החוק בישראל קובע כי חוקרת ילדים חייבת להיות גם עובדת סוציאלית בהכשרתה . הסיבות לכך ברורות ומובנות . אלא שבמציאות הישראלית, הפער שבין המצוי לרצוי עובר לפעמים דרך גורלם של ילדים שילדותם ניטלה מהם באלימות . אילת היא דוגמה מצוינת לעיר אשר מצד אחד 'נהנית' מחוקרת ילדים צמודה שפותרת את בעיית ההמתנה . אבל מהו המחיר שאנו משלמים ברמת הטיפול שמקבל הילד בהעדר של הכשרה סוציאלית נדרשת?
