פרסומת
דלג

קפה מיוחד

מאת: רותם ג'קסון ● צילום: מערכת ערב ערב ● 27/11/2019 16:59 ● ערב ערב 2943
בפינה קסומה מול מרבדי דשא, עצים מוריקים וים כחול, נפתח בית הקפה הכי מיוחד בעיר לא רק בזכות מיקומו, אלא בעיקר זכות מה שהוא מייצג ● בית קפה בהסוואה של מרכז הכשרה שיקומי, בו חווית השירות היא החוויה הכי מיוחדת שיכולתם לבקש, ובה כולם מרוויחים ● גם שתיתם קפה, גם תרמתם למיזם קהילתי וגם נתתם הרגשה טובה למישהו אחר ● ורק מי שיזם, הגה והריץ את התוכנית- אדם יוספה, נשאר בחוץ ● מאיר אליהו: "לצערי הרב, העמותה ואדם לא הצליחו להגיע להסכמה הקשורה לתנאי העסקתו ולא אוכל להרחיב מעבר לזה"
קפה מיוחד

בית הקפה המיוחד שקיבל את השם המקורי "קפה Y" נמצא במרכזו של הפארק המרכזי בעיר (פארק המזרקות), צמוד לשטח של מרכז צעירים. המקום נעים, מעוצב בטוב טעם, עשיר בצמחייה וטובל במרבדי דשא ירוקים הרחוקים מלאפיין את העיר אילת. אבל אל תתנו לפסטורליות או לטעם של הקפה להטעות אתכם, על אף שמדובר בבית קפה לכל דבר, מטרתו האמיתית היא מרכז הכשרה תעסוקתי למשתקמים בעמותת 'יחדיו'. 
אם עד לא מזמן שמה של עמותת 'יחדיו' או המפעל המוגן 'מיוחד' לא אמר לכם כלום, הרי שמאז פתיחתו הרשמית של בית הקפה בדיוק לפני חודש, כבר אין אילתי שלא יודע במה מדובר. ההתרגשות והפרגונים ברשתות החברתיות עלו לסדר היום הציבורי והשאירו את מנהלי הקפה המומים. "לא תכננו לפתוח כל כך מהר", מודה מאיר אליהו, מנהל המרכז הרב נכותי באילת הכולל גם את ניהול בית הקפה כחלק מהפעילויות של המרכז. "אבל ברשתות החברתיות הידיעה התפשטה כמו אש בשדה קוצים. מצד אחד זה מאוד חימם לנו את הלב לראות כל כך הרבה תגובות מפרגנות, אבל מצד שני, בגלל שמדובר בצוות עבודה שזו לו חוויה חדשה הדורשת הכשרה, זה הכניס אותנו לבעיה. התכנון היה לפתוח בהדרגה כדי להעביר להם את ההכשרה הנדרשת, אבל רצה הגורל ופתחנו בבום. אפשר לומר שאנחנו עוד בהרצה".

 

מענה לכל אחד


נדהמתי למצוא את המקום הומה בזמן פגישתי עם מאיר בשעות הבוקר בקפה. הוכחה שהאילתים אכן מצביעים ברגליים בעד מצליחה לחמם את הלב. שלב ההרצה מאפשר ללקוחות להגיע לקפה מדי יום, למעט שבת, בין השעות 9 בבוקר עד 15:00 בצהריים, ובימי שישי עד 12:00 בצהריים, אבל כמו שמאיר אומר, הכל עוד יכול להשתנות וגם ישתנה סביר להניח בהמשך הדרך. הלקוחות הקבועים (וכן יש כבר כאלה), מעידים שגם בזכות המחירים שווה להגיע ל "קפה Y". מחירי השתייה זהים למקומות אחרים אבל האוכל המוצע בתפריט זול בהשוואה לבתי קפה אחרים. 
"חשוב להבין לפני הכל שבית הקפה הוא שלוחה של המפעל המוגן "מיוחד" כאן באילת", מבהיר מאיר אליהו, מנהל המרכז בעשר השנים האחרונות המלווה אותו למעשה מעט לאחר פתיחתו. "המרכז שלנו נתמך על ידי משרד הבריאות ומשרד הרווחה ובראשו עומדים יאיר באר, מנכ"ל עמותת "יחדיו" באר שבע והדרום, וסיגל כהן דבילנסקי, מנהלת תחום הצרכים המיוחדים בעמותה. זו עמותה שמתעסקת עם אוכלוסיות מוחלשות בהמון תחומים. כרגע היא פועלת מאזור קריית מלאכי דרומה עד אילת ויש תכניות להתרחבות גם צפונה. כמונו יש עוד מאות עמותות דומות שניגשות למכרזים של משרד הרווחה והבריאות. אצלנו באילת העמותה מציעה שלושה סוגי שירותים על שם שלוש ציפורי ים: "סנונית" היא מעון היום הטיפולי סיעודי שם נמצאים המשתקמים הכי מורכבים והכי מאותגרים עד לרמה של איש צוות אחד על כל 4-5 איש. זה למעשה המרכז היחידי באילת והערבה שנותן מענה לאנשים עם צרכים מיוחדים מגיל 18 עד גיל 68 שהוא המבוגר ביותר שלנו. אם עד לפני חמש שנים היו לנו בסביבות 40 איש, השנה אנחנו עומדים על 93 איש והצפי לעוד 5-10 שנים הוא ליותר ממאה איש. אני משער שזה תלוי במודעות ובשירותים שהמרכז מספק. ולמרות זאת יש עדיין הרבה אנשים שלא מעוניינים בשירות הזה. 
"שחף" הוא השירות השני והוא מתאים לאנשים עם 'מ.ש.ה'- מוגבלות שכלית התפתחותית, זה השם החדש שנתנו לאנשים עם פיגור ולאנשים על הרצף האוטיסטי. הם מסוגלים לעשות יותר דברים וחלקם אפילו מתנדבים בצבא, בבסיס אוגמ"ר 80. פעם בשבוע הם הולכים לשם לעשות פעילויות שהצבא צריך כמו שיפצורים לקיטב"קים של לוחמים, להחליף ג'ריקנים וכדומה. זה פרויקט חדש יחסית שהתחיל בפברואר השנה וזה זורם ממש טוב. הרבה רוצים להצטרף לשם ולצערנו אין להם את היכולת לקלוט יותר. 
"שלדג", הוא השירות השלישי שלנו שמציע "תעסוקה נתמכת" ונותן מענה לכל סוגי הנכויות חוץ ממ.ש.ה. לשם מגיעים מתמודדים נפשית, קטועי רגליים, בעלי ליקויי שמיעה וראייה ואנשים אחרי אירועים מוחיים. השירות הזה כולל עובד השמה ועובד סוציאלי והוא למעשה מכשיר משתקמים להמשיך הלאה ולהשתלב בקהילה. 
מתוך  93 פעילים במרכז, קרוב ל- 29 אנשים כבר עובדים בקהילה באילת והערבה ביחסי עובד מעביד בליווי של יועץ השמה שלנו. ראוי לציין שיש בהרבה מקומות בעיר תפקידים מיוחדים שנבנו במיוחד בשביל אנשים כאלה. כאשר השאיפה היא להיפרד מהם לגמרי לטובת עצמאות מוחלטת בשוק החופשי. 

 

 

"מקווים שבאילת ההתלהבות לא תדעך"


בית הקפה הוא למעשה שלוחה של המפעל המוגן של "שחף" ו"שלדג" אליו אנחנו מוציאים חבר'ה שמתאימים לעבודה בחוץ, אבל הם עדיין צריכים לעבור הכשרה. כך שבית הקפה הוא למעשה סדנה להכשרה של משתקמים לעבודה בעולם המסעדנות. מבחוץ הוא בית קפה לכל דבר, אבל מבפנים הוא סדנה לכל דבר עם עובדת סוציאלית, מדריכים ומלווים שעובדים איתם צמוד. הקונספט הזה כבר קיים בארץ בהרבה מקומות. לצערנו, בדרך כלל המקומות האלה לא מצליחים להחזיק מעמד בגלל שזה מלכתחילה עסק גירעוני. מראש צריכים להעסיק הרבה יותר אנשי צוות בשביל ההכשרה. הכינו אותנו שבהתחלה תהיה התלהבות של הציבור אבל אחר כך זה ידעך. אנחנו מקווים שבאילת זה לא יקרה ונגיע למצב שההכנסה היומית תכסה את הגרעון הצפוי ואז יהיו לנו יותר אפשרויות לקדם את זה. יש לנו עוד רעיונות להרחיב את העסק כך שיוכל לייצר יותר הכנסות. עכשיו לדוגמא אנחנו מגישים את האוכל בצלחות קרמיקה שיוצרו במפעל משתקמים בבאר שבע ואנשים רוצים לקנות את הצלחות אז דליה רובין, הקרמיקאית שעובדת עם המשתקמים, תייצר איתם עוד צלחות למכירה כמו גם חמסות ובתי מזוזות שיוצעו למכירה בבית הקפה. אני מאמין שבשלב מאוחר יותר נעשה ממש גלריה קטנה של חפצי אומנות שמיוצרים על ידי המשתקמים". 
אם בבית קפה רגיל מעסיקים עובדים ללא כל ניסיון קודם במטבח, בשטיפת כלים או בפינוי, בבית הקפה המיוחד עובדים ארבעה משתקמים שנדרשו להם שישה חודשי הכשרה עד שהגיעו למצב בו הם יכולים לתת את השירות הזה. מרכז הכשרה, כשמו כן הוא, לכל עמדה בתחזוקת המקום יש תכנית הכשרה שמלווה על ידי עובד השמה ועובדת סוציאלית. אפילו לעמדת שטיפת הירקות, לעמדת שטיפת הכלים, לעמדת הקפה והטוסטים. כל עמדה היא הכשרה בפני עצמה אשר נבחנת ונמדדת על פי קצב התקדמותם של המשתקמים בתפעולה. "אנחנו בוחנים אותם בעבודתם השוטפת ועל פי ההתרשמות מעריכים את כשירותם לצאת לעצמאות בעולם המסעדנות", מסביר מאיר. זו גם הסיבה שבשלב זה אין שירותי מלצרות. אנחנו עובדים על בסיס הגשה עצמית כי נדרש לנו עוד זמן ללמד אותם איך עורכים שולחן, איך פונים לאנשים ואיך מפנים. חשוב להבין שהקצב שלהם שונה מהסטנדרט של אנשים רגילים ולא היה לנו את הזמן ללמד אותם את הדברים האלה". 

 


מה נדרש מקהל הלקוחות שמגיע לכאן אם כך?
"קהל הלקוחות שלנו צריך להיות סבלני ופתוח ולבוא עם הרבה אורך רוח. אני לא רוצה לשים שלט בחוץ "כאן עובדים אנשים בעלי צרכים מיוחדים", כדי לא למתג אותם. אנשים צריכים לדעת לאן הם מגיעים ולצפות לחוויה אחרת של שירות. האמת שעד עכשיו לא הייתי צריך להגיד כלום, הציבור מבין לבד ומתנהג בהתאם. למרות שיש כאלה שרוצים להצטלם איתם שזה גם תמוה בעיניי. מה יש להצטלם איתם? הם לא קופים בגן חיות. יש להם זכויות ואם הם מסכימים זאת בחירה שלהם ואם לא הם יכולים להגיד לא והם יודעים את זה. לכל אחד מהם יש אישור בכיס מה מותר לו ומה אסור לו". 


מי מפעיל אותם בתפעול היומיומי השוטף ?
"יש לנו את מוריה בזק, בת שירות לאומי ואת השף שלנו, ליאל כהן. שניהם מדריכים אותם ומנהלים אותם בעבודה השוטפת. מוריה בת 19 מירושלים הגיעה אלינו במקרה והשתלבה איתנו נהדר, למרות שעד עכשיו לא הצלחנו להגדיר בדיוק את התפקיד שלה אנחנו עושים את זה תוך כדי תנועה.  
"בשנה שעברה הייתי בחיפה בנוער בסיכון והייתי אמורה להתחיל השנה בכפר נוער אבל שיניתי את הכיוון לאילת", מחייכת מוריה מעמדתה מאחורי הקופה, "קיבלתי באילת שלוש אפשרויות- נוער בסיכון, עבודה עם קשישים ובית הקפה. חשבתי שזה יכול להיות מגניב להיות חלק ממקום שיש לו ערך ומשמעות בחברה. להיות חלק מההתחלה של מקום שמטרת העל שלו היא לשלב חבר'ה עם צרכים מיוחדים בתוך החברה זו משמעות אמיתית. חשבתי שאם אוכל לעזור ולו במעט לדבר הזה להצליח אני רוצה להיות שם ולראות אותם חווים הצלחות. נכון לעכשיו אנחנו פה רק שלשה שבועות כך שזה עדיין מוקדם לעבור תהליך אבל כבר רואים איך הם מתגברים על פחדים קטנים, על עכבות קטנות שקודם לא הצליחו להתמודד איתן. עבדתי בחיי בכמה מסעדות אבל זה המקום הכי מיוחד שהייתי בו, מלא באנשים עם כוונות טובות. המקום הזה נבנה נטו למטרות חסד ועצם זה שיש המון לקוחות זה רק מוכיח כמה זה טוב". 


מה תפקידך בקפה ואילו כישורים נדרשים ממך?
"אני מגיעה לכאן חמישה ימים בשבוע ובפועל אני עושה הכל, מלהכין אוכל, לנקות, לקבל לקוחות, להדריך ולעזור למשתקמים לעשות את העבודה שלהם. ליאל ואני אחראים בעצם על כל המשתקמים שעושים משמרות. מעבר לעבודה של המסעדנות צריך להיות קשובים אליהם ולפתח עין מספיק טובה להבחין בדברים קטנים כמו מישהי שפתאום קופאת במקום או לא מסוגלת לעשות משהו. זה לא כזה פשוט, כל אחד בא עם הרקע שלו והסיפור שלו ורואים את זה יוצא במהלך העבודה. לחלק זה בא בקלות ולחלק פחות. מה שבטוח, זו חוויה מדהימה ושונה לחלוטין ממה שעשיתי עד עכשיו. לא הייתי חווה את זה במקום אחר". 

 

 

חוויה מעולם אחר


"כששמעתי על הפרויקט ידעתי מיד שאני רוצה להצטרף אליו", מספר ליאל כהן, שף בית הקפה, אילתי בן 24 שהספיק גם להינשא בזמן המועט שבית הקפה פתוח. "התעסוקה עם המיוחדים משכה אותי. לפני כן שרתתי בקבע והיו בבסיס כמה בחורים עם צרכים מיוחדים והיה לי נחמד לעבוד איתם. אתה מרגיש משמעותי ללמד אנשים משהו שיכול להשפיע להם על כל החיים. בבית הקפה אני מלמד אותם להכין מאכלים כמו לחם שום, סלטים ואת כל התפריט בעצם. הם לומדים לאט לאט, בשאיפה שיום אחד הם יעשו את זה גם בלעדיי ויוכלו לעבוד אחר כך בכל מקום אחר. כמובן שצריך לבוא בגישה טיפולית זה לא כמו לעבוד עם בן אדם רגיל". 


מה יש לכם בתפריט? 
ליאל: "התפריט שלנו חלבי כשר. יש סלטים, מאפים, כריכים, קינוחים, שתייה חמה וקרה". 
מאיר: "באירועים מיוחדים אנחנו מכינים גם דברים שאין בתפריט. ביום הבריאות שיתקיים פה ב- 20.12 נכין עוד מאכלים בריאים יותר. הרבה מבקשים שיהיו בתפריט גם דברים בריאים- טבעוניים וצמחוניים ואני מאמין שעוד נגיע לזה". 


מי היזם שהגה את הרעיון לבית הקפה החברתי באילת?
מאיר: "בהתחלה חשבנו לפתוח משהו כזה באזור של המפעל שלנו ביד רוז'ה כסדנת הכשרה, אלא שלפני כשלוש שנים נערכה תחרות בעבודות הגמר של סיום תואר במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון באילת והרעיון שזכה היה הרעיון של הקמת בית קפה חברתי. משם זה התגלגל עד הלום". 
למיטב הבנתי, אדם יוספה, אושייה חברתית בעיר, לשעבר מנכ"ל עמותת המסעדות והברים באילת היה היועץ שליווה את הסטודנטים ואת תהליך הקמת בית הקפה, מדוע לא הוא זה שמתראיין כאן היום וקוטף את פרי עמלו?  
מאיר: "אמת לאמיתה, אדם היה זה שיזם, ליווה והיה שותף מלא בהקמת המקום והוא אכן הבן אדם המתאים לנהל את בית הקפה הזה. הוא בן אדם מקסים עם הרבה כישרון, ניסיון בניהול ועבודה בבית קפה ועם אג'נדה מאוד ברורה של קבלת האחר. לצערי הרב, העמותה ואדם לא הצליחו להגיע להסכמה הקשורה לתנאי העסקתו ולא אוכל להרחיב מעבר לזה". 


בהקשר לסוגיה זו מסר אדם יוספה: "שודכתי לסטודנטים שכתבו את התוכנית להקמת בית הקפה החברתי על ידי מרלן רוזנפלד, מנהלת האגף לפיתוח כלכלי ויזמות בעיריית אילת ושרון מיר, מנהלת מרכז הצעירים, בכובע של יזם חברתי עם ניסיון בניהול בית קפה וניהול עמותת המסעדנים האילת. ליוויתי את הסטודנטים בהתנדבות מלאה בתהליך כתיבת התוכנית כדי שהיא תזכה בתחרות, עד לרמה של פנייה למוסדות העירוניים ולמחלקות העירייה. אחרי הזכייה המשכתי ללוות את הפרויקט ללא תשלום כמובן, התרמתי להם מעצב מטבחים, והשגתי את האישורים של משרד הבריאות. לשמחתי ולגאוותי, אחרי תהליך של שנתיים, בית הקפה נפתח, אך לצערי ולאכזבתי הכנה, בתנאים שהוצעו לי לא יכולתי להמשיך ולהיות חלק מהתפעול שלו. יחד עם זאת חשוב לי שהמקום הזה יצליח וישגשג. אני מודה ומתוודה שזה היה חלום חיים שלי, שעבדתי מאוד קשה להגשים אותו ויש לי תוכניות גדולות עבורו". 


מה החשיבות של בית קפה כזה בעיניך?
אדם: "בית הקפה מהווה אמנם מרכז שיקום תעסוקתי המלמד מיומנויות מקצועיות וחברתיות, אבל לא פחות חשוב מזה ואולי אפילו יותר, היא ההשפעה שלו על החברה. היום, מרכזי שיקום תעסוקתי נמצאים באזורי תעשייה, מוחבאים מאחורי גדרות. במציאות של ימינו הרבה יותר קל ללחוץ לייק בפייסבוק  או לחתום על עצומה וירטואלית מאשר ממש לעשות משהו בעניין וכשפותחים מקום ואנשים באים לשתות קפה ועל הדרך פוגשים את האחר בקטע יומיומי זה בעצם מיישם א התפיסות שכולנו מדברים עליהם, לחיות כספקטרום שלם של חברה. זה בעיניי הדבר הגדול במקום הזה. מיותר לציין שאני ראיתי את המקום הזה כמקום לקיים בו את התורה של "אחר אתה חבר" ולא רק בקטע של קפה". 
את הרעיונות הגדולים של אדם יוספה שהקים מיזם חברתי שלם בקבלת האחר, שסחף אחריו מאות ואלפי תומכים בארץ כולה, הוא יאלץ בשלב זה, לצער כולם, לשמור לעצמו במגירה. עמותת "יחדיו" ועיריית אילת, צריכות להיות אלו שישאלו את עצמן  איך הרשו לפספוס כדוגמת זה לקרות ולקוות שיצליחו לגייס לשורותיו של המיזם החברתי הכי קהילתי בעיר אנשים שלא רק יראו אותו כבית קפה אלא ייצגו בעצמם את המהות והמשמעות שבית הקפה מבקש להנגיש ללקוחותיו. 


את תגובת עיריית אילת לשאלה מדוע לא הצטרפו לתמיכה כלכלית לעמותת 'יחדיו' לשם העסקתו של אדם יוספה במפעל חייו לא קיבלנו עד לסגירת הגיליון.


חדשות אילת - ערב ערב באילת    

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש