פרסומת
דלג

שדה רמון הוא כישלון, אבל לא הצליח לפגוע באילת

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: י. בן יתח ● 27/11/2019 16:36 ● ערב ערב 2943
המגמה החדשה בתיירות הפנים לאילת מתחילה להתגבש ● הישראלים לא וויתרו על אילת, אך הפסיקו להגיע אליה באמצעות טיסות ● חודש אוקטובר חיזק מגמה זו עם עליה של 8% בתפוסות, וצניחה של 33% במספר הטסים דרך נתב''ג ● הצוות הבין משרדי שהוקם לבחינת פתיחת קווי טיסה פנים ארציים לחברות הלואו קוסט טרם מסר המלצותיו בשל המצב הפוליטי אליו נקלעה המדינה ● ארקיע וישראייר ממשיכות לדמם, ובמשרד התחבורה שוקלים להעניק להן סבסוד, בדומה לזה שמקבלות חברות הלואו קוסט הנוחתות ברמון
שדה רמון הוא כישלון, אבל לא הצליח לפגוע באילת

אין ספק שפתיחתו של שדה רמון וסגירתו של שדה דב שינו את הרגלי הטיסה של הישראלים, שהפסיקו לטוס לאילת, אך גם לא ויתרו עליה כיעד תיירות מועדף. בחגי תשרי הנשה, שנפלו על חודש אוקטובר, נרשמה צניחה של 33% במספר הטסים מנתב"ג, אך בה בעת נרשמה עליה בת 8% במספר לינות ישראלים בעיר. עם זאת יש לקחת בחשבון כי לעליה לעומת שנה שעברה גרמה העובדה שחגי תשרי בשנה שעברה נפלו בספטמבר ואולם גם אם מחברים את נתוני שני החודשים הללו, מקבלים תמונה ברורה לפיה חלה עליה בת 3% במספר הלינות בעיר לעומת השנה שעברה, וקיפאון לעומת נתוני 2017. בחודשים אלו עברו בשדה רמון 174.8 אלף נוסעים בטיסות הלוך וחזור, לעומת 223 אלף נוסעים שעברו בשדה בחודשים אלו בשנה שעברה. המשמעות הנה ירידה בת 22% לעומת שנה שעברה. 

 

המלונאים הורידו מחירים


מכאן שכיום כבר ניתן לומר בבטחה כי המגמה שהסתמנה מהרגע הראשון, היא כנראה המגמה שגם תתקבע לעתיד לבוא – הישראלים לא ויתרו על אילת אך הם מעדיפים לעשות כן ברכב ולא בטיסה. תוצאות אלו עומדות בניגוד לתחזיות הקודרות ששידרו מלונאי אילת טרם סגירת שדה דב, ועם זאת יש לקחת בחשבון כי אלה נאלצו להוריד מחירים עוד בחודשי הקיץ (יולי –אוגוסט) המהווים את שיא העונה. חברת גוליבר ערכה עבור דה מרקר בדיקה מקיפה של מחירי בתי המלון באילת בחודשי יולי אוגוסט השנה וגילתה כי רמת המחירים השנה היתה נמוכה ב-6%-10% מהשנה שעברה. כך למשלך רק בחודש יולי השנה נרשמה עליה בת 65 בתפוסות המלונות באילת לעומת יולי אשתקד. 

 

הצוות הבין משרדי טרם נתן המלצותיו בנוגע לפתיחת השוק הפנים ארצי לחברות הלואו קוסט. סמוטריץ' שר התחבורה ● צילום: ויקיפדיה, איתן פולד

 

ארקיע וישראייר מתרסקות


מי שסופגות את עיקר הנזק הן כמובן חברות התעופה ארקיע וישראייר שמדדמות. ישראייר רשמה הפסד של 2.2 מיליון דולר ברבעון הראשון  מכירות הקבוצה ירדו בכ-10% לעומת הרבעון הראשון של 2108 והסתכמו בכ-47 מיליון דולר, ירידה של כ-6 מיליון דולר. את המחצית הראשונה של 2019 סיימה החברה בהפסד של 6.7 מיליון דולר, בדומה להפסד של 6.9 מיליון דולר שרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. כשהכנסות החברה ירדו ב-2% במחצית ל-200 מיליון דולר. מנגד, זינק הרווח הגולמי של ישראייר ב-11.8% ל-14.2 מיליון דולר, בזכות צעדי התייעלות שנקטה. צעדים אלה הובילו את החברה להציג במחצית הראשונה של 2019 רווחיות גולמית של 7.1% מההכנסות, לעומת 6.2% בלבד בתקופה המקבילה. את הרבעון השני של 2019 סיימה ישראייר עם הכנסות של 119 מיליון דולר, לעומת 117 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי צמח ב-56% ל-9.4 מיליון דולר (7.9% מההכנסות), ואילו ההפסד התכווץ ל-2 מיליון דולר, לעומת 2.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.  ארקיע, שהיקף הנוסעים באמצעותה נפל בחודש אוקטובר האחרון ב-33%, נמצאת בימים אלה בהליך התייעלות הכולל פיטורי 50 עובדים וכן קיצוץ רוחבי בשכר העובדים הנותרים, שהיקפו נתון כרגע במו"מ מול העובדים (ראו ידיעה נפרדת).
גורמים מעורים בתחום התעופה מעריכים כי מגמה זו תתקבע במהלך עונת החורף הקרובה ותעצר על ירידה של 30% במספר הטסים לעומת 2018. בראיון ל'ערב ערב' מחודש אוגוסט השנה, אמר אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "אני מעריך שאחרי החגים הלחץ אצל המלונאים יגדל והם יורידו מחירים עוד יותר, בשילוב של מחירים אטרקטיביים לטיסות אני מקווה ומאמין שהתנועה האווירית לאילת תתאושש וחלק מהאנשים שירדו לאילת ברכב יבינו שזה פחות אטרקטיבי והטסים יבינו שהשד של נתב"ג לא כל כך נורא ונתייצב בסופו של דבר על ירידה של 10%-15% בלבד". עם זאת הבהירו גורמים בענף כי ירידה קבועה של 30% בהיקפי הטסים עלולה להוביל לקריסת אחת החברות, שאינן ערוכות להתייעלות דראסטית בזמן כה קצר.

 

מחירי הטיסה לא יורדים


אלא שחוסר נוחות והארכת משך ההגעה בטיסה לאילת הן רק חלק מהסיבות לאבדן האמון הצרכני בחברות הטיסה, גורם נוסף הוא מחירי הטיסות שלא השתנו בתקופה זו ונותרו, על אף הודעת החברות כי הורידו את מחירי הכרטיסים ב-20%, בטווח של 300-700 ₪ לאדם לכרטיס הלוך ושוב (תלו בשעות הטיסה). נופשים רבים אף מעדיים לרדת לעיר ברכבם ובכך לחסוך הוצאות נסיעה נוספות במוניות,  הן מהשדה לעיר והן בתוכה. כזכור, פרטה הודעת הממשלה, במסגרת התכנית הרב שנתית לפיתוח אילת, שפורסמה בתחילת אוגוסט במסגרת ישיבת הממשלה שירדה לאילת, את הקמתו הצפויה של צוות בראשותה של מנכ"לית משרד התחבורה, שאמור היה לבחון, בין היתר, מתן היתר לחברות תעופה זרות להפעיל קו תעופה בין נתב"ג לרמון, במטרה להגדיל את התחרות והתדירות. הצוות הכולל את מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל רשות שדות התעופה, מנהל הרשות לתעופה אזרחית, הממונה על התקציבים באוצר, נציג מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציגי האוצר והיועמ"ש לממשלה, טרם הגיש את מסקנותיו אף שאלו אמורות היו להנתן כבר בתחילת נובמבר. "לצערנו, כמו עוד הרבה דברים, הבחירות והמציאות הפוליטית הסבוכה מעכבות דברים חשובים מלקרות" מסרו מלשכתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. "באופן כללי, הגברת תחרות היא צעד מבורך עבור אזרחי ישראל. אנחנו בוחנים מול כלל הגורמים כיצד ניתן יהיה להעניק היתר לחברות תעופה זרות, תוך איזון עם צורכי ענף התעופה הישראלי ומזעור הפגיעה בחברות הישראליות". במאי 2018, התבטא בנושא אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, בראיון ל'ערב ערב', ואמר: "מקום בישראל לשלוש חברות תעופה: "בארה"ב יש ארבע חברות דומיננטיות, ופה יש שלוש, נוסף על חיל האוויר, ואנחנו בקושי שולטים ב-25% מהתנועה האווירית. לכן בעוד כמה שנים נראה פה פחות שחקנים". בשיחה שערכנו בחודש יוני השנה עם אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר, הסביר זה מדוע הרעיון כלל אינו ישים מבחינה חוקית: "זאת הנחייה שעומדת בסתירה מוחלטת להסכם השמיים הפתוחים שישראל חתומה עליו מול מדינות אירופה, ולא ניתן לבצע שינוי חד צדדי בהסכם, כי מחר בבוקר אני יכול לדרוש מאיטליה לטוס בין רומא למילנו וזה לא בהסכם. אני ניזהר בלשוני, אבל אתה יכול להבין על מה אני מדבר. הסכם השמיים הפתוחים מגדיר כללים מאוד ברורים מה מותר למדינה לעשות כדי להגן על משק התעופה שלה ומה אסור לה לעשות, ומה עליה לעדשות כדי להיות שייכת לאותו הסכם שחתומות עליו כל מדינות אירופה, זה לא הסכם ששר התחבורה בישראל חתם מול שר תחבורה אחר באירופה, ובמסגרת ההסכם הקיים אסור למדינות לטוס בתוך מדינות בנתיבים פנים ארציים, חד וחלק". 

 

"לא ביקשנו סבסוד, לא נקבל סבסוד ולא יהיה סבסוד".. סירקיס

 

האם יזכו ארקיע וישראייר לסבסוד?


ביולי השנה, נודע ל'ערב ערב' כי משרד התחבורה בוחן בימים אלו מתן מימון ואו רשת ביטחון לחברות ישראייר וארקיע, כפי שעושה משרד התיירות עם חברות התעופה הזרות בטיסות הלואו קוסט. גורם המעורה בפרטי המהלך סיפר: "לאחר סגירת שדה דב הודיעה חברת ארקיע כי תנקוט בצעדים כגון פיטורי עובדים וצמצום כמות הטיסות לאילת בכ-10 אחוז. גם חברת ישראייר דיווחה לכאורה על החשש כי סגירת שדה דב תגרום לירידה משמעותית בכמות הנוסעים. בשל כך נערכו פגישות בין נציגי משרד התחבורה, לנציגי חברות התעופה, כשחברות התעופה דרשו כי משרד התחבורה יעניק להם רשת ביטחון ויסבסד מושבים ריקים בטיסות או לחילופין שמשרד התחבורה יעניק סבסוד קבוע לחברות על כל טיסה, כפי שנעשה עם חברות התעופה הזרות הזוכות לסבסוד ממשרד התיירות בטיסות הלואו קוסט".

במשרד התחבורה אישרו את הידיעה ומסרו: הנושא נמצא בבחינה".


מחברת התעופה ארקיע נמסר: "משרד התחבורה בוחן כיצד הוא יכול לתרום לשמירת תדירות הטיסות לאילת, כפי שהיה בשדה דב במקביל לנתב״ג. לשם כך נבדקים שיפורים תיפעוליים בנתב״ג ורמון שיתרמו לקיצור זמני הסבב, כמו גם שינוי המודל הכלכלי והעלויות שנובעים מהשינויים בהרכב שדות התעופה".
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר אז ל'ערב ערב': "לא ביקשנו סבסוד, לא נקבל סבסוד ולא יהיה סבסוד". 


חדשות אילת - ערב ערב באילת    

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש