יהדות - פרשת וילך - שבת שובה

פרשת וילך - שבת שובה

עשרת ימי תשובה הם ימים נפלאים, ימים של חסד גדול שהקב"ה נתן לנו במתנה, אלו הם הימים שאנחנו נמצאים בהם כרגע, עשרת הימים שבין ראש-השנה ליום הכיפורים. חז"ל מלמדים אותנו שהדין בשמיים הוא בדיוק כמו הדין בארץ. ובלשון חז"ל "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" ובדיוק כמו שאדם שמורשע בדין זכאי לערער ערכאה גבוהה יותר בבית המשפט המחוזי או בבית משפט גבוה לצדק יהפכו את דינו מרעה לטובה, כך בדיוק הנהיג הקב"ה בעולם, שלאחר המשפט של יום הדין בראש-השנה ניתנת לנו הזדמנות שניה עד ליום הכיפורים "להגיש ערעור" עד ליום הכיפורים ובמשך עשרת הימים הקרובים אנחנו צריכים להוכיח לבורא עולם שבאמת אנחנו מתכוונים להשתפר השנה. להשתפר ביחסים ביננו ובין הקב"ה, להשתפר ביחסים בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, בין ילד להוריו ובין הורה לילדיו. קשה מאוד להיות צדיקים שנה שלמה, קשה מאוד "להחזיק את הראש מעל המים" ולא לעשות שום דבר רע 365 ימים בשנה, אבל בעשרת ימי תשובה אנחנו אומרים לקב"ה בפה מלא ובלב שלם שאנחנו באמת רוצים להיות טובים, אנחנו באמת מתכוונים לכך שאיננו חפצים ברע, ומקווים מאוד שבזכות הרצון הזה הקב"ה יחתום אותנו לחיים טובים ביום הכיפורים. השנה, שנה שלאחר שנת השמיטה, ניתנת לנו הזדמנות לקיים מצווה נדירה שמתרחשת רק פעם בשבע שנים, מצוות ההקהל. וכך כתוב בפרשתנו: "ויצו משה אותם לאמור מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם, הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלוקיכם" בזמן שבית-המקדש היה קיים כל עם-ישראל היו עולים לרגל בחג הסוכות לשמוח בירושלים, בשירים ובריקודים כל לילה עד הבוקר במשך שבעה ימים, אבל פעם אחת בשבע שנים נוספה עוד מצווה בחג הסוכות מעבר לשמחה הרגילה והיא מצוות ההקהל. המלך היה מגיע לבית-המקדש וקורא בספר התורה לעם ישראל וחכמים היו מחזקים אותם בדברי תורה על-מנת שיקפידו יותר בלימוד התורה וישתדלו יותר בקיום המצוות. כל עם ישראל היו באים לירושלים למעמד ההקהל, אנשים הנשים והטף, רבבות רבבות של הורים וילדים באים לשמוע דברי תורה וחיזוק לעבודת ה', איזה מחזה מדהים . אומנם כיום אין לנו בית מקדש אבל עדיין , להיות נוכח בירושלים עיר הבירה , להיות בכותל בימים של חג הסוכות , במעמד של ברכת הכוהנים בכותל , לעמוד שם יחד עם אלפי עמך בית ישראל , כשאלפים ורבבות מכל עובר אוחזים בארבעת המינים זהו מחזה מרגש ומשובב נפש מאין כמותו. מיליוני יהודים לכל אורך שנות הגלות התפללו ציפו וקיוו שיזכו לרגע המיוחד הזה שבו הם יוכלו להיות בירושלים ולחון את עפרה. אנחנו לשמחתנו הרבה, זוכים לחיות בדור בו החלום הגדול והארוך הזה הפך למציאות. יש לנו את האפשרות להגיע לירושלים ולהתפלל בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, כל מה שצריך זה מעט רצון וגם קצת מאמץ להגיע לכותל ובפרט בחגים, וכבר לימדו אותנו חז"ל ש "לפום צערא – אגרא", כלומר לפי הקושי והמאמץ שהשקענו על מנת להתגבר על הקושי, לפי זה נקבע שכרו של האדם אצל בורא העולם. נכון זאת טרחה, ואולי אפילו טרחה גדולה, אך כבר לימדונו חז"ל שלפי המאמץ שאדם משתדל בקיום המצוות כך גם גודל השכר שהוא יקבל על קיומם של אותן מצוות. אז אנחנו נתחיל קצת יותר ביום הכיפורים שיבוא עלינו לטובה ונמשיך עם המאמץ  עוד קצת לתוך חג הסוכות וכשהקב"ה יראה עד כמה חביבין עלינו מצוותיו ועד כמה אנחנו אוהבים אותו בזכות זאת הקב"ה יחתום אותנו לחיים טובים ומאושרים ביחד עם כל בית ישראל. גמר חתימה טובה.

חדשות אילת - ערב ערב באילת