באמת שרציתי לכתוב בנימה אופטימית על השנה שבפתח . לנסח סוג של סיכום סובייקטיבי על גבול האישי, אינטימי על השנה שחלפה והשנה הנכנסת . אך שוב, לחיים יש דרכים משונות להראות לנו כמה זמניים כולנו כאן . לרונה רמון לא תהיה שנה טובה, לא היו לה כבר כמה שנים טובות והבאות יהיו קשות הרבה יותר . ט. ס. אליוט אמר פעם, כי: "רק אלו שחיו יכולים למות" . וכשהשמיים נופלים, זה הזמן ללמוד לעוף . שנה רודפת שנה, ורק הכאב נותר חד . מילים שרציתי לומר
