פרסומת
דלג

פורטרט מקומי - הים ואני

מאת: ציפי קרליק ● צילום: ציפי קרליק ● 18/9/2019 19:20 ● מה נשמע 620
אילת מלאה בגיבורות וגיבורים מקומיים עם חזון ועשייה קהילתית. לא כולם עושים זאת בהתנדבות וחלקם עושים זאת תמורת תשלום ועדיין בשם החזון הקהילתי. נשמח לשמוע מי הם, מנער/ה ועד מבוגר/ת.
פורטרט מקומי -  הים ואני
מכל מלומדי השכלתי. אנטלר

מי? גלעד אנטלר, בן 33 רווק. חוקר ומרצה בכיר במכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת ובמחלקה למדעי הגיאולוגיה וסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

 

פרולוג של חוקר 


"כשאני הולך לים אני מביט אל האופק ותוהה- מי אורב במעמקים? אילו עוד צורות חיים קיימות שם שיכולות לאתגר את הדמיון? לדיונוני ענק וכרישים עם שיניים אימתניות יש מקום של כבוד בספרי המדע הבדיוני, אבל דווקא יצורים ששוכנים בקרקעית האוקיינוס, נושמים גופרית במקום חמצן ומיצרים גזים רעילים מעניינים אותי יותר. הם היו פה הרבה לפנינו וכדור הארץ שלנו התפתח להיות מה שאנחנו מכירים היום גם בזכותם. ואולי הם יכולים לספר לנו משהו על החיים מחוץ לכדור הארץ".
קצת על העשייה שלך: "אני חוקר כיצד היצורים המיקרוסקופים, שחיים באוקיינוס, משנים את הכימיה של הסביבה שלהם וכיצד בטווחי זמן גיאולוגים של מיליוני שנים, הם מסוגלים להשפיע על הכימיה של כדור הארץ.
כמחצית מהחמצן שאנחנו נושמים כיום מגיע מהאוקיינוס. אצות מיקרוסקופיות משתמשות באנרגית השמש, פחמן דו חמצני וחומרי הזנה כדי לבנות סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה, והחמצן החיוני לנו הוא תוצר הלוואי של התהליך. אולם, כדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותו היום, היה שונה מאוד בעבר. הפוטוסינתזה "הומצאה" רק לפני כ-2.5 מיליארד שנה, אבל החיים החלו בכדור הארץ כבר לפני כ 3.5 מיליארד שנה".

איך התחלת לעשות את מה שאתה עושה? 
"כבר בתור ילד הייתי מוקסם מהלא נודע. אני זוכר את היום שבו הבנתי שאת רוב התשובות לשאלות שלי כנראה שלא אמצא בספרים ועל חלק מהשאלות שאין לי עליהן תשובות אצטרך לענות בעצמי. הייתי ועדיין אני מטייל הרבה בטבע. נרשמתי לתואר ראשון בגיאולוגיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. כבר במהלך השנה הראשונה התחלתי לעבוד במעבדה שבדקה את האפקט של תעלת הימים (פרויקט בין לאומי בעל חשיבות אזורית עצומה לחיבור של ים סוף עם ים המלח לצורך ייצוב מפלס ים המלח) על השקעת מינרלים שונים בים המלח. כבר אז הבנתי שהנושא של כימיה של הסביבה ושל גופי מים זה משהו שאני רוצה לעסוק בו. בהמשך התואר, הגעתי למכון הבינאוניברסיטאי כמה וכמה פעמיים לקורסים שעברו פה במכון. התאהבתי במקום ובמפרץ אילת, ושנים אחר כך, כאשר נפתחה המשרה והייתי במצב האקדמי הנכון, הגשתי מועמדות מיד".

 

"חשוב לי להבין מהי טביעת האצבע האקולוגית שלנו"

 

חוויות ביום יום ?
"האינטרקציה שלי ביום יום היא בעיקר עם חוקרים אחרים, סטודנטים ומנהלי המעבדות במכון. אנחנו מפליגים בים לעיתים קרובות ולעיתים גם מלווים על ידי להקת דולפינים או כרישי לוויתן".

איזה מפגש השפיע עלייך ?  
"אני מסוג האנשים שמאמינים שמכל מלומדי השכלתי. כל מפגש הוא מבחינתי חשוב ומכל בן אדם אני לומד דברים על עצמי, על אנשים אחרים או על העולם. על כן אני לא בטוח שיש מפגש אחד שהשפיע עלי באופן מיוחד. אם אני צריך לבחור, אז מדובר במפגש הראשון עם המנחה שלי בדוקטורט (פרופ' סשה טורצ'ין). היא בטחה והאמינה בי ותמכה בכל מה שעשיתי. זה נתן לי הרבה ביטחון לשלבים יותר מאוחרים בקריירה שלי. בנוסף, היא הייתה מביאה הרבה רגש למחקר, דבר שבדרך כלל לא נפוץ אצל מדענים. זה גרם לי להבין שאפשר לעשות מדע בכל מיני דרכים, ובעיקר מה שהכי חשוב זה לנסות כמה שיותר לגרום לאנשים מסביבך להיות מאושרים במה שהם עושים ולהרגיש שהם חיוניים.  
מפגש נוסף וחשוב שהיה לי הוא עם מנהל המעבדה שלי ראול סער, שגם עבר לאילת בערך באותו זמן שאני עברתי. פרט לכך שהוא עוזר לי להביא את המחקר לפסגות חדשות, הוא אחד החברים הראשונים שלי באילת ובהחלט עזר להתאקלמות שלי בעיר".

איפה החיבור שלך לצד החברתי - מחקרי? 
"שימור הסביבה ומה אני יכול לעשות בעולם הזה בשביל לשפר את האיזון בין החיים המודרנים שלנו לטבע הוא משהוא שתמיד היה חשוב לי. במהלך לימודיי לתואר הראשון הבנתי שאחד האתגרים הגדולים ביותר של ימינו הוא להבין את יחסי הגומלין בין האוויר, הים והיבשה, וכיצד תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגים עיצבו את כדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותו היום. חשוב לי להבין מה היא טביעת האצבע האקולוגית שלנו, מה ההשפעות שלה, איך אפשר להקטין אותה והאם ואיך ניתן לשפר נזקים".

תגובות אנשים והמשפחה לעשייה שלך?
"אנשים שקרובים אלי מוקירים את העבודה שלי ושמחים וגאים בהצלחתי, אבל בהרבה מאוד מהמקרים מפחדים לדבר איתי על מה שאני עושה, מחשש שלא יבינו".

הזיכרון הראשון שלך כשהתחלת בעבודה?  
"עברתי לאילת באוקטובר 2018 אחרי 6 שנים שגרתי באנגליה ובדנמרק. הזיכרון הראשון שלי הוא שכמה ימים אחרי שחזרתי לארץ, יצאתי להפלגת מחקר במפרץ אילת עם קולגות מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. אני בעיקר זוכר שהיה לי ממש חם והגוף שלי לא ידע איך להתמודד עם השינוי הקיצוני בטמפרטורות".   

מה גורם לך לסיפוק במה שאתה עושה?
"כאשר אני רואה שאני מצליח להלהיב אנשים עם אותם דברים שמלהיבים אותי. בעיקר אם הם לא מהתחום שלי ולא מדענים. לראות את הניצוץ בעניינים של אנשים שמבינים שאתה עושה משהו מגניב הוא יקר מפז מבחינתי".

מה אתה חושב שיכול לעזור לשנות דברים? 
"אני חוקר את האוקיינוס בשביל שגם אנשים אחרים יבינו כמה מופלא הוא העולם שלנו ובכך ירצו יותר לשמור עליו. בנוסף, אנחנו מבינים יותר ויותר כמה העולם שלנו פגיע ושוב, בכך מנסים להראות לאנשים שאנחנו חייבים לשמור על הכדור שלנו. 
פרט למחקר עצמו, אנחנו גם מנסים למצוא פתרון לבעיות ולא רק להצביע על הבעיות".

מה החזון בעבודה מהסוג הזה?
"במדע אנחנו מגלים בכל יום דברים חדשים, חלקם חשובים יותר וחלקם חשובים פחות. ההבנה שיש ביכולתי להוסיף ידע לאנושות, ידע שלא היה קיים לפני כן, הוא המקור המניע שלי. בנוסף, אני רוצה שהידע הזה יוביל אנשים לקחת חלק פעיל בשמירת הטבע שכן אנחנו מבינים יותר ויותר שהטבע שלנו הוא מאוד פגיע". 

וחוץ מהים? 
"אני מנגן על גיטרה כבר 20 שנה ואפילו הקלטתי אלבום במהלך הדוקטורט שלי.
אתם מוזמנים להקשיב
https://soundcloud.com/gilad-antler/sets/manuscript-gilad-antler


חדשות אילת - ערב ערב באילת  


בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש