פרסומת
דלג

לאחר שנתיים של התאוששות שוב הרעה במצב השונית באילת

מאת: אהובה מאמוס ● 7/10/2019 15:48 ● ערב ערב 2936
לאחר שנתיים בהן מצא דוח הניטור שמכין מידי שנה המכון הבינאוניברסיטאי באילת, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, כי שונית האלמוגים באילת דווקא גדלה, זאת בניגוד למגמה המאפיינת את שאר חלקי העולם ● מגיע דוח הניטור לשנת 2018 ומעלה את רמת החשש, שעה שהוא מאשש את תוצאות הדוחות מ-2004 ואילך, שמצאו כי מצבה של השונית באילת ממשיך להתדרדר
לאחר שנתיים של התאוששות שוב הרעה במצב השונית באילת
שונית השמורה בשפל קיצוני בתחילת חודש ספטמבר השנה ● צילום:רשות הטבע והגנים חן טופיקיאן

למעט השנים 2016-2017, הרי שבכל דוחות הניטור של מפרץ אילת מאז 2004, נמצא כי מצבה של השונית באילת מתדרדר בהדרגה. בדוח שסקר למשל את שנת 2015, נמצא כי נמשכת ההתדרדרות במצב אלמוגי האבן וכי טמפרטורת פני הים עולה. עוד עלה מהדוח כי נמצאה ירידה בכיסוי החי בששה מתוך שמונה אתרי סקר שונית וכן בכסוי החי הממוצע לכלל האתרים. כן נמדדה ירידה במדד הרקמה החיה באלמוגי אבן. ירידה זו נמדדה גם בשולחן השונית, הוא האזור הרגיש והעשיר ביותר בשמורה. גם באוכלוסיית חבצלות הים נרשמה ירידה.

 

שינוי מגמה או שינוי זמני?


בשנתיים שבאו לאחר מכן נרשמה הקלה מסוימת לאחר שבשנת 2016 מצא הדוח כי חלה התאוששות קלה בצפיפות אלמוגי האבן, בגידול עשב הים ובצפיפות קיפודי הים. שנה אחר כך, ב-2017, כי שונית אילת גדלה בכחצי אחוז בכיסוי החי בכל האתרים, גם טמפרטורת הים שנרשמה היתה הנמוכה מאז 2006 ומבחינת המדענים ניתן היה להתחיל ולקוות לשינוי המגמה המדאיגה, אלא שכעת מגיע הדוח לשנת 2018 ותוצאותיו מעידות על נסיגה בתוצאות. מדוח 2019, הסוקר את שנת 2018 עולה כי טמפרטורת המים עלתה במעלה אחת, לרמה הגבוהה ביותר שנמדד מאז 1988, ירידה נרשמה גם בכיסוי האלמוגים החיים ובצפיפות המושבות.
ב-20 השנים האחרונות הולך ומתדרדר מצבן של שוניות האלמוגים בעולם וזאת כתוצאה משינויי האקלים והתחממות כדור הארץ. שוניות אלמוגים שעודן מתפקדות, כמו זו שבמפרץ אילת הולכות והופכות למחזה נדיר. כך למשל, 80% משונית היבשת של אוסטרליה, הנחשבת לשונית הגדולה בעולם, מתה ולמדענים אין כל מושג מה ניתן לעשות על מנת לעצור את מותו של הים. "שונית האלמוגים של אילת מצויה במצב טוב יותר בשנים האחרונות בהשוואה לשנים הראשונות של הניטור", כותבים מחברי הדוח, ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, האמונים על הכנת הדוח השנתי, "עם זאת, לאחרונה, נראה כי השינויים לטובה איטיים יותר, וישנם מדדים המצויים בירידה". עם זאת מציין הדוח כי מצב השונית באילת ממשיך להיות יציב למרות העלייה בטמפרטורת מי הים ולמרות Zאת המדענים אינם יודעים לומר באיזה שלב יגיעו הטמפרטורות לשלב בהן ייגרם לשונית נזק בלתי הפיך. עם זאת כרע, המדובר בממצאי שנה אחת בלבד ולפיכך מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה בעייתית או בתיקון קל מטה, לעומת השנתיים האחרונות שכאמור הראו מגמת שיפור.

 

האלמוגים בשונית אילת במהלך מתקפת הרבייה (ספונינג) ● צילום:תום שלזינגר

 

גם הים של אילת מתחמם


אחד הממצאים המדאיגים בדוח על 2018 מדבר על עלייה נמשכת בטמפרטורת המים העמוקים שנמשכת בקצב שנתי ממוצע של 0.036 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה השנתית הממוצעת שנמדדה בפני הים בשנה שעברה היתה הגבוהה ביותר שנמדדה באילת מאז 1988, המדובר בעלייה בת מעלה שלמה בהשוואה לאשתקד. "השנה היתה אחת השנים החמות ביותר שנרשמו במסגרת תכנית הניטור", מצא הדוח. 
נכון להיום מצליחים אלמוגי שונית מפרץ אילת להתמודד עם העלייה בטמפרטורות ועם זאת הדבר מעלה את רמת הלחץ עמו מתמודדת השונית. עוד עולה מהדוח כי נרשמה ב-2018 ירידה קלה בכיסוי האלמוגים ובצפיפות המושבות בשוניות המקומיות. כיסוי שטחי שונית באלמוגי אבן חיים עמד השנה על 24$ לעומת 25% בשנתיים הקודמות (28.2 מושבות לעומת 30.2 בשנים הקודמות) עם זאת מעריך הדוח כי מדובר במצב טבעי של המערכת. נתון נוסף שעולה מהדוח הוא כי עדיין ניתן למצוא על דגי המפרץ טפילי דגים שמקורם בכלובי הדגים שהוצאו מהמפרץ כבר לפני 11.5 שנה (יוני 2008). נתון זה משמעותי לאור כוונתו של משרד החקלאות לקדם תכנית חדשה להקמת פארק תעשייה של חקלאות ימית באילת, עליו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקורו בעיר במהלך ישיבת הממשלה שנערכה בעיר לאחר סגירתו של שדה דב. 
בשולי הדוח חוזרים המדענים על המלצותיהם לאורך כל השנים למניעת פיתוח מואץ בחופי הים, מניעת הזרמת נוטריינטים לים, מניעת פגיעה בקיפודי הים לאורך החופים, איסור על דיג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ והכרזתו של החוף הצפוני כשמורת טבע תוך שמירה על מרבדי העשב הפרושים שם, החיוניים למערכת האקולוגית ושרשרת המזון בשונית. 

 

דאגה: אלמוגי השונית מספיקים להתרבות


תוצאות אלה מצטרפות לתוצאות מחקר ישראלי שפורסם בשבועות האחרונים על שער כתב העת המדעי הנחשב סיינס, ובו נמצא כי קיים שיבוש מסוכן שחל באירועי הרבייה של אלמוגי השונית במפרץ אילת. החוקרים אף מצאו כי חלק ממני האלמוגים כלל לא מעמידים צאצאים. את הסיבות לשיבוש מוצאים החוקרים בשינויים שחלו בסביבת השונית, כשינויי אקלים וזיהומים שונים במים. לאורך זמן חוששים החוקרים כי הפגיעה שנצפתה ברביית האלמוגים עלולה להוות איום של ממש על עצם קיומה של השונית בארץ ובעולם. מסביר פרופ' לויה: "מצאנו שיבושים בסנכרון בכל המדדים ובכל הרמות – הפוליפ, המושבה ואוכלוסיית האלמוגים כולה" והדוקטורנט תום שלזינגר מוסיף: "לפני מספר עשורים תועדו במפרץ אילת אירועי רבייה קצרים וממוקדים, שהתרחשו בלילות ספציפיים וקבועים בשנה. היום אותם אירועים נפרסים על פרקי זמן ממושכים, לפעמים עד חודשיים. כלומר, כמעט בכל לילה, מספר מועט של פרטים משחרר ביציות ותאי זרע – חלק מהמושבות פלטו את כל הזרעים והביציות, חלקן פלטו רק חלק, ואחרות לא השתתפו כלל באירוע." בפרסום על המחקר מספרים החוקרים כי: "עדיין איננו יודעים מה בדיוק גורם לשיבושים, אך ייתכן שהם נגרמו על ידי שינויי אקלים, כדוגמת התחממות מי הים (מי מפרץ אילת מתחממים בקצב של כ-0.31 מעלות צלזיוס לעשור) או זיהומים שונים שיצר האדם".למראית עין מצבה הנוכחי של חברת האלמוגים במפרץ אילת הוא טוב, ובכל שנה מגויסים לשונית אלמוגים רבים חדשים, אך מצאנו הבדלים גדולים בין מינים שונים של אלמוגים. במינים בהם נצפה חוסר סנכרון באירועי הרבייה, התגלה גם חסר משמעותי בדורות חדשים של אלמוגים צעירים. למעשה, נראה שחלק מהמינים כלל אינם מצליחים להעמיד דורות חדשים כבר מספר שנים, דבר המעמיד בסכנה את עתיד המין כולו". 


חדשות אילת - ערב ערב באילת