פרסומת
דלג

מירי קופיטו: בעיית האלכוהול בקרב ילדים מתחילה כבר מקצה כתה ו'

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: עומר כרמון ● 27/11/2019 15:49 ● ערב ערב 2943
הוועדה לטיפול בנגע הסמים בעיריית אילת הציפה ממצאים קשים בכל הנוגע לנוער וסמים באילת ● מירי קופיטו: ''בברנקו וייס הבעיה לא יותר קשה, שם זה פשוט צף'' ● רמי לב, מנהל בי''ס ברנקו וייס סיפר על סיטואציה חדשה - הליגליזציה, ''שמחייבת אותי לשלוח תלמידים לגמילה, מציאות של השלוש שנים האחרונות''● אלפרד מיכאלוביץ : ''אין פעילות ישירה לעולים...יש כמות לא קטנה של ילדים ולא מעט בעיות, סמים לצערי נדחק הצידה'' ● מנהלת בית חוסן: ''אנחנו מכירים רק נערים בודדים הנזקקים לטיפולי גמילה מסמים, שכן למרכזי גמילה מקבלים רק מטופלים שבאים מרצון ולא בכפייה'' ● משטרת אילת: ''המרחק של אילת ממרכזי הגמילה, לא מאפשר הצלחה''
מירי קופיטו: בעיית האלכוהול בקרב ילדים מתחילה כבר מקצה כתה ו'
''הכלים שעומדים לרשותנו כרגע זה רק הסברה''

תיקון והתנצלות


בגרסת הדפוס של כתבה זו נפלה טעות בכותרת ופתיח הכתבה, מהם השתמע כאילו מנהלת אגף החינוך בעיריית אילת, מירי קופיטו, מודה בכך שאין בבתי הספר תכנית לטיפול בנגע הסמים, בשעה שתשובתה התייחסה לכך שאין תכנית ספציפית עבור אוכלוסיית הנוער בקרב העולים באילת. המערכת מתנצלת על הטעות.

מנהלת אגף החינוך בעיריית אילת, מירי קופיטו, אמרה במהלך ישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים, שעסקה, בין היתר, בבעיית הסמים והאלכוהול של בני נוער בעיר, הבהירה במהלך הישיבה, כי בעיית השימוש באלכוהול בקרב תלמידים אינה נחלתם של בני הנוער הלומדים בבית הספר ברנקו וייס: "אלכוהול, מעבר להשלכותיו הקשות, מביא אתו אלימות והבעיה מתחילה מוקדם ממה שחשבנו, כבר בקצה כיתה ו', ובמסגרת החינוכית, הכלים שעומדים לרשותנו כרגע זה רק הסברה", עוד הוסיפה קופיטו: "בית הספר ברנקו וייס זה לא בית ספר נשירה, אלא מענה מצוין למסגרת חינוכית, שם הבעיה היא לא יותר קשה, שם זה פשוט צף. הבנה תביא להסברה ונוכל להתקדם... אף על פי כן, אני מבקשת מהוועדה לעשות מעבר להסברה, די להסברה, צריך לפעול".

רמי לב, מנהל בי"ס ברנקו וייס סיפר על סיטואציה חדשה - הליגליזציה, "שמחייבת אותי לשלוח תלמידים לגמילה, מציאות של השלוש שנים האחרונות". 

אלפרד מיכאלוביץ, מנהל התכנית הלאומית לילדים בסיכון, החבר בוועדה מזה כעשור, אמר: "משימתנו היא להביא תכנית לנוער, ולהתאחד כל הגורמים הרלוונטיים, רווחה, חינוך, משרד הבריאות, כולנו כיד אחת נשתף פעולה. יש תקציב שמגיע מחמישה משרדי ממשלה ועמד על סך של 1.4 מיליון ₪ בשנה. הוועדה מחליטה לאן לקחת את התקציב, מיפוי ילדי העיר יאפשר לקבל מידע אודות צרכים מיוחדים והטיפול בהם". 

 

הציבור הדתי לא מאפשר מיפוי נוער בסיכון


עם זאת בחודש מרץ 2018, במסגרת דיון אחר של הוועדה, הציף מיכאלוביץ את הבעיה לפיה מסרבים גורמי החינוך הדתי באילת לשתף פעולה עם רצונה של העירייה למפות את הנוער בסיכון במסגרת הקהילה הדתית באילת: "אנחנו יודעים בוודאות שיש בעיות של נוער בסיכון בציבור הדתי", אמר אז, "כל התכניות שאנחנו מפעילים מתאימות לציבור הדתי  ילד דתי יכול למשל לקחת חלק בפעילות במועדון הנוער ביעלים, יחד עם זאת כשבאנו לעשות מיפוי ואני מדבר על מיפוי מקיף של כל ענפי המקצוע הטיפוליים והחינוכיים, גננות, מורות, פסיכולוגים, קצינות חינוך, כולם מתבקשים על ידינו למלא טפסים אינטרנטיים שלאחר מכן מועברים לניתוח מקצועי במכון מיוחד בירושלים, ורק המגזר הדתי באילת סירב לשתף פעולה עם המיפוי הזה וזאת למרות שקיבלו אותי בסבר פנים יפות בכל מקום דתי אליו הגעתי, שכן אני מגיע על מנת להרצות להם על ילדים בסיכון ומסביר להם כיצד למלא את הטפסים, אז למרות התייחסותם הנעימה הם סירבו למלא את הטפסים...יש בעיה עם הציבור הדתי, אנחנו עובדים גם הציבור בנתיבות ובבני ברק, ושם לקח הרבה מאוד שנים עד שהם הבינו ששווה להם לשתף פעולה, וכיום השינוי בבני ברק הוא אדיר וכל העלייה שלהם מאשכול 2 ל-3 זה בזכות התכנית הלאומית, ברגע שנכנסנו אל תוך בתי הספר והפעלנו תכניות הכל השתנה", בתגובה לדברים אלו הסביר יואב חנו, העומד ברש מעיין החינוך התורני המפעיל באילת את מוסדות 'אור החיים', את הבסיס להתנגדות: "דבר כזה (הכוונה למיפוי של ילדים ונוער בסיכון ר.נ) צריך להגיע מההורים, וברשותם, יש דבר כזה לבייש את האדם, אפילו מתוך כוונות טובות, כבר היה לנו מקרה בעבר, אפילו במשטרת אילת הצדיקו אותנו ואמרו שיש בעיה ברווחה עם שמירת פרטיות של מטופלים, הרווחה באילת אינה דיסקרטית מספיק, פרטים דולפים החוצה ומשפחות מתביישות מהתיוג, מפחדות מזה שהילד שלהם יסומן בסטריאוטיפ, אני אומר תנו קודם כל את מה שצריך לתת בתוך המסגרות, אחר כך תבואו לחלק אקסטרות, המסגרת החינוכית שלנו... אני אומר שזה לא בדיוק כמו שזה נשמע כאילו למערכת יש תקציב לילידם בסיכון והיא מאוד רוצה לחלק אותו, אבל מהצד של הדתיים חוסמים אותה ולא מאפשרים לה לתת, מציגים את זה כאילו זה משהו לטובתנו, בשעה שאני אומר, דבר כזה צריך להגיע מהמשפחה או ההורה ובהסכמתו, זה לא התפקיד שלנו כקהילה לסמן קבוצות ולקבוע כותרות לאנשים". 

 

המחלה החדשה: התמכרות למשככי כאבים


כאשר נשאל מיכאלוביץ, במהלך ישיבת הוועדה האחרונה, על ידי סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הצעירים, מתן בארי, "מה עושים בפועל" בכל הנוגע לטיפול בבעיות סמים בקרב אוכלוסיית העולים בעיר, השיב: "אין פעילות ישירה, אבל בעקיפין מנסים לבוא לידי ביטוי". וקופיטו הבהירה: "תכנית ממוקדת לא קיימת וכן צריך למקד אותה". מיכאלוביץ הודה כי: "יש כמות לא קטנה של ילדים ולא מעט בעיות, סמים לצערי נדחק הצידה".

רמי לב, מנהל ברנקו וייס, ציין כי נגע הסמים פשה גם בקרב מי שמכונים "בני טובים", ומיה שטרן אופיר, מנהלת בית חוסן, ומתן בארי, העלו את בעיית השימוש בתרופות מרשם, כבעיה חדשה עמה יש להתמודד: "הבעיה הגדולה היום היא נושא התרופות", אמרה שטרן אופיר, "הגיל יורד, בעבר זה היה גילאי 50 ומעלה, כיום אנחנו מדברים על גילאי 25-50. כדורי מרשם הם בעיה קשה בפני עצמה, היות והיום קל מתמיד להגיע לסוגי כדורים שהם בעצם הרואין סינטטי", אמרה. בארי הוסיף: "הבעיה החמורה ביותר היום, במדינה בכלל וגם באילת, הם משככי הכאבים, כדורים, מדבקות שניתנות בכל מרפאה והפכו למגפה מסוכנת, חייבם למגר את זה בכל מחיר. לעניות דעתי תפקיד הוועדה לנקוט באמצעים העומדים לרשותה על מנת למנוע שימוש בסמים, בפרט בבני נוער, בכל דרך, בבוגרים עדיף להתמקד בהסברה ומניעה, אך כנגד משככי כאבים חייבים לצאת למלחמה אמתית". מגי טובול עדכנה כי: "בענין מניעה בבתי הספר יש תכנית שנבנתה בשיתוף עם הרשות החדשה למניעת סמים, ממש בימים אלו אנו מסיימים את התכניות". אופיר הודתה כי בבית חוסן מכירים רק נערים בודדים הנזקקים לטיפולי גמילה מסמים, שכן: "למרכזי גמילה מקבלים רק מטופלים שבאים מרצון ולא בכפייה", ואיציק אלפסי, ממשטרת אילת, הודה: "הקושי שקיים ממילא, והמרחק של אילת ממרכזי הגמילה, לא מאפשר הצלחה, מה גם שלעיתים פשוט אין מקומות לנזקקים לטיפול". 


חדשות אילת - ערב ערב באילת    

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש