פרסומת
דלג

אנטיפתי

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● ● ערב ערב 2444
אחד מאויבנו הגדולים ברשות המסים הולך הביתה. נופפו לו יפה לשלום ולא להתראות. שני עניינים שסובבים סביב הים. האחד מוכיח שעם קצת רצון וקצת יכולת גם פיל יכול עם תרנגולת. השני מוכיח שהון ושלטון יוצרים ביזיון. קצת חדשות מכיוונו של גבי קדוש וקריאת בוז לשר לאיכות הסביבה.
אנטיפתי

ברוך שפטרנו


העיר אילת יכולה לנשום לרווחה: סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים, בועז סופר, הודיע על פרישה מתפקידו לאחר 15 שנה ברשות המסים. כל התודות, כך נראה, למנהל רשות המסים יהודה נסרדישי. מסתבר השניים אינם מסתדרים כל כך טוב, והעיר אילת מרוויחה. מדוע? משום שאותו סופר הוא הוא האיש שעמד לאורך העשור וחצי האחרונים, מאחורי כל הניסיונות לבטל לאילת את הטבת איזור סחר חופשי והפטור מתשלום מע"מ. סופר הוא האיש שדחף, לחץ, שכנע וניסה, בכל מאודו, לקדם את היוזמה שהיתה מורידה את אילת ביגון שאולה. ובכן האיש הזה אמר שלום ואנחנו נוסיף, ולא להתראות.
מצד שני, אם מישהו באמת מאמין שהיוזמה לביטול הפטור ממע"מ היא באמת יוזמה של איש אחד, אז כדאי שיקבל ריאליטי צ'ק ובמהירות, במיוחד לאור כך שראש ממשלתנו ביבי, הוא ולא שרף, מאמין גדול בביטול הפטור בעצמו. ועל כך נאמר, להרוג טורקי ולנוח, או סתם, פרה פרה.

ציפור קטנה


לחשה לי, שגבי קדוש, ראש עיריית אילת לשעבר ויועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות בהווה, עבר להתגורר בהתנחלות מאחורי הקו הירוק, מה קוראים הזדהות עם התפקיד, אז הרמתי טלפון להגיד מז"ט.

היי גבי, מגיע לך מזל טוב על חנוכת הבית בגבעות.
"תודה רבה, אבל שלא תחשוב שעזבתי את אילת לגמרי, אני רק שוכר כאן בית".

איפה זה כאן?
"בהתנחלות עלי זהב, שש דקות מאריאל ולא רחוק מיער בן שמן".

למה דווקא שם?
"כי המקום מזכיר לאשתי את שוויץ, אנחנו גרים בראש הר ירוק ורואים מכאן עד תל אביב".

ואיך בתפקיד החדש, סידרו לך משרד?
"משרד יפה מאוד. פינקו אותי".

ומה על סדר היום?
"אני עובד על המון נושאים שקשורים להתיישבות ואפילו עוזר לאודי גת מחבל אילות להריץ פיילוט מסחרי לבריכות הדגים שהם רוצים להקים במקום החוות שנסגרו".

אז ויתרת על הצעת משרד הפנים לעמוד בראש ועדה קרואה לישוב הדרוזי ירכא?
"ירכא היתה אפשרות אחת שהוצעה לי מתוך כמה, אבל אני רציתי לעסוק בתחום ההתיישבות וחיכיתי שהתפקיד יתפנה ולשמחתי קיבלתי אותו".

ללמוד מחיפה ולקנא


אחת ההבטחות הגרנדיוזיות על כנפיהן נבחר מאיר יצחק הלוי למשרתו הרמה, היתה ההבטחה לפנות את הנמל הצבאי, להכניסו אל תוך האזרחי ולפנות באחת רצועת חוף (או יש לדייק - רצועת בטון לאורך הים) שהעיר אילת כה זקוקה לו כאוויר לנשימה. יצחק הלוי הבטיח, יצא במחולות ובהודעות לתקשורת שהנה אוטוטו זה קורה ו...פחחח נאדה. חיל הים על מקומו נותר, שום הסכם בנושא לא נראה באופק, בנמל לא מתלהבים, בצבא עוד פחות, ובקיצור עוד נפיחה מבית מדרשו של הלה התפוגגה תוך שהיא מותירה אחריה שובל אכזבה מדכדך. נו טוב, יאמרו אחדים, צה"ל אשם, שם תקעו את המהלך. ובכן לא בדיוק.

תמונת כתבה

כך יראה חוף חיפה לאחר פינוי בסיס חיל הים. רק באילת, כרגיל, העסק נתקע

רוצים לראות איך מצליחים בדיוק באותו עניין, רק עם ראש עירייה מצוין? קחו דוגמה מהעיר חיפה, שהתברכה בהרבה יותר קילומטרים של חופי רחצה מאילת ועדיין משוועת לעוד. אלא שבסיס הדרכה של חיל הים שצמוד לחוף בת גלים סגור כבר שנים ארוכות לאזרחים. המדובר בחוף שאורכו 400 מטר. לא עניין פעוט. אלא שלא ראש עירייה כיונה להב ייתן לחומה אחת וצבא שלם לעמוד בדרכו למען תושביו. הלה הצליח להגיע לסיכום עם צה"ל, לפיו יפנה הבסיס רצועה ברוחב של 30-50 מ' שצמודה למים, ולחוף של חיפה יתווסף עוד כחצי ק"מ. בשלב מאוחר יותר, אמור להתווסף לרצועה הזו גם החניון של בית חולים רמב"ם, ורצועת החוף של חיפה תאפשר הליכה רציפה מעתלית ועד לנמל חיפה, דרך חוף 'בת גלים' ו'החוף השקט'. גם הנמל האזרחי צפוי להשתלב בחגיגה האזרחית ולפתוח בעתיד חלקים מרציפיו לטובת נקודות בילוי ונופש, כפי שהדבר כיום בנמל תל אביב. בניגוד ליצחק הלוי שלא מצליח להזיז בסיס ממש לא נחוץ כמו בסיס חיל הים באילת (שחוץ מלטבוע, ה'נחשולים' שלו לא עושים המון, תודו), יונה להב לא רק שהצליח להזיז את חיל הים בעירו, הוא גם הצליח להזיז משם מתקן בטחוני סודי לחלק אחר במפרץ. אגב, דובר צה"ל מאשר את הדברים. והנה לכם כל ההבדל שבין שאקל לתאקל.

פינת הבוז השבועית


מוענקת השבוע ללא אחר מאשר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. רק לפני שבועיים-שלושה, כתבתי כאן על הקלות הבלתי נסבלת שבה פוסקים בתי המשפט בארץ (ובעולם) קנסות מגוחכים למפעלים שמזהמים לכולנו את הים (והטבע בכלל), והנה השבוע - סטירת לחי מצלצלת בדיוק בנושא האקוטי הזה, ובאופן מפתיע, היא מגיעה דווקא מכיוונו של המשרד שאמור לשמור על נושא ההרתעה בתחום הסביבתי. שנתיים בלבד לאחר שהכנסת חוקקה חוקים מחמירים לשמירה על ניקיון הימים וקבעה קנסות גבוהים למזהמים, מנסה ארדן להקל על המזהמים בגובה הקנסות. אם תשמעו על מה ואיך המחלוקת, תבינו מה זו פוליטיקה במיטבה. בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת, התעמתו מול נציגי המשרד להגנת הסביבה אנשי 'אדם טבע ודין' שקבלו על התקנות המקלות שהועלו שם להצבעה. אלא שלמרבה ההפתעה, טענו אנשי המשרד להגנת הסביבה, כי פרשנות החוק החדש, כפי שהם מבינים אותה, מלמדת, כי על מנת להפעילו, על השר להתקין תקנות הקובעות את גובה הקנסות ומאפשרות לו, בין היתר, גם להקטין את הקנסות הללו. לטענת המשרד, בלי התקנות הללו, לא ניתן יהיה להתחיל לאכוף את החוק, שכאמור חוקק כבר לפני שנתיים. ב'אדם טבע ודין' מתפלצים מהפרשנות הזו. נכון, טוענים שם, חייבים להתקין תקנות שקובעות את גובה הקנסות, אבל האפשרות להפחיתן היא בגדר אפשרות שעומדת לרשות השר ולא חובה או תנאי להתקנת התקנות. זה לא עזר להם הרבה אגב. ההצבעה על התקנות עברה ועמה - ההיתר לאפשר הפחתה בקנסות למזהמי ים. עד כדי כך שערורייתי העניין, שעל פי התקנות החדשות, ניתן יהיה להקל גם עם מזהם שאין זו לו הפעם הראשונה בה נתפס כשהוא מזהם את הים. עכשיו, אם מישהו מחפש את הסיבה האמיתית מדוע הותקנו התקנות השערורייתיות הללו, הוא ימצא אותה אולי מתחבאת בתוך טענת המשרד, לפיה "נדרש המנגנון להפחתת קנסות גם כאמצעי לתמרץ גורמים מזהמים שבכל זאת עושים מאמץ להימנע מפגיעה בסביבה", ובמילים אחרות - מישהו מטעם המפעלים הללו שילם לא מעט ללוביסטים שיעשו את עבודתם, ואלה כנראה לא אכזבו – מהיום בישראל מתמרצים מזהמים שהואילו לנסות ולהתחיל לתקן את דרכיהם. זה דומה בערך למצב שבו שודד בנק יקבל עונש מופחת, רק משום שבעבר רצח וכעת הוא ירד בדרגת הפשעים שהוא מבצע ועל כן ראוי לתמרץ אותו על כך. הזוי.

תקציב הולך ונעלם


זוכרים את רפורמת התחבורה חסרת התקדים של ביבי? זוכרים איך היא התחילה עם תקציב של למעלה מחמישים מיליארד שקלים שכללו רכבת לאילת? לא חלפו שבועות ארוכים, והממשלה הודיעה כי התוכנית הגרנדיוזית תקוצץ בחצי והופ, הרכבת לאילת נמחקה מהמפה. השבוע כבר יצאה הודעה מתקנת להודעה המתקנת – התוכנית תקוצץ בעוד עשרה מיליארד שקל נוכח הוצאות הממשלה והגרעון התקציבי שנוצר עקב המשבר הכלכלי בעולם. כאילו שלא ידענו על כל אלו במועד ההכרזה החובבנית של ביבי נתניהו וישראל כץ. אוקיי, אז כעת יש על השולחן 13.5 מיליארד שקל לכבישים. הימור שלי, גם הסכום הזה יקוצץ במחצית עד לתחילת איזה שהוא ביצוע. ואגב, לכל מי שעדיין מאמין שיצחק הלוי ולנקרי רוצים להביא לאילת רכבת נוסעים במסגרת פרויקט 'השער הדרומי' שלהם, ראוי שיתעוררו. השניים מדברים על רכבת משא ותו לא. לא תייר ולא נעליים. רכבת משא שתכנס הישר לעיר דרך אזור התיירות, ושיהיה גם לכם יום קסום.

יצירתיות- זה שם המשחק


ואם כבר בענייני כספים, הנה לכם תרגיל בהערכת שווי למתחילים. כולם יודעים שאטרקציית 'עיר המלכים', השייכת ל'אפריקה ישראל' ו'אלרן' נדל"ן, מצויה בקשיים כלכליים כיתר חלקי האימפריה שבנה לבייב. עד כה הושקעו בפרויקט 173 מיליון שקלים (לא כולל השקעות של מרכז ההשקעות), אלא שהשנים האחרונות לא עשו עמה חסד, ומספר המבקרים בה ירד בהתמדה, בשיעור של 20-25 אחוזים מדי שנה. בשנת 2009, ביקרו באטרקציה כמחצית ממספר האנשים שביקרו בה בשנת 2006. התוצאות לא אחרו לבוא, ומחזור ההכנסות של החברה קטן אף הוא. מתחילת 2009, היא אף הפסיקה להחזיר לבנק לאומי את סכומי ההלוואות שנטלה והיא מסתפקת בהשבת הריבית בלבד. החוב אגב, עומד על סכום של 65 מיליון שקל. כל אלו לא הפריעו לשמאית המקרקעין דברת אולפינר מלהעניק לאטרקציה הערכת שווי נדיבה ביותר לפארק העומדת על כ-119 מיליון ₪. רק לשם ההמחשה, הערכות השווי שנקבעו ל-2008 (159 מיליון שקל) ול-2009 (126 מיליון שקל) התבססו על הערכות שלא התממשו לבסוף בפועל. אולפינר מבססת את הערכת השווי שלה על הערכותיה של 'אפריקה ישראל', לפיהן בחמש השנים הקרובות, יגדל מספר המבקרים בפארק בשיעור חד שינוע בין 22-63 אחוזים. כלומר שמ-210 אלף מבקרים בשנת 2009 יגדל מספרם ל-256-342 אלף בשנה. בעשור שלאחר מכן, היא מסכימה עם 'אפריקה ישראל', כבר ינוע מספר המבקרים בין 325-400 אלף בשנה, ובעשור שלאחר מכן, יגיע המספר גם ל-448 מבקרים וירטואליים. אולפינר סוברת, כי הערכתה/הערכת 'אפריקה ישראל', סבירה, אלא שלו היתה טורחת לעבור על דו"ח אתרי התיירות שמפרסמת מדי שנה חברת Dun's 100, היא היתה מגלה, ש'עיר המלכים' לא לבד. מדובר בתופעה מקומית מבהילה. כך למשל 'המצפה התת ימי,' שאחז בשנת 2009 במיקום הנחשק כאטרקציה השישית בישראל בעלת כושר משיכה למבקרים, עם 392 אלף כאלו בשנה, ירד בשנת 2010 למקום השמיני. רק על מנת שתבינו כי המדובר במגמה נמשכת, שנת השיא של המצפה היתה אי אז בשנת 1998, אז ביקרו בו 575 אלף מבקרים בשנה. מדובר בירידה של 14.4 אחוזים. לא מעט. רק לשם ההשוואה, באטרקציה מספר אחת של ישראל, גן החיות התנ"כי, ביקרו ב-2009 738,304 מבקרים, ובספארי ביקרו 575,000 מבקרים. אולפינר לא מתייחסת למגמה הכללית הזו בהערכתה. היא גם אינה מתייחסת לסוגיה הרת גורל אחרת שתשפיע רבות על מספר המבקרים באילת בכלל - היכן ישנו כל אותם מבקרים וירטואליים שהיא צופה ל'עיר המלכים'? מישהו ראה תוכנית לבניית בית מלון חדש באילת שמתוכנן להבנות בחמש השנים הקרובות? עליה כה חדה במספר מבקרים, צריך שתסתמך על קצב הפיתוח הצפוי של העיר בה היא ממוקמת. נראה כי אולפינר שכחה לבדוק את הממד החשוב הזה בטרם חתמה בלנקו על הערכותיה האופטימיות של 'אפריקה ישראל' עצמה. אם לוקחים בחשבון שגם ההערכות שניתנו ל-2008 ו-2009 לא התממשו, אל תתפלאו אם גם ההערכה הנוכחית תתאייד באוויר החם של אילת.
ואם כבר בענייני הטיטאניק של אטרקציות העיר, קבלו את ניסיון ההצלה המתרגש ובא בסיועו של דוד פתאל, הגביר החדש של אילת: 'עיר המלכים' תושכר לחברת מלונות 'פתאל' תמורת ארבעה מיליון שקל לשנה, ולתמורה נוספת שתיגזר מהרווח התפעולי של הפארק. 'פתאל' תקבל גם דמי ניהול בשיעור של 4% מהמחזור הכולל של הפארק ולדמי תמריץ שייגזרו מהרווח התפעולי. 'פתאל', מצדה, תעמיד לזכות שותפות 'עציון גבר' הלוואה של 2.5 מיליון שקל במטרה להוסיף אטרקציות נוספות לפארק השעשועים. ההסכם אינו חל ביחס למסעדת ה'שאטו', המופעלת בפארק, כך שהכנסותיה ייוותרו בידי 'עציון גבר'.




בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש