פרסומת
דלג

ייצוגית ה''שרוולים'' נגד רשות שדות התעופה סופגת מכה בכנף

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 6/11/2019 18:07 ● ערב ערב 2940
נדחתה בקשתו של התובע הייצוגי יעקב ברג, לקבוע כי גביית הכספים שגובה רשות שדות התעופה בגין השימוש שעושה ציבור הנוסעים בשירות הגשרים לנוסע (''שרוולים''), מהווה אגרה, שלא הוטלה כדין ● בית המשפט פסק כי המדובר ב''מחיר'' עבור שירות שהינו שירות בחירה עבור חברות התעופה ● כעת עומדת לתובע אפשרות להמשיך את ההליך בטענה חלופית של ''גביית מחיר מופרז''
ייצוגית ה''שרוולים'' נגד רשות שדות התעופה סופגת מכה בכנף

בית המשפט המחוזי מרכז, דחה (24.10) את בקשתו של התובע הייצוגי יעקב ברג, את רשות שדות התעופה, בשל העלות שהיא גובה מציבור הנוסעים, בעבור השימוש ב"שרוולים", המובילים מטרמינל בית הנתיבות לגוף המטוס. עלות זו נכרכת לצד תשלומי מס ואגרות נמל אחרות שגובה הרשות במסגרת מחיר הכרטיס שמשלם הנוסע. ("שרוולים"). בבקשת האישור נטען כי הגבייה היא שלא כדין משום שהתשלום הוא אגרה, שלא הוטלה כדין, ועל כן עומדת למבקש זכות תביעה כתובע ייצוגי. לחילופין נטען כי ככל שיקבע שלא מדובר באגרה, נטען כי הרשות ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי, על דרך של גביית מחיר מופרז ולא הוגן לשירות הגשרים אשר אינו משקף את עלותו לרשות, על כן יש להפחיתו משמעותית. בדיון שהתקיים ביום 7.6.18 קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט כי הדיון יפוצל, באופן שתחילה תידון העילה הטעונה בירור האם מדובר בקביעת "אגרה" סמויה או שקביעת "מחיר עבור שירות". זאת משום שהעילות שנטענו הן חילופיות, כמו כן האחת מנהלית והאחרת אזרחית, ומשום שאם תתקבל הטענה כי מדובר באגרה ממילא נופלת העילה של מחיר מופרז. 

 

בשדה רמון אין שרותי שרוולים


כאמור, דחה השבוע בית המשפט, בשבו כבית משפט לעניינים מנהליים את הטענה וקבע כי אין המדובר באגרה, אלא בקביעת מחיר עבור שירות שאף אינו שירות חיוני או שירות חובה, אלא כזה המסור לשיקול דעתן של חברות התעופה, האם לעשות בו שימוש אם לאו. בין היתר ביססה השופטת את החלטתה על טענת הרשות כי: "בחלק משדות התעופה המופעלים על-ידי הרשות, הפעולה של העמסת מטוסים בנוסעים לא מתבצעת על-ידי הרשות. כך בכל הטיסות הפועלות בשדות התעופה באילת ובעובדה (שהוא שדה תעופה המשמש גם לטיסות בינלאומיות) העמסת המטוסים בנוסעים מבוצעת באופן רגלי. גם בשדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון הרשות לא תספק שירותי גשרים, והעמסת המטוסים בנוסעים בשדה תעופה בינלאומי זה תבוצע באופן רגלי או באמצעות הסעה. לא ניתן כלל לדבר על שירות חובה", טענו ברשות, "מקום שבו הוא לא ניתן על-ידי הרשות בחלק גדול משדות התעופה המופקדים בידיה של הרשות, לרבות בשדות תעופה שבהם מופעלות טיסות בינלאומיות".

 

האם מדובר בגביית מחיר מופרז?


השופטת מיכל נדב פסקה כי:  "מתגובת המשיבה (רשות שדות התעופה – ר.נ) עלה כי מחירי השירות הנדון נקבעו בהסכמה בין הרשות לבין חברות התעופה. עובדה זו מצביעה על התנהלות מסחרית שאיננה בבחינת מחיר כפוי...טענת המשיבה כי בחלק משדות התעופה שהיא מפעילה לא מתבצעת העמסת הנוסעים על המטוסים על ידי הרשות, ושגם בנתב"ג הרשות אינה מבצעת האמור בכל הטיסות, תומכת בטענתה כי לא מדובר בשירות שהרשות חייבת להעמיד בשדות התעופה... העובדה שהשירות מועמד רק בחלק מן השדות, ובנתב"ג -  בחלק מן הטיסות, מתיישבת גם עם ס"ק 5(ג) הקובע כי במלאה את תפקידה יכולה הרשות לקחת בחשבון שיקולי יעילות. טענת הרשות כי לחברות התעופה קיימת אלטרנטיבה לשירותי הגשרים בדמות שירותי הסעה, לא נסתרה, כמו גם הטענה שגם בטרמינל 3 עדין ב- 25% מהטיסות היוצאות לא נעשה שימוש בגשרים, על כן אין מדובר בשירות כפוי גורף. אני מקבלת את טענת המשיבה כי ניתן להשוות את מחיר שירותי הגשרים למחירי שירותי ההסעות למטוסים, ושתכליתם זהה....אני סבורה כי ניתן לקבוע מבחינה אינטואיטיבית כי התשלום בגין שירות הגשרים הוא מחיר ולא אגרה. שירות הגשרים הוא שירות מונופוליסטי שמספקת הרשות, המהווה כלי עזר להפעלת הסמכות השלטונית שגם ניתן להשוות אותו לשוק החופשי (גם אם תיאורטית). השירות הוא בגדר הפעילות העסקית אשר בתחום המשפט הפרטי ולא בפעילות שלטונית מתחום המשפט המינהלי"...לאור כל האמור לעיל, התובענה שלפניי אינה באה בגדר פרט 11 מאחר שלא מתקיים התנאי שהתביעה היא להשבת סכום שנגבה כמס אגרה או תשלום אחר, ועל כן דינה של בקשת האישור, לפי העילה הנוגעת לפרט 11, להידחות". עוד נפסק כי כעת על המבקש להודיע לבית המשפט האם הוא עומד על דעתו להמשיך את התובענה תחת הטענה החלופית לפיה, אף שהמדובר במחיר, המדובר ב"מחיר מופרז", שאף גבייתו אינה מותרת כאשר עניין לנו בגוף מונופוליסטי.


חדשות אילת - ערב ערב באילת    

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש