חג סוכות
איזה כיף חג סוכות. אין ילד יהודי בעולם שלא אוהב את סוכות. החוויה שבבניית הסוכה והכנת הקישוטים ותלייתם בסוכה, הנחת הסכך, הכנסת שולחן ומיטה, הכל יחד יוצר אווירת חג קסומה.
אך מה הטעם בכל זה, מדוע נצטווינו לשבת בסוכה במשך שבוע ימים?
האם רוצה ה' להעביר אותנו "שבוע שדאות" בכל שנה?
בתורה נאמר שהסוכות שאנו בונים ויושבים בהם הם זכר לסוכות שה' הושיב את בני ישראל במדבר. אך ממה שידוע לנו בתורה, אבותינו גרו באוהלים ולא בסוכות עם סכך. אמנם חז"ל אומרים בגמרא שאין הכוונה לסוכות ממש, אלא מלשון לסוכך- להגן, ואלו הם ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במשך ארבעים שנה במדבר, עמוד ענן ביום, להגן מפני השמש, ועמוד של אש בלילה להאיר להם את הדרך. העננים הללו היו עננים ניסיים ונתנו לעם הרגשה של ביטחון בה', תחושה ממשית שה' איתם ומלווה אותם כל הזמן ובכל מקום.
זוהי למעשה מטרת הסוכות. בכל ימות השנה אנחנו גרים בבתי האבן שלנו, מרגישים ביטחון מאחורי בטון וברזלים ואולי חשים פחות ביטחון בה' ובהגנתו עלינו. באה התורה ואומרת לנו: במשך שבוע ימים צאו מהבית, תסתופפו תחת מספר קרשים, ענפים שיגנו עליכם הן מפחד אויב, הן מצינה, הן מחום, האם הסכך מסוגל באמת לספק לנו הגנה? בוודאי שלא. אך כאן בדיוק נכנסת תחושת האמונה והביטחון בקדוש ברוך הוא, שהוא בלבד מגן עלינו ונמצא איתנו בכל מקום. הסכך בסוכה הוא דליל ואינו מסוגל לסוכך פיזית, אך הסכך בהחלט מצליח לטעת בנו את הביטחון המלא בקדוש ברוך הוא, שהוא אשר מגן עלינו ויגן עלינו תמיד. בדיוק כפי שאבותינו במדבר היו לכאורה חסרי הגנה, והרי כמעט בלתי אפשרי להתקיים במדבר. יחידים בלבד מסוגלים לחיות שם, כל שכן שעם המונה מיליוני בני אדם אינו יכול לחיות במדבר שומם בלי מים ובלי הגנה מפני החום העז ביום והקור בלילה. אך מאחר וה' סובב את אבותינו והגן עליהם בעזרת ענני הכבוד ביום ובלילה, לפיכך יכלו אבותינו לחיות במדבר ארבעים שנה, וכמו אבותינו גם אנחנו יוצאים החוצה לסוכה להסתופף בצל ה' שמגן עלינו מאז ועד היום הן במישור הפרטי והן במישור הלאומי, כבשה אחת קטנה בין שבעים זאבים שהרועה הנאמן שומר עליה מכל משמר.
חג סוכות שמח.
