים ושוכבת בכסא הנוח שלי, (גילוי נאות – אני לא נכנסת למים) אני שומעת את המצילים: "הילד עם המצופים הוורודים לא להיכנס למים לבד? איפה האמא שלך?", או "הילד עם המכנסים הכחולים לא להיכנס לבד". "גברת אל תתני לילד שלך להיכנס לבד למים". "הורים נא לשמור על הילדים שלכם", "גברת לא להתרחק יותר מדי. ועוד ועוד". אין רגע שקט אבל דווקא הרעש הזה מקנה לי הרגשת ביטחון ואמונה שמישהו ידאג לי כשאכנס סוף סוף גם אני למים. 


 

"התושבים והאורחים בידיים הכי טובות שיש"


מי? אוהד כהן, יליד אילת, בן 41 נשוי ואב לבן ובת. מציל ים בתחנת הצלה בחוף הנפרד, 16 שנים בתפקיד מציל.

מה צריך ללמוד כדי להיות מציל ים? 
"כדי להיות מציל ים בישראל חייבים להיות מציל בריכה. את הקורס של מציל בריכה עשיתי בבריכה העירונית באילת אצל בני כנען מדריך המצילים המיתולוגי. עבדתי כשנתיים כמציל בבריכה של מלון 'נפטון' דאז. את קורס מצילי הים עברתי באשדוד- קורס קשה ומפרך בן חודשיים. משסיימתי את הקורס חזרתי לאילת והתחלתי לעבוד כמציל ים. אני מציל דור ב' מציל ממשיך. אבא שלי רמי כהן היה במשך שלושים שנה מציל בחופי אילת ואני הולך בדרכו. בהווה יש באילת ארבעה מצילים שהם דור ב' שממשיכים בדרכי אביהם".

למה מציל?
"לא ממש החלטתי את זה, פשוט נולדתי וגדלתי לזה. אבא שלי ייעד אותי לתפקיד, וכל החיים הכין אותי להיות מציל. להמשיך את דרכו. זה היה מובן מאליו שאהיה מציל", הוא אומר בחיוך.

מה הכישורים הנדרשים?
"חייבים להיות מאוד רציניים בעבודה, צריך להיות מרוכז מקסימום כשאתה בתפקיד. אסור שדעתו של מציל תהיה מוסחת. לא מדברים בטלפון, לא משוחחים עם חברים, מהות התפקיד היא להביט כל הזמן אל המים, לשמור על האנשים ולהשגיח על מה שקורה גם בחוף. דרישה נוספת מכל מציל שהוא חייב לשמור כל הזמן על כושר גופני גבוה מאוד".

בכמה שעות עבודה מדובר?
בקיץ עובדים שמונה וחצי שעות ביום עם שעה הפסקה למנוחה ואוכל. יש לנו יום חופשי אחד בשבוע. בניגוד לעבודת מצילים במרכז, באילת אנחנו המצילים עובדים כל השנה".

איזה חופש עבר עליכם?
"החופש הגדול הוא כמו בכל שנה העונה הכי עמוסה. בעיקר באוגוסט, אז הלחץ הוא גדול ביותר".

כמה קשה לעבוד מול הורים ישראלים?
"אנחנו מסתדרים עם כל סוגי הקהלים - ישראלים ותיירים. אנחנו עושים את עבודתנו במקצועיות ובמסירות ואין בעינינו הבדל בין ישראלים לתיירים. אנחנו שם בשביל כולם".

עד כמה מסוכן להסיר עין ולו לרגע?
"אנחנו לא מורידים עיניים מהים ולו לרגע. מהחוף ולא מהאנשים. שבע שעות אנחנו צופים על המים. אנחנו שלושה ויש לכל אחד חצי שעה למנוחה ולאוכל שאותה אנחנו לוקחים לפי תור. אחד יוצא להפסקה ושני האחרים משגיחים. גם את ההפסקה לוקחים בתחנה. לא עוזבים את המגדל אפילו לרגע, אלא אם כן אנחנו נדרשים לפעולת הצלה או התערבות במשהו שקורה בחוף, אבל גם אז מנהל התחנה נשאר במגדל, מנהל את האירוע מתוך התחנה ומתקשר אם צריך לכוח עזר. אחד או שניים מאתנו יוצאים לפתור את הבעיה בחוץ ונותנים מענה לכל מקרה". 

מה על הסטיגמה של מציל ונשים? 
"זו סטיגמה שהיתה נכונה לשנות השבעים או השמונים היום זה לא קיים. אנחנו מאד מקצועיים. לא מאפשרים לאף אחד לעלות למגדל ההצלה ומתעסקים אך ורק בהצלה ובשמירה על הסדר. העניין הזה שאתם זוכרים מהסרט 'מציצים' או מסרטים אחרים, חלף מן העולם יחד עם 'מציצים'".

איך ההרגשה כשכולם סביבך בחופש ודווקא אתה עובד הכי קשה?
"אנחנו רגילים לעבוד כשכל עם ישראל בחופש – בחופשים בחגים ובשבתות אנחנו בשיא העבודה שלנו. עבודת מציל בים היא סוג של הקרבה, כמו העבודה של הכבאים, המשטרה, אנשי מד"א וכוחות הביטחון. אנחנו עובדים כשכולם נהנים ושומרים עליהם כך שהנאתם לא תופרע". 

ומה עכשיו?
"יש עדיין נופשים רבים ואנחנו עובדים עד אחרי החגים כמו בקיץ. אחרי החגים עוברים למתכונת חורף. שעות העבודה משתנות ועובדים במתכונת מעט מצומצמת. באילת, שלא כמו במרכז, המצילים עובדים כל השנה". 
ספר קצת על מערך ההצלה של אילת בחופים.
"מערך ההצלה באילת הוא מהמתקדמים בארץ ואולי גם בעולם כולו. בנוסף לחסק'ה המיתולוגית, ציידה העירייה את מערך ההצלה גם באופנוע ים ובסירת הצלה מהירה, שנותנים מענה כשיש בכך צורך, ויש גם ציוד עזר נוסף, כמו גלשני סאפ מיוחדים ועוד. בכל סוכת מציל יש שלושה מצילים ויש מרפאה המאוישת על ידי חובש מוסמך. המצילים מתואמים מול המשטרה הימית, מד"א, וסיירת התיירות ונותנים מענה לכל בעיה המתעוררת בחוף עליו הם מופקדים ונותנים מענה לכל בעיה המתעוררת בגבולותיו,  מושיטים עזרה ראשונה למי שנפצע, וגם שומרים מפני גנבי תיקים, מפני כלבים משוטטים ובני נוער המפריעים את הסדר הציבורי אם זה במוסיקה רועשת מדי ואם זה בקטטות. בקיצור תושבי אילת ואורחיה בידיים הכי טובות שיש על החופים". 


   
"העיניים על הבריכה במשך כל שעות המשמרת"      

                                                                                     
מי? אסף פרופר, בן 42, יליד אילת, נשוי לאירה ואב לילד בן 3.5.   
 22 שנים מאמן כושר ו-22 שנים מציל בריכה – מהן 15 שנים משמש כמציל בריכה במלון ה'רויאל ביץ'.

למה מציל?
"הוצאתי תעודת מציל לפני הצבא בשנת 1994 כי אבא אמר שכל תעודה שאוציא, לא משנה באיזה מקצוע, תעזור אחר כך בחיים. כבר בצבא הבנתי שאבא כמו אבא צדק, כשקיבלתי בשנה האחרונה לשירותי הצבאי בחיל הרפואה שבחיל האוויר כצ'ופר את תפקיד המציל בבריכה שבבסיס 'עובדה'. זה קרה בזכות התעודה שהיתה לי".

כמה שעות עובדים?
"משמרת היא 12 שעות, ומאחר והבריכה במלון מחוממת, אנחנו עובדים קיץ וגם חורף".

איזה חופש עבר עליכם?
כמו כל קיץ גם הקיץ הזה הוא שיא העונה. לא קל לעבוד בטמפרטורה של 40 או 50 מעלות. ויש תמיד הרבה מאוד ילדים קטנים שההורים חושבים שהמציל הוא הבייבי סיטר שלהם, אבל גם עם זה מסתדרים. כבר הגעתי למצב שאני מקבל את כל העולמות ואת כל סוגי הקהלים מהקל עד הקשה באהבה ודואג לתת שירות הכי טוב שאפשר כמו שתמיד מקבלים הלקוחות ברשת 'ישרוטל'".

כמה ריכוז צריך מציל?
"מדובר בתפקיד שמצריך אחריות גדולה מאוד כי בסופו של דבר אתה עסוק בשמירה על חיים של בני אדם. צריך להיות רציני ומרוכז, להסתכל כל הזמן על הבריכה, לראות מי נכנס, מי יוצא, ואיפה כל אחד. אבל אני לא לבד. תמיד יש איתי במשמרת מציל נוסף, וכשיש לחץ, יש גם מציל שלישי – תלוי בגודל הבריכה ובמספר המתרחצים. אתה אחראי מול המתרחצים ומול ההנהלה וצריך לעשות הכל כדי לעשות את התפקיד בסדר. כשאני במשמרת השטח שלי הוא סטרילי. לא פלאפונים, לא אנשים ולא בחורות – העיניים לבריכה במשך כל השעות של המשמרת".

חוויה שלא תשכח?
"לפני כארבע שנים הזעיקו אותי לעשות החייאה לילדה כבת שלוש שהיתה כבר מחוסרת הכרה. עשיתי לה החייאה בין חמש לעשר דקות והצלחתי להציל אותה. למזלי המקרה קרה שבוע אחרי שסיימתי ב'וינגייט' קורס של חמישה ימים עזרה ראשונה בשל תפקידי בחיל הרפואה של חיל האוויר. זה מה שעזר לי להציל אותה".

איך עומדים בלחץ?
"אני אוהב את התפקיד, למרות שלא קל לעמוד בחום הקיץ האילתי ובצורך להיות עירני ומרוכז כל הזמן".

מה עם הסטיגמה של מציל ונשים? 
"אני מציל כבר מעל עשרים שנה, ואף פעם לא נתקלתי במשהו כזה. כנראה שזה נכון בסרטים ובאגדות".

איך ההרגשה כשכולם סביבך בחופש ודווקא אתה עובד הכי קשה?
"אני מחכה לחורף, אז אני יוצא לחופשה של חודש וכולם עובדים".

ומה עכשיו?
"ממשיכים בעבודה – מתחזקים את הבריכה, נותנים שרות ללקוחות בהתאם לסטנדרטים הגבוהים של רשת 'ישרוטל'. ההבדל הוא שמספר שעות העבודה קטן יותר".

עד מתי מציל?
"מציל זה הבסיס. אני לומד כעת לתואר במשאבי אנוש, חשבי שכר, דיני עבודה ויחסי עובד מעביד. כמו כן אני עושה קורס מחשבים וניהול משא ומתן, משברים וסכסוכים בעבודה. כל זה כהכנה לזמנים בהם אולי, אם בכלל, ארצה בשינוי". 


 

"אסור למציל לראות אפילו מי מתחילה איתו"


מי? אייל דואני, יליד אילת בן 53, גרוש ומאושר. בוגר 'וינגייט' בעל תעודות מציל, מפעיל בריכה ומנהל מרכזי ספורט. אחרי שסיים את לימודיו ב'וינגייט' עזב את הארץ,  הסתובב בעולם והתגורר בשמונה מדינות. לפני שנתיים חזר לאילת לצד אימו. מאז הוא מבלה חצי שנה באילת (את הקיץ) וכשהחורף תופס פיקוד בארץ הוא באסיה, במזרח הרחוק, נהנה מכל רגע. 


 למה מציל?
"מציל היא עבורי עבודה זמנית לקיץ. תעודת מציל עשיתי אצל יענקל'ה בבריכה העירונית בשנת 1987 ועבדתי קצת כמציל לפני שעזבתי לחו"ל- שנה במלון 'המלך שלמה' ושנה במלון 'ספורט'. משחזרתי לאילת אני עובד כשנתיים עם דויקו בבריכה העירונית. עובד 10 שעות וגם 12 שעות לפי הצורך".

איזה חופש עבר עליכם?
"חופש עם הרבה שמש על הראש. קשה, אבל גם מהנה. עובדים הרבה שעות בשמש ואחרי העבודה אין אפילו כח לדבר. הבריכה  מלאה בהמון אנשים כל הזמן והרבה מאוד ילדים, אבל אין לי בעיה לקחת אחריות ולהיות דרוך ומרוכז 100% של הזמן ולתת 100% תשומת לב לכל פרט. בשבתות כשיש עומס יש איתי בבריכה מציל נוסף". 


כמה קשה לעבוד מול הורים ישראלים?
"לא קל", הוא מחייך. "ההורים הישראלים כל הזמן בודקים אותך והם מאד ביקורתיים. למזלי הביקורת עלי היא דווקא טובה".

מתי היה הלחץ הכי גדול?
"יולי אוגוסט כמובן היו חודשים בהם הלחץ היה הכי גדול – המון ילדים, קייטנות, שיעורי שחייה, ימי הולדת. אני אוהב לעבוד עם ילדים וכשהם נהנים אצל דויקו בבריכה אני נהנה מזה שהם נהנים. לא היה קל, אבל עברנו גם את זה בשלום".

מה עם הסטיגמה של מציל ונשים? 
"זה נכון שנשים מתחילות עם המציל, אבל למציל אסור לראות אפילו מי מתחילה אתו, כי אסור לו להוריד עין מהבריכה אפילו לרגע".

איך זה מרגיש כשכולם נהנים בחופש ודווקא אתה עובד קשה?
"שאלה מצויינת. ההרגשה דווקא טובה משום שאני יודע שבחורף, כשכולם יעבדו ויטפלו בילדים, אני אסתובב לי בעולם חופשי ומאושר".

מה הלאה?
"בחורף האחרון, תוך כדי עבודה, עברתי קורס אילוף כלבים וסיימתי בהצטיינות. לא היה פשוט לנסוע במשך חצי שנה לתל אביב אחת לשבוע בשמונה בבוקר באוטובוס ולחזור לאילת באוטובוס חצות. הרבה שיעורי בית, הרבה אימונים והרבה נקודות שבירה בדרך. את הסטאז' עשיתי באילת עם מאלף הכלבים מיקי דוידוביץ' שהוא בן אדם מדהים. אז אני מאמין שהלאה אצלי יהיה קשור בתחום הזה".


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש