אתם יכולים לחשוב על סיטואציה, שבה לא יתנו לילדים יהודיים להיכנס לכיתה בבית ספר, בלונדון למשל?. הרי מיד היתה קמה זעקה וצעקה גדולה ומוצדקת, על אפליה גזענות ואנטישמיות. והנה כאן, ממש אצלנו, האפליה חיה נושמת ובועטת ואף אחד, כמעט, לא קם. טור לוחמני במיוחד, מעצבן באופן יוצא דופן, על חרדים, גזענות, תורים מעצבנים בשדה התעופה ועל מונולוג עצוב של תושב העיר. ולכל קוראיי, מקווה שנתראה בעוד שבועיים ולשונאיי, אל דאגה, אל דאגה, עוד אשוב
